פרעות גרנדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פוגרום גרָנָדָה 1066 הוא טבח שנערך ב-30 בדצמבר 1066 (ט בטבת ד'תתכ"ז) כנגד הקהילה היהודית של העיר גרנדה באנדלוסיה על ידי האוכלוסייה המוסלמית של העיר. הפוגרום החל כשהמונים מוסלמים הסתערו על הטירה של שליט גרנדה ורצחו את היועץ היהודי שלו רבי יהוסף בר שמואל הלוי הנגיד (ידוע גם בשם יוסף אבן נע'רילה), בנו של רבי שמואל הנגיד. לאחר מכן ההמונים המשיכו וטבחו בכלל האוכלוסייה היהודית של העיר.[1][2]

יהוסף בן שמואל הנגיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יהוסף הנגיד

רבי יהוסף בר שמואל הלוי הנגיד או "יוסף אבן נע'רילה" (1033-1066) נולד בגרנדה לאביו רבי שמואל הנגיד, אחד מסמלי תור הזהב של היהודים בספרד. רבי יהוסף הנגיד פרסם את כתביו של אביו בקבוצת מאמרים מיוחדת, וסיפר על עצמו בהקדמה של אותה אסופת מאמרים. בגיל 9 הוא ליווה את אביו לקרב אך במהרה התגעגע לעיר מולדתו, וכבר בגיל זה חיבר שיר על כך. את מירב השכלתו הוא קיבל מאביו שמואל הנגיד. עם מותו של אביו, יהוסף החליף אותו כנגיד וכראש הקהילה היהודית של גרנדה. בכתבים וכרוניקות שנכתבו על ידי ערבים ומוסלמים בני התקופה, יהוסף הנגיד מואשם בכך שהוא היה אדם תככן ולא מוסרי. לדבריהם, הוא ניסה לערוך מניפולציות על המלך של גרנדה והפעיל מרגלים במטרה להשיג יותר ויותר כוח וסמכויות לעצמו. בכך הוא הפר לכאורה את חוקי הד'ימי שמעניקים ליהודים הגנה רק במידה והם שומרים על נאמנותם לשלטון מוסלמי. האשמה נוספת נגד רבי יהוסף הנגיד ממקורות מוסלמיים היא שהוא ניסה לעורר מתחים בין האוכלוסייה הברברית לבין האוכלוסייה הערבית בעיר, וניסה להביא למלחמת אזרחים כדבריהם.[3]

הטבח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-30 בדצמבר 1066 המונים מוסלמים הסתערו על הרמון המלך, המקום בו יוסף הנגיד הסתתר, וצלבו אותו. לאחר מכן נערך טבח בשאר האוכלוסייה היהודית בעיר בו אלפים נהרגו. לפי האנציקלופדיה היהודית של 1906 "יותר מ-1500 משפחות יהודיות, שמנו ביחד יותר מ-4000 אנשים, נהרגו באותו יום".[4][5] אשתו של יהוסף הנגיד הצליחה להמלט מהעיר ביחד עם בנה הצעיר עזריה, בעזרת יהודים מבני העיר. עם זאת עזריה נפטר בנעוריו בנסיבות טבעיות.

לפי ההיסטוריון ברנארד לואיס:

לפעמים, כאשר מתרחשות רדיפות, אנו מוצאים שיוזמיהן דואגים להצדיקן במונחים של החוק הקדוש. הטענה הייתה שהיהודים או הנוצרים הפרו את ההסכם בכך שחרגו מעבר למעמדם הנאות. בכך הם הפרו את תנאי החוזה עם האסלאם, והמדינה המוסלמית ועמה לא היו מחויבים עוד לנהוג על פיו. ... מאלף במיוחד בנושא הזה הוא השיר נגד היהודים, שחיבר אבו אסחאק בגרנדה בשנת 1066. השיר, שנאמר עליו שהיה הגורם להתעוררות נגד היהודים באותה שנה, כולל את השורות המשמעותיות הבאות:

אל תראה את הריגתם כהפרת אמון, הפרת אמון תהיה להניח להם להמשיך.
הם הפרו את בריתנו עמם, כיצד תֵחשבו לאשמים כלפי מפרי הברית?
כיצד יוכלו להיות בעלי ברית, כשאנחנו עלומים והם בולטים?
עכשיו אנחנו ירודים לעומתם, כאילו אנחנו הטועים והם הצודקים!‏[6]

הטבח תואר על ידי היסטוריונים מודרניים כגון זאב לקויר כפוגרום. לדבריו תחת השלטון המוסלמי "יהודים ככלל לא הצליחו להשיג תפקידים ציבוריים (אך כרגיל, היו יוצאי דופן), והיו לעתים פוגרומים, כמו זה של גרנדה ב-1066".[7]

בשנים שלאחר הטבח בגרנדה של שנת 1066 הקהילה היהודית בעיר החלה להשתקם. אולם כבר בשנת 1090 נהרס שוב הרובע היהודי בגרנדה במהלך כיבוש העיר על ידי שושלת אל-מוראביטון בהנהגת יוסוף בן תאשפין.‏[8] עקב האשמה כנגד היהודים שהם צידדו בצד הנוצרי במהלך המלחמה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Lucien Gubbay (1999). Sunlight and Shadow: The Jewish Experience of Islam. New York: Other Press, 80. ISBN 1-892746-69-7. 
  2. ^ Norman Roth (1994). Jews, Visigoths, and Muslims in Medieval Spain: Cooperation and Conflict. Netherlands: E. J. Brill, 110. ISBN 90-04-09971-9. 
  3. ^ 1066 30 December, Granada (Spain) in Jewish history (Jewish Agency for Israel)
  4. ^ Granada by Richard Gottheil, Meyer Kayserling, Jewish Encyclopedia. 1906 ed.
  5. ^ 1971 Jewish Encyclopedia
  6. ^ ברנרד לואיס, היהודים בעולם האסלאם, מכון זלמן שזר לתולדות ישראל, 1996, עמ' 47.
  7. ^ Walter Laqueur (2006). The changing face of antisemitism: from ancient times to the present day. New York, New York: Oxford University Press, 68. ISBN 978-0-19-530429-9. OCLC 62127914. 
  8. ^ Norman A. Stillman, The Jews of Arab Lands: A History and Source Book, Jewish Publication Society, 1979, p. 59.