פרס דקל הזהב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרס דקל הזהב
Palme d'Or
Palme dor.gif
תיאור הפרס הראשי בפסטיבל קאן
מיקום הטקס קאן
מדינה צרפתצרפת  צרפת
תאריך התחלה 1939
http://www.festival-cannes.com

פרס דקל הזהבצרפתית: Palme d'Or) הוא הפרס היוקרתי ביותר בו יכול לזכות סרט קולנוע המתחרה בפסטיבל קאן (Cannes). הפרס הוענק לראשונה בשנת 1955.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס דקל הזהב שהוענק בשנת 1979 לאפוקליפסה עכשיו.

מראשיתו של פסטיבל הסרטים הבינלאומי בקאן בשנת 1939 ועד לשנת 1954 היה חבר השופטים של הפסטיבל מעניק לסרט הטוב ביותר את "הפרס הגדול של פסטיבל הסרטים הבינלאומי" (Grand Prix du Festival International du Film). פסלון הפרס התחלף מדי שנה. בסוף 1954 חבר הנאמנים של הפסטיבל הזמין כמה צורפים להגיש הצעות לדגמים של פרס בצורת דקל, כמחווה לסמל העיר קאן. בדגם הנבחר המקורי שיצר הצורף לוסיאן לאזון (Lucienne Lazon) ענף משופע של דקל בצורת לב ניצב על גבי כן מעוצב מטרקוטה של האמן סבסטיאן. דקל הזהב הראשון הוענק לדלברט מאן בשנת 1955 על סרטו מארטי ושימש כפרס החשוב ביותר בפסטיבל עד לשנת 1964.

בין 1964 ל-1974 הופסקה הענקת פרס דקל הזהב בשל בעיות הקשורות לזכויות יוצרים בעיצוב הפרס. בשנים אלה שבו להעניק לסרטים הזוכים את "הפרס הגדול". בשנת 1975 הושק מחדש פרס דקל הזהב והוא מוענק ברציפות מאז ועד היום. הפרס מוענק, למעשה, לבמאי הסרט הטוב ביותר מבין המתחרים. הפרס הוענק בתיבה עשויה עור כבש צבוע אדום וזמש לבן. מאז ההשקה המחודשת שונה עיצובו של הפרס כמה פעמים. בראשית שנות השמונים הכן הנושא את ענף הדקל הוחלף במעמד פירמידלי. בשנת 1992 עיצב תיירי דה בורקווני (Thierry de Bourqueney) את הענף והכן מקריסטל. בשנת 1997 עוצב הפרס מחדש על ידי קרולין שופל (Caroline Scheufele). נכון להיום (2008) הענף עשוי זהב 24 קרט, והוא מונח על גב תבנית שעווה ומחובר ליציקת קריסטל. הפרס מוגש בתיבה מעור כבש כחול.

במאים שזכו בפרס (בשמותיו השונים) יותר מפעם אחת הם פרנסיס פורד קופולה, אמיר קוסטוריצה, בילה אוגוסט, שוהיי איממורה, אלף סיוברג, האחים דארדן ומיכאל הנקה.

סרטים ישראליים שהשתתפו בתחרות הרשמית על הפרס כוללים את "בעל החלומות" (בבימוים של אלינה ויורם גרוס, 1962), "שלושה ימים וילד" (אורי זוהר, 1967), "מצור" (ג'ילברטו טופאנו, 1969), "התמהוני" (דן וולמן, 1970), "אני אוהב אותך רוזה" (משה מזרחי, 1972), "אבו אל בנאת" (משה מזרחי, 1974), "קדוש" (עמוס גיתאי, 1999), "כיפור" (עמוס גיתאי, 2000), "קדמה" (עמוס גיתאי, 2002), "אזור חופשי" (עמוס גיתאי, 2005), "תהלים" (רפאל נדג'ארי[1], 2007), ו"ואלס עם באשיר" (ארי פולמן, 2008)[2]. אף אחד מהם לא זכה בפרס.

נכון ל-2016, בכל שנותיו של פרס דקל הזהב, רק אישה אחת זכתה בפרס: ג'יין קמפיון זכתה ב-1993 על סרטה "הפסנתר" וגם אז היא חלקה את הפרס[3].

