פרשת הולילנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מתחם הולילנד, פברואר 2010

פרשת הולילנד היא פרשת שחיתות אשר נסבה סביב בניית מתחם הולילנד השוכן בדרום ירושלים.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות התשעים ביקשו בעלי האדמה במקום שבו עמד מלון הולילנד להשביחה ולהרחיב את זכויות הבנייה. הפרויקט שתוכנן במקום עורר מתחילת דרכו התנגדות עזה של התושבים ושל הארגונים הירוקים, בשל פגיעתו בקו הנוף של ירושלים. חרף כל ההתנגדויות, אושר הפרויקט במהירות על ידי ראש עיריית ירושלים דאז, אהוד אולמרט יחד עם יושב ראש הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה אורי לופוליאנסקי. האישור המהיר לפרויקט, אחוזי הבנייה החריגים וההקלות שקיבלו יזמי הפרויקט עוררו כבר בשנות ה-90 תהיות רבות שנותרו ללא מענה. בפרויקט נבנתה שכונה שמורכבת מפארק רחב ידיים, שמוקף בכעשרה מגדלי דירות (18-12 קומות), שבבסיסם קוטג'ים מדורגים הנפרסים במורד ההר. בנוסף הוקם מגדל בודד ("הולילנד טאואר") בעל 32 קומות.

פרסום חשדות לשומה פיקטיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־1996 נחשף בתחקיר של העיתונאי יואב יצחק בעיתון "גלובס", כי איש העסקים הלל צ'רני, מבעלי הפרויקט, פעל יחד עם אחרים להשגת שומה מופחתת למתחם, כדי להקטין את הסכומים הנדרשים לתשלום מס שבח מקרקעין ומס רכישה. על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, נפתחה חקירה פלילית נגד נציב מס הכנסה, דורון לוי, וסגנו אהוד ברזילי בחשד לסיוע לצ'רני בקנוניה, בכך שקבלו את השומה המופחתת כאמיתית.[1] החקירה המשטרתית לא הבשילה לכדי העמדה לדין, אך בעקבותיה נאלץ דורון לוי לפרוש מתפקידו, ומסגנו נמנע קידום. ועדת המשמעת שליד מועצת השמאים, הפועלת כבית דין משמעתי, פתחה בהליך כנגד השמאים שהיו מעורבים בקנוניה. בהחלטת הוועדה הורשעו שני השמאים במתן שומה מוטעית על פי הזמנה, והורשעו בעבירות על כללי האתיקה.

פרסום חשדות לשוחד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 2008 חשף העיתונאי יואב יצחק חשדות נוספים לפלילים בפרויקט, לפיהם היזמים שיחדו את ראש עיריית ירושלים אהוד אולמרט בתמורה להקלות שונות בבנייה.[2] הפרשה נחשפה גם בעקבות "טיוטת כתב תביעה" שהכין שמואל דכנר, איש עסקים בתחום הנדל"ן שהועסק כיועץ ומתווך במכירת המגרשים של מתחם הולילנד. לטענתו לא שולמו לו מלוא הוצאותיו ושכר הטרחה המגיע לו, וכיוון שדרישותיו לא נענו הכין "טיוטת כתב תביעה" כנגד המעורבים בפרשה, ולאחר מכן פנה למשטרה בנושא.[3]

חקירת החשדות לשוחד וכתב האישום[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסום החשד לשוחד הוביל לפתיחת חקירה משטרתית סמויה, שהבשילה לחקירה גלויה. ב-6 באפריל 2010, נעצרו חמישה חשודים במעורבות בשוחד, בהם היזם הלל צ'רני, מהנדס העיר אורי שטרית ומקורבו ושותפו לשעבר של אולמרט, עו"ד אורי מסר.[4] בפברואר 2010 חתמה הפרקליטות על הסכם עד מדינה עם שמואל דכנר, במסגרתו הוענקו לדכנר תנאים מפליגים, ובהם תשלום "דמי מחיה" בסך 12 אלף שקל בחודש.[5]

ב-5 בינואר 2012 הגישה פרקליטות המדינה לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד 13 נאשמים (ושלוש חברות) בפרשה זו בגין מתן או קבלת שוחד, ובהם ראש הממשלה וראש העיר לשעבר אהוד אולמרט, יזמי הולילנד - הלל צ'רני ואביגדור קלנר, הבעלים לשעבר של חברת המלח שבאותם ימים שימש כסגן יו"ר בנק הפועלים - דני דנקנר, המתווך לשוחד - מאיר רבין ששימש יד ימינו של עד המדינה שמואל דכנר והשאר - מקבלי השוחד ביניהם מהנדס עיריית ירושלים לשעבר אורי שטרית, ראש העיר ירושלים הקודם אורי לופוליאנסקי, ראש לשכתו לשעבר של אולמרט שולה זקן ויעקב אפרתי, שעמד בראש מינהל מקרקעי ישראל.

המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלב הראיות החל ב-1 ביולי 2012 עם עדותו של עד המדינה בפרשה, שמואל דכנר, שהעיד כי נתן כספים לשולה זקן. דכנר נפטר ב-1 במרץ 2013, מספר ימים לאחר שהחלה החקירה הנגדית על ידי ההגנה. חלק מהצדדים לא הספיקו לחקור אותו, ביניהם עורכי הדין של אהוד אולמרט. ארבעה ימים לאחר מותו, הותר לפרסום שמו המלא (עד אז נודע בתקשורת בראשי התיבות ש"ד).[6]

יוסי אולמרט, אחיו של אהוד אולמרט, אישר בעדותו במשטרה את דברי שמואל דכנר, שנתן לו חצי מיליון שקל, על אף שלא הכיר אותו לפני כן. במשפט הוא העיד מארצות הברית, חזר בו מהגרסה שמסר במשטרה, והשופט דוד רוזן הכריז עליו כעד עוין.[7][8]

המשפט התנהל ביעילות רבה, והסתיים, בניגוד להערכות, בתוך שנתיים. יום מתן הכרעת הדין נקבע ל-31 במרץ 2014, חודש לאחר מתן הסיכומים. כמה ימים לפני מתן הכרעת הדין בתיק, פרקליטות המדינה חתמה עם שולה זקן על עסקת טיעון, לפיה יגזרו עליה 11 חודשי מאסר בפועל בתמורה למסירת עדות וראיות מפלילות נגד אולמרט.[9] עסקת הטיעון הגיעה בשלב שנוי במחלוקת משום ששלב העדויות כבר הסתיים. עורכי דינו של אולמרט טענו כי יש טעם לפגם בהצגת חומרים חדשים בשלב זה של המשפט, משום שקו ההגנה נבנה בהתאם לראיות שהוצגו בתחילת המשפט. במועד שנקבע למתן הכרעת הדין הודיע השופט שבקשת המדינה נדחית, ועדותה של זקן לא תישמע.

הכרעת הדין וגזר הדין בבית המשפט המחוזי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתום משפט שהתנהל במשך שנתיים, על פני 140 ישיבות, ב-31 במרץ 2014 הרשיע שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, דוד רוזן, בפסק דינו 10 מתוך 13 הנאשמים, וזיכה מחמת הספק את יעקב אפרתי, מנהל מינהל מקרקעי ישראל לשעבר, את אמנון ספרן ואת שמעון גלאון, מנהלים בחברת "הולילנד פארק". ב-13 במאי ניתן גזר הדין. להלן רשימת המורשעים ועונשיהם:

