לדלג לתוכן

פשיעה בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: חלק מהערות השוליים משובשות, וחלק מפנות למקור באנגלית כשיש מקור בעברית.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
עריכה
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: חלק מהערות השוליים משובשות, וחלק מפנות למקור באנגלית כשיש מקור בעברית.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
עריכה
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

הפשיעה בישראל מתוארת להלן בחלוקה לקטגוריות אחדות: עבירות סדר ציבורי, עבירות כלפי רכוש, עבירות נגד גוף, עבירות ביטחון, עבירות מירמה, עבירות כלפי מוסר, עבירות מין, עבירות תנועה ועבירות נגד אדם. וגם עבירות עבירות הקשורות להליך משפטי כמו עדות שקר, ביזוי בית המשפט, אלימות בזמן הפרת סדר, כליאת שווא, שידול לפשע, אי-מניעת פשע, ניצול כלכלי או מצוקה כלכלית, התחזות או הצגת חזות שווא, ושותפות לפשע(אנ') שגם מהוות עבירות פליליות על פי חוק העונשין הישראלי.

מניעת פשיעה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

משטרת ישראל פועלת מתוקף שלום הציבור, חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, והפרדת הרשויות. במטרה לשמור על שלום הציבור, הביטחון הלאומי, והפרדת הרשויות תוך שמירה על אבטחה אזרחית וצמצום עלות הפשיעה. בישראל קיימים מגוון של מסלולי מניעת פשיעה. החל מביקורי שוטרים בבתי הספר ושיח על מניעת פשיעה והשלכות הפשיעה על העתיד, ועד מסלולי שיקום לאלו שכבר פשעו.[1][2][3]

עבירות סדר ציבורי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

עבירות הפרת סדר ציבורי יכולות לכלול שוטטות, התערטלות בציבור, מעשה מגונה בפומבי, ונדליזם, קיום הפגנה ללא תיאום מראש של מיקום וזמן מול הרשות המקומית והמשטרה.

עבירות ביטחוניות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בשב"כ ובמשטרה קיימים אגפים שונים ולעיתים גם חופפים האחראים על עבירות ביטחוניות וסיכול ריגול, מניעה ואיתור עבירות ביטחון מידע ומעבר על צנזורה, בין אם בצה"ל, בשירות הביטחון בכלל או על ידי אזרחים ובפרט מול גורמי חוץ. כמו מניעה וטיפול בפעולות ריגול מחוץ ובתוך שטחי מדינת ישראל.[4] בין העבירות הביטחונית נמנות פגיעה בביטחון לאומי, סיוע לאויב במלחמה, ריגול, בגידה, מעילה בתפקיד(אנ'), ועבירות ביטחון מידע וצנזורה.

טרור

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

הלחימה בטרור היא חלק מביטחון פנים אך גם החוץ של מדינת ישראל. בין מאמצי הלחימה בטרור נמנים: סיכול: מימון טרור, טרור יהודי בישראל, טרור ערבי בישראל, פשעים נגד האנושות, סיוע לאויב במלחמה, ושמירה על החוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם. לרבות שיתוף פעולה מול אינטרפול בעניינים אלו.

בישראל קיימים ריבוי גופים העוסקים במניעה, סיכול ושמירה על הסדר הציבורי ושלום הציבור מפני טרור, מבפנים ומבחוץ; לרוב תוך חלוקת אחריות על אזורי שטח שונים.[5][6]

עבירות תקיפה וגוף

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

המשטרה עוסקת בטיפול בפניות בנושאי עבירות גוף כמו אונס, תקיפה, הטרדה, אלימות, אלימות במשפחה, חטיפה, איום (הפחדה) (חוק מניעת הטרדה מאיימת), אלימות מינית.[7] עם עליה בתקופת מגפת הקורונה.[8] בהתייחס לעבירות מין שנמצאות תמידית בעליה; קיימים מחקרים הטוענים כי מדובר בשלב התפתחותי נפוץ בקרב גברים בגיל ההתבגרות, כשאם הנער לא עובר אותה בשלב זה כנראה יקיים אותה בשלב מאוחר יותר.[9][10] ואף אונס ושימוש בסם אונס. עבירות תקיפה כוללות עבירות בהם נעשה שימוש באלימות פיזית כלפי אדם אחר, עבירות מין, שוד, תקיפת עובדי ציבור, איומים ועוד.[11]

