פרשת הונאות המע"מ על מכסות פחמן דו-חמצני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרשת הונאות המע"מ על מכסות פחמן דו-חמצני, הקרויה גם פרשת "העוקץ של המאה", היא תרגיל עוקץ שנמשך מנובמבר 2008 עד יוני 2009 ובו קבוצת משקיעים קשרה קשר להעלמת תשלומי מס ערך מוסף בצרפת בגובה של מיליארדי אירו. הקבוצה עסקה במסחר במכסות פחמן דו-חמצני, על פי פרוטוקול קיוטו לצמצום גזי החממה, המסדיר את נושא הפליטה של פחמן דו-חמצני. על פי כתבי האישום בפרשה, אנשי הקבוצה גבו מס ערך מוסף על עסקאות בתחום זה, אך לא העבירו את הסכומים שנגבו למשרד האוצר הצרפתי.

ההונאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת המשקיעים עסקה במסחר במכסות פחמן דו-חמצני, על פי פרוטוקול קיוטו לצמצום גזי החממה, המסדירה את נושא הפליטה של פחמן דו-חמצני.

על פי כתבי האישום בפרשה, אנשי הקבוצה גבו מס ערך מוסף על עסקאות בתחום זה, אך לא העבירו את הסכומים שנגבו למשרד האוצר הצרפתי. הם נהגו לקנות מכסות פחמן דו-חמצני במדינות באירופה שבהן לא נדרש תשלום מע"מ על עסקאות אלה, בדרך כלל בריטניה, גרמניה, בלגיה והולנד. לאחר מכן המכסות נמכרו בצרפת, בתוספת מע"מ בגובה 20%. סכומי המע"מ שנגבו לא הועברו למשרד האוצר הצרפתי, אלא הושקעו באמצעות חברות פיקטיביות, שפורקו בתוך חודשים ספורים וכך נמנעו מתשלום מע"מ בסוף השנה - הונאה זו מכונה בשפה המקצועית קרוסלת המע"מ. הכספים הופקדו במקלטי מס שונים והולבנו. ההון המולבן שימש לרכישת סחורות ונדל"ן, בעיקר בצרפת ובישראל.

חשדות לפלילים עלו בצרפת בסוף שנת 2008, כאשר הרגולטור במשרד להגנת הסביבה שם לב לעליה חדה בהיקף העסקאות בבורסה למכסות פחמן דו-חמצני. החשד היה שארגוני פשיעה מבצעים עסקאות בבורסה כדרך להלבנת הון, אך חברי הקבוצה הצליחו להסתיר את פעילותם בזכות שוחד ששילמו לקציני משטרה בכירים ופקידי ממשל. לבסוף התאמת החשד כאשר משרד האוצר הצרפתי ביטל את המע"מ על עסקאות במכסות פחמן דו-חמצני ביוני 2009. בתוך חודש צנח היקף העסקאות, וההונאות נפסקו.

על פי היורופול, הסכום שהקבוצה חייבת לרשויות המס בצרפת מוערך ב-1.6 מיליארד אירו, ולשאר מדינות האיחוד האירופי בין 5 ל-10 מיליארד אירו. בשנת 2016 החל הליך משפטי נגד חלק מחברי הקבוצה, החייבים לרשויות המס בצרפת 283 מיליון אירו.

חברי הקבוצה שהורשעו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההליכים המשפטיים נגד חברי הקבוצה החלו במהלך שנת 2011. במשפט הואשמו גם שלוש חברות שהוקמו על ידי הנאשמים:

  • חברת השקעות בשם "Caisse des Dépôts" ‏(CDC)
  • חברת ברוקרים בשם "BlueNext" לסחר במכסות פחמן דו-חמצני
  • חברת ברוקרים בשם "Voltalia" לסחר במכסות פחמן דו-חמצני

הנאשמים הבאים הורשעו במשפט:

  • ארנו מימרן (Arnaud Mimran): נידון לשמונה שנות מאסר, לקנס של מיליון יורו ולהחרמת כל רכושו עד גובה העלות הכוללת של ההונאה לקופה הציבורית, 283 מיליון יורו.
  • קלוד בודווין (Claude Bauduin): פעיל בארגון פשע צרפתי בהנהגת יאניק דשוויל (Yannick Dacheville), בסוף שנת 2011 נגזרו עליו שלוש שנות מאסר בבית משפט בפרנקפורט.
  • אלכס קאהן (Alex Khann): נאשם בהונאת מע"מ על מכסות פחמן בצרפת ובבלגיה, וכן במקרה שחיתות נוסף (Neyret) ובסחר בסמים. בתחילת 2014 נגזרו עליו 15 חודשי מאסר בצרפת, היה כלוא בכלא פרן. שוחרר בשנת 2015 ונמלט לישראל, ככל הנראה באמצעות דרכון מזויף. בסוף שנת 2019 בית המשפט העליון שינה את גזר דינו וקבע כי על קאהן לרצות כ-20 שנות מאסר בפועל. תיק נוסף בגין הונאה המוערכת בכ-60 מיליון שקל מתנהל נגדו בבלגיה.
  • פבריס סאקון (Fabrice Sakoun): נשפט שלא בפניו בית הדין הפלילי בפריז בינואר 2012, ונגזרו עליו חמש שנות מאסר וקנס בגובה 43 מיליון אירו. נמלט לישראל, המסרבת להסגירו.
  • גרגורי זאווי (Grégory Zaoui): חבר קרוב של פבריס סאקון, שנאשם בעבר בעבירות הון. כלוא בכלא פרן.
  • מישל קסלסי (Michel Keslassy): נשפט שלא בפניו ביוני 2013 ונגזרו עליו שלוש וחצי שנות מאסר וקנס בגובה 65.5 מיליון אירו. נמלט לישראל, המסרבת להסגירו.
  • סטפן אלזרע (Stéphane Alzraa): הוגש נגדו כתב אישום בינואר 2012 על חלקו בהונאת מע"מ על מכסות הפחמן הדו-חמצני. בשנת 2014 נגזרו עליו 30 חודשי מאסר.
  • אהרון כהן (Haroun Cohen): נגזרו עליו ארבע שנות מאסר וקנס בגובה 1 מיליון אירו. נמלט לישראל, המסרבת להסגירו.
  • אלי בלוקה (Elie Balouka): נגזרו עליו 30 חודשי מאסר בפועל, שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס בגובה 100,000 אירו.
  • דוד אילוז (David Illouz): נגזרו עליו 3 שנות מאסר בפועל וקנס בגובה 100,000 אירו.
  • סיד פודיל (Sid Foudil): נגזרה עליו שנת מאסר בפועל.
  • אדי אביטן: נגזרו עליו שש שנות מאסר, קנס של מיליון יורו והחרמת כל רכושו. נמלט לישראל, מתגורר ברעננה, בעלה של ונסה וידל אביטן, זוכת תוכנית הריאלטי "מאסטר שף" לשנת 2019.

נאשמים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש מאי 2016 נערכו משפטים לחלק מחברי הקבוצה שהואשמו במעורבות בהונאה בסכומים המוערכים ב-283 מיליון אירו. בין הנאשמים נמנים:

  • גרגורי זאווי (Grégory Zaoui)
  • גילברט שיקלי (Gilbert Chikli): מנהיג הקבוצה ומתכנן ההונאה
  • מרדוש מולי (Mardoché Mouly), המכונה גם "מרקו" או "קוקו". נעצר בסוף אפריל 2013 בפריז. היה חבר קרוב של סמי סוויד. מולי היווה השראה לסרט "קוקו" (2009) אודות מיליונר גחמני שאינו יודע איך לבזבז את כספו, בגילומו של גד אלמלח.
  • סיריל מולי (Cyril Mouly): אחיינו של מרדוש מולי, שזכה לכינוי "הצרפתי". שומר הראש שלו, אלברט טייב, נרצח בדקירה באפריל 2014. הרצח לא פוענח.
  • סמי סוויד (Samy Souied): ישראלי תושב הרצליה, הואשם בהונאה והלבנת הון. נרצח ביריות ב-14 בספטמבר 2010.

סקירת האירוע בכלי התקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקשורת הצרפתית כינתה בתחילה את האירוע בשם "הונאת מס הפחמן", שם שאינו נכון. מס הפחמן (Carbon tax) נכנס לתוקף בצרפת רק בשנת 2014, ואילו כתבי האישום מתייחסים להונאת מע"מ על עסקאות במכסות פחמן דו-חמצני, ולא למס הפחמן.

באפריל 2013 פורסמה הפרשה בתוכנית תחקירים של הערוץ הצרפתי CANAL+. שם התוכנית היה "העוקץ של המאה", ושיטת ההונאה כונתה "קרוסלה", מכיוון שסכומי הכסף שהועלמו בצרפת הופקדו במקלטי מס שונים וההון המולבן שימש לרכישת סחורות ונדל"ן, בעיקר בצרפת ובישראל, וכך הכספים "הסתובבו" כמו בקרוסלה.

במרץ 2016 פרסם כתב ״הארץ״ בפריז דב אלפון סדרת כתבות על הקשר בין הנאשם ארנו מימרן לבין בנימין נתניהו.[1][2]בין השאר פרסם אלפון צילומים של נתניהו מבלה עם מימרן בריביירה הצרפתית ובמסעדה בפריז, ופרסם עדות של מימרן במשטרה לפיה תרם כסף לנתניהו. ב-19 מאי 2016 דיווח אלפון מאולם בית המשפט בפריז שארנו מימרן העיד שתרם לנתניהו מיליון יורו, ומאז זכתה הפרשה גם לסיקור בכלי התקשורת האחרים בישראל.