  • אהוד אולמרט, ראש ממשלת ישראל לשעבר: נדון ל-6 שנות מאסר בפועל (גם בגין עבירת השוחד בפרשת חברת הזרע) והטיל עליו קנס על סך מיליון ש"ח. השופט דוד רוזן פסק כי סכום, בסך חצי מיליון ש"ח, הועבר על ידי דכנר ליוסי אולמרט, בהוראת אחיו אהוד אולמרט. הוא זיכה את אולמרט מחמת הספק משני אישומי שוחד אחרים, על כך שביקש מדכנר לסייע כספית למהנדס העיר ירושלים אורי שטרית ועל בקשה של זקן מדכנר לממן סקר.[10]
  • שולה זקן הורשעה בכל האישומים של קבלת שוחד בסך מאות אלפי ש"ח וכן בהלבנת הון, וזוכתה רק מעבירה של קבלת שוחד של עשרת אלפים ש"ח, לאחר שהשופט דחה את גרסתה, לפיה קיבלה מהעד דכנר מתנות ולא שוחד. ב-15 במאי קיבל השופט את הסדר טיעון בעניינה, לאחר התלבטות, לאור התקדימים שנקבעו בבית המשפט העליון, וגזר עליה 11 חודשי מאסר בפועל, שנתיים וחודש מאסר על תנאי, קנס של 25 אלף ש"ח וחילוט של 75 אלף ש"ח. במהלך הדיון חקר אותה השופט על הגרסה החדשה שמסרה במשטרה.[11] החלה לרצות את מאסרה ב-15 ביולי 2014.
  • אורי לופוליאנסקי, ראש עיריית ירושלים לשעבר, הורשע בקבלת שוחד בגין התרומות בסך יותר מ-2 מיליון ש"ח, שקיבל מצ'רני ומדכנר לארגון שהקים, "יד שרה", ולמטרות נוספות, וזוכה מחמת הספק מקבלת 120 אלף ש"ח. נידון ל-6 שנות מאסר בפועל ושנת מאסר על תנאי.
  • אביגדור קלנר, ממקימי חברת "הולילנד פארק", הורשע בהלבנת הון ובמתן שוחד בגין העברת כספים לדכנר למטרת תשלומי שוחד, וזוכה מחלק מעבירות השוחד מחמת הספק. נידון ל-3 שנות מאסר, קנס של מיליון ש"ח וחילוט של חצי מיליון ש"ח. קלנר ערער לבית המשפט העליון על הרשעתו, והמדינה ערערה על קלות העונש.[12]
  • הלל צ'רני, מבעלי מתחם הולילנד, ששכר את שרותיו של דכנר לקדם את הפרויקט, הורשע במתן שוחד לאולמרט, לשולה זקן וכן לראש העירייה לשעבר אורי לופוליאנסקי ובהלבנת הון. נידון ל-3.5 שנות מאסר בפועל, שנה וחצי מאסר על תנאי וקנס של מיליון ש"ח וחילוט של מיליון ש"ח. המדינה ערערה על קלות עונשו.
  • מאיר רבין, ששימש יד ימינו של עד המדינה שמואל דכנר, הורשע בהלבנת הון ובמתן שוחד בסך 1.2 מיליון ש"ח. נידון ל-5 שנות מאסר בפועל.
  • אורי שטרית, מהנדס העיר ירושלים לשעבר, הורשע בקבלת שוחד של למעלה מ-700 אלף ש"ח מדכנר[13] ובהלבנת הון. נידון ל-7 שנות מאסר בפועל.
  • דני דנקנר הורשע במתן שוחד, ברישום כוזב במסמכי תאגיד ובהלבנת הון. נידון ל-3 שנות מאסר בפועל וקנס של חצי מיליון ש"ח.
  • אליעזר שמחיוף, שימש כסגן ראש עיריית ירושלים, הורשע בקבלת שוחד מדכנר בסך 165 אלף ש"ח, וזוכה מחמת הספק מקבלת שוחד בסך 130 אלף ש"ח מדכנר. נידון ל-3.5 שנות מאסר בפועל, קנס של 300 אלף ש"ח וחילוט של 165 אלף ש"ח.
  • אברהם פיינר, שימש חבר מועצת עיריית ירושלים, הורשע בקבלת שוחד של 680 אלף ש"ח מ"דכנר את צ'רני" בין השנים 2006-2000. נידון לשישה חודשי עבודות שירות וקנס בסך 250 אלף שקלים. השופט ציין בגזר הדין כי אלמלא מצבו הרפואי, היה גוזר עליו חמש שנות מאסר בפועל.
  • על החברות הולילנד נופש והולילנד פארק הוטל קנס של 100,000 ש"ח כל אחת.

השופט הקדיש פרק חשוב בהכרעת הדין כדי לקרוא לשינויי חקיקה שיביאו לשקיפות בפעילותם של מאכערים במסדרונות השלטון מצד אחד, וימנעו שתדלנות בלתי חוקית מהצד האחר. השופט כתב: "אמור מעתה, ה'מאכער' העושה שדלנות אסורה הינו בבחינת מתווך לשוחד".[14]

השופט קבע כי שבעת המורשעים שנדונו למאסר יחלו לרצות את עונשם ב-1 בספטמבר, והקנס שהוטל עליהם ישולם ב-10 תשלומים. נגד כל המורשעים הוצא צו עיכוב יציאה מהארץ. בקשותיהם של אולמרט ושטרית לצאת לעסקיהם בחו"ל נדחו על ידי השופט.