בשנת 2023 בתיקים הנוגעים לתקיפה (כולל של עובדי ציבור) אירע זינוק של 17% ליותר מ-60 אלף בעבירות תקיפה על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חלה עלייה בשיעורי ההיפגעות החל משנת 2020.[12] בשנת 2023 הייתה קפיצה חדה בשיעור ההיפגעות מעבירות אלימות שהיה הגבוה ביותר מזה עשור. למרות הגידול בשיעור ההיפגעות בעבירות פרט, רוב הנפגעים לא דיווחו על הפגיעה למשטרה. שיעור הדיווח למשטרה הנמוך ביותר בעשור האחרון היה בשנת 2023.[13][14]

רצח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רצח יכול לקרות כחלק מאלימות במשפחה (רצח נשים בישראל) או כהתאבדות. במקרי ארגוני פשע הוא מגיע לאחר איום ברצח ולרוב מבוצע על יד רוצח שכיר, בהתנקשות או סיכול ממוקד, לעיתים תוך הפעלת אמצעי טיוח רצח כהתאבדות.

בשנת 1975 נפתחו בישראל 44 תיקי רצח ובשנת 1980 נפתחו 80 תיקים. בשנת 1994 עמד מספר התיקים על 114[15].

בשנת 2019 היו בישראל 1.56 מקרי רצח ל-100,000 נפש, ובשנת 2023 היו 3.04 מקרים ל-100,000 נפש. בשנת 2023 הייתה עליה של 50.8% בכמות מקרי הרצח לעומת שנת 2022. במספר מקרי הרצח הייתה עליה מ-147 מקרי רצח בשנת 2022 ל-299 מקרים ב-2023[16].[17] בשנים 2018–2022 התרחשו 690 אירועי רצח, בהם נרצחו 731 קורבנות. כ-70% מהנרצחים הם ערבים.

בין שנת 2011 ל-2022 הייתה ירידה עקבית במספר מקרי הרצח בקרב יהודים – כ-60% במצטבר. בשנת 2016 היו בחברה היהודית והנלווים אליה 46 מקרי רצח ובשנת 2022 היו 38 מקרי רצח.[18] בשנת 2023 הייתה עליה ברציחות בחברה היהודית[19] ב-2023 נרצחו בישראל 53 יהודים ו-5 זרים וב-2024 נרצחו בישראל 44 יהודים ו–11 זרים.[20] העלייה בשנת 2023 הביאה את שיעור הנרצחים חזרה לשיעור שהיה בשנים 2013-2014.[18]

בקרב הערבים המגמות שונות – החל מ-2016 ניכרת עלייה במספר מקרי הרצח ומשנת 2018 עד 2023 יש זינוק של פי 2.8 מקרי רצח. משנת 2015 הייתה מגמת העלייה קבועה מלבד שנת 2022 בה חלה ירידה במספר הרציחות[21][22] בשנת 2023 חלה עליה של 53.2% במקרי הרצח בחברה הערבית (עליה מ-109 מקרי רצח ל-233 מקרים)[16]. ממקרי הרצח בחברה הערבית פוענחו בשנים 2023–2024 כ-15% מהמקרים.[23]

בשנים 2018–2022 נרצחו 126 נשים בנות 13 ומעלה שהיו כ-17% מכלל קורבנות הרצח באותה תקופה.[24]בשנת 2024 מספר הנשים שנרצחו היה הגבוה ביותר מאז קום המדינה – 36 נשים. בשנת 2023 נרצחו 33 נשים, מספר הרציחות הגבוה ביותר עד לאותה שנה. בשנת 2022 נרצחו 22 נשים.[25]

היו שטענו שהירידה במספר הרציחות בחברה הערבית בשנת 2022 הייתה בהשפעת הקמת תוכנית "מסלול בטוח" שפעלה עד סוף שנת 2022.[21][22]

התעללות ופגיעה בחסרי ישע

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

התעללות ופגיעה בחסרי ישע לרוב מתייחסת להתעללות בילדים, התעללות בחוסים, חשיפה להזנחה והתעללות בגיל הרך בישראל, התעללות בקשישים, והתעללות בבעלי חיים.

בשנים 2006 וכן ב-2013 עלה לסדר היום הציבורי ולמוקד תשומת הלב הציבורית נושא ההתעללות בחסרי ישע, ובפרט קטינים ובמעונות יום.[26][27]

יש מקרים של פגיעה בקטינים במדינת ישראל; החל מהטרדות מיניות וביצוע מעשים מגונים בתחבורה ציבורית בנוכחות קטינים,[28][29][30][31][32] דרך פגיעה פיזית מכוונת בקשישים וקטינים,[33][34] ואף רצח (ראו: רצח הודיה קדם, רצח אורון ירדן, רצח רוז פיזם, רצח שקד שלחוב, רצח רחל לוין, רצח תאיר ראדה).[35]

עבירות מין

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בקטגוריות עבירת המין נכללות אלימות מינית, אונס, ניצול מיני, חטיפה, והטרדה מינית.