נאשמים בפרשה שנמלטו לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עשרות יהודים צרפתים שהיו חלק מקבוצת ההונאה נמלטו בשנת 2009 לישראל. המשרד לביטחון הפנים הצרפתי ביקש להסגירם לצרפת, אך המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה מונעת את הסגרתם.[3] המעורבים בפרשה שנמלטו לישראל השקיעו את רוב ההון המולבן ברכישות נדל"ן בשכונות יוקרה בגוש דן.

משנת 2010 התפתחו קשרים רבים בין המעורבים בפרשה שנמלטו לישראל, לבין ארגוני פשע מאורגן בישראל, בעיקר זה של עמיר מולנר. המעורבים מקבלים מארגוני הפשע שירותי הגנה, העברות כספים, סמים ובילויים, וחלקם הפכו יעד לסחיטה.

בעיתון "מעריב" פורסמה בשנת 2012 ידיעה על עבריינים מיליונרים מצרפת שמציפים את ישראל ומבצעים רכישות נדל"ן בהיקף רחב, רובן בהון מולבן.

סמי סוויד[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמי סוויד, בן 44, היה אחד הנאשמים בפרשה שנמלט מצרפת ועבר לגור בהרצליה פיתוח. על פי כתבי האישום, סוויד ומימרן מימנו את ההונאה, ובהמשך סייעו להסתיר ולשנע את הכסף. סוויד נרצח ביריות בפריז ב-14 בספטמבר 2010.

אלכס קאהן[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלכס קאהן, בן 47, אחד מהנאשמים המרכזיים בפרשה שנמלט מצרפת ועבר לגור בישראל. על פי החשד סמי סוויד היה יד ימינו בצרפת.

כשהיה צעיר עשה את הונו מסחר בסמים מסוג קנאביס, בתחילת דרכו היה סוכן ביטוח, בגיל 22 החליט להקים חברת ביטוח שהפכה לאחת מחברות הביטוח המובילות בצרפת. בשנות ה-90 סוחרי סמים שהיו חלק מה"קשר הצרפתי" הפכו לחלק מלקוחותיו והוא החל לבלות איתם במסעדות ובחופשות נוצצות ביעדים היקרים ביותר בצרפת. בשנת 2001 נעצר למשך חודשיים והואשם שחברת הביטוח שלו סיפקה מסמכים כוזבים בפרט פוליסות ביטוח ריקות כחלק מפרשיית סחר בסמים. הורשע ונשפט ל-3 שנות מאסר, אך החליט לערר על כך. במהלך שהותו במעצר איבד את חברת הביטוח שהייתה בבעלותו. לפי עדותו אחרי שאיבד את הכל הדבר גרם לו לרצות לנקום.

בין השנים 2002–2003 ביצע מספר רב של הונאות מע"מ בין צרפת לחו"ל, בעיקר ברכישת מוצרים מחוץ לצרפת ללא מע"מ ומכירתם בצרפת עם מע"מ. לפי עדותו מעולם לא פגע בכיסם של אנשים פרטיים אלא תמיד פגע בצרפת עצמה.

בהמשך התחבר לאיש עסקים הודי שפגש בלונדון והשניים ניהלו מספר רב של עסקים בין לונדון, דובאי וערב הסעודית.

בשנת 2003 נמלט לישראל עם אשתו וילדיו. הוא רכש בית דירות מפואר באילת וכן וילה בהרצליה פיתוח. באילת הסתכסך עם עבריין צרפתי שמעורב בחיי הלילה בעיר, הסכסוך גרם לקאהן לעזוב את אילת ביחד עם משפחתו. כתוצאה מהסכסוך קאהן הפך לאחד האנשים הקרובים אל העבריין עמיר מולנר.

בשנת 2005 החליט לעזוב את ישראל ולנסוע ללוס אנג'לס שבארצות הברית שם רכש את הוילה היוקרתית בה התגורר צ'רלי צ'פלין. באותה השנה שמו נקשר לפרשת סחיטה בשווייץ הוא נעצר למשך 3 חודשים ושהה בכלא האמריקאי, בהמשך הוסגר מארצות הברית לשווייץ, עם הגעתו לשווייץ, המדינה החליטה להסגיר אותו לצרפת, שם הוא ריצה עונש מאסר של 10 חודשים.

בשנת 2007 שוחרר ממאסר בכלא הצרפתי והחליט לחזור בחזרה לישראל, קאהן רכש חנויות בכיכר המדינה בתל אביב, הפך ליבואן הרשמי של מותגי האופנה היוקרתיים טום פורד, בריוני וזילי, בנוסף רכש גם מועדון לילה בשם "הביבלוס", אליו נהג להזמין את חבריו האוליגרכים: מיכאל צ'רנוי ובוריס אברמוביץ' ברזובסקי.

