פרס פריצת דרך במדעי החיים
| מדינה |
ארצות הברית  |
|---|---|
| סכום הזכייה |
3,000,000 דולר אמריקאי |
| תקופת הפרס |
2013–הווה (כ־13 שנים) |
| אתר רשמי | |
  | |
פרס פריצת דרך במדעי החיים (באנגלית: The Breakthrough Prize in Life Sciences) מוענק לחוקרים במדעי החיים, המתמקדים במחלות שכרגע נחשבות חשוכות מרפא ובמחקרים מאריכי חיים. מטרת הפרס לתת למדענים חופש רב יותר בעבודתם ואפשרויות להגיע להישגים גדולים יותר. הפרס הוא אחד מפרסי פורצי הדרך.
יוזמי הפרס
[עריכת קוד מקור | עריכה]המיליארדר הרוסי יורי מילנר, העומד בראש חברת ההשקעות הרוסית דיגיטל סקיי טכנולוג'יס, שייסד בשנת 2012 את קרן הפרס לפיזיקה בסיסית, הוא היוזם של הרעיון להקמת קרן לפריצת דרך במדעי החיים. מילנר גייס את מייסד פייסבוק, מארק צוקרברג ואת רעייתו פרסיליה צ'אן, את סרגיי ברין, המייסד השותף של גוגל ואת רעייתו אן וויצ'יצקי, מייסדת החברה 23andMe, העוסקת בפיתוח ערכות בדיקת DNA וכן את ארתור לוינסון. צוות השופטים של הקרן כלל את מארק צוקרברג, רעייתו פריסיליה צ'אן, סרגיי ברין ורעייתו אן וויצ'יצקי. שווי הפרס הוא 3 מיליון דולר לכל זוכה (33 מיליון דולר בסך הכול, נכון לשנת 2013 בלבד). בראש ועדת הפרס עמד ארתור לוינסון, יו"ר אפל. הפרס הוענק לראשונה ב-2 בפברואר שנת 2013. נכון לשנת 2025, יו"ר ועדת הפרס היא הרופאה הודא זוע'בי.
על הפרס
[עריכת קוד מקור | עריכה]קרן הפרס היא ארגון ללא כוונת רווח. הזוכים בפרס נבחרים על סמך השגי העבר שלהם. סכום הפרס, הוא יותר מכפליים מפרס נובל. חלוקת הפרס לא לוותה בטקס רשמי, כפי שנהוג בפרסי נובל. אבל הזוכים של השנה יהיו אלה שיבחרו את המועמדים לשנה הבאה. בשנה זו, הם מתחייבים להעניק ראיונות והרצאות בנושאי עבודתם. "אנחנו מאמינים שלפרס יש הזדמנות לתת פלטפורמה למודלים חדשים של פילנתרופיה, כך שלאנשים בכל מקום יהיה סיכוי גדול יותר לעתיד טוב יותר", אמרה אן וויקיקי. "אנחנו נרגשים לתמוך במדענים שחושבים בגדול, לוקחים סיכונים ומצליחים להשפיע באופן משמעותי על החיים שלנו"[1][2]. יוזמי הפרס טוענים כי מטרתם היא "להסב את תשומת לב הציבור "לעבר המדענים שמקדישים את חייהם לקידום הידע האנושי. המייסדים הדגישו כי אין שום סיבה שמדענים יקבלו פחות כבוד או תשומת לב מכוכבי קולנוע וספורט' והם מתכוונים לגייס עוד תורמים כדי שיהיו, יותר זוכים ויותר פרסים. אין הגבלת גיל או כל הגבלה אחרת על מי שיכול לזכות. וגם אין הגבלה על מספר הפעמים שאדם יכול לזכות בפרס. אמר יו"ר אפל וחבר בצוות השופטים, כי "אם אתה איינשטיין, אז כנראה תזכה שלוש פעמים"[2].