לפי נתוני איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל על אלימות מינית בישראל אחת מתוך אחת בישראל עוברות הטרדה מינית, אחת מ-5 עוברות אונס. כששיעור העוברים הטרדות מיניות בגיל קטינות כפדופיליה כמעט זהה בין גברים לנשים.[36]

פשעי שנאה וגזענות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקריות גזעניות ופשעי שנאה הכוללים גם אלימות, ממשיכים להתרחש בין האוכלוסיות השונות המרכיבות את מדינת ישראל למרות חובות השוויון ושוויון ההזדמנויות במדינת ישראל, ובפרט כלפי מיעוטים בישראל. רוב פשעי השנאה בישראל נובעים מגזענות ומתבטאים באפליה, הסתה ובפשעי שנאה על רקע דתי.

לפי טענות של גורמים פלסטינים, בשנים 2005–2015 היו 11,000 התקפות על פלסטינים על ידי יהודים ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים, כולל פעולות תג מחיר. בשנים 2010–2015 נרצחו שלושה פלסטינים בהצתות. דווח על הצתות ורכוש ב-15 בתים, 20 מסגדים וארבע כנסיות.[37] בארבעת החודשים הראשונים של 2018, היו 13 מקרים של פשעי שנאה שביצעו יהודים נגד פלסטינים.[38] במקביל גם התקיימו גם פעולות טרור ערבי כנגד יהודים.

מקרה מיוחד של פשעי שנאה התרחש בספטמבר 2007, כשנעצרו 8 מחברי הארגון הנאו-נאצי פטרול 36 אשר עסקו בתקיפת חרדים, הומוסקסואלים ועולים מאתיופיה.

קיימים מחקרים המראים על קורלציה בין פתיחת חקירה פלילית, העמדה לדין והרשעות וייחוס עדתי. בין אם כמשוא פנים בבית המשפט או נטייה עדתית.[39]

עבירות רכוש

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

עבירות הרכוש הנפוצות ביותר הן: פריצה, שוד, גנבה, גנבת רכב, הסגת גבול (פלילי), הסגת גבול (אזרחי). קיימים גם שוד קברים, שוד ימי, ועבירה על חוק העתיקות. מאז תחילת שנות ה-90 חלה עלייה בשיעור מעשי השוד בישראל. בשנים 1994–2001, שיעור מעשי השוד עלה מ-14.0 ל-30.6 מקרים לכל 100,000 תושבים. משנת 2013 עד שנת 2020 הייתה מגמת ירידה בעבירות רכוש בכלל ובגניבות רכב בפרט אך משנת 2020 חלה עליה במגמות אלה.[40] בשנת 2023 הייתה עליה של עשרה אחוזים בעברות הרכוש לעומת שנת 2022 ונקבע בה שיא שלילי במספר עברות רכוש מ-2018[41] בעבירות רכוש נכללים גם הונאות ביטוח.

גנבות רכב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2017 נגנבו 12,176 רכבים, בשנת 2018 10,444 רכבים, בשנת 2019 9,981 רכבים, בשנת 2020 8,742 רכבים, בשנת 2021 12,256 רכבים, בשנת 2022 16,305 רכבים, בשנת 2023 19,760 רכבים ובשנת 2024 18,100 רכבים.[20]

פשיעה כלכלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

פשע כלכלי יכול לבוא בצורות שונות כמו: מעילה, סחיטה, קבלת דבר במרמה, השתמטות ממס, חשבוניות פיקטיביות בישראל, הון שחור, הלבנת הון, שוק שחור, זיוף תעודות, הונאות אשראי(אנ'), הימורים וגנבת זהות.

משטרת ישראל מפעילה מערך לאיתור ניסיונות הלבנת הון והעברות לא מאושרות דרך הבנקים.[42]

עבירות סמים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ענף הסחר בסמים מהווה מקור רווחי לבודדים, כנופיות ומשפחות פשע, לאור היותו אפשרות לרווח כספי קל ומהיר.[43][44]

סחר בסמים אינו חוקי לפי פקודת הסמים המסוכנים, בישראל התקיימה לגליזציה של סמים קלים לשימוש עצמי. משטרת ישראל עדין מקיימת מלחמה בסמים המובאים למטרות סחר רחבות היקף בהקשר פנימי וחיצוני כאחד. כשמתקיימת רשת הברחת סמים קשים מחוץ לארץ לארץ, וייצור עצמאי של סמי פיצוציות וקנאביס; במעבדות סמים ביתיות.[45][46]

בישראל לא קיים עונש מוות על סחר בסמים.

