פרשת מותו של אנדרו פינץ'
| |
| אנדרו פינץ', קורבן הפרשה | |
| תאריך | 28 בדצמבר 2017 |
|---|---|
| מקום | ויצ'יטה, קנזס, ארצות הברית |
| מטרה | אנדרו פינץ' |
| קואורדינטות | 37°40′23″N 97°21′08″W / 37.673103665303°N 97.352355137182°W |
| סוג | פשיטה משטרתית באמצעות סווטינג |
| נשק | קולט AR-15 |
| הרוגים | 1 |
| פצועים | 0 |
| מבצע |
קייסי ווינר (יצר קשר עם הסווטר) שיין גסקיל (נותן הכתובת) טיילר בריס (הסווטר שהתקשר ל-911) ג'סטין ראפ (השוטר היורה) |
| מספר מפגעים | 4 |
| מניע | סווטינג נקמתי בעקבות ויכוח במשחק הווידאו Call of Duty: World War 2 |
 | |
  | |
פרשת מותו של אנדרו פינץ', או פרשת הסווטינג בוויצ'יטה, התרחשה ב-28 בדצמבר 2017 בעיר ויצ'יטה שבקנזס, ארצות הברית, ובמסגרתה נורה למוות אנדרו תומאס פינץ' בן ה-28 בביתו על ידי שוטר ממשטרת ויצ'יטה, וזאת לאחר שבוצע סְווֹטינג (Swatting) (דיווח חירום כוזב למשטרה) לכתובת המגורים של פינץ'. האחראים הישירים לסווטינג היו קייסי ווינר וטיילר בריס, ומטרתם הייתה לבצע סווטינג לשיין גסקיל. השלושה יצרו קשר באמצעות משחק הווידאו Call of Duty: World War 2. גסקיל סיפק בכוונה כתובת שגויה שגר בה בעבר, אך באותו הזמן גר בה אדם אחר, שאינו מעורב – אנדרו פינץ'. משטרת ויצ'יטה הגיבה לקריאה, וכשיצא פינץ' מביתו, הוא נורה על ידי השוטר ג'סטין ראפ.
בריס הודה באשמה באישומים פדרליים שכללו הפצת מידע כוזב, מתיחות מוקדי החירום, מעקב ברשת (cyberstalking), איומים ברצח ובהצתה, איומים בינערוניים, קשירת קשר לפשע וכן ביצוע הונאות טלפוניות.[1] כמו כן הוא הואשם בהריגה בשוגג (involuntary manslaughter) בקנזס וכן באזעקת שווא במדינת מגוריו, קליפורניה. ב-29 במרץ 2019 נגזרו על בריס 20 שנים בכלא פדרלי בעקבות האירוע.[2]
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
טיילר בריס[עריכת קוד מקור | עריכה]
בזמן האירוע, טיילר ראג' בריס היה חסר בית בן 25 שהתגורר בלוס אנג'לס שבקליפורניה, והיה מוכר בכינוי הרשת שלו, "SWAuTistic", לבריס כבר היו מספר תיקים פלילים הכוללים גם אלימות במשפחה[3] והוא ריצה מאסר בן 16 חודשים בבית הכלא המחוזי של לוס אנג'לס לאחר שמתח את מוקדי החירום ומסר מידע כוזב על איום לפיגוע מטען חבלה כנגד תחנת הטלוויזיה KABC-TV, בית ספר יסודי בלוס אנג'לס ובית ספר חטיבת ביניים בעיר. כמו כן הוא היה מבוקש על ידי המשטרה בפנמה סיטי, פלורידה על 30 דיווחים כוזבים למוקדי החירום על איומי מטען חבלה כולל דיווח כוזב אחד בבית ספר תיכון[4] וכן מעשי הונאה, דיווחים כוזבים והטרדה בקלגרי שבקנדה.[5]
אירועי 28 בדצמבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדיווחים שפורסמו ציינו כי הפרשה הקטלנית החלה בעקבות ויכוח ברשת האינטרנט על הימור בסך 1.5 דולר בתחרות במשחק הווידאו Call of Duty: World War 2, בקהילת UMG Gaming אשר מארחת תחרויות וטורנירים במשחקי וידאו שונים. שני אנשים, קייסי ווינר[6] (המכור בכינוי "Baperizer") ושיין גסקיל[6] (המוכר בכינוי "Miruhcle"), החלו לריב על אש כוחותינו במהלך הסיבוב, מה שהוביל לכך ששניהם הפסידו בסיבוב וכן הפסידו 1.5 דולר בהימורים. שני הגיימרים החלו לריב בציוצים בטוויטר על ההפסד.
