פרס מפקד גלי צה"ל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרס מפקד גלי צה"ל
תיאור תוכניות מצטיינות ששודרו גלי בצה"ל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הגוף המעניק גלי צה"ל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפרס 1980–הווה (כ־44 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
נקרא על שם הראלה מודעי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרס מפקד גלי צה"ל הוא פרס שנתי, הניתן לתוכניות מצטיינות ולפרויקטים מיוחדים ממגוון תחומים ששודרו בגלי צה"ל בשנה העברית החולפת. הפרס, על שם הראלה מודעי, מוענק על ידי מפקד התחנה החל משנת 1980.[2] הזוכים נבחרים על ידי ועדת שופטים, הכוללת נציגים מצה"ל ומעולם התקשורת.

התחנה מציינת כי ”התוכניות הזוכות משקפות פסיפס נושאים: צבאיים-ביטחוניים, חדשותיים, תרבותיים ובידוריים שהתחנה מביאה לידי ביטוי בשידוריה היום יומיים וכן בתוכניות מיוחדות.”[3]

זוכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תשס"ה (2005)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשס"ה כלל חבר השופטים את מפקד גלי צה"ל לשעבר אפרים לפיד, ענת מאור והעיתונאי חיים זיסוביץ'. מפקד התחנה היה אבי בניהו.

  • בקטגוריית האקטואליה זכה "הקו החם" שהפעיל אתר האינטרנט של גל"צ למטיילים במזרח הרחוק ולבני משפחותיהם בזמן אסון הצונאמי. "בהיערכות המהירה והיעילה, יצרו אנשי האתר של גל"צ חבל הצלה למשפחות ומקור מידע בזמן אמת לאלפים שהתעניינו באסון", כתבו השופטים בנימוקיהם.
  • בקטגוריית צבא וביטחון זכתה התוכנית "גאוות יחידה" שהגיש זיו תדהר, ערך נועם דביר והפיקו איתי זילבר וגיל נוה. "התוכנית נתנה ביטוי לשינוי שעבר צה"ל ביחסו לחיילים וחיילות הומואים ולסביות ושרטטה באופן מעניין ואמיתי את הצרכים המיוחדים של האוכלוסייה ההומו-לסבית במדים".[4]
  • בקטגוריית בידור, תרבות ומוזיקה זכתה התוכנית "קול ישראל בגל"צ" בהגשת שני נחשוני ובעריכת ברק איצקוביץ'. "המגזין משלב באופן רדיופוני, דינמי ומרתק בין שירים חדשים, מתן במה ליוצרים ומבצעים בתחילת דרכם וסיקור מקיף של המתרחש בתחום המוזיקה הישראלית" נימקו השופטים.
  • בקטגוריית התעודה זכתה התוכנית "השאיר אחריו חברה", שהוקדשה לבנות זוג של נופלים ושודרה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. את התוכנית ערכו והפיקו נועם גלזר ותמר הוכשטטר. "התוכנית נתנה קול ופנים לאותן בנות זוג כואבות ושיתפה את המאזינים באובדנן", כתבו השופטים.
  • בקטגוריית מבצעי שידור זכתה תוכנית הספיישל של התחנה שציינה 25 שנה לתוכנית "קולה של אמא" שערכה איריס גולמן והגישה אורלי מיכאלי. מנימוקי השופטים: "השידור המיוחד הצליח לתמצת את מהות הקשר שבין החיילים לבין הבית באופן רדיופני הישגי, יצירתי ומרגש".

תשס"ו (2006)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשס"ו כלל חבר השופטים את האלוף איל בן ראובן, העיתונאית כרמית גיא ולאה שקדיאל. מפקד התחנה היה אבי בניהו.

  • בקטגוריית צבא וביטחון זכתה התוכנית "עוד מעט נהפוך לשיר", במסגרתה הלחינו אמנים מפורסמים שירים של חללי צה"ל. את התוכנית ערך גולן יוכפז, והפיקה רותי רובינשטיין.
  • בקטגוריית חדשות ואקטואליה זכתה התוכנית "העולם הערב", יומן החוץ של גלי צה"ל, שציינה 100 תוכניות. את התוכנית הגיש ניצן הורוביץ.
  • בקטגוריית תעודה זכתה התוכנית "כמעט 300 שנה של חללי מלחמת העצמאות", שכללה שיחות עם הורים שכולים שבניהם נפלו במלחמת העצמאות והוגשה על ידי איתן הבר.
  • בקטגוריית מבצעי השידור זכה המשדר "פגישה לאין קץ", שציין 35 שנה למותו של המשורר נתן אלתרמן. המשדר נערך והוגש על ידי ציפי גון גרוס.
  • בקטגוריית בידור, תרבות ומוזיקה זכתה התוכנית "השירון עשה היסטוריה", שעסקה בהיסטוריה של מדינת ישראל בראי השירים הישראליים. התוכנית הוגשה על ידי קובי לוריא, ונערכה על ידי יורם רותם.

