פרס סולד לרפואה והיגיינה ציבורית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף פרס סולד)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרס סולד לרפואה והיגיינה ציבורית
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הגוף המעניק עיריית תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
נוסד 1936 עריכת הנתון בוויקינתונים
נקרא על שם נאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פרס סולד לרפואה והיגיינה ציבורית ע"ש הנרייטה סולד הוא פרס של עיריית תל אביב-יפו הניתן למחקר ברפואה ובהיגיינה ציבורית. מטרת הפרס לעודד ולהמריץ את העוסקים בשני תחומים אלה במדינת ישראל. הפרס ניתן החל משנת 1948, לפי החלטת מועצת העיר תל אביב-יפו[1]. לצד פרס סולד מחולק מדי כמה שנים פרס איינהורן לחקר הלשון והספרות הרפואית העברית, ע"ש ד"ר משה איינהורן.

זוכי הפרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוכי פרס סולד לפי שנים[2]
שנה הזוכים נימוק
1947 פרופ' רוברטו בקי (פרס כבוד) על מחקרו "הנוהג בנישואין ובילודה בקרב השכבות השונות של היישוב והשפעתו על עתידו"[3]
1950 ד"ר שרה בבלי
ד"ר גרשון צידרוביץ
על בעיות התזונה
על רמת החיים של הישוב[4]
1950 ד"ר אברהם ויינברג מחקר פסיכו סוציולוגי של העולם[4]
1950 פרופ' אריה סדובסקי מחקרו על מחלות נשים[4]
1951 פרופ' אריה ליאו אוליצקי בדיקות בקטריולוגיות של בורות המים בירושלים[5]
1951 פרופ' א' מאיר (פרס כבוד) על זכויותיו בשדה רפואת ילדים ובחינוך רפואי בכלל[5]
1952 ד"ר אפרים רפאפורט על עיבוד שיטות בקטרולוגיות חשובות[6]
1952 ד"ר מרדכי ברכיהו (פרס כבוד) החלוץ והיוצר של שירותי הבריאות בארץ[6]
1953 פרופ' ברנרד צונדק "הקים במחקריו מערכת שלמה של הפיזיולוגיה של אברי האישה וגילה עם תלמידו אשהיים את שיטת הגילוי המהיר של ההריון ... גם גילה שיטה לריפוי העקרות על ידי הורמונים"[7]
1954 ד"ר משה שרמן "זכויותיו הרבות בהתפתחות הרפואה בארץ"[8]
1954 פרופ' ברוריה פלדמן-מיוזס חקר קרציות הבקר[8]
1955 פרופ' משולם לבונטין (פרס כבוד) הוקרה על פעילותו בהקמת מגן דוד אדום[9]
1955 ד"ר יחיאל קרל גוגנהיים ספרו תורת התזונה[9]
1956 ד"ר אריה דוסטרובסקי (פרס כבוד) על זכויותיו כמארגן המלחמה במחלות מידבקות של העור והשערות, כמחנך דור רופאים ופעולותיו להקמת בית הספר לרפואה בירושלים[10]
1956 פרופ' גדעון מר וד"ר משה נאמן עבודתם המשותפת לגילוי חמרים כימיים חדשים להשמדת חרקים מזיקים[10]
1957 פרופ' הרמן צונדק פועלו הרב במדע הרפואי[11]
1958 ד"ר חיים שיבא, ד"ר אריה שיינברג "נטייה הימוליתית בעדות המזרח הקשורה בליקוי תורשתי של אריתרוציטים"[12]
1958 פרופ' תאודור גרושקה (פרס כבוד) פיתוח ההגיינה הציבורית והרפואה המונעת בישראל[12]
1959 פרופ' אריך נסאו (פרס כבוד) הרפואה הקלינית הציבורית למען בריאות הילד[13]
1959 המכון הרפואי ע"ש רוגוף בבית החולים בילינסון, בהנהלת פרופ' אנדרה דה-פריס (חתני הפרס: פרופ' מקס לבקוביץ, ד"ר שאול כוכבא, ד"ר שמעון גיטר)[14] מחקר על ארסי נחשים מקומיים[13]
1960 פרופ' מיכאל פינקלשטיין גילוי הורמון שנוצר ביותרת הכליה[15]
1960 פרופ' יוסף אשרמן (פרס כבוד) "עבודתו המדעית, החינוכית והרפואית"[15]
1960-1961 פרופ' נתן גולדבלום תרומתו למלחמה בשיתוק ילדים וחקר קדחת הנילוס המערבי[16]
