פרס איינהורן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פרס משה איינהורן לחקר הלשון והספרות הרפואית העברית הוא פרס שייסדה עיריית תל אביב ע"ש ד"ר משה איינהורן, על יסוד קרן בת 19,000 דולר[1] שהקים בערוב ימיו. הפרס, ע"ס 2,000 ל"י, ניתן לרוב מדי שנתיים, יחד עם פרס סולד לרפואה והיגיינה ציבורית,[2] והוענק לראשונה בשנת 1966.[1]

זוכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה זוכים הערה
1966[1][3] ד"ר דוד מרגלית על תרומתו לחקר הספרות הרפואית במקורות ישראל
ד"ר אשר גולדשטיין (פרס של כבוד) על תרומותיו להחייאת הלשון הרפואית העברית וקידומה
1969[4] פרופ' יהושע ליבוביץ על מפעל חייו בחקר תולדות הרפואה הכללית והעברית
1970[5] ד"ר דוד מרגלית על ספרו "דרך ישראל ברפואה: ייחודה המוסרי, ממקור ישראל" (ירושלים: האקדמיה לרפואה, תש"ל)
1973[6] ד"ר זיסמן מונטנר על מפעל חייו בחקר תולדות הרפואה היהודית (לאחר מותו)
1976 פרופ' יהושע ליבוביץ
שלמה מרכוס
1983 פרופ' יעקב רותם
1995 פרופ' אברהם שטינברג
2003 פרופ' אפרים לב על ספרו "סממני המרפא של ארץ-ישראל וסביבותיה בימי הביניים"

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]