פר אסקים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פר אסקים
Per Askim
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 24 בפברואר 1881
מוס, האיחוד השוודי-נורווגי האיחוד השוודי-נורווגיהאיחוד השוודי-נורווגי
פטירה 8 במרץ 1963 (בגיל 82)
אוסלו, נורווגיה נורווגיהנורווגיה
מדינה נורווגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האקדמיה הימית המלכותית של נורווגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הצי הנורווגי הצי הנורווגי
תקופת הפעילות מ-1901
דרגה קומנדור-קפיטן
תפקידים בשירות
מפקד בית ספר לימאים של לרוויק
מפקד HNoMS Norge
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם השנייה
עיטורים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פר אסקיםנורווגית: Per Askim‏; 24 בפברואר 18818 במרץ 1963) היה קצין ימי נורווגי אשר לחם במלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסקים נולד ב-24 בפברואר 1881 בעיר מוס, בנם של קצין הצבא קרל אסקים ואשתו אלט הנריקה כריסטיאנסן. אסקים למד באקדמיה הימית הנורווגית, וב-1901 התגייס לצי הנורווגי בדרגת פהנריך. ב-1904 הועלה לדרגת לויטננט, ובין 19051907 שרת במשרד ההגנה. ב-1907 מונה למפקד בית ספר לימאים של לרוויק. ב-1910 הועלה לדרגת קפיטן-לויטננט, וב-1911 מונה למרצה באקדמיה הימית הנורווגית. ב-1921 הוצב באדמירליות הראשית, וב-1930 מונה לראש מדור במנהל החופים הנורווגי. ב-1934 הועלה לדרגת קומנדור-קפיטן. ב-1936 הוא פרש מהצי.

ב-1940 הוא חזר לצי ומונה למפקד הספינה HNoMS Norge אשר הייתה אמונה על הגנת חופי צפון נורווגיה. ב-9 באפריל של אותה שנה פלשו הגרמנים לנורווגיה. אסקים נמצא באותה עת עם ספינתו מול חופי נרוויק, והותקף בידי המשחתת הגרמנית ברנהרד פון ארנים. המשחתת הגרמנית הצליחה להטביע את הספינה הנורווגית. 101 מלחים נורווגים נספו, בעוד 90 ניצלו, כולל אסקים.

בעקבות הכיבוש הגרמני של נורווגיה, התפנה אסקים ללונדון יחד עם הממשלה והמלך. הוא נשלח לשמש כשגריר הממשלה הנורווגית הגולה בוושינגטון די סי. ב-1943 נקרא חזרה ללונדון ומונה לראש מדור התכנון במפקדה הנורווגית. ב-8 במאי 1945 מפקד הכוחות הגרמניים בנורווגיה הגנרל פרנץ במה נכנע בלילהאמר בפני בעלות הברית. אסקים נשלח לייצג את נורווגיה בטקס הכניעה.

לאחר סיום המלחמה מונה אסקים למפקד פיקוד הצי המזרחי ובדצמבר 1945 מונה לנציג הצי בוועדת החקירה הצבאית שהוקמה על ידי הממשלה כדי לחקור את מעורבותה של נורווגיה במלחמה. ב-1952 הוא פרש מהצבא. הוא נפטר באוסלו ב-8 במרץ 1963.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]