ב-1 בנובמבר 2012 נעצר קאהן עם עוד ארבעה מאנשיו של העבריין עמיר מולנר בתקרית "הפרארי בדיזנגוף", קאהן נהג ברכב יוקרתי מסוג פרארי ברחוב דיזנגוף בתל אביב וביצע עבירת תנועה כתוצאה מכך פגע ברכב אחר, התאונה הייתה קלה, אך התפתחה תגרה בין הצדדים, חלק מאנשיו של העבריין עמיר מולנר הגיעו למקום והחלו לאיים ולתקוף את המעורבים, עד ראייה טען כי אקדח נזרק ממכוניותו של קאהן אל מכונית לבנה שעזבה את המקום, במהלך המשפט העד סירב להעיד וטען כי הוא מפחד, המשטרה לא הצליחה להוכיח אם אכן היה אקדח בזירה, השופט מתח ביקורת על המשטרה על כך שלא בדקה את פרטי הרכב שאליו כביכול נזרק האקדח למרות שנמסרו להם.

בשנת 2013 המשטרה פשטה על ביתו בהרצליה פיתוח כחלק ממבצע משטרתי גדול שבו פשטה על עשרות בתים של אנשי עסקים צרפתים שהיו לכאורה מעורבים בפלילים בצרפת. החיפוש המשטרתי ערך כמעט 12 שעות, בסופו קאהן לא נעצר והמשטרה החרימה מספר מועט של מסמכים שהיו בביתו.

בינואר 2014 עזב קאהן את ישראל ונחת בפריז, שם נעצר מיד והוגש נגדו כתב אישום על חלקו ב"עוקץ של המאה", עם דרישה מקדמית לעשר שנות מאסר. לאחר 15 חודשים בכלא הוא שוחרר למעצר בית עם איזוק אלקטרוני. במשך אותה התקופה עבד בעמותה שעוזרת לילדים עם אוטיזם, במהלך המשפט לא הגיע לאחד הדיונים, המשטרה הגיעה לדירתו שבה היה אמור לשהות במעצר בית, אך הוא לא היה שם וככל הנראה כבר הספיק להמלט מצרפת.

זמן קצר לאחר מכן העלה תמונה בה הוא מופיע עם חולצה שעליה רשום "תפסו אותי אם אתם יכולים" לצד הכיתוב "זו מתנה מהילדים שלי. יפה נכון"?

קלוד חייט ואריק רוביק[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פרשת לי זיתוני

בספטמבר 2011 נהרגה לי זיתוני בתאונת פגע וברח בתל אביב על ידי קלוד חייט ואריק רוביק, שניים מהנאשמים שנמלטו לישראל. השניים נסעו בג'יפ עם לוחית רישוי אמריקאית מזויפת והתגוררו בבית דירות יוקרתי בתל אביב.

פבריס סאקון[עריכת קוד מקור | עריכה]

סאקון נשפט שלא בפניו בית הדין הפלילי בפריז בינואר 2012, ונגזרו עליו חמש שנות מאסר וקנס בגובה 43 מיליון אירו. הוא נמלט לישראל, המסרבת להסגירו.

אהרון כהן[עריכת קוד מקור | עריכה]

על כהן נגזרו בצרפת ארבע שנות מאסר וקנס בגובה 1 מיליון אירו. הוא נמלט לישראל, המסרבת להסגירו.

כהן נעצר בישראל לאחר שבחשבון של קרוב משפחה שלו בבנק הפועלים הופקדו 62 מיליוני שקלים שהגיעו מהונג קונג.

המידע על כך התקבל מהחוקרים הצרפתים שטענו כי כהן השתייך לקבוצה של סאקון. לטענתם, כהן התגורר בהונג קונג ומשם ניהל את רכישת הסחורות בעשרות מיליוני הדולרים שהגיעו מהחברות הפיקטיביות של העוקץ, בעיקר מותגי יוקרה, ואת מכירתם בצרפת ובמדינות נוספות.

בעקבות ההפקדה נפתחה חקירת יאחב"ל, שבסיומה הוכח דיווח כוזב לבנקים, מכיוון שהחשבונות היו על שמו של בן משפחתו, אך הנהנה מהכסף היה אהרון כהן. עם זאת, לא ניתן היה להוכיח ברמת הוודאות הנדרשת במשפט הפלילי שמקור הכסף הוא בעבירת ההונאה בצרפת.

כהן הגיע להסדר טיעון עם הפרקליטות על כך שהמדינה תסתפק בהרשעה על עבירה של הימנעות מדיווח, ותחלט לאוצר המדינה 22 מיליון מתוך 62 מיליון השקלים שהוברחו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]