עבירות תנועה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

המשטרה עוסקת בטיפול בעבירות תנועה כמו מעברי הולכי רגל באור אדום, מהירות רכב, נהיגה בגילופין, שימוש בסלולר בזמן נהיגה ועוד.[47]

סייבר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בין השנים 2017–2022 ירד מספר מקרי פשיעות הסייבר בישראל.[48] למשטרת ישראל מענה להתקפות סייבר ופריצות מידע נגד ארגונים ממשלתיים ופרטיים כאחד; אך לא קיימים מענים בהתאם לזכות לפרטיות וחוק הגנת הפרטיות לאינדיבידואלים שחוו פגיעה שכזו.

פשיעה חקלאית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

רוב מקרי הפשיעה בחקלאות היו בענייני גנבת צאן או בקר, או תנובה מזדמנת על ידי עוברי אורח.[49]

סחר בבני אדם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

היו מספר ענפי סחר בבני אדם לישראל, כחטיפה למטרות עבודה בזנות ולעבודה חקלאית.[50][51][52][53]

מסתננים ושוהים בלתי חוקיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמוד ראשי
 ראו גם – הסתננות מאפריקה לישראל

לישראל מסתננים עובדים זרים כשוהים בלתי חוקיים ללא אשרות עבודה ישראליות, כמו דרך מעברי גבול ללא אישור ובניגוד לחוק הכניסה לישראל.[54][55][56]

אוכלוסיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פשיעת אוכלוסיות יכולות להיות ולהתבטא בכל תחום פשיעה, כשקיימים סוגי פשיעה ועבירות ייחודיים שנפוצים יותר בהתייחס לאוכלוסיות השונות. מנהלת המכון הלטינו-אמריקאי של הוועד היהודי האמריקאי בוושינגטון די. סי. דינה סיגל ומספר קרימינולוגים נוספים טענו בספרם "Global Organized Crime" שנכון לשנת 2003, חלק משמעותי מהפשע בישראל (במיוחד פשעי רכוש) מבוצע על ידי תושבי הרשות הפלסטינית[57] אך נתונים עדכניים יותר של משטרת ישראל סותרים את טענתם.[58]

פשעי צווארון לבן

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

פשעי צווארון לבן לרוב מתייחס לעובדי ציבור ואקדמיה שלצורך קידום מאוויהם או עצמם משתמשים בתכסיסים ופעולות שחיתות כמו מעבר על דיני עבודה, דיני חוזים, דיני מכרזים, שוחד, טובות הנאה, מעילה, מרמה והפרת אמונים, סחיטה מינית ברשת, הטרדה מינית ואף סחיטה, במטרה לקדם את עצמם ורצונותיהם.

עובדי ציבור כפופים ל"חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963". כמו לסעיפים 117א, 161, 263, 277, 291א, 295, 382א בחוק העונשין האוסרים על עבירות פליליות ייחודיות לעובדי ציבור ובהם: איסור להציג ידיעה הקשורה לתפקיד כסודית במטרה למנוע פרסומה למרות שאיננה כך; שידול עובד ציבור להתפטר או להסתייג מתפקיד כמו למנוע מאדם לקבל או להציע תפקיד שכזה; סירוב למנוע עבירה מעצר או בריחה; מעורבות בהפעלת לחץ על עובד ציבור; שיחוד עובד ציבור זר למטרת יתרון או אפשרות עסקית; תיווך בשוחד ותמורה; תקיפת עובד ציבור אחר תוך מטרה להכשיל בתפקיד.

עבריינות נוער

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלימות כלפי קטינים היא בעיה גם בישראל. בשנת 1999 תועדו כ-7,000 מקרים של פשעים נגד קטינים שכללו תקיפה פיזית (54%), הטרדה (37%) והתעללות פיזית חוזרת (9%).[59] עם זאת, קטינים ישראלים אינם רק קורבנות הפשע אלא לעיתים גם המבצעים. אלימות של בני נוער בבתי ספר היא בעיה בישראל; המחקר הגדול הראשון על פשיעה של בני נוער במדינה של ט' הורוביץ ומ' אמיר ב-1981 הצביע על שלוש צורות אלימות עיקריות בבתי ספר בישראל: גניבה, פריצה, וונדליזם.[59] מחקרים העלו שצעירים ערבים ישראלים אלימים יותר מיהודים. עובדה זו יוחסה להבדלים תרבותיים, חברתיים וכלכליים.[59]

