פרשת מלכה לייפר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרשת מלכה לייפר היא פרשה שבה הואשמה מלכה לייפר, לשעבר מנהלת בית ספר חרדי במלבורן שבאוסטרליה, בעשרות מקרים של תקיפות מיניות ומעשי אונס בתלמידות בין השנים 2000–2008, תוך ניצול מעמדה.[1] באפריל 2023 הורשעה לייפר באונס ובתקיפת שתי תלמידות.[2]

בהליך אזרחי שהתקיים בספטמבר 2015, חייב בית המשפט העליון של ויקטוריה את בית הספר לשלם לאחת הנפגעות פיצויים בסכום של יותר ממיליון דולר אוסטרלי, ועל לייפר הוטל לשלם פיצויים עונשיים בסך 150,000 דולר.[3]

לייפר נעצרה בישראל ושוחררה בנימוק שאינה כשירה לעמוד לדין. לייפר קיבלה טיפול פסיכיאטרי, ומספר חוות דעת מפסיכיאטרים קבעו שאינה כשירה לעמוד לדין. חוקרים פרטיים שנשכרו על ידי הארגון JCW (כיום ״מגן לקהילות״) טענו שהיא מתחזה, ותיעדו אותה מנהלת חיים נורמטיביים. בעקבות זאת נפתחה החקירה מחדש. היא נעצרה בפברואר 2018,[4] והליכי הסגרתה לאוסטרליה חודשו. ב-2019 פתחה משטרת ישראל בחקירה נגד סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, בחשד להתערבות לא חוקית למניעת הסגרתה של לייפר. לאחר שנדחו ערעוריה, היא הוסגרה לאוסטרליה בינואר 2021.[5] באוגוסט 2023 בית המשפט באוסטרליה גזר על לייפר 15 שנות מאסר, לאחר שהורשעה ב-18 אישומים של התעללות מינית, וכל טענותיה באשר לאי כשירות נפשית נדחו.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לייפר היא אזרחית ישראל, ילידת 1966, נשואה ואם לשמונה ילדים,[6] בת למשפחת זייבלד, וכלתו של האדמו"ר מחוסט. בשנת 2000 היא הוזמנה לנהל בית ספר חסידי לבנות של קהילת "עדת ישראל" בשכונת אלסטרנוויק בדרום מזרח מלבורן, ושימשה בו גם כמורה. בבית הספר לומדים כ-500 תלמידים, מחציתם בנות. תלמידות שלה בעבר האשימו אותה בהתעללות מינית.

התלונות נגד לייפר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרשה נחשפה על ידי דסי ארליך, שלמדה בבית הספר עד גיל 18, אז נישאה. בתחילה היא הוצגה בשם בדוי. ארליך עלתה לישראל עם בעלה בשנת 2007 והחלה בטיפול פסיכולוגי עקב סיוטים חוזרים שבהם נזכרה בתקריות שחוותה מידי לייפר בזמן לימודיה. ארליך סיפרה לפסיכולוגית על אודות מעשיה של לייפר כלפיה וכלפי שתי בנות נוספות, וזו העבירה בפברואר 2008 דיווח לבית הספר באוסטרליה. אחת המורות שוחחה בטלפון עם ארליך, ולדבריה הודתה כי היו מקרים של התנהלות בלתי הולמת והטרדה מינית מצד לייפר.

על פי ארליך, מאז שהייתה בת 15 לייפר נהגה לחבק אותה ולנשק אותה בפה. לדבריה מה שהתחיל כשיעורי תורה פרטיים הפך לנגיעות בחלקי גוף ובהמשך גם למקרי התעללות מינית ואונס במשך שנים.[7]

ב-5 במרץ 2008 התעמתה הנהלת בית הספר עם לייפר, וזו הכחישה את הטענות נגדה. ההנהלה לא התלוננה במשטרה, אך הורתה ללייפר לעזוב את אוסטרליה.[8] למחרת לפנות בוקר עזבה לייפר את אוסטרליה עם ארבעה מילדיה. בעלה, יעקב, טס לישראל מאוחר יותר.

לדברי מנהל בית הספר, יצחק בנדיקט, הוחלט למנוע באופן מיידי כל מגע בין לייפר לתלמידות נוספות, והיא החליטה לצאת מאוסטרליה מיוזמתה. עם זאת, הנהלת בית הספר מימנה עבורה את כרטיסי הטיסה.[9][10] משטרת ויקטוריה ביקשה מישראל להסגיר לידיה את לייפר. בשנת 2015 הגישה ארליך במלבורן תלונה במשטרה וכן תביעה אזרחית נגד בית הספר ונגד לייפר.[11] בעקבותיה הגישו גם מספר תלמידות נוספות תלונות נגד לייפר, בהן שתיים מאחיותיה של ארליך, אלי סאפר וניקול מאייר.

