פרס סנדברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרס סנדברג
תיאור פרס לאמנות ישראלית
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הגוף המעניק מוזיאון ישראל, ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
נוסד 1968 עריכת הנתון בוויקינתונים
נקרא על שם וילם סנדברג עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
משה ניניו מקבל את פרס סנדברג לאמנות ישראלית (6 בינואר 2015)

פרס סנדברג לאמנות ישראלית הוא פרס הניתן על ידי מוזיאון ישראל עבור אמנות ישראלית החל משנת 1968 מכספי תרומה של נדבן אמריקאי מניו יורק שביקש להשאר בעילום שם[1]. הפרס על שמו של וילם סנדברג, ששימש כיועץ עבור מוזיאון ישראל עם פתיחתו[2] ונחשב לבר סמכא בעולם האמנות והאמנות הפלסטית בפרט[3] אחרי שנים בהן שימש כאוצר במוזיאון סטדלייק.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1967 נפתחה קרן עבור הפרס, שהחלה מתרומה בגובה של 75 אלף דולר שניתנה עבור רכישת מספר יצירות אמנות ישראלית בכל שנה[1], והענקת פרס לאומנים עבור יצירותיהם. התורם האלמוני בחר לעשות כן מתוך הוקרה לפועלו של סנדברג בקידום האמנות המודרנית ומתוך הרצון לעודד את אותה האמנות בישראל[1].

יוסף זריצקי היה האמן הראשון שקיבל את הפרס ב-2 בינואר 1968. בין חברי ועדת הפרס היו סנדברג ויונה פישר. הפרס הוענק לו על "ציור" משנת 1964, שצויר לפי אחד מעבודותיו של הצייר יאן ורמיר. בראיונות רבים שהעניק לרגל קבלת הפרס הדגיש זריצקי את תפיסת העולם שלו ביחס לעצמאותו של מעשה הציור. "אסור למסתכל לראות יותר ממה שיש בתמונה", הסביר זריצקי. "אסור לו לפתח דמיון בקשר למה שהוא רואה. זה מה שהוא רואה זה מה שיש. תמונה זה לא חלום"[4] [5] ב-3 בדצמבר 1968[6] חולק הפרס בשנית, הפעם חלקו את הפרס במשותף יגאל תומרקין עבור פיסול, ואריה ארוך על ציוריו[7].

בנוסף לפרס לאמנות ניתן במהלך השנים גם מענק סנדברג למחקר ו/או פיתוח מטעם המחלקה לעיצוב ואדריכלות במוזיאון ישראל[8].

זוכי פרס סנדברג לאמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מענק סנדברג למחקר ו/או פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]