פשע מאורגן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאבק נגד הפשע המאורגן בישראל נעשה מתוקף חוק מאבק בארגוני פשיעה והמועדות הרבה לפשיעה חזורת. הפשע המאורגן בישראל גדל באופן דרמטי במדינה מאז שנות ה-90 והוא מתואר על ידי ה-BBC ומשטרת ישראל כפורח ביותר. קבוצות הפשע המאורגן הישראלי הרחיבו את פעילותן במדינות זרות כמו ארצות הברית, דרום אפריקה והולנד. לפי דו"ח משטרת ישראל, הפשע המאורגן עוסק בעיקר בסחר בסמים, סחר בנשים למטרת ניצול מיני מסחרי, הימורים אסורים, תחנות דלק פיראטיות וסחיטה (עבירה) ודרישה לפרוטקשן בענף הנדל"ן.[60]

רוב ארגוני הפשיעה בישראל מעורבים בפשעי דרישות דמי חסות, אלימות, איומים, סחיטה (עבירה), נשיאת נשק ללא רישיון נשק.

פשיעת שוטרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
עמוד ראשי
 ראו גם – מאפייני פשיעת שוטרים

פשיעת שוטרים באה לידי ביטוי באופנים שונים כמו פשיעת צווארון לבן, אלימות שוטרים וכן פעולות המתרחשות לאחר סיום שירות כפרשת השוטרים הנוקמים. פשיעת שוטרים כוללת עבירות של הטרדות מיניות, סחיטה,[61] שוחד (בין אם במטרה לאפשר טיפול בתיק בכלל ולסייע בהגשת תלונה או למטרה אחרת),[62] ביטחון מידע, מרמה, הפרת אמונים,[63] פגיעה בפרטיות וניצול כח לרעה,[64] נשק, איומים עם נשק, כולל מעורבות בשוד בתים, עסקים ועובדים זרים,[65][66] כמו שיבוש מהלכי חקירה, מתן עדות שקר, ושיבוש מהלכי משפט כשיבוש בהליכי דיני ראיות.[67][68] לרבות פגיעה בחופש הביטוי ומעצרים בלתי חוקיים או ללא צו בית משפט.[69][70][71]

בתי סוהר ואסירים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמוד ראשי
 ראו גם – שירות בתי הסוהר, ענישה בישראל

בתי הסוהר בישראל מתופעלים על ידי שירות בתי הסוהר והאסירים מוגדרים כחוסים. לפי "פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971" הסוהרים מחויבים על "שמירה על שלומם או על בריאותם של האסיר או של אסירים", קיום תנאי כליאה הולמים ובמטרה לא לפגוע בבריאותו ובכבודו: תנאי תברואה הולמים; תנאים שיאפשרו שמירה על ניקיון אישי; שתייה ומזון בכמות ובהרכב המתאימים לשמירה על בריאותו; קבלת טיפול רפואי; תנאי תאורה ואוורור; הליכה יומית באוויר פתוח; לאפשר לאסיר להשתלב בפעילות פנאי או חינוך; אפשרות שיקום וקיצור זמן גזר דין; אפשרות העברת אסיר שהתגלתה אצלו מחלת נפש להמשך מאסר בבית חולים לבריאות נפש; אפשרות העברת אסיר שהתגלתה אצלו מחלה הדורשת אשפוז להמשך מאסר בבית חולים, לרבות במקרה שביתת רעב מתמשכת; אפשרות קבלת ושליחת מכתבי דואר, גם לחברי כנסת, באפשרות בדיקת המכתבים על ידי בודק מטעם הנהלת בית הסוהר; אפשרות קבלת מבקרים; כליאה בבידוד לתקופה של חודש עם אפשרות הארכה מוקצבת כל תקופה לחודש, ועד סף כולל של חצי שנה; אפשרות לעבודה בפיקוח ובהמלצת רופא; אפשרות למלגת קיום; אפשרות לייעוץ משפטי עם עורך דין; אפשרות להתייעצות ותפילה עם רב או כהן דת; אפשרות לחופשה מיוחדת של עד 45 יום; אפשרות תלונה על אי כבוד זכויות אסירים ופגיעה בזכויות אדם בבית הסוהר בהתייעצות עם עורך דין עצמאית או מטעם הסניגוריה הציבורית. לפי פקודת בתי הסוהר 'התייחדות אסירים ועצורים' 04.47.00 קיימת זכות התייחדות אסירים או עצורים עם בני זוגם כביקור התייחדות במילוי טופס והמלצת מנהל אגף.[72] בנוסף קיימת אפשרות בקשת חנינה מנשיא המדינה בהוכחת שיקום משמעותי או כליאת שווא.

בשנת 2017-2014 עלתה לסדר היום הציבורי פרשת הסרסור בסוהרות בכלא גלבוע, בה קצין סרסר בסוהרות-חיילות לטובת שוחד מצד עצירים ביטחוניים.

