פרשת הנוסע הסמוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרשת הנוסע הסמוי הייתה מקרה בשנת 1982 בו רב חובל של אוניית משא ישראלית שהוריד לים נוסע אפריקאי שעלה לספינה בחשאי לרפסודה ליד חופי מוזמביק. נערכה וועדת חקירה לבירור נסיבות המקרה. במשפט שנערך הורשע רב החובל ונידון לשנתיים מאסר על תנאי.

הפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 1984 חשף יגאל סרנה בעיתון חדשות שב-8 במרץ 1982 צוות אוניית משא ישראלית בשם "מורן" גילה כי בעת עגינת הספינה בטנזניה עלה נוסע אפריקאי צעיר לספינה. צוות הספינה דאג לנוסע לאוכל ולשתייה והם לקחו אותו לרב חובל הספינה, אבנר גלעד. גלעד הורה לאחד מהמלחים לבנות רפסודה ולהוריד על גביה את הנוסע לים. אבנר גלעד הוסיף ואמר שאם הנוסע יסרב הם ישליכו אותו למים עם חגורת הצלה בלבד. בתחילה סירבו המלחים לבנות את הרפסודה המבוקשת אך לבסוף נכנעו ללחצים ובנו אותה. הנוסע שניסה להתחנן על חייו וסירב לרדת, הורד בכח לרפסודה והספינה הפליגה משם. ביומן האוניה היה כתוב רק המשפט הבא - "מצאנו נוסע סמוי והורדנו בחוף מוזמביק".

הפרשה קיבלה תהודה גדולה בציבור בישראל. רב חובל אבנר גלעד היה בן קיבוץ ששירת בפלי"ם והיה מן הפעילים הבולטים בהעפלה. הוא שירת בחיל הים הישראלי ורשם לזכותו הישגים והערכה. אף בצי הסוחר היה רב חובל מוערך ומנוסה. עם פרוץ הפרשה תמך בו קיבוץ נחשולים ללא סייג. בציבור הישראלי, לעומת זאת, היו שהתקשו לעכל את המקרה.

תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבנר גלעד טען שביצע "אקט סביר". הוא הסביר כי הורדת הנוסע בדרום אפריקה, לשם פנתה האוניה, היה מסוכן לנוסע הרבה יותר מהורדתו לים.

דב ניצן, מנכ"ל החברה של הספינה, "מורן", טען כי הסיפור בדוי. "רכילות או שמועות", אמר דב, "האירוע לא היה די חשוב", והוסיף, "זה היה סיפור כמו הרבה סיפורים שמספרים באוניות". ראש איגוד קציני הים דאז, אפרים מרקוביץ', מסר בתגובה שאין הפרשה נשמעה לו סבירה, מהיכרותו עם גלעד, מאחר שהיא שקולה לרצח. את הפרשה חשפו והעבירו לעיתונאי, יגאל סרנה, אייל פארן חבר קיבוץ יפתח, שהיה ימאי באוניה, וכן נגר האוניה זאב קרונברג מבית שמש, שצילם את האירוע.

פסק הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיד כאשר התפרסם סיפורו של "הנוסע הסמוי" הקים שר התחבורה ועדת חקירה. ועדת החקירה קבעה: "רב החובל פעל בניגוד לנורמה מוסרית בחברה הישראלית".

ב-26 ביוני 1985 הוגש כתב אישום נגד רב החובל, אבנר גלעד, ובו סיכום של עדויות אנשי הצוות: "רב החובל הצליף בו בחבל עבה שבקצהו קשר הקרוי "ראש טורקי", הטיח את ראשו בדופן האנייה כאשר סירב לציית להוראתו לרדת לים, משך באזניו וחבט בו, וכתוצאה מזה נחבל הנוסע הסמוי באזנו עד זוב דם. תקיפת הנוסע הסמוי נפסקה רק כאשר אחדים מאנשי הצוות נחלצו לעזרתו וחצצו בינו לבין רב החובל"

בנובמבר 1986 הרשיע שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, אמנון כרמי, את גלעד בפציעת הנוסע ובשילוח הנוסע בכלי מסוכן. אך הוא קבע כי "לא עלה בידי התביעה להוכיח כי רב החובל התכוון במזיד לפגוע בכושי". על גלעד נגזרו שנתיים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים.

יגאל סרנה ואבנר גלעד נפגשו בשנת 2013 במהלך צילומי סרט דוקומנטרי על העיתון "חדשות". גלעד לא הביע חרטה על הפרשה .

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]