משטרת ויקטוריה דיווחה על שמונה מתלוננות בגין תקיפות מיניות ומעשי אונס. לדברי מאייר היא יודעת על 15 נשים לפחות שנאנסו על ידי לייפר ועוד רבות שעברו התעללות, ואינן מתלוננות בשל פחד.[1]

בספטמבר 2015 מתח בית המשפט העליון של ויקטוריה ביקורת על החלטת הנהלת בית הספר שלא להגיש תלונה במשטרה ועל כך שאפשרה ללייפר להימלט מהמדינה. בית המשפט חייב את בית הספר לשלם לארליך פיצויים בסכום של 1.27 מיליון דולר אוסטרלי, ועל לייפר הוטל לשלם פיצויים עונשיים בסך 150,000 דולר.[3] אחיותיה של ארליך, סאפר ומאייר, תבעו בנפרד את בית הספר בגין התעללות מינית, הגיעו להסדר מחוץ לכותלי בית המשפט, וקיבלו פיצויים מבית הספר.[12]

בקשת ההסגרה והמאבק הציבורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008, עם חזרתה לישראל, לייפר מצאה מקלט בקהילה החרדית ביישוב עמנואל. בהיעדרה, הוגש נגדה כתב אישום הכולל 74 סעיפי אשמה בגין עבירות מין שבוצעו בשנים 2004 עד 2008. בשנת 2012 הוצא נגדה צו מעצר בבית משפט באוסטרליה, וב-2014 החלו הליכי ההסגרה.[13]

לייפר נעצרה באוגוסט 2014, אך שוחררה למעצר בית בבני ברק ונדרשה לענוד אזיקים אלקטרוניים. הליך ההסגרה הופסק ביוני 2016, לאחר שנקבע שהיא אינה כשירה לעמוד לדין.[14] בדיוני ההסגרה טענה לייפר כי היא סובלת ממתח נפשי ומהתקפי חרדה, וקשה לה לנהל אורח חיים נורמלי. נערכו לה מספר אבחונים פסיכיאטריים. לאחר שבפרקליטות התקבל מידע שלייפר מתחזה ללוקה בנפשה, פנתה הפרקליטות לבית המשפט לבחון את ההחלטה לשחררה למעצר בית.

באוקטובר 2017 הגיעו ארליך ושתי אחיותיה לישראל כדי לפעול להסגרתה של לייפר. הן נפגשו עם שרת המשפטים, איילת שקד, וגורמים נוספים במערכת המשפטית והפוליטית. חודש לאחר מכן נפגש ראש ממשלת אוסטרליה, מלקולם טרנבול, עם בנימין נתניהו וביקש לזרז את הליך ההסגרה. בפברואר 2018 נעצרה לייפר והועברה למעצר בבית הסוהר נווה תרצה, בחשד שהעמידה פנים על מנת להימנע מהסגרה. זאת בעקבות גילויים של חוקרים פרטיים שצילמו למעלה מ-200 שעות בווידאו שבהן נראית לייפר מנהלת אורח חיים נורמלי.

ראש ממשלת אוסטרליה, סקוט מוריסון, נפגש עם שתיים מהמתלוננות – ארליך ומאייר.[15] הוא שוחח עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בבקשה שיזרז את הסגרת לייפר לאוסטרליה.[16]

גורמים פוליטיים באוסטרליה ונציגי הקהילה היהודית תבעו מישראל לסיים במהירות את תהליך ההסגרה.[17] מקורביה ובני משפחתה של לייפר נאבקו נגד ההסגרה,[18] ובין היתר שכרו את איש יחסי הציבור רונן צור כדי להשפיע לטובת לייפר בתקשורת.[19]

פסיכיאטרים מבית חולים איתנים קבעו בפברואר 2018 כי לייפר מתחזה וכי היא כשירה לעמוד לדין.[20] בספטמבר 2019 קבע בית המשפט המחוזי בירושלים כי נפלו פגמים בחוות הדעת מטעם הפסיכיאטר המחוזי וכי ההתנהלות של לייפר שחשפו החוקרים הפרטיים אינה מלמדת בהכרח על התחזות. בעקבות זאת הורה בית המשפט שימונה פאנל מומחים להכריע אם לייפר כשירה לעמוד לדין.[13] בינואר 2020 הודיעה ועדת הפסיכיאטרים שלייפר כשירה לעמוד לדין והמדינה ביקשה להאיץ את הליכי הסגרתה.[21] ב-26 במאי 2020 קבע בית המשפט המחוזי בירושלים שלייפר כשירה לעמוד לדין.[22] ב-12 ביולי 2020 דחה בית המשפט העליון את בקשת סנגורי מלכה לייפר לעיון חוזר בעניין כשירותה לעמוד לדין.[23]

