פרס רמת גן לספרות
מדינה | ישראל |
---|---|
הגוף המעניק | רמת גן |
תקופת הפרס | 1951–הווה (כ־73 שנים) |
אתר רשמי | |
פרס רמת גן לספרות הוא פרס ספרותי המוענק מטעם עיריית רמת גן, בשש קטגוריות, במהלך שבוע הספר העברי.
החל משנות ה-50 של המאה ה-20 הוענקו פרס רמת גן לספרות יפה, ופרס למדן לספרות ילדים, על שם יצחק למדן. בהמשך צורפו אליהם פרס למחשבת ישראל ופרס ליצירה בתחום הפולקלור על שם ש. אנ-סקי. הענקת הפרסים פסקה בשנות ה-80 של המאה ה-20.
הפרס חודש במתכונתו הנוכחית בשנת 2010. בשנת 2014 עמד סכום הפרס בכל קטגוריה על 25,000 ש"ח. בשנת 2019 הוחלט על הקפאת הפרס, בגלל גירעון תקציבי. מאז לא חולק הפרס.[1]
במאה ה-20
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרס לספרות יפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במחצית הראשונה של שנות ה-40 של המאה ה-20 יזמה המועצה המקומית של רמת גן הענקת פרס ספרותי לסיפור ארץ-ישראלי שפורסם בכתב עת. הפרס הוענק במשך שנתיים בלבד.[2]
במאי 1951 הודיעה עיריית רמת גן על החלטתה להעניק פרסים ספרותיים מדי שנה. הפרס הראשון הוענק אז למשורר יצחק למדן.[3]
בין הזוכים:
- 1956 - יעקב פיכמן.[4]
- 1957 - אברהם קריב, עטרה ליושנה; ד"ר יעקב הורוביץ, כי האדם אינו כזב.[5]
- 1958 - אביגדור המאירי.[6]
- 1960 - יהושע בר יוסף, סוכת שלום.[7] פרופ' דב סדן, שזכה באותה שנה בפרס רמת גן לחוכמת ישראל, ויתר על הפרס כי סירב להשתתף בטקס לצדו של בר יוסף.[8] בר יוסף עצמו נעדר מן הטקס.[9]
- 1961 - אברהם ברוידס, אל השחר הגנוז;[10] ישראל אלדד, הגיונות מקרא.[11]
- 1962 - ישורון קשת, רוחות המערב.[12]
- 1963 - ש. שלום, ספר חיי רואי.[13]
- 1965 - מרדכי ברתנא (ב. מרדכי), הנפילים היו בארץ.[14]
- 1966 - דב חומסקי, אזוב ואבן.[15]
- 1968 - אברהם ב. יהושע, מול היערות.[16]
- 1969 - אליעזר שטיינמן, המלך עייף, עין לא ראתה, לקול החליל.[17]
- 1970 - דליה רביקוביץ, הספר השלישי.[18]
- 1974 - יצחק שלו, שמלת הריון.[19]
- 1975 - משה אונגרפלד, ביאליק וסופרי דורו.[20]
- 1976 - צבי לוז, סובב הולך.[21] אחרי חידוש הפרס זכה לוז, ב-2011, בפרס על מפעל חיים.
- 1977 - יצחק בן נר, שקיעה כפרית; מאיר בוסאק, בהימוט גשרים.[22]
פרס לספרות ילדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – פרס למדן
ב-1954, אחרי פטירתו של יצחק למדן, החליטה עיריית רמת גן לקבוע פרס על שמו, ש"יינתן ליצירה מעולה בספרות ילדים שנכתבה או נתפרסמה בשנתיים האחרונות".[23] החל משנת 1958 חולקו שני הפרסים בטקס אחד.[6]
פרס חוכמת ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל משנת 1959 הוענק גם פרס רמת גן לחוכמת ישראל. הפרס הראשון נמסר בטקס של שנת 1960.[7]
פרס לספרות תורנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1961 הוענק באותה מסגרת פרס רמת גן לספרות תורנית על שם הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל.[11]
פרס לפולקלור
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל משנת 1966 הוענק באותה מסגרת פרס לפולקלור על שם אנסקי.[15]
במאה ה-21
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2009 החליטה עיריית רמת גן על הענקת פרס רמת גן לספרות, במטרה "לעודד ולתמוך ביצירה הספרותית העברית בתחומי הספרות השונים כדי לעודד את היצירה הכתובה העברית – מחד גיסא ובמטרה להגביר את העניין, ובפרט של הדור הצעיר, בקריאת הספרות העברית – מאידך גיסא." הפרסים מוענקים על יצירות שפורסמו במהלך שלוש השנים האחרונות. פרופ' זיוה שמיר היא יו"ר ועדת הפרס, ופרופ' ניצה בן-דב נמנית עם חבריה. העירייה הכריזה: "פרס זה הוא הרחבתו של פרס רמת–גן על שם יצחק למדן, שהיה בעיקרו פרס ליוצר בשטח ספרות ילדים ונוער שנדחק לשולי העשייה העירונית ולא חולק מאז".