זוכי הפרס
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנת הזכייה | שם הזוכה | תחום העיסוק שעליו נתקבל הפרס | מוסד המחקר |
|---|---|---|---|
| 2013 | קורניליה ברגמן | חוקרת של מערכת העצבים | אוניברסיטת רוקפלר |
| דייוויד בוטסטין | עוסק במיפוי מחלות בפרויקט האפיגנום | אוניברסיטת פרינסטון | |
| לואיס קנטלי | גילה משפחה של אנזימים (PI3K) הקשורים לגדילת תאים וסרטן | בית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד ובית הספר לרפואה באוניברסיטת קורנל | |
| ברט פוגלשטיין | גילה חלבון המדכא התפתחות של גידולים וערך דגם של שלבי התפתחות סרטן המעי הגס, שבו עושים שימוש רחב בבדיקות קולונוסקופיה. | אוניברסיטת ג'ונס הופקינס | |
| האנס קלוורס | חוקר תהליכים המתחוללים בתאי גזע בוגרים משתבשים שעלולים לגרום לסרטן. | מכון הוברכט | |
| נפוליאונה פרארה | מחקרו על צמיחת גידולים סייע למצוא טיפולים לכמה סוגי סרטן ומחלת עיניים. | אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו | |
| טיטיה דה לאנג | חוקרת טלומרים, מגנים המצויים בקצוות הכרומוזומים. | אוניברסיטת רוקפלר | |
| אריק לנדר | ממובילי תוכנית הגנום האנושי. | מכון ברוד והמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס | |
| צ'ארלס סויירס | חוקר את התמורות שהופכות תא לסרטני. | המכון הרפואי הווארד יוז ומרכז הסרטן ממוריאל סלואן קטרינג | |
| רוברט ויינברג | גילה את האונקוגן האנושי הראשון, גן ההופך לסרטני כשהוא עובר מוטציה. | המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס ומכון ווייטהד | |
| שיניה יאמאנקה | עבור מחקר פורץ דרך בתאי גזע. | אוניברסיטת קיוטו, מכוני גלדסטון ואוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו | |
| 2014 | ג'יימס אליסון | לגילוי חסימת מחסומי לימפוציט T כטיפול יעיל בסרטן. | מרכז מ' ד' אנדרסון לסרטן באוניברסיטת טקסס |
| מהלון דלונג | להגדרת המעגלים המשתלבים במוח אשר מתקשים במחלת פרקינסון. בסיס מדעי זה עומד בבסיס הטיפול מבוסס מעגל במחלת פרקינסון על ידי גירוי מוחי עמוק. | אוניברסיטת אמורי | |
| מייקל ניפ הול | לגילוי מטרת רפמיצין (TOR) ותפקידו בבקרת גדילת תאים. | המרכז הביולוגי באוניברסיטת בזל | |
| רוברט סמואל לנגר | לתגליות המובילות לפיתוח מערכות לשחרור תרופות מבוקרות וחומרים ביולוגיים חדשים. | המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס | |
| ריצ'רד ליפטון | לגילוי גנים ומנגנונים ביוכימיים הגורמים ליתר לחץ דם. | בית הספר לרפואה באוניברסיטת ייל | |
| אלכסנדר ורשבסקי | לגילוי גורמים גורמים מולקולריים קריטיים ותפקודים ביולוגיים של פירוק חלבונים תאיים. | המכון הטכנולוגי של קליפורניה | |
| 2015 | עלים לואי בנביד | לעבודת גילוי והחלוץ על פיתוח גירוי מוחי עמוק בתדירות גבוהה (DBS), שחולל מהפכה בטיפול במחלת פרקינסון. | אוניברסיטת ז'וזף פורייה |
