פרשת השרופים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עדותה של כרמן גלוריה קינטאנה.

פרשת השרופיםספרדית: Caso quemados) הוא השם בו נודע מקרה בו שרפו חיילים צ'יליאנים שני צעירים בבוקרו של ה-2 ביולי 1986 בסנטיאגו דה צ'ילה והשערוריה הפוליטית שהתחוללה בעקבותיו.

באותה התקופה, ימי שלטונה של החונטה הצבאית תחת הנהגתו של הגנרל אוגוסטו פינושה זה 13 שנה מאז הפיכת 11 בספטמבר 1973, חוותה צ'ילה אי יציבות פוליטית והפרת זכויות אדם מצד המדינה. תומכי האופוזיציה לדיקטטורה התכוננו למחאה שתוכננה לימים 2 - 3 ביולי 1986 במסגרתה נבנו מספר מחסומי רחוב בחלקים שונים של סנטיאגו.

פרטי האירוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבוקרו של יום 2 ביולי, בשעה 8 בבוקר, הקימה קבוצה קטנה של פעילים מחסום רחוב בשכונת לוס נוגאלס (Los Nogales) שברובע התחנה המרכזית (Estación Central). הקבוצה הייתה מצוידת בחמישה צמיגים ישנים, מספר בקבוקי מולוטוב ובמכל דלק. הקבוצה אותרה בידי פטרול של חיילי צבא שעסקו בפינוי מחסומים באזור שדרת הגנרל ולסקס (General Velásquez). חברי הקבוצה נמלטו אולם שניים מהם, רודריגו רוחאס דה נגרי (Rojas De Negri), צלם כבן 19 ובן למשפחת גולים פוליטיים מאימת הרודנות של אוגוסטו פינושה, וכרמן גלוריה קינטאנה (Quintana), סטודנטית להנדסה באוניברסיטת סנטיאגו כבת 18, נתפסו בידי הפטרול שהורכב משלושה קצינים, חמישה מש"קים ו-17 חיילים, תחת פיקודו של סגן פדרו פרננדס דיטוס (Fernández Dittus).

לפי גרסת חיילי הפטרול נשברו בשגגה כמה מבקבוקי המולוטב שנשאו רוחאס וקינטאנה בעת המעצר ואלו הביאו להצתתם הבלתי מכוונת של השניים. לפי גרסתה של קינטאנה, ששרדה את ההצתה, הכו חיילי הפטרול את שני העצורים באורח קשה ולאחר שהספיגו אותם בדלק - הציתו אותם והעלו אותם באש. ידוע בוודאות כי לאחר המעשה, בעוד רוחאס וקינטאנה שרופים ומחוסרי הכרה, עטפו אותם חברי הפטרול בשמיכות, העמיסו אותם על רכב צבאי והשליכו אותם להמתין למותם בתעלת השקיה באזור מבודד המרוחק כ-20 קילומטרים מחוץ לעיר. השניים נמצאו בידי מספר חקלאים, שהודיעו על כך למשטרה, אשר העבירה אותם לבית חולים.

מצבו של רוחאס היה אנוש. הוא סבל מכוויות מדרגה שנייה ושלישית בכ-90% מגופו, מצלעות ומלסת שבורה וריאתו התמוטטה. הוא שרד ארבעה ימים נוספים ונפטר ב-6 ביולי 1986. קינטאנה סבלה מכוויות מדרגה שנייה ושלישית בכ-62% מגופה ומשיניים שבורות ולאחר שהתנדנדה בין חיים ומוות מספר שבועות נשארה בחיים. לאחר טיפולים ארוכים בצ'ילה ובקנדה עדיין סובלת קינטאנה מצלקות המעוותות את חזותה החיצונית.

בעקבות האירוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיד לאחר המקרה ריצה מפקד הפטרול, פרננדס, 180 ימים בכלא, אולם שנה לאחר מכן קודם לדרגת קפטן. בשנת 1991 הורשע פרננדס בידי בית דין צבאי ברשלנות על כך שלא הגיש סיוע רפואי לרוחאס, אולם זיכה אותו מכל אחריות לשריפתה של קינטאנה. בית הדין הוסיף וגזר על פרננדס 300 ימי מעצר, אולם ביצוע פסק דין זה הושעה. בשנת 1993 שפט בית המשפט העליון של צ'ילה את פרננדס ל-600 ימי מעצר בכלא על אחריותו בשריפתו של רוחאס ומותו ועל שריפתה של קינטאנה. מתוך אלו קיזז בית המשפט את 180 הימים אותם כבר ריצה פרננדס. באוקטובר 2000 הורה בית המשפט לממשלה לפצות את קינטאנה בסכום של 251.7 מיליון פסו צ'יליאני (שהם כחצי מיליון דולר אמריקני) על הנזק שנגרם לה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]