לדלג לתוכן

פרשת גניבת הנשק במנרה (2001)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרשת גניבת הנשק במנרה
אנדרטת הזיכרון לרבש"ץ מנרה יצחק קברטץ
אנדרטת הזיכרון לרבש"ץ מנרה יצחק קברטץ
מידע כללי
סוג רצח וגניבת נשק
ידוע גם בשם פרשת מנרה (2001)
רצח רבש"ץ מנרה יצחק קברטץ
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום מנרה עריכת הנתון בוויקינתונים
מארגן ז'אן אלרז עריכת הנתון בוויקינתונים
משתתפים ז'אן אלרז
מחמוד בן דאוד אבו בכר
מוחמד בן דאוד אבו בכר
אחמד בן דאוד אבו בכר
עאוני בן מוחמד חילמי ריפאעי
תאריך 2001 עריכת הנתון בוויקינתונים
נפגעים
הרוגים נרצח אחד
חוק ומשפט
מורשעים 5
פסק דין
גזר הדין
  • ז'אן אלרז: מאסר עולם בתוספת 20 שנים (5 שנים בחפיפה – סה"כ מאסר עולם בתוספת 15 שנים). ערעורו לעליון נדחה.
  • מחמוד בן דאוד אבו בכר: 17 שנות מאסר (15 שנים לאחר ערעור לעליון).
  • מוחמד בן דאוד אבו בכר: 12 שנות מאסר (10 שנים לאחר ערעור לעליון).
  • אחמד בן דאוד אבו בכר: 12 שנות מאסר (10 שנים לאחר ערעור לעליון).
  • עאוני בן מוחמד חילמי ריפאעי: 6 שנות מאסר.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרשת גניבת הנשק במנרה היא פרשת פשיעה ביטחונית שהתרחשה במרץ 2001 בקיבוץ מנרה, הסמוך לגבול ישראל–לבנון.

במהלך הפרשה נרצח רבש"ץ מנרה, רב-סמל ראשון יצחק קברטץ, שהיה אחראי על נשקיית הקיבוץ, בידי ז'אן אלרזיהודי-ישראלי ואיש שב"כ לשעבר שהועסק בעבודות קבלן בסמוך לקיבוץ.[1] לאחר הרצח פרץ אלרז לנשקיית הקיבוץ וגנב ממנה 58 רובים מסוג M16 ומחסניות רבות, שנמכרו לקונים מהשטחים.[1] הפרשה נחשבת לגניבת הנשק הגדולה בתולדות מדינת ישראל.

במאי 2000 השלים צה"ל את נסיגתו מרצועת הביטחון בדרום לבנון. היישובים הסמוכים לגבול נדרשו להיערך למציאות ביטחונית חדשה, שבמסגרתה הפכו לקו הראשון מול חזבאללה. מנרה, השוכן על רכס הצופה אל לבנון, היה בין היישובים בשטח רגיש זה.

בין העובדים היה ז'אן אלרז, ששוחרר מהכלא בשנת 1996 לאחר ריצוי עונש מאסר בגין עבירות פליליות; רישומו הפלילי נמחק בעקבות בקשת חנינה שהגיש פרקליטו לנשיא מדינת ישראל עזר ויצמן.[2] בינואר 1998 קיבל את החנינה, ונרשם כי עברו הפלילי נמחק.[3] היעדר הרישום אפשר לו להתקבל כקבלן משנה בעבודות בינוי מוצבי צה"ל בצפון ישראל לאחר נסיגת צה"ל מלבנון.[3]

בנוסף, במהלך העבודות לבניית גדר המערכת נגד חדירות מחבלים לאורך הגבול, הועסקו קבלנים אזרחיים ועובדים ערבים-ישראלים, מהכפר סאלם שבעמק יזרעאל – בניהם מחמוד, מוחמד ואחמד בן דאוד אבו בכר ועאוני בן מוחמד חילמי ריפאעי.[4][5]

רבש"ץ הקיבוץ באותה התקופה היה רב-סמל ראשון יצחק קברטץ, מטעם משמר הגבול. כחלק מתפקידו, היה אחראי לאחזקת הנשקייה המקומית ופיקד על מערך כיתות הכוננות בקיבוץ.[1]

ב-15 במרץ 2001 ירה ז'אן אלרז בעורפו של רבש"ץ מנרה יצחק קברטץ והרגו במקום.[3] לאחר מכן, פרץ לנשקייה יחד עם שותפיו מחמוד, מוחמד ואחמד בן דאוד אבו בכר, וגנב ממנה 58 רובים מסוג M16 ומחסניות רבות.[6][7] לשינוע ולהוצאת כלי הנשק מהקיבוץ סייע עאוני בן מוחמד חילמי ריפאעי. בהתאם להנחיות אלרז, נמכרו כלי הנשק על ידי האחים בן דאוד אבו בכר לתושבי השטחים, והיה זה תקופה קצרה לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה.[8]

