פרשת יונתן היילו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרשת יונתן היילו עוסקת בישראלי, שנשפט בשנת 2013 לעשרים שנות מאסר באשמת רצח ירון איילין וגם אמור היה לפצות כספית את משפחת המנוח[1]. בשנת 2016 שינה בית המשפט העליון את ההרשעה להריגה וקיצר את עונשו ל-12 שנות מאסר[2].

איילין היה אסיר משוחרר, עם עבר עשיר בעבירות מין ואלימות, ואילו עבור יונתן היילו (ימר), זו הרשעתו הראשונה. התקרית בה היילו הרג את איילין הייתה בנתניה, ב-2010. איילין והיילו הכירו זה את זה מאירועים קודמים, שבהם איילין סחט כספים מהיילו ולטענת היילו גם אנס אותו פעמיים. התקרית התחילה בזה שהשניים נתקלו זה בזה באופן מפתיע ואיילין אילץ את היילו לבוא איתו למקום מסתור. ייתכן כי תכנן לאנוס שם את היילו בפעם השלישית.

הרשעתו של היילו התפרסמה מאוד משום שהיא מקרה בוחן לגבול זכות ההגנה העצמית בישראל, בדומה למקרה של שי דרומי. ישנן טענות כי היילו נהג כפי שצריך לנהוג אדם המגן על חייו ושזכותו הייתה להרוג את איילין.

היילו השתחרר מהכלא ב-23 ביולי 2018, לאחר שריצה 8 מתוך 12 השנים שנגזרו עליו בעקבות בחינה של ועדת השחרורים[3].

בקשות החנינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2012 נחשף סיפורו של היילו בתוכנית "המגזין" בערוץ 10[4], ולאחר מכן הוקם מטה המאבק למען היילו שפעל למען שחרורו. בשנת 2016 65 חברי כנסת חתמו על עצומה שבקשה מנשיא המדינה לחון את היילו שאף שלח בקשת חנינה רשמית, אך משרד המשפטים התנגד לבקשתו[5] וב-18 בדצמבר אותה שנה דחה נשיא המדינה, ראובן ריבלין את בקשת החנינה. בנובמבר 2017 איילת שקד, מתוקף היותה שרת המשפטים, המליצה לנשיא המדינה לענות בחיוב על בקשת החנינה המחודשת שהגיש יונתן היילו[6], באופן שיקצר את עונשו בשנה[7] כדי שיוכל לעמוד בפני וועדת השחרורים של שירות בתי הסוהר.

בנובמבר 2017 נענה נשיא המדינה בחיוב לבקשת החנינה והמתיק חלק מעונש המאסר שלו במאסר על תנאי[8]. בינואר 2018 דחתה ועדת השחרורים שהתכנסה בכלא רימונים את בקשת היילו לשחרור מוקדם. עם זאת ציינה הוועדה בהחלטתה את נכונותה לקיים דיון חוזר בעוד כחצי שנה בבקשת השחרור המוקדם, והתנתה זאת באם היילו ישתלב בתוכנית שיקום ייעודית לטיפול בתחום האלימות[9]. מיד עם החלטת הוועדה הודיע פרקליטו של היילו כי הוא יערער על החלטתה לבית המשפט המחוזי. ב-26 בינואר 2018 פרסם גיא פלג באולפן שישי תיעוד מהחקירות של היילו וכן סרטון משחזור הרצח במרכז המסחרי ומעשי האונס שקדמו לו, לכאורה, בגינה ציבורית בנתניה[10].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נעמה כהן פרידמן, 20 שנות מאסר לגבר שרצח אדם ש'אנס אותו', באתר ynet, 22 בדצמבר 2013
  2. ^ גלי גינת‏, העליון הפחית בעונשו של יונתן היילו, שהרג את האיש שאנס אותו, באתר וואלה! NEWS‏, 31 במאי 2016
    נטעאל בנדל, הריגה ולא רצח: עונשו של יונתן היילו קוצר ל-12 שנה, באתר nrg‏, 31 במאי 2016
  3. ^ גלעד מורג ורענן בן צור, יצא לחופשי: יונתן היילו השתחרר מהכלא, באתר ynet, 23 ביולי 2018
  4. ^ אריק וייס, הנאשם ברצח ששוחרר למעצר בית: "חנקתי אותו עד שהוא מת לי בידיים", באתר החדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 27 באוקטובר 2012
  5. ^ גיא פלג, ‏חנינת יונתן היילו: במשרד המשפטים מתנגדים, באתר ‏mako‏‏, ‏7 בנובמבר 2016‏
  6. ^ גלי גינת, יונתן היילו, שהרג את הגבר שאנס אותו, ביקש חנינה נוספת מהנשיא, וואלה, ‏16/05/2017
  7. ^ רויטל חובלשקד המליצה לנשיא לחון את יונתן היילו שהורשע בהריגה של אדם שאנס אותו, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2017
  8. ^ אייכנר, איתמר (19 בנובמבר 2017). "הנשיא יקל בעונשו של יונתן היילו, שחנק למוות גבר שאנס אותו". Ynet (בעברית). בדיקה אחרונה ב-20 בנובמבר 2017. 
  9. ^ גלעד מורג ורענן בן צור, הבקשה נדחתה: יונתן היילו נשאר בכלא, ynat, ‏17.01.18
  10. ^ גיא פלג, תיעוד: כך נחקר יונתן היילו, מאקו, ‏26.01.18