ב-21 בספטמבר 2020 פסק בית המשפט המחוזי בירושלים שלייפר תוסגר לאוסטרליה.[24] לייפר ערערה לבית המשפט העליון על פסק דין זה, וערעורה נדחה.[25]

ב-25 בינואר 2021 הוסגרה לאוסטרליה.[5] באפריל 2023 בית משפט אוסטרלי מצא את לייפר אשמה ב-18 מתוך 27 האישומים שהופנו נגדה ובכלל זה באונס.[26] ב-24 באוגוסט 2023 נדונה לייפר ל-15 שנות מאסר.[27] בית המשפט ניכה מהעונש את חמש השנים וחצי בהן ישבה לייפר במאסר באוסטרליה ובישראל, טרם מתן גזר הדין.

מעורבות יעקב ליצמן בפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2019 נחקר יעקב ליצמן, סגן שר הבריאות, בחשד שעשה שימוש בסמכויותיו בניגוד לחוק. על פי החשד, ליצמן ביקש לארגן חוות דעת פסיכיאטרית, שתקבע שלייפר אינה כשירה לעמוד לדין. במסגרת חקירת החשדות נגד ליצמן נגבו עדויות מרופאים שביססו את החשדות נגדו.

באוגוסט 2019 הגיעה משטרת ישראל למסקנה כי יש תשתית ראייתית להגשת כתב אישום נגד ליצמן בגין הדחת עד, מרמה והפרת אמונים. לדברי המשטרה, ליצמן ניסה להשפיע על פסיכיאטרים לתת חוות דעת המונעת את הסגרת לייפר.[28] בין השאר יצר קשר עם הפסיכיאטר המחוזי של ירושלים, ד"ר יעקב צ'רנס, שהגיש בשנת 2016 חוות דעת שבה קבע שלייפר כשירה לעמוד לדין וניתן להסגירה, אך לאחר מספר חודשים הוציא חוות דעת הפוכה. במשטרה הוחלט לסגור את התיק נגד צ'רנס מחוסר ראיות, ובשל הקושי המשפטי להוכיח כי חוות דעתו המתוקנת שגויה מבחינה רפואית.[29] בינואר 2022 חתם ליצמן על הסדר טיעון בו יודה בהפרת אמונים בפרשה[30] ואשר במסגרתו יתפטר מתפקידו כחבר כנסת, וביוני 2022 התפטר מהכנסת בעקבות ההסדר.[31]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 ליאת בר סתו, ‏אף אחד לא חשב שזה מוזר שמלכה לוקחת ילדות מהכיתה ומסתגרת איתן שעתיים בחדר, באתר ‏מאקו‏, 21 בפברואר 2019
  2. ^ כשנתיים אחרי ההסגרה: מלכה לייפר הורשעה בעבירות מין ובאונס באוסטרליה, באתר ynet, 3 באפריל 2023
  3. ^ 1 2 Erlich v Leifer & Anor [2015 VSC 499], באתר בית המשפט העליון של ויקטוריה, ‏16 בספטמבר 2015 (באנגלית)
  4. ^ גלעד מורג, רענן בן צור ואיתמר אייכנר, מלכה לייפר עתרה נגד שב"ס:"לא אסירה מסוכנת", באתר ynet, 29 באוקטובר 2019
  5. ^ 1 2 אלי סניור, אחרי אינספור דחיות - ורגע לפני סגירת השמיים: מלכה לייפר הוסגרה לאוסטרליה, באתר ynet, 25 בינואר 2021
  6. ^ בש"פ 5675/14 מלכה לייפר נ' היועץ המשפטי לממשלה, ניתן ב־10 בספטמבר 2014
  7. ^ קובי נחשוני וענבר טויזר, ההסגרה שהוקפאה, החשד לשיבוש וסגן השר ש"לא עשה דבר", באתר ynet, 15 בפברואר 2019
  8. ^ שרה ליבוביץ-דר, באוסטרליה זועמים: ישראל מסרבת להסגיר את החשודה באונס, באתר מעריב, 13 ביולי 2017
  9. ^ Charismatic school principal Malka Leifer was adored within a strict Jewish sect in Melbourne’s east. Despite whispers of inappropriate acts with students, it was years before her dark secrets were exposed, ‏29 באוקטובר 2015 (באנגלית)
  10. ^ Malka Leifer – Alleged child sex-offender arrested in Israel ‘faked mental illness’ to avoid extradition to Australia, ‏12 בפברואר 2018 (באנגלית)