תשס"ז (2007)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשס"ז כלל חבר השופטים את האלוף יצחק הראל, העיתונאית נחמה דואק ורבקה חבר. מפקד התחנה היה אבי בניהו.

  • בקטגוריית צבא וביטחון זכתה תוכניתה של אורלי מיכאלי, "מלאכים בלבן", סיפורם של ארבעת אנשי מערך הרפואה של צה"ל בזמן מלחמת לבנון השנייה.
  • בקטגוריית חדשות ואקטואליה זכה "חום יולי אוגוסט", משדר לסיכום מלחמת הלבנון השנייה בהגשת גולן יוכפז ויעל דן.
  • בקטגוריית התעודה זכתה "רוטשילד פינת מוצארט", תוכנית דוקומנטרית על נגני הרחוב בישראל בעריכתם ובהגשתם של דני ספקטור ורוני מרגלית.
  • בקטגוריית מבצעי שידור זכה משדר המיוחד "ואז דפקו בדלת...", תוכנית תעודה בעריכת טלי דותן ונעמה חן בה סיפרו משפחות שכולות על הרגע ששינה את חייהן.
  • בקטגוריית בידור, תרבות ומוזיקה זכה יום שידורים מיוחד לחג הפורים, "משתלטים על גלגלצ", בו התחפשו אמנים לשדרני גלגלצ.

תשס"ח (2008)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשס"ח מפקד גל"צ היה יצחק טוניק. במסגרת חגיגות 60 שנה למדינת ישראל רוב התוכניות שזכו בפרס בשנה זו התייחסו לאירוע בדרך זו או אחרת.

  • בקטגוריית תוכניות האקטואליה זכה פרויקט "360\60" של יומן הבוקר של התחנה, "בוקר טוב ישראל" בעריכתו של גולן יוכפז. במסגרת פרויקט זה הכינו והגישו עשרות עיתונאים מובילים בישראל כתבות בהן סיכמו שנה אחת בהיסטוריה של המדינה, במסגרת ציון שישים שנה למדינה.
  • בקטגוריית צבא וביטחון זכתה שנית התוכנית "קולה של אמא" אשר הוקדשה לאמהות שכולות.
  • בקטגוריית אומר ותעודה זכתה התוכנית "ספרים רבותיי ספרים" בגרסה מיוחדת לציון 60 שנה בספרות הישראלית, בהגשתה ובעריכתה של ציפי גון גרוס.
  • בקטגוריית התרבות והבידור זכתה תוכנית האיחוד של משתתפי הכבש השישה עשר ששודרה בגלגלצ בהגשתה של לילך ברנע. זו הייתה הפעם הראשונה שזכתה בקטגוריה זו תוכנית שלא השתייכה למחלקת התרבות של התחנה עצמה.

תשס"ט (2009)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשס"ט ישבו בחבר השופטים הפרסומאי משה תאומים, תת-אלוף יהודית גריסרו ושולי מועלם. מפקד התחנה היה יצחק טוניק.

  • בקטגוריית האקטואליה זכתה רצועת הבוקר "מה בוער" בהגשת רזי ברקאי.
  • בקטגוריית צבא וביטחון זכתה התוכנית "מאין יבוא עזרי". בעריכת זקי ג'מאל ורעות ענבר.
  • בקטגוריית אומר ותעודה זכתה התוכנית "יונה וולך - אור פרא" שהוקדשה למשוררת יונה וולך ונערכה על ידי ענבר מאור.
  • בקטגוריית תרבות, בידור ומוזיקה זכתה התוכנית המיוחדת "כמו לא הלכת מעולם", שהוקדשה לזכרו של הפזמונאי עלי מוהר. את התוכנית ערך והגיש לירון זייד.
  • בקטגוריית מבצעי שידור זכה המשדר "אטרף פיוטים - מבתי הכנסת לעולם הרוקנרול" בעריכת צורי רוקח ועומר בן רובי, שאף הגיש את התוכנית יחד עם רינו צרור.