לפי נתונים רשמיים רק כרבע מהאסירים המוחזקים בבתי הסוהר בישראל הם יהודים. 73 אחוז מהאסירים בסך הכל הם אסירים ביטחוניים לא יהודים ואסירים פליליים לא-יהודים[73][74] מספר הקטינים מיהודי ביתא-ישראל הכלואים בכלא אופק הוא כ-20%–27% מתוך 135 אסירים קטינים ו-27 מתוך 65 אסירים יהודים בכלא זה.[75]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פשיעה בישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אורי ינאי. "אסטרטגיות במניעת פשיעה: שיטות יישום והערכה." (1994): 129-131.
  2. ^ אילני, אורי גדס, אהרון יורק, and אריאל כדורי. "Parents' patrols in Israel: An analysis of parental attitudes arising from their volunteer patrol duty/סיירות ההורים בישראל: ניתוח עמדות ההורים בנושאים הקשורים להתנדבותם בסיירת." סוגיות חברתיות בישראל (2016): 57-82.
  3. ^ Palestinian officials: Jewish extremists have committed 375 'price tag' attacks in 2015, The Jerusalem Post | JPost.com, ‏2015-08-14 (באנגלית)
  4. ^ פרנקל, חיים, and הלל נוסק. "Military Censorship and Self-Censorship: Coverage of the Debate over the Bar-Lev Line in the Israeli Press 1968-1973/צנזורה צבאית וצנזורה עצמית בוויכוח על קו בר—לב בעיתונות העברית 1968—1973." קשר (2013): 83-94.
  5. ^ אורגד, ליאב. "Immigration, Terrorism and Human Rights: Admission Policy and the War on Terror (following HCJ 7052/03 Adalah v. the Minister of the Interior)/הגירה, טרור וזכויות אדם: מדיניות הכניסה לישראל בעתות חירום (בעקבות בג"ץ 7052/03 עדאלה נ' שר הפנים)." מחקרי משפט (2009): 485-524.
  6. ^ משה, מירה. "Economics, Security and Terror as Reflected in the Financial Daily, Globes, 2000-2006/מרחב יהודה ושומרון: כלכלה, ביטחון וטרור בראי העיתון הכלכלי" גלובס" 2000-2006." סוגיות חברתיות בישראל (2009): 193-213.
  7. ^ פישמן, גדעון. "Differential Patterns of Victimization: A Study of the Victims of Delinquent Behavior in Polar Residence Areas of Haifa/דפוסי ויקטימיזציה דיפרנציאליים; מחקר קורבנות עבריינות באזורי מגורים קוטביים בחיפה." מגמות (1979): 185-197.
  8. ^ אריאל, ברק, et al. "מה מלמדים נתוני המשטרה על אלימות במשפחה בתקופת הקורונה? מבט על מגפה, פשיעה ומדידה." Israeli Sociology/סוציולוגיה ישראלית חוברת 2 (2021): 165-174.
  9. ^ Craig, Wendy M., et al. "Developmental context of peer harassment in early adolescence." Peer harassment in school: The plight of the vulnerable and victimized (2001): 242-261.
  10. ^ אסתר עילם. "אלימות נגד נשים: נורמה או סטייה?." (2006): 463-465.
  11. ^ עבירות תקיפה | LawTube
  12. ^ התנועה לחופש המידע, המשטרה הסתירה, התנועה חשפה: עלייה מדאיגה בפשיעה ב-2023, באתר התנועה לחופש המידע, ‏2024-07-09
  13. ^ משה כהן, ‏שיא של עשור בעבירות אלימות – והאמון במשטרה בקריסה, באתר מעריב אונליין, 3 בספטמבר 2024
  14. ^ עידן ארץ, ‏סקר הלמ"ס: זו העיר עם הכי הרבה נפגעי אלימות בישראל, באתר גלובס, 3 בספטמבר 2024
  15. ^ שנתון סטטיסטי לישראל, 1996, לוח 21.14
  16. ^ 1 2 [https://www.taubcenter.org.il/wp-content/uploads/2024/02/Homicide-2024-HEB-3.pdf שיעור מקרי הרצח בישראל: מגמות עכשוויות והשוואה בין-לאומית]
  17. ^ שיעור מקרי הרצח בישראל, באתר מרכז טאוב
  18. ^ 1 2 שיעור מקרי הרצח בישראל: מגמות עכשוויות והשוואה בין-לאומית, מרכז טאוב
  19. ^ איציק סבן, הנתונים נחשפים: מספר הנרצחים בישראל בין 2018 ל-2022, באתר ישראל היום, 15 במאי 2023
