פרשת מלכה לייפר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרשת מלכה לייפר היא פרשה שבה הוגש באוסטרליה כתב אישום נגד מלכה לייפר, לשעבר מנהלת בית ספר חרדי במלבורן, אוסטרליה, בגין תקיפות מיניות ומעשי אונס ב-8 תלמידות בין השנים 2000–2008, תוך ניצול מעמדה.[1]

ב-2008 התלוננה אחת מתלמידותיה לשעבר נגדה להנהלת בית הספר. לייפר הכחישה, אך נמלטה לישראל. היא נעצרה בישראל ושוחררה בעילה שאינה כשירה לעמוד לדין. לייפר מקבלת טיפול פסיכיאטרי ומספר חוות דעת מפסיכיאטרים קבעו שהיא אינה כשירה לעמוד לדין. חוקרים פרטיים שנשכרו על ידי הארגון האמריקאי JCW טענו שהיא מתחזה ותיעדו אותה מנהלת חיים נורמטיביים. בעקבות זאת נפתחה החקירה מחדש. לייפר נעצרה בפברואר 2018, ומאז היא שוהה במעצר. הליכי ההסגרה לאוסטרליה וסוגיית כשירותה לעמוד לדין נידונים בערכאות בישראל.[2]

ב-2019 פתחה משטרת ישראל בחקירה נגד גורמים רשמיים, בהם סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, בחשד להתערבות לא חוקית למניעת הסגרתה של לייפר.

בספטמבר 2015 חייב בית המשפט העליון של ויקטוריה את בית הספר לשלם לאחת הנפגעות פיצויים בסכום של יותר ממיליון דולר אוסטרלי, ועל לייפר הוטל לשלם פיצויים עונשיים בסך 150,000 דולר.[3]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לייפר היא אזרחית ישראל, ילידת 1966, נשואה ואם לשמונה לילדים[4]. בעלה הוא מצאצאי האדמו"רים של חסידות חוסט. בשנת 2000 היא הוזמנה לנהל בית ספר חסידי לבנות של קהילת "עדת ישראל" בעיירה אלסטרנוויק, ושימשה בו גם כמורה. בבית הספר לומדים כ-500 תלמידים, מחציתם בנות. תלמידות שלה בעבר האשימו אותה בהתעללות מינית.

התלונות נגד לייפר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרשה נחשפה על ידי דסי ארליך, שלמדה בבית הספר עד גיל 18, אז נישאה. בתחילה היא הוצגה בשם בדוי. ארליך עלתה לישראל עם בעלה בשנת 2007 והחלה בטיפול פסיכולוגי עקב סיוטים חוזרים שבהם נזכרה בתקריות שחוותה מידי לייפר בזמן לימודיה. ארליך סיפרה לפסיכולוגית על אודות מעשיה של לייפר כלפיה וכלפי שתי בנות נוספות, וזו העבירה בפברואר 2008 דיווח לבית הספר באוסטרליה. אחת המורות שוחחה בטלפון עם ארליך, ולדבריה הודתה כי היו מקרים של התנהלות בלתי הולמת והטרדה מינית מצד לייפר.

על פי ארליך, מאז שהייתה בת 15 לייפר נהגה לחבק אותה ולנשק אותה בפה. לדבריה מה שהתחיל כשיעורי תורה פרטיים הפך לנגיעות בחלקי גוף ובהמשך גם למקרי התעללות מינית ואונס במשך שנים.[5]

ב-5 במרץ 2008 התעמתה הנהלת בית הספר עם לייפר, וזו הכחישה את הטענות נגדה. ההנהלה לא התלוננה במשטרה, אך הורתה ללייפר לעזוב את אוסטרליה.[6] למחרת לפנות בוקר עזבה לייפר את אוסטרליה עם ארבעה מתוך עשרת ילדיה. בעלה, יעקב, טס לישראל מאוחר יותר.

לדברי מנהל בית הספר, יצחק בנדיקט, הוחלט למנוע באופן מיידי כל מגע בין לייפר לתלמידות נוספות, והיא החליטה לצאת מאוסטרליה מיוזמתה. עם זאת, הנהלת בית הספר מימנה עבורה את כרטיסי הטיסה.[7][8]

משטרת ויקטוריה ביקשה מישראל להסגיר לידיה את לייפר. בשנת 2015 ארליך הגישה במלבורן תלונה במשטרה וכן תביעה אזרחית נגד בית הספר ונגד לייפר. בעקבותיה גם מספר תלמידות נוספות הגישו תלונות נגד לייפר, בהן שתיים מאחיותיה של ארליך, אלי סאפר וניקול מאייר.