ווינר איים על גסקיל שהוא יבצע עליו סווטינג מפני שהפסידו. גסקיל נתן בכוונת זדון כתובת שגויה: המקום בעיר ויצ'יטה בה משפחתו התגוררה עד 2016,[7] בו אמר שהוא "יחכה לו" והמשיך להתגרות בו. לאחר מכן, ווינר יצר קשר עם בריס וסיפק לו את הכתובת שגסקיל נתן לו על מנת לבצע את הסווטינג עליו. פינץ', האדם שהתגורר בכתובת שגסקיל סיפק לא היה קשור בשום צורה לשחקנים, לסיבוב ולויכוח.[7][8]
על ידי שימוש ב-VoIP דרך רשת WiFi חינמית וציבורית אשר מסופקת על ידי אחת מהספריות הציבוריות בדרום קליפורניה, בריס התקשר למשטרת ויצ'יטה. כיוון שהשיחה הועברה מבית העירייה של ויצ'יטה למוקד החירום 911, המשגר חשב כי השיחה מגיעה מאזור ויצ'יטה. בריס, אשר הזדהה כ-"בריאן", טען כי הוא גר בבית 1033 שברחוב ווסט מקקרומיק (West McCormick), שהוא ירה ורצח את אביו וכי הוא מחזיק את שאר בני המשפחה כבני ערובה ומאיים לרצוח אותם. הוא שאל אם המשטרה מתכוונת להגיע לבית ואמר כי הוא שפך בנזין בכל רחבי הבית ואיים להצית אותו.
הירי[עריכת קוד מקור | עריכה]
שוטרי משטרת ויצ'יטה, אשר לא היו יחידת SWAT ולא היו מאומנים למצבים טקטיים או לחילוץ בני ערובה, הגיבו לקריאתו של בריס והקיפו את ביתו של פינץ'. על פי דיווח מאמו ליסה פינץ' שהייתה בזירה, לפני שהשוטרים הכריזו על נוכחותם, אנדרו פינץ' פתח את הדלת הקדמית של ביתו ויצא ממנו ”כי הוא שמע משהו”. אמו מספרת כי בנה בן ה-28 ”צרח ואז הם ירו בו”. מספר רגעים לאחר שפינץ' פסע לעבר המרפסת הקדמית, המשטרה הורתה לו להרים את ידיו. על פי עדות מאחד מהשוטרים שהיה בזירה, הוא החל בביצוע ההוראה אך עצר לאחר מכן. אחד מהשוטרים אשר עמד בצד השני של הרחוב, ירה ירייה בודדת מנשק קולט AR-15, אשר פגעה בפינץ' וניקבה את הריאה הימנית שלו ואת ליבו. פינץ' הובהל לבית החולים סיינט פרנסיס, שם נקבע מותו.
אמו של פינץ' דיווחה בנוסף כי השוטרים הורו לה ולשאר בני המשפחה לצאת מהבית. בני המשפחה נאזקו והם נלקחו לתחנת המשטרה לתשאול וחקירה. דו"ח ראשוני של סגן המפקד תחנת ויצ'יטה טרוי ליווינגסטון ציין כי ”אדם זכר הגיע לדלת הקדמית. בעודו מגיע לדלת הקדמית, אחד מהשוטרים ירה בנשקו”. בדו"ח, ליווינגסטון לא ציין אם פינץ' היה חמוש או מה גרם לשוטר לירות. בהצהרה נוספת שהובאה ב-30 בדצמבר, תחנת המשטרה של ויצ'יטה הצהירה כי הירי נבע מכך פינץ' ”שלח את ידו לחגורה שלו”. השוטר היורה זוהה כג'סטין ראפ, אשר שירת בתחנה במשך 7 שנים.
בבית המשפט במאי 2018, ראפ העיד כי לא ניתן לו כל מידע כאשר הגיעה לזירה, לא על ההוראה של הכרוז לפינץ' להרים את ידיו למעלה, לא על מתי השיחה במוקד החירום 911 הסתיימה או אם אחד מהשוטרים האחרים היה מודע לכך שהמדווח עדיין נמצא על הקו עם המוקד. במוקד החירום של סדגוויק קאונטי הכחישו על קיומם של בקשות לתיעודים הנוגעים לשיחת ה-911 וציינו כי המשטרה ביקשה שהתיעודים לא יפורסמו.
אחרית דבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבים מתושבי ויצ'יטה וכן פרשנים שונים ברחבי ארצות הברית הביעו דאגה על מותו של פינץ'. תושבי ויצ'יטה ניצלו את הבמה בישיבה של מועצת העיר שהתקיימה ב-9 בינואר 2018 על מנת להעלות את הנושא לציבור וכן לתשאל מדוע שוחרר סרטון מצלמת גוף של האירוע אשר אורכו הוא רק 7 שניות וכן התווכחו האם על העירייה לקחת אחריות מלאה על האירוע על מנת למנוע מאבק ממושך למשפחתו של פינץ' לצדק. מועצת העיר לא התייחסה לכך באופן ישיר, אך הביעה נכונות לשקול נוהלי אימון למקרים כאלו, בזמן יותר מאוחר.