| צ'ארלס דייוויד אליס | לגילוי שינויים קוולנטיים של חלבוני היסטון ותפקידם הקריטי בוויסות הביטוי הגנטי וארגון הכרומטין, לקידום ההבנה של מחלות החל ממומים מולדים ועד סרטן. | אוניברסיטת רוקפלר | |
| ויקטור אמברוס | לגילוי עולם חדש של ויסות גנטי על ידי microRNA, סוג של מולקולות רנ"א זעירות המעכבות תרגום או מערערות יציבות מטרות mRNA משלימות. | בית הספר לרפואה באוניברסיטת מסצ'וסטס | |
| גארי רובקון | בית החולים הכללי מסצ'וסטס ובית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד | ||
| ג'ניפר דאודנה | לרתום מנגנון עתיק של חסינות חיידקית לטכנולוגיה עוצמתית וכללית לעריכת גנומים, עם השלכות רחבות על פני ביולוגיה ורפואה. | אוניברסיטת קליפורניה בברקלי, המכון הרפואי הווארד יוז והמעבדה הלאומית לורנס ברקלי | |
| עמנואל שרפנטייה | מרכז הלמהולץ לחקר זיהומים ואוניברסיטת אומאו | ||
| 2016 | אדוארד בוידן וקרל דייזרות | לפיתוח ויישום של אופטוגנטיקה - תכנות של נוירונים לביטוי תעלות יונים ומשאבות המופעלות באמצעות אור, כך שניתן יהיה לשלוט על פעילותם החשמלית באמצעות אור. | המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, אוניברסיטת סטנפורד והמכון הרפואי הווארד יוז |
| ג'ון הארדי | לגילוי מוטציות בגן החלבון העמילואיד (APP) הגורם למחלת אלצהיימר מוקדמת, קישור הצטברות של פפטיד בטא עמילואיד שמקורו ב-APP לפתוגנזה של אלצהיימר והשראת אסטרטגיות חדשות למניעת מחלות. | יוניברסיטי קולג' לונדון | |
| הלן הובס | לגילוי וריאנטים גנטיים אנושיים המשנים את רמות והפצת כולסטרול ושומנים אחרים, ומעוררים גישות חדשות למניעת מחלות לב וכלי דם ומחלות כבד. | המרכז הרפואי הדרום-מערבי של אוניברסיטת טקסס והמכון הרפואי הווארד יוז | |
| סוונטה פבו | לחלוציות ברצף הדנ"א העתיק וגנום קדום, ובכך להאיר את מקורותיהם של בני האדם המודרניים, את היחסים שלנו לקרובי משפחה שנכחדו כמו ניאנדרטלים, ואת התפתחות האוכלוסיות והתכונות האנושיות. | מכון מקס פלאנק לאנתרופולוגיה אבולוציונית | |
| 2017 | סטיבן אלדג' | להבהרת האופן שבו תאים אאוקריוטים[א] חשים ומגיבים לנזק ב-DNA שלהם ומספקים תובנות לגבי התפתחות וטיפול בסרטן. | בריגהאם אנד וימנ'ס הוספיטל, בית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד והמכון הרפואי הווארד יוז |
| הארי נולר | על גילוי מרכזיות ה-RNA ביצירת המרכזים הפעילים של הריבוזום, המנגנון הבסיסי של סינתזת החלבון בכל התאים, ובכך מחבר את הביולוגיה המודרנית למקור החיים ומסביר גם כמה אנטיביוטיקה טבעית משבשת את סינתזת החלבון. | אוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז | |
| רואל נוס | למחקר חלוצי על מסלול ה-Wnt, אחת ממערכות האיתות הבין-תאיות המכריעות בפיתוח, סרטן וביולוגיה של תאי גזע. | אוניברסיטת סטנפורד והמכון הרפואי הווארד יוז | |
| יושינורי אוסומי | להבהרת אוטופגיה, מערכת המיחזור בה משתמשים התאים ליצירת חומרים מזינים מרכיבים בלתי חשובים או פגומים משלהם. | המכון הטכנולוגי של טוקיו | |