  20. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד יהושע בריינר, נתוני 2024 לא משאירים מקום לספק — בן גביר הוא שר המשטרה הכושל בתולדות המדינה, באתר הארץ, 1 בינואר 2025
  21. ^ 1 2 משה שטיינמץ, איפה השר? יותר מפי 2 נרצחים השנה, עלייה גם במגזר היהודי, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 31 בדצמבר 2023
  22. ^ 1 2 קורבנות אלימות ופשיעה בחברה הערבית. סיכום שנת 2023
  23. ^ אמנם ב-חסן שעלאן, 244 נרצחים בחברה הערבית ב-2023, רק 10% מהמקרים פוענחו | הנתונים והזעקה, באתר ynet, 2 בינואר 2024 כתוב 10%, אך לאחר שנה מובא נתון מעודכן של 14.9%. ראו: אדר גיציס, הנתונים המטרידים נחשפים: 230 נרצחים בחברה הערבית מתחילת 2024, באתר מאקו, 30 בדצמבר 2024
  24. ^ הנתונים נחשפים
  25. ^ אלעד שמחיוף, "אחד ביום": השנה הכושלת של משטרת ישראל, באתר מאקו, 6 בינואר 2025
  26. ^ אלון, שרה. "Elder Abuse and Neglect: In the Eyes of the Beholder/התעללות והזנחה של זקנים–הגדרה בעיני המסתכל?." גרונטולוגיה (2006): 55-69.
  27. ^ Shmueli, Benjamin. "בין תקיפה, התעללות וענישה גופנית כלפי ילדים." זכויות הילד והמשפט הישראלי 183 (2013).
  28. ^ מור שמעוני, ‏גרר בת 10 לאוטובוס וביצע מעשים מגונים ונידון ל-2.5 שנות מאסר, באתר מעריב אונליין, 4 בינואר 2017
  29. ^ המשטרה עצרה תושב איו"ש החשוד בביצוע מעשה מגונה בקטינה באוטובוס בכפר סבא, קול כפר סבא, 19/01/2023
  30. ^ ליאור אסולין, חשד: ביצע בעצמו מעשים מגונים ליד קטינים במהלך נסיעה באוטובוס, חדשות M, 2 באוגוסט 2022
  31. ^ הותר לפרסום: זהו הצעיר שהתחכך ופגע מינית באוטובוסים בירושלים, באתר אייס, 23 בדצמבר 2024
  32. ^ חן מענית, ‏כתב אישום נגד תושב חולון בגין מעשים מגונים באוטובוס, באתר גלובס, 6 באוגוסט 2017
  33. ^ רענן בן צור, רוכב אופניים שדרס קשיש והורשע לראשונה בגרימת מוות ברשלנות נידון לעבודות שירות, באתר ynet, 25 במרץ 2021
  34. ^ אישום: רוכב אופניים חשמליים דרס קשיש בחדרה וגרם למותו, באתר ynet, 14 במאי 2019
  35. ^ חסן שעלאן, בשיטות חייתיות, תחת אימה: "ילדה נרצחה במיטתה" | השנה האכזרית בחברה הערבית, באתר ynet, 30 בדצמבר 2024
  36. ^ סטטיסטיקה, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל
  37. ^ "Palestinian Officials: Jewish Extremists Have Committed 375 'Price Tag' Attacks in 2015". The Jerusalem Post. 14 באוגוסט 2015. נבדק ב-23 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ "Shin Bet: Sharp rise in settler youth 'price tag' attacks against Palestinians". The Times of Israel.
  39. ^ וימן, גבריאל, אריה רטנר, and גדעון פישמן. "Who is visually perceived as a criminal?/מי" נראה כמו עבריין"? הקשר בין מוצא עדתי לבין ייחוס עבירות." מגמות (1988): 208-220.
  40. ^ השנתון הסטטיסטי של משטרת ישראל לשנת 2022
  41. ^ נינה פוקס, סער הס, ההסתרה המשטרתית, והזינוק בפשיעה בממשלת נתניהו-בן גביר. בלעדי: הנתונים המלאים נחשפים, באתר ynet, 9 ביולי 2024
  42. ^ גרוסמן, יעל. "הלבנת הון בבנקים-היבטים פליליים." Quarterly Banking Review/רבעון לבנקאות 162 (2007): 7-15.
  43. ^ Van Duyne, Petrus C., and Michael Levi. "Drugs and money." Managing the drug trade and crime-money in Europe, Abingdon, UK: Routledge (2005).
  44. ^ Jordan, David C. Drug politics: Dirty money and democracies. Vol. 1. University of Oklahoma Press, 1999.