החקירה, המשפט וההשלכות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת מבצע חומת מגן איתרו כוחות הביטחון בתחומי הרשות הפלסטינית כלי נשק שמקורם בנשקיית קיבוץ מנרה.[דרוש מקור] כמו כן, נתפסו 28 רובים ליד ביתו של פעיל בכיר בארגון הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, שתכנן את פיגוע ההתאבדות במסעדת מקסים בחיפה, בו נרצחו 21 בני אדם.[9]

לאחר פענוח הפרשה, התברר כי במשך מספר חודשים אלרז יזם, תכנן וביצע את הפריצה ואת גניבת כלי הנשק, וכן את הריגת קברטץ בכוונה תחילה – וכל זאת למען בצע כסף. בית המשפט המחוזי גזר על אלרז עונש מאסר עולם על ביצוע הרצח בכוונת תחילה, ועוד עשרים שנות מאסר על עבירות הנשק, 5 מהן חופפות לריצוי מאסר העולם. אלרז ערער לבית המשפט העליון על ההרשעה ועל העונש, וערעורו נדחה.

לצד אלרז הועמדו לדין גם ארבעת תושבי הכפר סאלם שבעמק יזרעאל, שסייעו לו בפריצה, בהעברת כלי הנשק ובהחזקתם. המרכזיים שבהם היו האחים מחמוד, מוחמד ואחמד בן דאוד אבו בכר.[4][5] בית המשפט המחוזי בנצרת הרשיע אותם בעבירות החזקת נשק, סחר בנשק והחזקת רכוש גנוב. על מחמוד נגזרו 17 שנות מאסר, ועל מוחמד ואחמד נגזרו 12 שנות מאסר כל אחד.[10][11]

בפסק דינו של בית המשפט העליון לערעורים פליליים נקבע כי אף על פי שלא היו מודעים לכוונתו של אלרז לרצוח את יצחק קברטץ, חומרת מעשיהם נותרה רבה, משום שמכרו עשרות כלי נשק חודשים ספורים לאחר פרוץ גל הטרור נגד תושבי ישראל. אך עם זאת, בית המשפט החליט להקל בעונש: עונשו של מחמוד הופחת ל-15 שנות מאסר, ועונשם של מוחמד ואחמד הופחת ל-10 שנות מאסר כל אחד.

כמו כן, עזר בהעברת כלי הנשק עאוני בן מוחמד חילמי ריפאעי שנידון ל-6 שנות מאסר.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 יהודי רצח את רכז הביטחון ומכר את הנשק לפלסטינים, באתר וואלה, 1 באפריל 2001
  2. ^ שרון גל, הנשיא ויצמן מחק רישום פלילי לחשוד ברצח רכז הביטחון במנרה, באתר הארץ, 4 באפריל 2001
  3. ^ 1 2 3 עמיקם חורש, יהודי מהקריות חשוד ברצח הקב"ט של מנרה, באתר ynet, 2 באפריל 2001
  4. ^ 1 2 שרון רופא וטלי רוזן, הערכה: ערבים ישראלים ביצעו את הרצח במנרה, באתר ynet, 21 במרץ 2001
  5. ^ 1 2 שרון רופא, הוגש כתב אישום נגד ז'אן אלרז בגין רצח קברטץ, באתר ynet, 2 במאי 2001
  6. ^ שירות עתי"ם, ‏ביהמ"ש הרשיע את ז'אן אלרז ברצח רכז הבטחון של קיבוץ מנרה ובגניבת נשק, באתר גלובס, 31 באוגוסט 2003
  7. ^ שרון רופא-אופיר, מאסר לתושבי סאלם בפרשת גניבת הנשק מקיבוץ מנרה, באתר ynet, 15 באפריל 2003
  8. ^ שרון גל, ז'אן פייר אלרז יואשם היום ברצח רכז הביטחון במנרה, באתר הארץ, 2 במאי 2001
  9. ^ עמוס הראל, נשק שנגנב מקיבוץ מנרה נמצא אצל מתכנן הפיגוע ב"מקסים", באתר הארץ, 29 בדצמבר 2003
  10. ^ שרון רופא-אופיר, מאסר לתושבי סאלם בפרשת גניבת הנשק מקיבוץ מנרה, באתר ynet, 15 באפריל 2003
  11. ^ אורי אס, 12 עד 15 שנות מאסר למורשעים בגניבת הנשק מקיבוץ מנרה, באתר הארץ, 16 באפריל 2003