1960-1961 ד"ר שמעון ברמן (פרס כבוד) ביסוס רפואת הילדים בישראל[16]
1962-1963 פרופ' אריה פייגנבאום מחלוצי הרפואה הציבורית, על מלחמתו במחלות מידבקות של העין[17]
1962-1963 ד"ר אריה אלוטין חינך והדריך אלפי מדריכי קורסים של מגישי עזרה ראשונה[17]
1964-1965 ד"ר יוסף גפני, פרופ' הרי הלר וד"ר עזרה זהר עבודתם המדעית המשותפת בעיקר בחקר קדחת ים תיכונית משפחתית[18]
1964-1965 פרופ' יוליוס קליברג על זכויותיו כרופא וכאיש מדע שחינך דור של רופאים
1968 פרופ' דוד ארליק[19] יוזם שיטות חדשות בניתוחי כלי הדם ובאורולוגיה
1968 פרופ' שמעון רוזנבאום זכויותיו כרופא ילדים דגול, כמדען פדיאטרי וכעורך ראשי של הרפואה[20]
1971 פרופ' אלכסנדר לאופר פתולוג וחוקר בעל מוניטין[21]
1971 פרופ' אמיל אדלר חלוץ הרפואה הפיסקלית והשיקומית בישראל[21]
1973 ד"ר עמנואל חיגר
קלמן יעקב מן
על פעולותיהם בתחום הרפואה הציבורית[22]
1975 פרופ' אהרן בראנד-אורבן עבודתו בשטח בריאות הציבור
1975 פרופ' יעקב רותם הישגיו ברפואת ילדים[23]
1979 ד"ר ישראל סום
1979 יוסף חלד
1979 פרופ' נחום בוגר
1983 ד"ר אורי אבירם, ד"ר דן שניט
1987 פרופ' בן ציון ורבין
1987 ד"ר אהרון בלוך
1995 ד"ר עוזי ברוק
1995 פרופ' יהודית שובל
1995 פרופ' ישראל הימן (פרס כבוד מיוחד)
2005 פרופ` צבי שפירר

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לחלוקת פרס סולד של עירית תל אביב, העולם, 29 בינואר 1948
  2. ^ רשימת הזוכים באתר עיריית תל אביב-יפו
  3. ^ פרס סולד הוענק לפרופ. ר. באקי, המשקיף, 11 בפברואר 1948
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 חולק פרס סולד, דבר, 16 בפברואר 1951
  5. ^ 5.0 5.1 הפרופ' אוליצקי ומאיר , הצופה, 27 בפברואר 1952
  6. ^ 6.0 6.1 חולק פרס הנרייטה סולד לרפואה והגיינה ציבורית, הצופה, 24 באפריל 1953
    "פרס סאלד" הוענק לד"ר א. רפפורט ולד"ר מ. ברכיהו, דבר, 24 באפריל 1953
  7. ^ מ. דבורז'צקי, רופאים שזכו בפרסים, דבר, 13 באפריל 1954
  8. ^ 8.0 8.1 פרם ‭‬ה. סולד של עירית ת"א הוענק לד"ר מ. שרמן ולד"ר ב‭פ .‬לדמן־מיוזס, חרות, 18 במרץ 1955
  9. ^ 9.0 9.1 חולק פרס סולד, הבוקר, 23 במרץ 1956
  10. ^ 10.0 10.1 חולק פרס סולד, הארץ, 10 במאי 1957
  11. ^ פרס הנרייטה סולד לפרופ' ה. צונדק, הארץ, 21 במרץ 1958
  12. ^ 12.0 12.1 פרס סולד לד"ר שיבא וד"ר שיינברג, למרחב, 3 במאי 1959
  13. ^ 13.0 13.1 הוענק פרס סולד, הצופה, 1 באפריל 1960
  14. ^ דוד תדהר (עורך), "שמעון גיטר", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך טו (1966), עמ' 4782
  15. ^ 15.0 15.1 פרופ' פינקלשטיין ופרופ' אשרמן חתני "פרס סאלד" של עירית ת"א, דבר, 19 במרץ 1961
  16. ^ 16.0 16.1 הוענק פרס הנרייטה סולד, על המשמר, 22 ביוני 1962
  17. ^ 17.0 17.1 הוענק פרס סולד לרפואה, על המשמר, 17 ביולי 1964
  18. ^ פרם סולד ופרם איינהורן של עירית תל אביב יחולקו במשותף, הצופה, 2 ביוני 1966
    חולקו פרסי סולד לרופאים מצטיינים, על המשמר, 1 ביולי 1966
  19. ^ הוענק פרס הנרייטה סולד לרפואה, למרחב, 21 באפריל 1969
  20. ^ פרסי סולד ואינהורן של ע. ת"א יחולקו ביום א' הבא, דבר, 13 באפריל 1969
  21. ^ 21.0 21.1 הוענק פרס סולד לרפואה, למרחב, 29 במרץ 1971
  22. ^ חולקו פרסי תל־אביב, דבר, 22 במאי 1973
  23. ^ יחיד וחברה, מעריב, 10 בפברואר 1976