| הודא זוע'בי | לגילויים של הגורמים הגנטיים והמנגנונים הביוכימיים של אטקסיה ספינוקרבלרית ותסמונת רט, ממצאים שסיפקו תובנה לפתוגנזה של מחלות ניווניות ונוירולוגיות. | ביילור קולג' לרפואה, בית החולים לילדים בטקסס והמכון הרפואי הווארד יוז | |
| 2018 | ג'ואן קורי | לגילוי האופן שבו צמחים מייעלים את צמיחתם, התפתחותם ומבנה התא שלהם כדי להפוך את אור השמש לאנרגיה כימית. | מכון סאלק למחקרים ביולוגיים והמכון הרפואי הווארד יוז |
| פטר וולטר | להבהרת תגובת החלבון שנפרשה, מערכת בקרת איכות תאית המאתרת חלבונים נפרשים הגורמים למחלות ומכוונת את התאים לנקוט באמצעים מתקנים. | אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו והמכון הרפואי הווארד יוז | |
| קאזוטושי מורי | להבהרת תגובת החלבון שנפרשה, מערכת בקרת איכות תאית המאתרת חלבונים נפרשים הגורמים למחלות ומכוונת את התאים לנקוט באמצעים מתקנים. | אוניברסיטת קיוטו | |
| קים נסמית' | להבהרת המנגנון המתוחכם המתווך הפרדה מסוכנת של כרומוזומים משוכפלים במהלך חלוקת התאים ובכך מונע מחלות גנטיות כגון סרטן. | אוניברסיטת אוקספורד | |
| דון קליבלנד | להבהרת הפתוגנזה המולקולרית של סוג של ALS תורשתי, כולל תפקיד הגליה בניוון עצבי, והקמת טיפול באוליגנוקליאוטידים נגד חושים במודלים של בעלי חיים של ALS ומחלת הנטינגטון. | אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו | |
| 2019 | פרנק בנט | לפיתוח טיפול יעיל באוליגנוקליאוטידים אנטי-סנס לילדים עם מחלה ניוונית בעמוד השדרה ניוון שרירים. | יוניס פרמצבטיקה |
| אדריאן רוברט קריינר | לפיתוח טיפול יעיל באוליגנוקליאוטידים אנטי-סנס לילדים עם מחלה ניוונית של מערכת העצבים, ניוון שרירים בעמוד השדרה. | מעבדת קולד ספרינג הארבר | |
| אנגליקה אמון | לקביעת ההשלכות של אנואפלואידיות, מספר כרומוזום לא תקין הנובע מהפרדה שגויה של כרומוזום. | המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס | |
| קזיהוי זינוג | לגילוי מבנים נסתרים בתאים על ידי פיתוח הדמיה ברזולוציית-על - שיטה החורגת מגבול הרזולוציה המרחבית הבסיסית של מיקרוסקופ אור. | אוניברסיטת הרווארד והמכון הרפואי הווארד יוז | |
| ג'יג'יאן צ'ן | להבהרת האופן שבו ה-DNA גורם לתגובות חיסוניות ואוטואימוניות מבפנים התא באמצעות גילוי האנזים החושש DNA cGAS. | המרכז הרפואי הדרום-מערבי של אוניברסיטת טקסס והמכון הרפואי הווארד יוז | |
| 2020 | ג'פרי פרידמן | לגילוי מערכת אנדוקרינית חדשה שדרכה רקמת השומן מאותתת למוח לווסת את צריכת המזון. | אוניברסיטת רוקפלר והמכון הרפואי הווארד יוז |
| פרנץ-אולריך הרטל | לגילוי פונקציות של מלווים מולקולריים בתיווך קיפול חלבונים ומניעת צבירת חלבונים. | מכון מקס פלאנק לביוכימיה | |
| ארתור הורוויץ' | לגילוי פונקציות של מלווים מולקולריים בתיווך קיפול חלבונים ומניעת צבירת חלבונים. | בית הספר לרפואה באוניברסיטת ייל והמכון הרפואי הווארד יוז | |