ב-29 ביולי 2014 אישר נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, את בקשתם של המורשעים בפסק הדין של המחוזי: אהוד אולמרט, דני דנקנר, הלל צ'רני, אביגדור קלנר, מאיר רבין, אורי שטרית ואליעזר שמחיוף, לעכב את תחילת ריצוי עונשם עד לדיון בערעורם בחודש ספטמבר.[15]

הערעור לבית המשפט העליון ולאחריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחדים מהמורשעים ערערו לבית המשפט העליון על הרשעתם ועל חומרת עונשם, והמדינה ערערה על קולת עונשם של חלק מהמורשעים. הערעור על פסק הדין נדון בבית המשפט העליון בפני הרכב מורחב של 5 שופטים. בפסק הדין בערעור,[16] שניתן ב-29 בדצמבר 2015, זוכו (או זוכו חלקית) חלק מהנאשמים ובחלק מהמקרים הופחת עונשם, לפי הפירוט הבא:

  • אהוד אולמרט: בית המשפט העליון קיבל חלקית את ערעורו, וזיכה אותו מחמת הספק מקבלת שוחד בפרשת הולילנד, אך הותיר על כנה את הרשעתו בקבלת שוחד בפרשת הזרע. בעקבות הזיכוי הוקטן עונשו לשנה וחצי מאסר בפועל, הקנס שהוטל עליו הוקטן ל-200,000 ש"ח והחילוט הוקטן ל-60,000 ש"ח.
  • אורי לופוליאנסקי: בית המשפט העליון הותיר את הרשעתו על כנה, אך בצעד ראשון הופחת עונש המאסר שהוטל עליו לשתי שנות מאסר (הקצה הנמוך של מתחם הענישה) ובשל מצבו הרפואי הופחת עונש זה לשישה חודשי עבודות שירות.
  • אביגדור קלנר: ערעורו התקבל חלקית - הוא זוכה מארבע עברות של מתן שוחד, אך הורשע בשתי עברות של מתן שוחד למתווך ובהלבנת הון. עונשו הופחת משלוש שנות מאסר לשנתיים מאסר, הקנס שהוטל עליו הוקטן ל-200,000 ש"ח והחילוט הוקטן ל-300,000 ש"ח. שוחרר מהכלא במרץ 2017 לאחר שנת מאסר.
  • הלל צ'רני: ערעורו התקבל חלקית - הוא זוכה משמונה עברות של מתן שוחד לפי סעיף 295(ג) לחוק העונשין והלבנת הון, אך הורשע בעבירה אחת של מתן שוחד למתווך לפי סעיף 295(ג) לחוק העונשין וב-7 עברות של מתן שוחד לפי סעיף 291 לחוק העונשין, ובעוד עברה של מתן שוחד. עונשו הופחת משלוש וחצי שנות מאסר למאסר של שנתיים וחודשיים, הקנס שהוטל עליו הוקטן ל-500,000 ש"ח והחילוט בוטל.
  • מאיר רבין: ערעורו נדחה.
  • אורי שטרית: ערעורו על הכרעת הדין נדחה. ערעורו על גזר הדין הביא להקטנת הקנס שהוטל עליו ל-850,000 ש"ח.
  • דני דנקנר: ערעורו נדחה ברובו. הוא זוכה מעברה של רישום כוזב במסמכי תאגיד אך הורשע במתן שוחד ובהלבנת הון, ועונש המאסר שהוטל עליו הופחת משלוש שנות מאסר לשנתיים מאסר. שוחרר מהכלא במאי 2017 לאחר 15 חודשי מאסר.
  • אליעזר שמחיוף: ערעורו התקבל חלקית - הוא זוכה מעברה אחת של לקיחת שוחד, והורשע בעברה אחרת של לקיחת שוחד והלבנת הון. עונשו הופחת משלוש וחצי שנות מאסר למאסר של שנה וחצי, הקנס שהוטל עליו הוקטן ל-180,000 ש"ח והחילוט הוקטן ל-50,000 ש"ח. שוחרר מהכלא בינואר 2017 לאחר 11 חודשי מאסר.
  • הולילנד תיירות 1992 בע"מ: הערעור התקבל חלקית - החברה זוכתה מ-8 עבירות של מתן שוחד למתווך, מעבירה של רישום כוזב במסמכי תאגיד ומעבירה לפי חוק איסור הלבנת הון. החברה הורשעה בעבירה של מתן שוחד למתווך וב-7 עבירות של מתן שוחד. עונשה נותר ללא שינוי.
  • הולילנד שירות לנופש (ישראל) בע"מ: הערעור נדחה.
  • הולילנד פארק בע"מ: הערעור התקבל במלואו - החברה זוכתה מכל העברות שבהן הורשעה בבית המשפט המחוזי.