משטרת ויקטוריה דיווחה על שמונה מתלוננות בגין תקיפות מיניות ומעשי אונס. לדברי מאייר היא יודעת על 15 נשים לפחות שנאנסו על ידי לייפר ועוד רבות שעברו התעללות, ואינן מתלוננות בשל פחד.[1]

בספטמבר 2015 חייב בית המשפט העליון של ויקטוריה את בית הספר לשלם לארליך פיצויים בסכום של 1.27 מיליון דולר אוסטרלי, ועל לייפר הוטל לשלם פיצויים עונשיים בסך 150,000 דולר.[3] אחיותיה של ארליך, סאפר ומאייר, תבעו בנפרד את בית הספר בגין התעללות מינית, הגיעו להסדר מחוץ לכותלי בית המשפט וקיבלו פיצויים מבית הספר.[9]

בקשת ההסגרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008, עם חזרתה לישראל, לייפר מצאה מקלט בקהילה החרדית ביישוב עמנואל. בהיעדרה, הוגש נגדה כתב אישום הכולל 74 סעיפי אשמה בגין עבירות מין שבוצעו בשנים 2004 עד 2008. בשנת 2012 הוצא נגדה צו מעצר בבית משפט באוסטרליה, וב-2014 החלו הליכי ההסגרה.[10]

לייפר נעצרה באוגוסט 2014, אך שוחררה למעצר בית בבני ברק ונדרשה לענוד אזיקים אלקטרוניים. הליך ההסגרה הופסק ביוני 2016, לאחר שנקבע שהיא אינה כשירה לעמוד לדין.[11] בדיוני ההסגרה טענה לייפר כי היא סובלת ממתח נפשי ומהתקפי חרדה, וקשה לה לנהל אורח חיים נורמלי. נערכו לה מספר אבחונים פסיכיאטריים. לאחר שבפרקליטות התקבל מידע שלייפר מתחזה ללוקה בנפשה, פנתה הפרקליטות לבית המשפט לבחון את ההחלטה לשחררה למעצר בית.

באוקטובר 2017 הגיעו ארליך ושתי אחיותיה לישראל כדי לפעול להסגרתה של לייפר. הן נפגשו עם שרת המשפטים, איילת שקד, וגורמים נוספים במערכת המשפטית והפוליטית. חודש לאחר מכן נפגש ראש ממשלת אוסטרליה, מלקולם טרנבול, עם בנימין נתניהו וביקש לזרז את הליך ההסגרה. בפברואר 2018 נעצרה לייפר והועברה למעצר בבית הסוהר נווה תרצה, בחשד שהעמידה פנים על מנת להימנע מהסגרה. זאת בעקבות גילויים של חוקרים פרטיים שצילמו למעלה מ-200 שעות בווידאו שבהן נראית לייפר מנהלת אורח חיים נורמלי.

ראש ממשלת אוסטרליה, סקוט מוריסון, נפגש עם שתיים מהמתלוננות – ארליך ומאייר.[12] הוא שוחח עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בבקשה שיזרז את הסגרת לייפר לאוסטרליה. דייב שארמה (אנ') שהיה שגריר אוסטרליה בישראל, שיבח את היחסים בין המדינות אבל אמר שמקרה ההסגרה הופך "ליותר ויותר מרגיז" והפרשה עלולה לפגוע ביחסי אוסטרליה–ישראל.[13]

גורמים פוליטיים באוסטרליה ונציגי הקהילה היהודית תובעים מישראל לסיים במהירות את תהליך ההסגרה.[14] בני משפחתה של לייפר נאבקים נגד ההסגרה.[15]

פסיכיאטרים מבית חולים איתנים קבעו בפברואר 2018 כי לייפר מתחזה וכי היא כשירה לעמוד לדין.[16]

בספטמבר 2019 קבע בית המשפט המחוזי בירושלים כי נפלו פגמים בחוות הדעת מטעם הפסיכיאטר המחוזי וכי ההתנהלות של לייפר שחשפו החוקרים הפרטיים אינה מלמדת בהכרח על התחזות. בעקבות זאת הורה בית המשפט שימונה פאנל מומחים להכריע אם לייפר כשירה לעמוד לדין[10]

מעורבות ליצמן בפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2019 נחקר יעקב ליצמן, סגן שר הבריאות, בחשד שעשה שימוש בסמכויותיו בניגוד לחוק. על פי החשד, ליצמן ביקש לארגן חוות דעת פסיכיאטרית, שתקבע שלייפר אינה כשירה לעמוד לדין. במסגרת חקירת החשדות נגד ליצמן נגבו עדויות מרופאים שביססו את החשדות נגדו.