קטגוריות וזוכים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפרס מוענק בשמונה קטגוריות:
סיפורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תש"ע 2010 - יהודית רותם, על משכבם בלילות.
- תשע"א 2011 - סמי ברדוגו, זה הדברים.
- תשע"ב 2012 - אורלי קסטל-בלום, חיי חורף; יואל הופמן, מצבי רוח.
- תשע"ג 2013 - חיים באר, אל מקום שהרוח הולך.
- תשע"ד 2014 - אילת שמיר, המיטה שאתה מציע בעצמך.
- תשע"ה 2015 - אמיר גוטפרוינד, אגדת ברונו ואדלה.
- תשע"ז 2016 - יניב איצקוביץ', תיקון אחר חצות.
- תשע"ט 2018 - תמר לזר מצילות; דן זמל בלוק.
סיפורת ביכורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תש"ע 2010 - לילך נתנאל, המצב העברי.
- שע"א 2011 - רוני גלבפיש, סיפור קטן ומלוכלך; גונן נשר, לעוף כמו בוב בימון.
- תשע"ב 2012 - איריס אליה כהן, מכתוב; בלה שייר, מט ילדים.
- תשע"ג 2013 - שי אספריל, עוד מעט החורף מתחיל; הגר דורון, הכלה היהודיה.
- תשע"ד 2014 - אביבית משמרי, הזקן השתגע; דליה ביטאולין שרמן, איך שהעולם נהיה לבן.
- תשע"ה 2015 - צדוק צמח, הציור האחרון של ג'אקופו מאסיני.
שירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תש"ע 2010 - רוני סומק, אלג'יר.
- תשע"א 2011 - חדוה הרכבי, ציפור שבפנים עומדת בחוץ; אשר רייך, השחיין המהיר של הרגש.
- תשע"ב 2012 - חמוטל בר-יוסף, השתוות.
- תשע"ג 2013 - חוה פנחס-כהן, אחי, הצימאון; רפי וייכרט, בקווים דקים.
- תשע"ד 2014 - שולמית אפפל, פחות מאמת אין טעם לכתוב.
- תשע"ה 2015 - ישראל בר-כוכב, מחברת השמש; לאה פילובסקי, מקשיב גם לי דווקא עכשיו.
שירת ביכורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תש"ע 2010 - אלחנן ניר, תחינה על האינטימיות.
- תשע"א 2011 - אלמוג בהר, צמאון בארות; גיורא פישר, אחרי זה.
- תשע"ב 2012 - יניב קקון, שכונה
- תשע"ג 2013 - דוד אדלר, סקיצות לתמונה בלתי שלמה; סיגל בן יאיר, לא מעודן.
- תשע"ד 2014 - נעם פרתום, להבעיר את המים באש.
- תשע"ה 2015 - שרה כוי, מלכת הזמנים העצובים.
ספרות ילדים ונוער
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תש"ע 2010 - נורית זרחי, מי מכיר את תנינה?
- תשע"א 2011 - שלומית כהן-אסיף, ציפור לאן את נוסעת?
- תשע"ב 2012 - רוביק רוזנטל, המסע המופלא לארץ המלים; מאיר שלו, קרמר החתול ישן כל הזמן.
- תשע"ג 2013 - תמר הוכשטטר, כרובינה; אמנון ורנר, ניר נגד סאלים.
- תשע"ד 2014 - רימונה די-נור, אלונה לא לבד.
- תשע"ה 2015 - דניאלה כרמי, לאן עפים הסבאים?.