ב-3 בינואר כשבוע לאחר הירי, אמו של פינץ', ליסה, כתבה מכתב לראש העיר של ויצ'יטה ולמפקד תחנת המשטרה של העיר כי היא אינה יודעת היכן נשמרת גופתו של בנה וכי היא רוצה לתת לו ”הלוויה ראויה וקבורה” והתחננה ”בבקשה תנו לי לראות את גופתו חסרת החיים של בני”. באותו המכתב, ליסה שאלה את השוטר שירה בבנה, אשר שמו לא פורסם באותו הזמן, מדוע המשפחה נאזקה ומתי המשטרה תחזיר את חפציהם, הכוללים שני טלפונים סלולרים ומחשב, שהוחרמו. כמו כן, עורך הדין המייצג את המשפחה, אנדרו מ. סטרות', ניסה ליצור קשר עם העירייה, תחנת המשטרה והשוטר המעורב בירי על מנת שייקחו אחריות מלאה על ”הירי הבלתי מוצדק באנדרו פינץ'”.
אחייניתו של פינץ', אדלינה, התאבדה ב-2019, בן זוגה שמצא את גופתה, התאבד אף הוא. אדלינה גדלה אצל בני הזוג פינץ' לאחר מותה של אמה בתאונת דרכים ב-2002. ליסה האשימה אותו אירוע ב-28 בדצמבר כגורם שהוביל להתאבדותה של אדלינה.
המעורבים בפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקורבן[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אנדרו תומאס פינץ' (Andrew Thomas Finch), בן 28 ואב לשתי בנות, אשר לא היה לו קשר לאף אחד מהאנשים האחרים המעורבים.
שחקני המשחק Call of Duty: World War 2[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קייסי "Baperizer" ווינר (Casey Viner), בן 18,[6] מנורת' קולג' היל, אוהיו;[7] נשפט לשנתיים בעבודות שירות ושנה ו-3 חודשים למאסר בפועל.
- שיין "Miruhcle" גסקיל (Shane Gaskill), בן 19,[6] מויצ'יטה, קנזס;[7] נשפט לשנתיים מאסר על תנאי.
המותחן שהתקשר ל-911[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טיילר ראג' "SWAuTistic" בריס (Tyler Raj Barriss), מלוס אנג'לס, קליפורניה; נשפט ל-20 שנות מאסר בפועל בכלא פדרלי.
השוטר המעורב[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'סטין ראפ (Justin Rapp), שוטר במשטרת ויצ'יטה; במקור טען כי הוא האמין שפינץ' החזיק בנשק, אך במאי 2018 העיד כי הוא ראה תנועה קלה של פינץ' עם ידו. ראפ לא הואשם במותו של פינץ'.
הליכים משפטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בריס נעצר ב-29 בדצמבר 2017 בלוס אנג'לס על ניסיון הימלטות שצלח ב-2015 כאשר דיווח לשווא על פצצה בתחנת הטלוויזיה KABC-TV. ב-12 בינואר 2018, בריס הוסגר לקנזס, שם הואשם בהריגה לא רצונית והוא הוחזק בכלא סדגוויק קאונטי.
פרקליט סדגוויק קאונטי, מרק בנט, הכריז כי השוטר היורה, ג'סטין ראפ, לא יואשם בדבר. ב-19 ביוני 2020 הוגשה תביעה פדרלית אזרחית כנגד ראפ.
ב-23 במאי 2018, בריס, ווינר וגסקיל הואשמו באישומים הקשורים לסווטינג בבית המשפט המחוזי של קנזס. בריס הואשם בדיווח על מידע כוזב ומתיחות שביצע, מעקב ברשת אשר הוביל למוות, איומים במוות ובנזק לרכוש על ידי שרפה, איומים בינערוניים, קשר חזק ליצירת דיווחים כוזבים והונאה טלפונית. ווינר הואשם בהונאות טלפוניות, קשר יצירת דיווחים כוזבים ומתיחות, שיבוש הליכי משפט וכן קשר לשיבוש ההליכים. גסקיל הואשם בשיבוש הליכי משפט, הונאה טלפונית וקשר לשיבוש ההליכים. ביולי 2018, גסקיל נשפט מחדש על אישומים נוספים לאחר שהתגלה שהוא דרבן את בריס "לנסות שוב" לאחר הירי הקלטני.