| דייוויד ג'וליוס | לגילוי מולקולות, תאים ומנגנונים העומדים בבסיס תחושת הכאב. | אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו | |
| וירג'יניה מן-יי לי | לגילוי אגרגטי חלבון TDP43 בדמנציה פרונטוטמפורלית וטרשת לרוחב האמיוטרופית, וגילוי כי צורות שונות של אלפא-סינוקליין, בסוגי תאים שונים, עומדות בבסיס מחלת פרקינסון ואטרופיית מערכת מרובה. | אוניברסיטת פנסילבניה | |
| 2021 | דייוויד בייקר | לפיתוח טכנולוגיה שאפשרה תכנון של חלבונים שטרם נראו בעבר בטבע, כולל חלבונים חדשים שיש בהם פוטנציאל להתערבות טיפולית במחלות אנושיות. | אוניברסיטת וושינגטון והמכון הרפואי הווארד יוז |
| קתרין דולאק | על פירוק ההתנהגות המורכבת של ההורות לרמת סוגי התאים וחיווטם, והוכחת כי המעגלים העצביים השולטים בהתנהגויות הורות ספציפיות לגברים ולנשים ספציפיים קיימים בשני המינים. | אוניברסיטת הרווארד והמכון הרפואי הווארד יוז | |
| יוק מינג דניס לו | לגילוי ש-DNA עוברי קיים בדם האימהי ויכול לשמש לבדיקה טרום לידתית של טריזומיה 21 והפרעות גנטיות אחרות. | האוניברסיטה הסינית בהונג קונג | |
| ריצ'רד יואל | להבהרת מסלול בקרת איכות המנקה את המיטוכונדריה הפגועה ובכך מגן מפני מחלת פרקינסון. | המכונים הלאומיים לבריאות | |
| 2022 | ג'פרי קלי | להבהרת הבסיס המולקולרי של מחלות נוירודגנרטיביות[ב] ומחלות טרנסטיריטין[ג] לבביות, ולפיתוח טפמידיס, תרופה שמאטה את התקדמותן. | מכון סקריפס למחקר |
| קטלין קריקו | להנדסת טכנולוגיית RNA שונה שאיפשרה פיתוח מהיר של חיסונים יעילים ל-COVID-19. | ביונטק ואוניברסיטת פנסילבניה | |
| דרו וייסמן | אוניברסיטת פנסילבניה | ||
| שנקר בלסוברמנין | לפיתוח שיטה חזקה ובמחיר סביר לקביעת רצפי DNA בקנה מידה עצום, אשר שינתה את העיסוק במדע וברפואה. | אוניברסיטת קיימברידג' | |
| דייוויד קלנרמן | אוניברסיטת קיימברידג' | ||
| פסקל מאייר | אלפאנוסוס | ||
| 2023 | קליפורד פ. ברנגווין | על גילוי מנגנון בסיסי של אורגניזם תאי המתווך על ידי הפרדת פאזה[ד] של חלבונים ו-RNA לטיפות נוזל חסרות קרום. | אוניברסיטת פרינסטון מכון הווארד יוז לרפואה המעבדה לביולוגיה ימית |
| אנתוני א. היימן | מכון מקס פלנק לביולוגיה מולקולרית של תאים וגנטיקה | ||
| דמיס חסאביס | לפיתוח שיטת AI למידה עמוקה המנבאת במהירות ובדייקנות את המבנה התלת־ממדי של חלבונים מרצף חומצות האמינו שלהם. | DeepMind | |
| ג'ון מ. ג'מפר | DeepMind | ||
| עמנואל מיגנוט | על הגילוי שנרקולפסיה נגרמת על ידי אובדן אוכלוסייה קטנה של תאי מוח המייצרים חומר מקדם ערות, מה שסלל את הדרך לפיתוח טיפולים חדשים להפרעות שינה. | בית הספר לרפואה באוניברסיטת סטנפורד | |
| מאסאשי יאנאגיסאווה | אוניברסיטת צוקובה | ||
| 2024 | קרל ג'ון | לפיתוח אימונותרפיה של תאי T המבוססת על קולטן אנטיגן כימרי[ה], לפיה תאי ה-T של המטופל עוברים שינויים כדי למקד ולהרוג תאי סרטן. | בית הספר לרפואה באוניברסיטת פנסילבניה |