תש"ע (2010)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תש"ע ישבו בחבר השופטים הפרסומאי משה תאומים, העיתונאית גל גבאי וד"ר רות קלדרון. מפקד התחנה היה יצחק טוניק.

  • בקטגוריית אקטואליה זכתה התוכנית "מה בוער – הפרויקט החברתי עם רינו צרור".
  • בקטגוריית צבא וביטחון זכתה התוכנית "דרך העיניים שלך", בה שודרה שיחה חופשית בארבע עיניים בין אמא ובת עולות העדה האתיופית מהעלייה ועד ההשתלבות בחברה הישראלית.
  • בקטגוריית אומר ותעודה זכתה "פושקין פינת שינקין", תוכנית שציינה 20 שנה לעלייה מברית המועצות מזווית אישית.
  • בקטגוריית בידור ומוזיקה זכה "להיות צהוב" - ספיישל 20 שנה לתוכנית "משפחת סימפסון". בהגשת שרון קנטור.
  • בקטגוריית תרבות זכתה התוכנית "אני הולכת אליי" – תוכנית מיוחדת לרגל 40 שנה למותה של המשוררת לאה גולדברג. בעריכת ובהגשת נורית קנטי ובהפקת שירה קדרי.
  • בקטגוריית מבצעי שידור זכה פרויקט "פסטיבל כיוון הפסנתר", יום שידורים מיוחד בעקבות כיוונו של הפסנתר המיתולוגי של גלי צה"ל.

תשע"א (2011)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשע"א כלל חבר השופטים את הפרסומאי מושיק תאומים, את עו"ד אפרת שפירא-רוזנברג ואת העיתונאית מיקי חיימוביץ'. מפקד התחנה היה יצחק טוניק. החל משנה זו הופקו לתוכניות הזוכות קליפים שהועלו ליוטיוב והציגו את המיטב מהתוכנית.

  • בקטגוריית צבא וביטחון זכתה התוכנית "מלח הארץ" שליוותה את חניכי מחזור ההקמה של המכינה הקדם צבאית בעין גדי. את התוכנית ערכה והפיקה אביב לוקס.
  • בקטוגריית אקטואליה זכתה התוכנית "סוכן מס' 88", במסגרתה שודרו גילויים חדשים על שליח המוסד בדמשק אלי כהן. את התוכנית ערך והגיש ג'קי חוגי, והפיק עידו כהן.
  • בקטגוריית אומר ותעודה זכתה התוכנית 'אחיעד' בהגשת נבאט סוירי-שוורץ, על 3 אחיינים שכולים הנושאים את זכר דודם אחיעד. את התוכנית ערכה והפיקה אביב לוקס.
  • בקטגוריית בידור ומוזיקה זכה מרתון לילה בשם 'מתחת לכלב' על תרבות שוליים עכשווית. את התוכנית ערכו והפיקו ים מעיין, יובל ברוסילובסקי, מיכל בירנבאום, גל רוזנבלוט ושיר עזרא.
  • בקטגוריית תרבות זכתה תוכניתו של קובי מידן 'אנשים בלילה', בעריכת אתי אנטה שגב, ענבר מאור ומאיה קוסובר. כמו כן זכתה התוכנית "עמוס קינן - שנה למותו" בהגשת שלומציון ורונה קינן.
  • בקטגוריית מבצעי שידור זכה פרויקט "אלתרמניה" בן 6 התוכניות שהסתיים במופע בהיכל התרבות לרגל מאה שנים להולדתו של נתן אלתרמן בשיתוף התזמורת הפילהרמונית והתיאטרון הקאמרי. צוות הפרויקט כלל את אתי אנטה, נעמה שוחט, ענבר מאור, נורית קנטי, ציפי גון-גרוס, ים מעיין, שיר עזרא, שירה פליגלמן וגל רוזנבלוט.

תשע"ב (2012)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשע"ב ישבו בחבר השופטים מבקרת הספרות חיותה דויטש, המגישה תמר איש שלום ורס"ן במיל' תומר בוהדנה. מפקד התחנה היה ירון דקל.