- תשע"ז 2016 - רונית רוקאס, לא קל להיות גיבור-על.
מפעל חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תש"ע 2010 - פרופ' נורית גוברין; פרופ' מנחם פרי.
- תשע"א 2011 - ד”ר חיים נגיד; פרופ’ צבי לוז. לוז זכה גם בפרס רמת גן לספרות יפה, במתכונת הקודמת של הפרס, ב-1976.
- תשע"ב 2012 - חיים גורי; פרופ’ עוזי שביט.
- תשע"ג 2013 - פרופ' יהודה פרידלנדר; פרופ' עליזה שנהר.
- תשע"ד 2014 - יוסי אלפי; פרופ' הלל ברזל.
- תשע"ה 2015 - פרופ' אמנון רובינשטיין; עו"ד צבי מיתר
תרגום
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תשע"ז 2016 - דנה כספי (מנורווגית) "רומן 11, ספר 18"; אלון אלטרס (מאיטלקית) "החברה הגאונה"
איור
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תשע"ז 2016 - מאיה שלייפר, "לא קל להיות גיבור על"
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של פרס רמת גן לספרות
- זוכי פרס רמת גן לספרות, באתר האינטרנט של עיריית רמת גן.
- הודעת דוברת עיריית רמת גן, 20 ביולי 2015, על שמות הזוכים בפרס לשנת תשע"ה 2015.
- מיה סלע, אילת שמיר ושולמית אפפל בין זוכי פרס רמת גן, באתר הארץ, 30 במרץ 2014
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ גילי איזיקוביץ, בגלל גירעון תקציבי של העירייה פרס רמת גן לספרות לא יוענק השנה, באתר הארץ, 14 בינואר 2019
- ^ סופר סתם, פרסים לספרות ואמנות, משמר, 29 בנובמבר 1946
- ^ פרס רמת-גן ליצחק למדן, על המשמר, 25 במאי 1951
- ^ פרס רמת-גן לספרות יפה הוענק למשורר י. פיכמן, דבר, 21 ביוני 1956
- ^ זכו בפרס לספרות של עירית ר"ג, חרות, 18 באפריל 1957
- ^ 1 2 פרסים לספרות ואמנות חולקו ברמת-גן, דבר, 7 באוגוסט 1958
- ^ 1 2 פרסי רמת-גן, חרות, 25 בפברואר 1960
- ^ פרופ' סדן ופרס רמת-גן, חרות, 4 במרץ 1960
- ^ הסופר י. בר-יוסף ייעדר מהטכס, מעריב, 27 באפריל 1960
- ^ פרס רמת-גן - לברוידס, מעריב, 28 באפריל 1961
- ^ 1 2 חולקו פרסי רמת-גן לספרות, דבר, 17 במאי 1961
- ^ פרסי רמת גן לשופט מ. זילברג ולסופר י. קשת, מעריב, 1 ביולי 1962
חולקו פרסי רמת גן לחכמת ישראל ולספרות, מעריב, 12 ביולי 1962 - ^ פרס רמת-גן יוענק לש. שלום, דבר, 28 בנובמבר 1963
- ^ "פרסי רמת-גן" יחולקו בחול המועד סוכות, דבר, 7 באוקטובר 1965
- ^ 1 2 חולקו פרסי עירית רמת-גן, מעריב, 27 באוקטובר 1966
- ^ חולקו פרסים ספרותיים מטעם עיריית רמת-גן, דבר, 1 באוקטובר 1968
- ^ חולקו פרסי ר"ג לספרות, מעריב, 15 באוקטובר 1969
- ^ חולקו פרסים ספרותיים מטעם עיריית רמת-גן, מעריב, 14 בדצמבר 1970
- ^ צבי אילן, נקבעו חתני פרס רמת-גן, דבר, 16 באפריל 1974
- ^ ביום א' – הענקת פרסי רמת-גן לספרות, דבר, 29 במאי 1975
- ^ 4 סופרים יקבלו היום פרס רמת-גן לספרות, מעריב, 11 באוגוסט 1976
- ^ חלוקת פרסי רמת-גן לספרות, דבר, 23 בנובמבר 1977
- ^ קרן לעידוד היצירה הספרותית ע"ש למדן, דבר, 9 בדצמבר 1954