| מישל סדליין | מרכז הסרטן ממוריאל סלואן קטרינג | ||
| סבין חדידה | לפיתוח שילובי תרופות[ו] משנות חיים אשר מתקנים את חלבון תעלת הכלוריד[ז] הפגום בחולים עם סיסטיק פיברוזיס. | ורטקס פרמצבטיקה | |
| פול נגולסקו | |||
| פרדריק ואן גור | |||
| תומאס גאסר | על זיהוי GBA1 ו-LRRK2 כגנים סיכון למחלת פרקינסון, תוך התייחסות לאוטופגיה וביולוגיה ליזוזומלית כתורמים קריטיים לפתוגנזה של המחלה. | אוניברסיטת טיבינגן והמרכז הגרמני למחלות ניווניות של מערכת העצבים | |
| אלן סידרנסקי | המכון הלאומי לחקר הגנום האנושי | ||
| אנדרו סינגלטון | המכון הלאומי להזדקנות | ||
| 2025 | דניאל דרוקר | על גילוי ואפיון של GLP-1 וחשיפת הפיזיולוגיה והפוטנציאל שלו בטיפול בסוכרת ובהשמנת יתר. | מכון המחקר לוננפלד-טננבאום מערכת הבריאות של סיני אוניברסיטת טורונטו |
| ג'ואל האבנר | בית החולים הכללי מסצ'וסטס בית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד | ||
| ינס יול הולסט | נובו נורדיסק אוניברסיטת קופנהגן | ||
| לוטה ביירה קנודסן | |||
| סבטלנה מויסוב | אוניברסיטת רוקפלר | ||
| סטיבן ל. האוזר | על ביסוס תפקידם של תאי B בטרשת נפוצה ופיתוח טיפולים מבוססי תאי B, ועל גילוי שזיהום בנגיף אפשטיין-בר הוא הסיכון המוביל לטרשת נפוצה. | אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו | |
| אלברטו אשריו | אוניברסיטת הרווארד | ||
| דיוויד רוצ'ין ליו | לפיתוח עריכת בסיס[ח] ועריכת ראש, טכנולוגיות שעורכות את ה-DNA של מערכות חיות מבלי לחתוך את הסליל הכפול של ה-DNA, וכותבות מחדש מקטעי גנים במיקומם המקורי, מה שמאפשר תיקון או החלפה של כמעט כל מוטציה. | אוניברסיטת הרווארד מכון הווארד יוז למחקר רפואי |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס פריצת הדרך בפיזיקה יסודית (2012)
- פרס פריצת הדרך במתמטיקה (2015)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פרס פריצת דרך במדעי החיים (באנגלית)
צוקרברג, ברין ומילנר חילקו פרסים בסך 33 מיליון דולר למחקר רפואי, באתר TheMarker, 20 בפברואר 2013- באדיבות פייסבוק וגוגל - 11 מדענים זכו לראשונה בפרס שמתחרה בנובל, באתר הארץ, 21 בפברואר 2013
- שי רינגל, כבר לא יריבים: מייסדי פייסבוק וגוגל יחלקו 33 מיליון דולר, באתר מאקו, 21 בפברואר 2013
- נדב נוימן, מייסדי פייסבוק וגוגל משלבים כוחות: ייסדו פרס חדש למדע, באתר גלובס, 22 בפברואר 2013
- Breakthrough Prize announced by Silicon Valley (באנגלית)
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ תא אאוקריוטי (בעל גרעין) הוא תא בעל מבנה מורכב הכולל גרעין תא עטוף קרום (המכיל את ה-DNA) ואברונים ממברנליים מתמחים, כגון מיטוכונדריה ורשתית תוך-פלזמית. תאים אלו מאפיינים אורגניזמים חד-תאיים ורב-תאיים (צמחים, בעלי חיים ופטריות), בניגוד לתאים פרוקריוטיים (חיידקים) חסרי הגרעין.