באפריל 2019, ווינר הודה באשמה לקשרים וכן לשיבוש הליכי משפט. בספטמבר 2019, נגזרו עליו 15 חודשים מאסר בפועל, בנוסף לשנתיים עבודות שירות, שבמהלכם נאסר עליו לשחק במשחקי וידאו. משפטו של גסקיל היה אמור להתבצע במקור ב-23 באפריל 2019 ואם היה מואשם בכל הסעיפים, היו נגזרות עליו 60 שנות מאסר בפועל. בספטמבר 2019, דווח כי גסקיל הגיע להסדר טיעון עם הפרקליטות שאיפשר לבטל חלק מהסעיפים ונגזרו עליו רק שנתיים מאסר על תנאי.
ב-26 באוקטובר 2018, כ-46 אישומים נוספים נוספו כנגד בריס, אשר כוללים הונאה כספית וכן איומים כוזבים על פצצות שהוטמנו וירי למשטרה ולבתי ספר; חלק מהאישומים הללו כוללים אנשים נוספים שיש להם קשר לגסקיל שלא הואשמו. ב-13 בנובמבר בריס הודה באשמה ב-51 סעיפים פדרליים, שעליהן הפרקליט סטפן מקאליסטר המליץ על גזר דין של 20 שנות מאסר בפועל. על פי התנאים להודה באשמה, בריס הוכרח להתנצל רשמית למשפחות של פינץ' ולשלם פיצויים על סך 10,100 דולר אמריקני וכן הוא הסכים למעקב צמוד במשך 5 שנים לאחר שחרורו מהכלא. התובעים הפרדרלים בקליפורניה, קנזס ובמחוז קולומביה הסכימו לא להאשים את בריס באישומים נוספים כמו סווטינג.
ב-29 במרץ 2019, נגזרו על בריס 20 שנות מאסר בפועל. גזר הדין כלל 150 חודשי מאסר על מעשיו בקנזס, 90 חודשי מאסר על אישומים פרדלים בקליפורניה ו-30 חודשי מאסר נוספים ממחוז וושינגטון די. סי.. בריס מתוכנן להשתחרר מהכלא ב-14 בינואר 2035.
אף שוטר שהיה באירוע לא הואשם כלל.
בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הפרק הראשון של מיני-סדרה בנטפליקס בשם "רשת התעתועים: מוות, שקרים והאינטרנט" עסק בהרחבה באירוע.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוני הרש, קנזס: שיחת מתיחה למשטרה הובילה להריגת חף מפשע, באתר ישראל היום, 31 בדצמבר 2017
- סוכנויות הידיעות, המתיחה הטלפונית הסתיימה בטרגדיה, באתר מאקו, 31 בדצמבר 2017
- סוכנויות הידיעות, בגלל מתיחה: שוטר ירה למוות באדם חף מפשע, באתר ynet, 31 בדצמבר 2017
- ציפי שמילוביץ, ניו־יורק, מתיחה קטלנית, באתר ynet, 31 בדצמבר 2017
- אוריאל בארי, ארה"ב: צעיר נורה למוות בגלל מתיחה טלפונית, באתר "סרוגים", 31 בדצמבר 2017
ניו יורק טיימס, מתיחות בטלפון הובילו למותו של חף מפשע - ולעונש מאסר של 20 שנה, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2018- AP, מטרידן גרם למשטרה להרוג וייכלא ל-20 שנה, באתר ynet, 1 באפריל 2019
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ איימי רנה לייקר, Tyler Barriss, gamers involved in fatal Wichita 'swatting' indicted on federal charge, באתר The Wichita Eagle, 23 במאי 2018 (באנגלית)
- ^ Suspect in fatal "SWATting" call faces charge of making false alarm, באתר CBS News, 3 בינואר 2018 (באנגלית)
- ^ ניקולה מאנה, Swatting suspect said he'd kill his grandmother if she talked, court filing says, באתר The Wichita Eagle, 4 בינואר 2018 (באנגלית)
- ^ זאק מקדונלד, PCBPD closed in on swatter before fatal shooting, באתר News Herald, 6 בינואר 2018 (באנגלית)
- ^ Los Angeles man charged with Calgary swatting incident, באתר Calgary, 9 בינואר 2018 (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 ג'יימס קוואלי, Fictitious shooting in video game sparked real-life shooting in Kansas swatting case, records show, באתר Los Angeles Times, 26 בינואר 2018 (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 ניקולה מאנה, Call of Duty gaming community points to ‘swatting’ in deadly Wichita police shooting, באתר The Wichita Eagle, 29 בדצמבר 2017 (באנגלית)
- ^ ניקול דרה, Kansas police investigate whether fatal shooting was result of prank called 'swatting', באתר Fox News, 29 בדצמבר 2017 (באנגלית)