רשימת זוכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרס דקל הזהב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דן פיינרו, ‏אנחנו קאן, באתר גלובס, 14 במאי 2007
  2. ^ נירית אנדרמןהסרט הישראלי "ואלס עם באשיר" לקאן, באתר הארץ, 23 באפריל 2008
  3. ^ איתמר זהר, כך נהפך פסטיבל קאן לאירוע הקולנוע הבולט בעולם, באתר הארץ, 13 במאי 2015
  4. ^ בשנת 1946 הוענק הפרס ל-11 סרטים, ומאז בכל פסטיבל הוא הוענק לכל היותר לשני סרטים.
  5. ^ רחל נאמן, אני כורדי מדוכא, כותרת ראשית, 29 ביוני 1983
  6. ^ דן גלעדי, וים ונדרס זכה בדקל הזהב, חדשות, 24 במאי 1984
  7. ^ דן גלעדי, פסטיבל קאן/ השופטים הדהימו את הקהל, חדשות, 23 במאי 1985
  8. ^ דן גלעדי, קאן: דקל הזהב לסרט הבריטי "המשימה", חדשות, 20 במאי 1986
  9. ^ דן גלעדי, זוכה דקל הזהב בקאן -התקבל בשריקות בוז, חדשות, 20 במאי 1987
  10. ^ עירית שמגר, תם פסטיבל קאן: פרס דקל הזהב , לסרט הדני 'פלה המנצח', מעריב, 24 במאי 1988
  11. ^ 1 2 נטע אלכסנדר, עכבר העירהאחים דארדן מגישים מנה של ריאליזם אכזרי, באתר הארץ, 24 בינואר 2012
  12. ^ דקל הזהב - ל"חדרו של הבן" של נאני מורטי פסטיבל הקולנוע בקאן ננעל הערב בהכתרת הזוכים בפרסים בתחרות היוקרתית, שהתקיימה השנה בפעם ה-54. פרס דקל הזהב לסרט, באתר הארץ, 20 במאי 2001
  13. ^ אורי קלייןהפתעה בפסטיבל קאן: פרס דקל הזהב לסרטו של גאס ואן סאנט, באתר הארץ, 26 במאי 2003
  14. ^ אורי קלייןסרטו של מייקל מור, פרנהייט 9/11, זכה בפרס "דקל הזהב" בקאן; במאית ישראלית זכתה בפרס, באתר הארץ, 22 במאי 2004
  15. ^ אורי קלייןפסטיבל קאן ננעל; דקל הזהב הוענק לבמאי קן לואץ' על "הרוח נושבת", באתר הארץ, 29 במאי 2006
  16. ^ נירית אנדרמןבין פרס לפרס, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2007
  17. ^ אורי קלייןבין הקירות: לא מציע גאולה, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2008
  18. ^ אורי קלייןפסטיבל קאן: יצירת המופת שזכתה ב"דקל הזהב", באתר הארץ, 25 במאי 2009
  19. ^ אורי קליין | פסטיבל קאן, זכייה מפתיעה בקאן לסרט התאילנדי הנועז, באתר הארץ, 24 במאי 2010
  20. ^ אורי קלייןיצירת המופת היחידה בפרס דקל הזהב, באתר הארץ, 23 במאי 2011
  21. ^ אורי קלייןמיכאל האנקה זכה בדקל הזהב, באתר הארץ, 28 במאי 2012
  22. ^ אורי קליין"כחול הוא הצבע החם ביותר" זכה בפרס דקל הזהב, באתר הארץ, 26 במאי 2013
  23. ^ אורי קלייןזוכה פרס דקל הזהב: "שנת חורף" הטורקי של נורי בילה ג'יילאן, באתר הארץ, 24 במאי 2014
  24. ^ אורי קלייןהזוכה הגדול בפסטיבל קאן: ז'אק אודיאר עבור "דיפאן", באתר הארץ, 24 במאי 2015
  25. ^ אורי קלייןקן לואץ' זכה בפעם השנייה בפרס דקל הזהב, באתר הארץ, 22 במאי 2016
  26. ^ נירית אנדרמןהפתעה בקאן: דקל הזהב הוענק לסרט שוודי; פרס הבימוי ניתן לסופיה קופולה, באתר הארץ, 28 במאי 2017
  27. ^ איתמר זהר, אחרי שזכה בפסטיבל קאן ונהפך ללהיט עולמי - הסרט "פרזיטים" ייהפך למיני סדרה, באתר הארץ, 10 בינואר 2020