פרעות קמפבל
| פרעות קמפבל | |
 |
 |
 |
 |
| תוצאות הפרעות | |
 | |
| שוטרים יוונים בכניסה לשכונת קמפבל | |
פרעות קמפבל (ביוונית: Πογκρόμ του Κάμπελ) היו פרעות נגד יהודים שהתרחשו בלילה שבין 29 ל-30 ביוני 1931 בשכונת קמפבל שבסלוניקי, יוון.
רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסלוניקי התקיימה אחת הקהילות היהודיות הגדולות באירופה ולפרקים הקהילה היהודית הגדולה בעולם. החל משלהי המאה ה-15 גדלה הקהילה באופן משמעותי בעקבות הגעתם של מגורשי ספרד ופורטוגל לעיר. הקהילה שגשגה באופן יחסי עד תחילת המאה ה-20 עת התחלף השלטון בסלוניקי וחזר להיות שלטון יווני בעקבות מלחמת הבלקן הראשונה. לאחר הכיבוש היווני של סלוניקי החלה באופן הדרגתי הרעה במצב הקהילה היהודית. החוגים הלאומנים מקרב היוונים ניסו לדחוק את רגלי היהודים מתחומי החברה והכלכלה ומעשי האנטישמיות הלכו וגברו. [1]
ב-20 ביוני 1931 פורסמה כתבה בעיתון היווני "מקדוניה" ובה הואשמו היהודים ובפרט חברי הסתדרות 'מכבי' בבגידה באומה היוונית בשל תמיכתה, לכאורה, בקריאת הבולגרים שקראו להחזרת מקדוניה שהייתה בשליטת יוון לשלטון בולגרי. לאחר מספר ימים נודע לקהילה היהודית על כוונת הפורעים היוונים לפגוע ביהודים תושבי שכונת קמפבל. היהודים מיהרו לשלוח מכתב אזהרה למושל הכללי באתונה ובסלוניקי אך ללא הועיל. תחת השפעת הפרסום בעיתון ואווירה אנטישמית התארגנו אנשי הארגון הפשיסטי "האיחוד הלאומי של יוון" ב-23 ביוני 1931 במטרה לפגוע בתושבי השכונה היהודית קמפבל.
שכונת קמפבל[עריכת קוד מקור | עריכה]
השכונה בה התגוררו למעלה ממאתיים משפחות יהודיות, הוקמה על ידי הקהילה היהודית עבור פליטים יהודים מיעוטי יכולת שהתגוררו בשכונת "אקג'י מג'יד" עד השריפה הגדולה של 1917(אנ'). השכונה הייתה מורכבת בעיקר מצריפים למגורים ובה גם בית כנסת ובית ספר.
הפרעות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בליל ה-29 יוני 1931 נכנסו לשכונה מאות פורעים חלקם פליטים יוונים, מהגרים מאסיה הקטנה וחלקם חברי התנועה הלאומנית-יוונית E.E.E. והחלו להצית את בתי השכונה ולפגוע פיזית בתושבים היהודים. בפרעות נרצח אזרח יווני שניסה להגן על היהודים, נפצעו עשרות מתושביה היהודים של השכונה, עלו באש מרבית בתי המגורים, בית-הכנסת ובית-הספר היהודי נשרפו כליל. המשטרה היוונית מנעה מיהודים בשכונות סמוכות לבוא לעזרתם של המותקפים ולא הפסיקה את התקיפה. [2]
לאחר הפרעות הקהילה היהודית לא קיבלה סיוע או פיצויים כלשהם מהשלטונות היוונים על הנזקים שנגרמו שנגרמו למבנים הציבוריים ולבתי המגורים ולאחר זמן השכונה הופקעה מידי היהודים. את הפליטים שיכנו בתחילה בבית הכנסת "בית שאול" ולאחר זמן העבירו אותם לצריפים קטנים ('קוליבאס') שנבנו בעזרת תרומות של יהודי ניו יורק וארגון הג'וינט.
שלטונות סלוניקי ובהם מושל סלוניקי הגנרל גונאטאס התנערו לרוב מאחריות ובתי הדין בסלוניקי, לאחר משפט זיכו את מרבית הפורעים מאשמה. [3][4]
השלכות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאורעות אלו השפיעו על הקהילה היהודית בסלוניקי ועל התפתחות התנועה הציונית. הפרעות היו גורם מכריע בעליית חמישה עשר אלף איש מבני הקהילה היהודית בסלוניקי לארץ ישראל ולהגירתם של אלפים למדינות שונות באירופה, באגן הים התיכון ובאמריקה הלטינית. [5]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אשר ר' מואיסיס, ה"מכבי" ופרעות קמפבל, זיכרון שלוניקי כרך א' עמ' 361–365
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ברכה ריבלין (עורכת), התנועה הציונית בסלוניקי, פנקס הקהילות - יוון, יד ושם, ירושלים תשנ"ט, (עמ' 263-259)
- ^ יצחק ציטרין, השתקפות יחסם של יהודי סלוניקי לארץ-ישראל, לעלייה ולהתיישבות בין שתי מלחמות העולם: דימוי ומציאות (עמ' 106)
- ^ אברהם בן יהודה כהן, שאלוניקי עיר ואם בישראל (1967) (עמ' 228), באתר ספריית העיר ניו יורק
- ^ אחרי הפרעות בסלוניקי, הארץ, 17 ביולי 1931, באתר עיתונות יהודית היסטורית
- ^ לאחר הפרעות בסאלוניקי, דבר, 21 יולי 1931, באתר עיתונות יהודית היסטורית