באוגוסט 2019 הגיעה משטרת ישראל למסקנה כי יש תשתית ראייתית להגשת כתב אישום נגד ליצמן בגין הדחת עד, מרמה והפרת אמונים. לדברי המשטרה, ליצמן ניסה להשפיע על פסיכיאטרים לתת חוות דעת המונעת את הסגרת לייפר.[17] בין השאר יצר קשר עם הפסיכיאטר המחוזי של ירושלים, ד"ר יעקב צ'רנס, שהגיש בשנת 2016 חוות דעת שבה קבע שלייפר כשירה לעמוד לדין וניתן להסגירה, אך לאחר מספר חודשים הוציא חוות דעת הפוכה. במשטרה הוחלט לסגור את התיק נגד צ'רנס בגלל חוסר ראיות ובגלל הקושי המשפטי להוכיח כי חוות דעתו המתוקנת שגויה מבחינה רפואית.[18]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 ליאת בר סתו, ‏אף אחד לא חשב שזה מוזר שמלכה לוקחת ילדות מהכיתה ומסתגרת איתן שעתיים בחדר, באתר ‏mako‏‏, ‏21 בפברואר 2019‏
  2. ^ גלעד מורג, רענן בן צור ואיתמר אייכנר, מלכה לייפר עתרה נגד שב"ס: "לא אסירה מסוכנת", באתר ynet, 29 באוקטובר 2019
  3. ^ 3.0 3.1 Erlich v Leifer & Anor [2015 VSC 499], באתר בית המשפט העליון של ויקטוריה, ‏16 בספטמבר 2015 (באנגלית)
  4. ^ בש"פ 5675/14 מלכה לייפר נ' היועץ המשפטי לממשלה, ניתן ב-10 בספטמבר 2014
  5. ^ קובי נחשוני וענבר טויזר, ההסגרה שהוקפאה, החשד לשיבוש וסגן השר ש"לא עשה דבר", באתר ynet, 15 בפברואר 2019
  6. ^ שרה ליבוביץ-דר, באוסטרליה זועמים: ישראל מסרבת להסגיר את החשודה באונס, באתר מעריב, 13 ביולי 2017
  7. ^ Malka Leifer – Alleged child sex-offender arrested in Israel ‘faked mental illness’ to avoid extradition to Australia, ‏12 בפברואר 2018 (באנגלית)
  8. ^ Charismatic school principal Malka Leifer was adored within a strict Jewish sect in Melbourne’s east. Despite whispers of inappropriate acts with students, it was years before her dark secrets were exposed, ‏29 באוקטובר 2015 (באנגלית)
  9. ^ נעם ברקן, לילית וגנר וניצה לואנסטין, דיני נפשות, באתר ynet, 4 במרץ 2018
  10. ^ 10.0 10.1 יעל פרידסון, הנאשמת בפדופיליה נשארת בישראל: מומחים יקבעו אם מלכה לייפר כשירה לעמוד לדין, באתר ynet, 23 בספטמבר 2019
  11. ^ ענבר טויזר ודרור ליבה, מתלוננת מגיבה לחקירת ליצמן: "סחבת בגלל שחיתות, זה ממוטט", באתר ynet, 14 בפברואר 2019
  12. ^ חרדים 10, המתלוננות נגד מלכה לייפר נפגשו עם ר”מ אוסטרליה: לחץ על ישראל?, באתר חרדים10, 23 באוקטובר 2019
  13. ^ ראש ממשלת אוסטרליה קורא להסגיר את מלכה לייפר: "מחויבים לצדק", באתר ynet, 23 באוקטובר 2019
  14. ^ עמנואל אלבז פלפס, משלחת אוסטרלית נפגשה עם נתניהו וגנץ בנוגע להסגרת מלכה לייפר, באתר רשת 13, 28 באוקטובר 2019
  15. ^ יהושע (ג'וש) בריינר, עידו אפרתי, אהרן רבינוביץ, מי זאת מלכה לייפר, מי ניסה למנוע את הסגרתה ואיך ליצמן נכנס לתמונה, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2019
  16. ^ יהושע (ג'וש) בריינרליצמן חשוד שסייע למנוע הסגרת נאשמת בעבירות מין בקטינות, באתר TheMarker‏, 14 בפברואר 2019
  17. ^ השבוע, המלצה להגיש כתב אישום נגד ליצמן בשני תיקים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 27 בספטמבר 2019
  18. ^ יהושע (ג'וש) בריינרו אהרן רבינוביץ, המשטרה המליצה להגיש כתב אישום נגד סגן השר ליצמן בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2019