פרספיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןפרספיים
17.17a.JRA.tif
Kleine Hufeisennase cropped.jpg
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: עטלפים
תת־סדרה: עטלפים קטנים
משפחה: פרספיים
סוג: פרסף
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Rhinolophidae
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
Rhinolophus trifoliatus
Rhinolophus sedulus

הפרספיים (שם מדעי: Rhinolophidae) היא משפחה של יונקים בסדרת העטלפים (עטלפאים) הכוללת סוג טקסונומי יחיד והוא פרסף (שם מדעי: Rhinolophus) ובו 70 מינים. מקור השם הוא בעלה אפי דמוי פרסת-סוס שהעניק לו את השם העממי "Horseshoe Bat" באנגלית ואת השם "פרסף", שהוא הלחם בסיסים של פרסה ואף, בעברית.

הפרספיים היא משפחה של עטלפי חרקים בינוניים. מידותיהם: אורכם נע בין 3.5 ל-11 סנטימטר (ס"מ), אורך זנבם עוד 2.5–4.5 ס"מ ומשקלם 4–40 גרם. לפרספיים זנב קצר המחובר לקרום התעופה, כנפיהם קצרות יחסית ומעופם איטי. לפרספיים יכולת תמרון טובה. לנקבות יש זוג פטמות בחזה וכן שתי פטמות מדומות קרוב לחלק התחתי שנועדו לשמש נקודות עגינה לגור הקטן להיאחז בו.

עיניהם קטנות וראייתם חלשה. לעומת זאת אוזניהם גדולות, מחודדות וחסרות צפיר. שמיעתם מצוינת והם משדרים קולות בתדרים על-קוליים לצורכי אקולוקציה ותקשורת. הם משתמשים באיכון באמצעות הד (אקולוקציה) כדי לנווט וכדי לצוד טרף. על האף יש להם שתי תוספות קרומיות היוצרות מעין פרסת סוס הפתוחה כלפי מעלה ואשר ידועה בשם "עלה אפי". מבנה זה נועד כנראה לעזור להם לכוון את הקולות שהם פולטים מהאף. לרוב הפרספיים 32 שיניים.

הפרסף ניזון מפרוקי-רגליים גדולים הנמצאים הן באוויר (כגון חרקים מעופפים) והן על הקרקע או קרוב אליה (כגון עכבישים). לקראת הסתיו הוא אוגר שומן בחלק האחורי של גופו ונכנס לתרדמת חורף בה טמפרטורת הגוף יורדת עד שהיא משתווה לטמפרטורת הסביבה וחילוף החומרים בגופם נעשה איטי ביותר. בהתאמה, קצב פעימות הלב יורד ל-10 פעימות בדקה. הפרעה לפרספיים בתרדמת החורף שלהם עלולה להיות קטלנית לגביהם: כאשר הם מתעוררים, קצב חילוף החומרים עולה לרמה גבוהה והם "שורפים" את עתודות השומן שלהם, דבר שגורם להם אחר כך לגווע מרעב. לכן, אסור להיכנס למערות בהם לנים הפרספיים.

רבייה: רוב הפרספיים חיים בלהקות ולנים במושבות גדולות. ההזדווגות בסתיו במערות שיש בהם המון פריטים. ההפריה מושהית עד לסוף החורף. ההריון נמשך 7–10 שבועות ובכל לידה מוליד הפרספית רק גור אחד או שניים לכל היותר. בגיל 4–6 שבועות הגור נגמל מחלב האם ונהייה עצמאי.

בעולם נפוצים הפרספיים באזורים ממוזגים וטרופיים של אסיה, אפריקה, אירופה ומזרח אוסטרליה. בארץ ישראל ששה מיני פרספיים: פרסף גדול, פרסף הנגב, פרסף בהיר, פרסף חיוור, פרסף מצוי ופרסף גמדי - כולם נדירים ונתונים בסכנת הכחדה.

מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • R. hillorum
  • R. sakejiensis
  • R. silvestris
  • R. eloquens
  • R. fumigatus
  • R. cohenae
  • R. hildebrandtii
  • R. mabuensis
  • R. mossambicus
  • R. smithersi
  • פרסף גמדי (R. hipposideros)
  • R. alcyone
  • פרסף מצוי (R. blasii)
  • R. guineensis
  • R. landeri
  • R. maclaudi
  • R. ruwenzorii
  • R. affinis
  • R. borneensis
  • R. celebensis
  • R. malayanus
  • R. megaphyllus
  • R. nereis
  • R. stheno
  • R. virgo
  • R. chiewkweeae
  • R. pearsonii
  • R. thailandensis
  • R. yunanensis
  • R. huananus
  • R. macrotis
  • R. marshalli
  • R. montanus
  • R. paradoxolophus
  • R. philippinensis
  • R. rex
  • R. schnitzleri
  • R. acuminatus
  • R. cognatus
  • R. convexus
  • R. cornutus
  • R. imaizumii
  • R. lepidus
  • R. monoceros
  • R. osgoodi
  • R. pusillus
  • R. shortridgei
  • R. subbadius
  • R. rouxii
  • R. sinicus
  • R. thomasi
  • R. beddomei
  • R. formosae
  • R. luctus
  • R. sedulus
  • R. trifoliatus
  • R. mitratus
  • R. hilli
  • R. keyensis
  • R. madurensis
  • R. microglobosus
  • R. robinsoni
  • R. siamensis
  • R. xinanzhongguoensis
  • R. ziama

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ד"ר אבי ארבל, לקסיקון מפה: היונקים, הוצאת מפה, 2008 - עמודים 86-93

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרספיים בוויקישיתוף