נקבע כי המורשעים יחלו לרצות את עונשם ב-15 בפברואר 2016.[17]

חקירת החשדות לשיבוש הליכי המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמה ימים לאחר הכרעת הדין, בעקבות עדותה של שולה זקן במשטרה, נחקר אהוד אולמרט באזהרה בחשד לביצוע עבירות של שיבוש מהלכי משפט, הדחה בחקירה והדחת עד. סניגורו של אולמרט, עו"ד תל צור נחקר בחשד שניסה לשכנע את זקן שלא לחתום על עסקת טיעון עם הפרקליטות בפרשה.[18] בפברואר 2016 הודה אולמרט בבית המשפט במסגרת הסדר טיעון בשני אישומים של שיבוש מהלכי משפט והורשע בהם. הפרקליטות ביקשה לגזור עליו חצי שנת מאסר, שתחפוף לעונש שנגזר עליו בפרשת הולילנד.[19] בית המשפט קיבל את הסדר הטיעון לעניין ההרשעה, אך דחה אותו לגבי העונש, וגזר על אולמרט חודש מאסר בפועל במצטבר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יואב יצחק, ‏נציב מס הכנסה, דורון לוי, נחקר באזהרה בידי המשטרה בפרשת הולילנד, באתר גלובס, 20 ביולי 1997
  2. ^ חדשות מחלקה ראשונה, יולי 2008
  3. ^ שרה ליבוביץ-דר, פרשת הולילנד: קופת השרצים של עד המדינה, באתר nrg‏, 3 בפברואר 2012
  4. ^ איתי הר אור, הותר לפרסום: עו"ד אורי מסר נעצר במסגרת פרשת שוחד חמורה, באתר כלכליסט, 7 באפריל 2010
  5. ^ חן מענית, ‏הותר לפרסום: ש"ד ממשפט הולילנד הוא שמואל דכנר ז"ל, באתר גלובס, 5 במרץ 2013
  6. ^ גיא פלג ואלעד פוטרמן, ‏עד המדינה בפרשת הולילנד: איש העסקים שמואל דכנר, באתר ‏mako‏‏, ‏5 במרץ 2013‏
  7. ^ נעמה כהן פרידמן ואלי סניור, עדות האח הפילה: "חצי מיליון והוא לא ידע?", באתר ynet, 31 במרץ 2014
  8. ^ רויטל חובלתיק הולילנד: השופט הכריז על יוסי אולמרט עד עוין, באתר הארץ, 7 במאי 2013
  9. ^ שירות מעריב, עסקת טיעון בין זקן לפרקליטות: 11 חודשי מאסר תמורת הפללת אולמרט, באתר nrg‏, 27 במרץ 2014
  10. ^ הידיעה ברשת ב', 31 במרץ 2014.
  11. ^ עזרי עמרם, ‏ההסדר אושר: 11 חודשי מאסר לשולה זקן, באתר ‏mako‏‏, ‏15 במאי 2014‏
  12. ^ רויטל חובלפרשת הולילנד: המדינה ערערה על קולת עונשם של צ'רני וקלנר, באתר הארץ, 27 ביוני 2014
  13. ^ איתמר לוין, "שטרית הטביע רגליו בשלולית רפש השוחד", באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 31 במרץ 2014
  14. ^ עידו באום, הולילנד: דגל שחור מעל שיטת המאכערים, באתר TheMarker‏, 1 באפריל 2014
    נעמה כהן פרידמן, השופט נגד השיטה: "מאכער = שוחד", באתר ynet, 31 במרץ 2014
    חן מענית, ‏"בלי 'מאכערים' קשה עד בלתי-אפשרי לקדם תוכניות בנייה", באתר גלובס, 1 באפריל 2014
  15. ^ אביעד גליקמן, העליון דחה את תחילת ריצוי עונשו של אולמרט, באתר nana10‏, 29 ביולי 2014
  16. ^ ע"פ 4456/14 אביגדור קלנר נגד מדינת ישראל - פסק הדין בבית המשפט העליון
  17. ^ שרון פולבר, אולמרט זוכה חלקית: נקבע כי לקח שוחד וירצה שנה וחצי מאסר, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2015
  18. ^ חדשות nana10, שוב בחדר החקירות: אולמרט נחקר 8 שעות, באתר nana10‏, 8 באפריל 2014
  19. ^ יהושע בריינר‏, אולמרט הורשע בשיבוש; השופט: "בעברית מכובסת, הוא לא הולך למאסר", באתר וואלה! NEWS‏, 02 בפברואר 2016