פרס ראש הממשלה ללשון העברית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרס ראש הממשלה ללשון העברית
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הגוף המעניק משרד ראש הממשלה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפרס 2011–הווה (כ־13 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרס ראש הממשלה ללשון העברית על שם אליעזר בן-יהודה הוא פרס המוענק מדי שנה על ידי משרד ראש הממשלה על "תרומה מיוחדת לחיזוק מעמדה של הלשון העברית".

הפרס מוענק מתוקף החלטת ממשלה מתאריך 3 בינואר 2011,[1] כחלק מסדרת פעולות שעליהן החליטה הממשלה לצורך "שימורה, התפתחותה, מחקרה ושגשוגה של הלשון העברית". הזוכים בפרס נבחרים על ידי מנהל התרבות במשרד התרבות והספורט בתיאום עם האקדמיה ללשון העברית. גובה הפרס הוא 70,000 ש"ח.

הפרס מוענק מדי שנה בתאריך כ"א בטבת, יום הולדתו של אליעזר בן-יהודה - מחיה הלשון העברית, שנקבע בחוק ליום הלשון העברית. למרות שהפרס לא בוטל רשמית, בפועל הוא לא הוענק מאז 2018.[2]

הזוכים בפרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם הזוכה מנימוקי השופטים להענקה
2011 אמציה פורת "על מפעל חייו בעריכה, בתרגום ספרותי משובח ובהעמדת דורות של תלמידים בעריכה ובתרגום"[3]
2012 עמינדב דיקמן "בשל תרומתו הרבה לתרבות השפה העברית, להאדרתה ולהפצתה"[4]
2013 חיים באר "תרומתו המרשימה לספרות העברית וזיקת לשונו למקורות העבריים ולארון הספרים היהודי", "מחקריו שכונסו בשני ספרי העיון שלו"[5]
2014 רות אלמגור-רמון "כיועצת הלשון של רשות השידור היא קובעת את דיוקנה של העברית המושמעת על גלי האתר ומציבה אמת מידה לעברית מתוקנת"[6]
2015 רונית גדיש "פעילותה המתמשכת במזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית", "עשרות מאמרים, רשימות והרצאות על העברית."[7]
2016 אבשלום קור "בשידוריו הוא משפיע ידע לשוני על קשת רחבה של מאזינים וצופים, וחושף לפניהם את העברית למסורותיה ולרבדיה", "ד"ר אבשלום קור הפך לסמל לאהבת העברית ולטיפוחה"[8]
2017 שמשון הופמן "שירת בצה"ל 35 שנה והיה הממונה על השפה העברית. בתחום זה העמיד ספרי יסוד רחבי היקף ועתירי פרטים. הוא נאבק בשגרת הלשון בצה"ל והשליט כתיב אחיד בכתיבה הצבאית ובמצבות בתי העלמין הצבאיים"[9]
2018 נתן אפרתי "תרם לעברית המתחדשת הן בשדה המעשה הן בשדה המחקר. בשדה המעשה, בעבודתו באקדמיה ללשון העברית, אפרתי קידם את הכוונת הלשון הלכה למעשה, וכמו כן את מפעל המחקר הגדול – המילון ההיסטורי. מן הצד המחקרי, ד"ר אפרתי הקדיש את כל עבודתו המדעית לחקר תחיית הלשון והתפתחותה ההיסטורית. מחקריו עוסקים בתחיית הדיבור העברי ובמקומו של אליעזר בן-יהודה בתהליך, וכמו כן בהשתרשותה של העברית במערכת הממלכתית במדינת ישראל. מחקריו מספרים את קורות השפה העברית במעבר מחלום למציאות"[10]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]