  • בקטגוריית אקטואליה זכתה התוכנית "משימה קדושה" הגשת ג'קי חוגי שעסקה ב-30 שנה לרצח נשיא מצרים אנואר סאדאת. התוכנית כללה ראיונות מיוחדים עם מקורבי סאדאת בקהיר ועדות ראשונה של ישראלי שהיה בזירה. בנימוקי הבחירה נכתב כי הפרס מוענק על "הישגים עיתונאים מרשימים לצד חוויה רדיופונית - אמנותית".
  • בקטגוריית צבא וביטחון זכתה תוכניתו של רינו צרור "והחולם נפל פצוע" שעסקה בחזרה אישית לחוויות מלחמת יום הכיפורים. את התוכנית ערכה דנה מולכו והפיקה אבישג בר-משה.
  • בקטגוריית תעודה זכתה התוכנית "צער לך וצער לי" על שלושה זוגות שהכירו ונישאו בעקבות אובדן. את התוכנית ערכו שירה עבו ורותי גרוסמן והגישה רותי גרוסמן.
  • בקטגוריית בידור ותרבות זכתה התוכנית "ציפורי לילה מתגעגעות" בהגשתם של שחר סגל ורועי בר-נתן, אשר אירחה יותר מ-90 גיבורי תרבות ותיקים לתוכנית נוסטלגיה והערכה. בנימוקי הבחירה של חבר השופטים נכתב כי הפרס מוענק על "חיבור מצוין לדי אנ איי הישראלי וליוצרים הגדולים שלו".
  • בקטגוריית מוזיקה זכתה התוכנית הוותיקה "ישרא-קלאסי" בה אמנים בוחרים את קטעי המוזיקה הקלאסית האהובים עליהם. את התוכנית הגיש ניר ברנד, והפיק הראל שולוביץ.
  • בקטגוריית מבצעי שידור זכתה התוכנית "החיבוק הגדול" בה כונסו 20 (בלבד[5]) חברי הכנסת ה-19 לחיבוק משותף. המבצע נערך ביוזמת תוכנית הצהריים של בני בשן.

תשע"ג (2013)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשע"ג, בדומה לשינויים מבניים נוספים שנערכו בתחנה, הוענק הפרס במתכונת שונה, כשבין השאר הוענק פרס בקטגוריית "תוכנית ביכורים" לתוכניות שנוצרו באופן בלעדי על ידי חיילי התחנה. מפקד התחנה, ירון דקל, ציין כי "התוכניות שזכו השנה, פרט לעובדה שהן בעלות איכות רדיופונית מצוינת, נוגעות בראש ובראשונה לנו כישראלים ומביאות את הסיפור הישראלי של כולנו, במוזיקה, בשירה, בשפה וברצון העז לחיות כישראלים בארץ"[6] וועדת הפרס לשנה זו כללה את יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים תא"ל רחל טבת-וייזר, העיתונאי עמית סגל ואיש הטלוויזיה רפיק חלבי.

  • במקום הראשון זכה המשדר המיוחד "מסיפורי פוגי אפשר ללמוד", שנערך לרגל מלאת 40 שנה לצאת אלבום הבכורה של להקת כוורת, "סיפורי פוגי". בתוכנית זו ביצעו להקות צעירות כדוגמת מרסדס בנד וקרח תשע את שירי האלבום והפיקו אותה אסף ליברמן, לירון זייד, אייל מרקו ומיכל מנור. שירי הפרויקט התפרסמו שנה מאוחר יותר כאלבום בהוצאת התחנה.
  • במקום השני זכו התוכניות "פטפוטים על הנילוס" של הפרשן לענייני ערבים ג'קי חוגי, שזו לו הפעם השלישית ברציפות לזכייה בפרס ו-"ערב אורי צבי גרינברג", ערב בפני קהל שהוקדש למשורר ונערך על ידי ערן סבאג.
  • בפרס השלישי זכו התוכניות "הביאו את יהודי אתיופיה" של נאוה גטהון וגדי סוקניק, שהשתתף במבצע המקורי בשנת 1977, הפרויקט "דור תש"ח" של אילנה דיין ותמי רשף והמשדר "שפה משותפת" שעסק ביחס של ערבים ישראלים אל השואה.
  • בפרס למסגרות שידור זכתה תוכנית האקטואליה "נכון להבוקר" בהגשת ניב רסקין. השופטים ציינו כי "בראיונות שנעשו השנה, ניכרת יכולת ההפקה של צוות התוכנית, שהן מהגבוהות בתקשורת הישראלית. ב'נכון להבוקר' חותרים להגיע כל בוקר לכוכב הסיפור עצמו, ולאחריו – לאדם הכי קרוב אליו, או לזה שיספר את הסיפור בדרך הכי מעניינת".
  • בפרס תוכנית הביכורים זכה המשדר "כן היו הדברים מעולם" על סיפור אסון בית המכס העליון בעריכת יעל לוי ורותי גרוסמן.

