לדלג לתוכן

פרץ אופוצ'ינסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרץ אופוצ'ינסקי
Perec Opoczyński
אופוצ'ינסקי בצעירותו בלודז'
אופוצ'ינסקי בצעירותו בלודז'
לידה 15 באוקטובר 1892
לוטומיירסק, לודז', פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1943 (בגיל 50 בערך)
ה'תש"ג
גטו ורשה, גנרלגוברנמן
מדינה פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה פולנית, יידיש, עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרץ אופוצ'ינסקיפולנית: Perec Opoczyński; כ"ד בתשרי ה'תרנ"ג, 15 באוקטובר 1892 - טבת או שבט ה'תש"ג, ינואר 1943) היה סופר, משורר ומתרגם יידי. פעיל ציוני במפלגת פועלי ציון ועורך בטאון התנועה "דאס ווארט"[1]. נספה בשואת יהודי אירופה.

נולד למשפחת חסידי גור בלוטומיירסק שליד לודז'. בילדותו התייתם ונאלץ לפרנס את עצמו, במקביל ללימודיו בישיבה.

בגיל 12 החל לכתוב שירה עברית. במלחמת העולם הראשונה גויס לצבא הרוסי ולאחר שחרורו עסק בהוראת עברית והחל לכתוב בעיתונות היהודית העברית והיידית בפולין. הוא מצא עבודה כסנדלר בלודז' ובשעות הפנאי כתב לעיתונות. מלבד שירים פרסם סיפורים מחיי החסידים, בעיקר ב"הצפירה", "היום" ו"בדרך". כן תרגם את "שכול וכשלון" של י. ח. ברנר ליידיש.

הוא גילה עניין פוליטי, נעשה פעיל במפלגת פועלי ציון וגם ערך את עיתון התנועה 'דאס ווארט'.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נכלא בגטו ורשה. הוא פעל במחתרת של פועלי ציון וגם עבר בארכיון רינגלבלום.

נספה בגטו בתאריך לא ידוע.

כתיבתו וכתביו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין הפסבדונימים שבהם חתם על פרסומיו: משה מחוייב, פרץ אופוטשנר, ופרץ חסידא.

טיוטת האגדה האחרונה שכתב (בקיץ 1942) 'דין תורה' מוקלדת במכונת כתיבה, הוקדשה לעסקן מנחם כהן שאותו הוא כינה 'מגנם של היתומים השכולים והנדחים', היא מצויה בבית לוחמי הגטאות.

רשימות פרץ אופוצ'ינסקי ששרדו מגטו ורשה, ובהן: ילדים בחוצות, נושא המכתבים היהודי: פרקי יומן, וההברחה בגיטו ורשה. ראו אור במהדורה מוערת מאת צבי שנר בהוצאת הקיבוץ המאוחד. הספר ראה אור בשפות שונות ובבמות מגוונות, ומהדורה אנגלית שלו יחד עם זכרונותיו של יוסף זליקוביץ' זכתה לתואר ספר השנה העולמי לשנת 20152016 בקטגוריה היסטוריה/ביוגרפיה.

רשימותיו של אופוצ'ינסקי, כולל זכרונותיו מהגטו נדפסו בכמה ספרים וזכו לתרגומים לשפות אחדות:

  • געזאמלטע שריפטן פון פרץ אפאטשינסקי, מיט א ביאגראפיע פון רינה אפער-אפאטשינסקי, ניו יורק: 1951
  • רעפארטאזשן פון ווארשעווער געטא: פרץ אפאטשינסקי, ורשה: יידיש בוך, 1954
  • רשימות, ערך והוסיף הערות: צבי שנר; תרגם מיידיש והביא לדפוס: אברהם יבין, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1970.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ כך לפי ידיעות גנזים שבפרק 'לקריאה נוספת', כנראה צ"ל: דאס נייע ווארט.