פרס מרגרט אדוארדס
| תיאור | פרס לתרומה משמעותית ומתמשכת לספרות הנוער |
|---|---|
| מדינה |
|
| הגוף המעניק | איגוד הספריות האמריקאי, האגודה לשירותי ספריות לצעירים, סקול לייבררי ג'ורנל |
| סכום הזכייה | 2,000 דולר |
| תקופת הפרס | 1988–הווה (כ־38 שנים) |
| נקרא על שם | מרגרט א. אדוארדס |
| http://ala.org/yalsa/edwards | |
פרס מרגרט א. אדוארדס הוא פרס ספרותי של איגוד הספריות האמריקאי (ALA) ומוענק מדי שנה לסופר על "תרומה משמעותית ומתמשכת לספרות הנוער".[1] הפרס נקרא על שם מרגרט א. אדוארדס, מנהלת ותיקה של מחלקת הנוער בספרייה החופשית אנוך פראט בבולטימור.[2]
הפרס נחנך בשנת 1988 תחת השם "פרס הסופר לנוער של כתב העת לספריית בית הספר/נבחר ומנוהל על ידי מחלקת ספרי הנוער של איגוד הספריות האמריקאי".[2] לאחר 1990, שונה שמו והוא הפך לפרס שנתי. הפרס ממשיך להיות ממומן על ידי סקול לייבררי ג'ורנל ולהיות מחולק על ידי איגוד הספריות האמריקאי. הזוכה מוכרז במהלך פגישת אמצע החורף והציון לשבח והפרס כספי של 2,000 דולר מוענקים במהלך הכנס השנתי של איגוד הספריות.[3]
היסטוריה וקריטריונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קטגוריית ספרי הנוער התפתחה באוספי ספריות ובשיווק של הוצאות לאור, וספרות נוער נהפכה ל"תחום מחקר מכובד" במחצית השנייה של המאה העשרים. לפני שכתב העת "סקול לייבררי ג'ורנל" יזם את הפרס לסופרים לנוער, תוכנית הפרסים של איגוד הספריות הכירה בספרי נוער רק ברשימות שנתיות של ספרים מומלצים, הספרים הטובים ביותר לנוער והרשימה "לנוער הקורא הסרבני". (פרס פרינץ לספר הנוער הטוב ביותר של השנה נוסד רק בשנת 1999.) העורכת הראשית ליליאן גרהרדט, קבעה שכתב העת סקול לייבררי ג'ורנל צריך רק לתת חסות לפרס וגייסה את חטיבת שירותי הנוער של איגוד הספריות לנהלו.
השם הרשמי של הפרס שאושר בשנת 1986 היה ארוך באופן יוצא דופן, אפילו עם ראשי תיבות, "פרס הסופר לנוער של כתב העת סקול לייבררי ג'ורנל/נבחר ומנוהל על ידי מחלקת ספרי הנוער של איגוד הספריות האמריקאי". בציטוטי הפרסים של 1988 ו-1990, כפי שהוצגו באינטרנט עשרות שנים מאוחר יותר, הוא נקרא "פרס המחלקה לנוער/ פרס לסופר של סקול לייבררי ג'ורנל". במהלך המחזור השלישי, הפרס הפך לשנתי והוא נקרא על שם מרגרט א. אדוארדס המנוחה.
החל מהמחזור הרביעי, 1991/1992, הוטל על הוועדה לבחור "סופר חי שספרו או ספריו, לאורך זמן, התקבלו על ידי צעירים כקול אותנטי הממשיך להאיר את חוויותיהם ורגשותיהם, ומעניק תובנות לחייהם". בין שאר הקריטריונים הספציפיים, על גוף היצירה להיות בעל "איכות ספרותית מקובלת" ולהיות "פופולרי כיום בקרב מגוון רחב של צעירים בחלקים שונים של המדינה". יתר על כן, על הזוכה "להסכים לקבל באופן אישי את הפרס בכנס השנתי הבא", כחמישה חודשים לאחר הבחירה.
עורכת סקול לייבררי ג'ורנל, ליליאן גרהרדט, סיקרה את הפרס לפחות פעם אחת, במאמר בזמן הענקת הפרס לסופרת ס. א הינטון (יוני 1988). במשך תקופה מסוימת, החל משנת 1990, גיליון יוני של כתב העת סיקר את הפרס הנוכחי וכלל ראיון עם הזוכה הקודם.[2]
הזוכים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שָׁנָה | סופר/ת | עבודות |
|---|---|---|
| 1988 | אס. אי. הינטון |
|
| 1989 | (אין פרס) | |
| 1990 | ריצ'רד פק |
|
| 1991 | רוברט קורמייר |
|
| 1992 | לויס דאנקן |
|
| 1993 | אם. אי. קר |
|
| 1994 | וולטר דין מאיירס |
|
| סינתיה פויגט |
| |
| 1996 | ג'ודי בלום |
|
| 1997 | גרי פאולסן |
|
| 1998 | מדלן ל'אנגל |
|
| 1999 | אן מק'קפרי |
|
| 2000 | כריס קרוצ'ר |
|
| 2001 | רוברט ליפסייט |
|
| 2002 | פול זינדל |
|
| 2003 | ננסי גרדן |
|
| 2004 | אורסולה לה גווין |
|
| 2005 | פרנצ'סקה ליה בלוק |
|
| 2006 | ג'קלין וודסון |
|
| לויס לאורי |
| |
| 2008 | אורסון סקוט קארד |
|
| 2009 | לורי אנדרסון |
|
| 2010 | ג'ים מרפי |
|
| 2011 | טרי פראצ'ט |
|
| 2012 | סוזן קופר |
|
| 2013 | טמורה פירס |
|
| 2014 | מרקוס זוסאק |
|
| 2015 | שרון מ. דרייפר |
|
| 2016 | דוד לוויתן |
|
| 2017 | שרה דסן |
|
| 2018 | אנג'לה ג'ונסון |
|
| 2019 | אם. טי. אנדרסון |
|
| 2020 | סטיב שיינקין |
|
| 2021 | קקלה מגון |
|
| 2022 | איי-אס קינג |
|
| 2023 | ג'ייסון רנולדס |
|
| 2024 | ניל שוסטרמן | |
| 2025 | טיפאני ד. ג'קסון |
|
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פרס מרגרט אדוארדס
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 Edwards Award | Young Adult Library Services Association, www.ala.org (באנגלית)
- 1 2 3 Margaret A. Edwards | Young Adult Library Services Association, www.ala.org (באנגלית)
- ↑ Tamora Pierce wins 2013 Edwards Award for Song of the Lioness series and The Protector of the Small quartet | ALA, www.ala.org (באנגלית)