תשע"ד (2014)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ועדת הפרס בשנה זו כללה את תת-אלוף וקצין חינוך ראשי במיל' אלי שרמייסטר, העיתונאית רינה מצליח וחוקרת התלמוד ד"ר רוחמה וייס.[7]

  • התוכנית "אתם נשארים" שעסקה בסיפור הצלתו של הכפר הערבי פסוטה מפני גירוש במלחמת העצמאות. את התוכנית ערך והגיש הפרשן לענייני ערבים ג'קי חוגי, שזוהי זכייתו הרביעית ברציפות בפרס זה.
  • התוכנית המיוחדת "ערספואטיקה" שעסקה בקבוצת המשוררים הצעירים שפועלת תחת שם זה. התוכנית נערכה והופקה על ידי אלה אלטמן, תהילה אפוטה ועלמה רותם והגישה אותה לבנת בן חמו.
  • "הכל זהב" - פרויקט השידורים בן חודש ימים שהוקדש לאזרחים ותיקים ובמסגרתו הוקדשו תוכניות לבני גיל הזהב ואף הוחלפו חלק משדרני התחנה הרגילים על ידי שדרני רדיו ותיקים. את הפרויקט ערכו אפי בן-אברהם ואסף ליברמן.
  • פרויקט "אלה האחים שלי" שהחליף את הפרויקט הוותיק "עוד מעט נהפוך לשיר" ובמסגרתו הלחינו חיילים בשירות סדיר שירים שכתבו חללי מערכות ישראל. את הפרויקט ערכה עטרה בן חנן והגישו אותו רזי ברקאי ונעמי רביע. הפיקו תהילה אפוטה, אביה גל, יובל עומר וגאיה עופר.
  • בפרס תוכנית הביכורים זכתה התוכנית "רדיו רחוב" ששידרה את דברי עוברי האורח מרחובות שנים בארץ. את התוכנית ערכה והגישה ענת קורול-גורדון, הפיקה של שיר מאיר וערכה מאיה גייר.

תשע"ה (2015)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ועדת הפרס לשנת תשע"ה כללה את האלופה במיל' אורנה ברביבאי, העיתונאי אודי סגל ואיש התקשורת צביקה ארן.

  • התוכנית היומית "יהיה בסדר" בהגשת אביב לביא, יונה לייבזון ולינוי בר גפן המטפלת בפניות מאזינים שנתקלו בקשיים בירוקרטים ואחרים מול משרדים ממשלתיים, נותני שירות ועסקים שונים.
  • "האוניברסיטה המשודרת", התוכנית הוותיקה שעברה בשנה זו שינוי מבני ובו שוחחו המגישים קובי מידן, בן שני וליעד מודריק עם מרצים מתחלפים, תחת סדרת ההרצאות שהייתה נהוגה בתוכנית בעבר.
  • תוכנית האקטואליה הוותיקה "עושים צהריים" בהגשת יעל דן.
  • התוכנית המיוחדת "מהאולטרסאונד לבקו"ם" ששודרה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל בהגשת נעם איפן ועפרי לוז עסקה בתחושות ובדילמות של אמהות לבנים במדינה, מהרגע שבו האם יודעת שהיא נושאת בן ברחמה ועד לגיוסו ושירותו בצה"ל.
  • בפרס תוכנית הביכורים זכתה התוכנית "אמאל'ה, אני פמיניסטית!" אותה הגישה חיילת התחנה תמר עמית-יוסף לצד אמה, השחקנית יעל עמית ביום האישה הבינלאומי. במהלך התוכנית נפגשו השתיים עם נשים מובילות מתחומים שונים ושוחחו על פמיניזם.
  • בציון לשבח זכה המשדר "זאת המנגינה שלנו" שערכה מפקדת גלגלצ דלית עופר, ושודר בשתי התחנות במקביל. המשדר הוקדש לחללי מבצע "צוק איתן" ושודרו בו סיפורים על אודות הנופלים ושירים שהוקדשו לזכרם.

זוכים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]