- ↑ מחלות נוירודגנרטיביות הן קבוצת מחלות כרוניות ומתקדמות הגורמות לניוון ומוות של תאי עצב (נוירונים) במוח ובמערכת העצבים, לרוב ללא יכולת התחדשות. הן מאופיינות בירידה קוגניטיבית (כמו אלצהיימר), הפרעות תנועה (כמו פרקינסון) או שילוב שלהן. גיל מתקדם הוא גורם הסיכון העיקרי, ולרוב אין להן תרופה מלאה.
- ↑ מחלות טרנסתירטין (ATTR) הן קבוצת מחלות נדירות ומסכנות חיים, הנגרמות כתוצאה מהתפרקות ושקיעת חלבון הטרנסתירטין (TTR) כעמילואיד באיברים, בעיקר בלב (ATTR-CM) ובמערכת העצבים (ATTR-PN). הן עשויות להיות תורשתיות (מוטציה גנטית) או נרכשות (גיל), ומתבטאות באי-ספיקת לב, פגיעה עצבית, ונזק לאיברים פנימיים. אבחון מוקדם חיוני למניעת נכות ותמותה.
- ↑ פרדת פאזה היא תהליך פיזיקלי שבו תערובת הומוגנית (אחידה) הופכת לתערובת הטרוגנית בעלת מספר פאזות (מופעים) שונות, לרוב בעקבות שינוי בטמפרטורה, לחץ או הרכב, מה שגורם לחומרים בעלי צפיפות או מסיסות שונה להיפרד, כדוגמת מים ושמן.
- ↑ קולטן אנטיגן כימרי (CAR) הוא רכיב המהונדס גנטית המוסף לתאי T של מערכת החיסון, המאפשר להם לזהות ולהשמיד תאי סרטן באופן ממוקד. טיפול זה, המכונה CAR-T, מבודד תאי T מהחולה, משנה אותם במעבדה, ומחזירם בעירוי, ונחשב למהפכני בסוגי סרטן דם מסוימים.
- ↑ שילוב תרופות (אינטראקציה) עלול להגביר או להפחית את השפעתן, ולגרום לתופעות לוואי מסוכנות, במיוחד בנטילת 5+ תרופות שונות.
- ↑ חלבון תעלת הכלוריד (בדגש על CFTR) הוא חלבון ממברנלי חיוני המאפשר מעבר יוני כלור דרך קרומי תאים. תעלות אלו מווסתות נפח תאי, הפרשת נוזלים ואיזון מלחים, בעיקר בריאות, בלבלב ובבלוטות הזיעה. מוטציות בחלבון זה מובילות למחלת הסיסטיק פיברוזיס (CF), המתבטאת בכשל בתפקוד הריאות והלבלב.
- ↑ עריכת בסיסים היא טכנולוגיית עריכת גנים מדויקת הממירה בסיס DNA (אדנין, גואנין, ציטוזין או תימין) אחד ישירות לבסיס DNA אחר (למשל, C ל-T או A ל-G) מבלי לשבור את גדיל ה-DNA. טכניקה זו, המשתמשת בגרסה מהונדסת של האנזים Cas9, משמשת לתיקון מוטציות נקודתיות ביעילות גבוהה וללא יצירת מוטציות נוספות.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ שי רינגל, כבר לא יריבים: מייסדי פייסבוק וגוגל יחלקו 33 מיליון דולר, באתר מאקו, 21 בפברואר 2013
- 1 2 Breakthrough Prize announced by Silicon Valley entrepreneurs