פרס דבורה עומר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרס דבורה עומר
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הגוף המעניק משרד התרבות והספורט עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפרס 2005–הווה (כ־19 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
נקרא על שם דבורה עומר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דבורה עומר, סופרת הילדים והנוער שלזכרה ניתן הפרס, 2006
נורית זרחי, אחת משתי הזוכות הראשונות בפרס דבורה עומר למפעל חיים, 2014
לאה נאור, אחת משתי הזוכות הראשונות בפרס דבורה עומר למפעל חיים, 2014

פרס דבורה עומר, או בשמו המלא פרס שרת התרבות והספורט בתחום היצירה הספרותית העברית לילדים ולנוער על שם דבורה עומר, הוא פרס שיזמה שרת החינוך לימור לבנת בשנת 2005[1]. החל משנת 2014 נקרא על שמה של דבורה עומר, "כדי לשמר את כתיבתה המיוחדת ולהנציח את מורשתה"[2].

על הפרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקנון הפרס נחתם על ידי מנכ"לית משרד התרבות והספורט אורלי פרומן ב-6 במרץ 2014 והפרסום הרשמי הראשון לגביו נעשה על ידי משרד התרבות והספורט ב-12 במרץ 2014. הפרס מחולק בחמש קטגוריות שונות, שפורטו בתקנונו[3], וגובהו הוא 100,000 ש"ח, המחולקים בין הקטגוריות השונות, כדלקמן: על מפעל חיים, 25,000 ש"ח בכל אחת משתי הקטגוריות. בגין ספר לילדים ולנוער, 20,000 ש"ח בכל אחת משתי הקטגוריות. ובגין הספר המושאל ביותר בספריות הציבוריות - 10,000 ש"ח. נכון ל-2014, חברי ועדת הפרס הם פרופסור יעל דר, ד"ר סלינה משיח, ציפי גון גרוס, עמר לחמנוביץ, וכן ורד מוסנזון, אחותה של דבורה עומר, כמשקיפה[4].

טקס הענקת הפרס לזוכים בו, בשנה הראשונה לקיומו, התקיים ב-22 במאי 2014, שבו חל יום השנה העברי הראשון לפטירתה של דבורה עומר.

הזוכים בפרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספר לילדים, שראה אור בחמש השנים האחרונות - דפנה בן צבי על ספרה "זוזי שמש".
  • ספר לנוער, שראה אור בחמש השנים האחרונות - שהם סמיט על ספרה "האגדות שלנו".
  • הספר שעותקיו מושאלים יותר מכולם בספריות הציבוריות - אורי אורלב על ספרו "האי ברחוב הציפורים", אשר הושאל 616 פעמים בשנת 2013.
  • פרס מפעל חיים לספרות ילדים - נורית זרחי על כ–200 ספרי ילדים שכתבה, אשר, כדברי השופטים, "ניחנים בפואטיקה ייחודית ולא מצייתים לכללים הרגילים של ספרי ילדים".
  • פרס מפעל חיים לספרות נוער - לאה נאור, שהעניקה לציבור הקוראים, לדברי השופטים, "חמישה עשורים של נכסי צאן ברזל".

2015[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספר לילדים, שראה אור בחמש השנים האחרונות - אביחי נזרי, על ספרו "הילדים של הצהריים".
  • ספר לנוער, שראה אור בחמש השנים האחרונות - רונית רוקאס, על ספרה "החוקים הסודיים של אביגיל".
  • הספר שעותקיו מושאלים יותר מכולם בספריות הציבוריות - גלילה רון־פדר-עמית על ספרה "תעלומת הגביע השביעי".
  • פרס מפעל חיים לספרות ילדים - עדנה קרמר.
  • פרס מפעל חיים לספרות נוער - יונה טפר.

2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספר לילדים, שראה אור בחמש השנים האחרונות - אילת שדה, על ספרה "ביצה של תנין".
  • ספר לנוער, שראה אור בחמש השנים האחרונות - זהבה גושן ומעין בן הגיא, על הספר "גודאי".
  • הספר שעותקיו מושאלים יותר מכולם בספריות הציבוריות - ינץ לוי על ספרו "הרפתקאות דוד אריה במדבר השווייצרי".
  • פרס מפעל חיים לספרות ילדים - נירה הראל.
  • פרס מפעל חיים לספרות נוער - אורי אורלב.

2017[עריכת קוד מקור | עריכה]

2018[5][עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרות ילדים:

  • גלית ראב"ד על "פתאום נשבה הרוח"
  • יעל גובר על "ד"ר אף וזנב"
  • מינה איתן על "שלום ותקווה חברים"
  • שני גרשי על "הים הוא בחינם"

ספרות נוער:

מפעל חיים:

2019[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרות ילדים:

ספרות נוער:

מפעל חיים בתחום ספרות הילדים:

2021[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרות ילדים:

ספרות נוער:

מפעל חיים בתחום ספרות הילדים:

מפעל חיים בתחום הספרות לנוער:

2022[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרות ילדים:

ספרות נוער:

מפעל חיים בתחום ספרות הילדים:

מפעל חיים בתחום ספרות נוער:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]