  11. ^ טלי פרקש ואביאל מגנזי, תבעה את המנהלת החרדית: 7 שנות התעללות, באתר ynet, 13 במאי 2015
  12. ^ נעם ברקן, לילית וגנר וניצה לואנסטין, דיני נפשות, באתר ynet, 4 במרץ 2018
  13. ^ 1 2 יעל פרידסון, הנאשמת בפדופיליה נשארת בישראל: מומחים יקבעו אם מלכה לייפר כשירה לעמוד לדין, באתר ynet, 23 בספטמבר 2019
  14. ^ ענבר טויזר ודרור ליבה, מתלוננת מגיבה לחקירת ליצמן: "סחבת בגלל שחיתות, זה ממוטט", באתר ynet, 14 בפברואר 2019
  15. ^ חרדים 10, המתלוננות נגד מלכה לייפר נפגשו עם ר”מ אוסטרליה: לחץ על ישראל?, באתר חרדים10, 23 באוקטובר 2019
  16. ^ אוריאל בארי, ‏"מחויבים לצדק": ראש ממשלת אוסטרליה קרא להסגיר את מלכה לייפר, באתר "סרוגים", 23 באוקטובר 2019
  17. ^ עמנואל אלבז פלפס, משלחת אוסטרלית נפגשה עם נתניהו וגנץ בנוגע להסגרת מלכה לייפר, באתר רשת 13, 28 באוקטובר 2019
  18. ^ אתר למנויים בלבד יהושע (ג'וש) בריינר, עידו אפרתי, אהרן רבינוביץ, מי זאת מלכה לייפר, מי ניסה למנוע את הסגרתה ואיך ליצמן נכנס לתמונה, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2019
  19. ^ אלי סניור, התוכנית: לחלץ נאשמת בעבירות מין דרך השחרת השרה שקד, באתר ynet, 28 בנובמבר 2018
  20. ^ אתר למנויים בלבד יהושע, ליצמן חשוד שסייע למנוע הסגרת נאשמת בעבירות מין בקטינות, באתר TheMarker‏, 14 בפברואר 2019
  21. ^ יעל פרידסון, המדינה מבקשת להאיץ את הסגרת מלכה לייפר: "מסכת של מרמה והתחזות", באתר ynet, 13 בינואר 2020
  22. ^ יעל פרידסון, בדרך להסגרה: ביהמ"ש קבע - לייפר כשירה לעמוד לדין, באתר ynet, 26 במאי 2020
  23. ^ יעל פרידסון, העליון דחה את בקשת סנגורי מלכה לייפר לעיון חוזר בעניין כשירותה לעמוד לדין, באתר ynet, 12 ביולי 2020
  24. ^ החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בתה"ג 23733-08-14, באתר הרשות השופטת, ‏21/09/20
  25. ^ עה"ס 6974/20 מלכה לייפר נ' היועץ המשפטי לממשלה, ניתן ב־15 בדצמבר 2020
  26. ^ "Former principal Malka Leifer found guilty of rape and child sex abuse". ABC News (בAustralian English). 2023-04-03. נבדק ב-2023-06-17.
  27. ^ מלכה לייפר נדונה ל-15 שנות מאסר בגין התעללות מינית, באתר ‏מאקו‏, 24 באוגוסט 2023
  28. ^ השבוע, המלצה להגיש כתב אישום נגד ליצמן בשני תיקים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 27 בספטמבר 2019
  29. ^ אתר למנויים בלבד יהושע (ג'וש) בריינר ואהרן רבינוביץ, המשטרה המליצה להגיש כתב אישום נגד סגן השר ליצמן בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2019
  30. ^ גלעד מורג, טובה צימוקי, ליצמן חתם על הסדר טיעון: יודה בהפרת אמונים בפרשת מלכה לייפר, באתר ynet, 27 בינואר 2022
  31. ^ מורן אזולאי, יעקב ליצמן מתפטר מהכנסת בעקבות הסדר הטיעון: "חשבתי שאזכה להצביע על פיזור הכנסת", באתר ynet, 1 ביוני 2022
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פרשת_מלכה_לייפר&oldid=36975350"