  45. ^ Sebba, Leslie, et al. "רמת הענישה וההיבט הטיפולי בעבירות סחר בסמים בישראל 2001." Hebrew University of Jerusalem Legal Research Paper (2015).
  46. ^ אנה קיפניס. סמי מועדונים בסצנת הבילוי בישראל. Diss. University of Haifa (Israel), 2020.
  47. ^ הכנסת, הכנסת, and דיונים במליאה. "עבירות תנועה בכבישי יהודה, שומרון ועזה." (2023).
  48. ^ היקפי פשיעת מחשב בישראל לאורך השנים 2017–2022: נתונים וכלי ניתוח, איגוד האינטרנט הישראלי.
  49. ^ נתונים על פשיעה חקלאית בישראל, אתר הכנסת
  50. ^ Cohen, Avinoam, and Yahel Kurlander. "ענף החקלאות כאתר של סחר בבני אדם למטרות עבדות ועבודת כפייה: בין גיוס מהגרים לזכויות עובדים Agriculture as a Site of Trafficking in Persons, Modern Slavery and Forced Labor: Between Migrant Recruitment and Worker Rights." Law, Society & Culture (2023).
  51. ^ Ben-Israel, Hanny, Hila Shamir, and Maayan Niezna. "מבוא: סחר בבני אדם-עבר, הווה, עתיד Introduction: Human Trafficking-Past, Present and Future." (2023).
  52. ^ שטאל, אברהם. "Prostitution Among Jews as a Symptom of Cultural Transition/זנות בקרב יהודים כתופעת לוואי למעבר מתרבות לתרבות." מגמות (1978): 202-225.
  53. ^ בנימין, אורלי. "Going Downhill in the Labor Market: The Commodification of Feminine Work Force in Israel/במורדות שוק העבודה: מסחור כוח-עבודה נשי בישראל." תרבות דמוקרטית (2006): 63-96.
  54. ^ רוזנהק, זאב, and אריק כהן. "Patterns of Migrant Workers' Incorporation and the Israeli Migration Regime: A Comparative Analysis/דפוסי הכללה של" עובדים זרים" ומשטר ההגירה בישראל: ניתוח השוואתי." Israeli Sociology/סוציולוגיה ישראלית חוברת 1 (2000): 53-77.
  55. ^ קמפ, אדריאנה, and רבקה רייכמן. "Foreigners in the Jewish State: The New Politics of Migrant-Labor in Israel/" זרים" במדינה יהודית—הפוליטיקה החדשה של הגירת-עבודה בישראל." Israeli Sociology/סוציולוגיה ישראלית חוברת 1 (2000): 79-110.
  56. ^ אהרון-גוטמן, מירב. "Border People: The story of Palestinian Work Migrants at the Age of Oslo/אנשי הגבול: על מהגרי עבודה פלסטינים בעידן אוסלו." סוציולוגיה ישראלית (2004): 119-149.
  57. ^ Dina Siegel, H. G. van de Bunt, Damián Zaitch (2003). Global Organized Crime: Trends and Developments. Springer. p. 145. ISBN 1-4020-1818-5.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  58. ^ Jenny Oviedo de Valeria, http://www.revista-educacion-matematica.org.mx/descargas/vol6/vol6-2/vol6-2-5.pdf, Educación matemática 6, 1994-08-02, עמ' 73–86 doi: 10.24844/em0602.06
  59. ^ 1 2 3 Florence Denmark; Leonore Loeb Adler; Melvin Ember (2004). International Perspectives on Violence. Greenwood Publishing Group. pp. 139, 141, 143. ISBN 0-275-97498-7.
  60. ^ Siegel, Dina; H. G. van de Bunt; Damián Zaitch (2003). Global Organized Crime: Trends and Developments. Springer. p. 147. ISBN 1-4020-1818-5.
  61. ^ אלה לוי-וינריב, ‏אונס, שוחד, אלימות: דוח מח"ש חושף מציאות עגומה במשטרה, באתר גלובס, 6 בפברואר 2018
  62. ^ מתן ברניר, ‏העליון החמיר בעונש שוטר שלקח שוחד - ירצה 3.5 שנות מאסר, באתר גלובס, 11 ביולי 2019
  63. ^ איתי הר אור, נחשף: שוטרים בתפקידים רגישים העבירו מידע לעבריינים תמורת שוחד, באתר כלכליסט, 31 במרץ 2009
  64. ^ איציק סבן, שוטר נעצר בחשד לקבלת שוחד, האזנת סתר ושיבושי מהלכי חקירה, באתר ישראל היום, 9 בינואר 2023
  65. ^ ישי פורת, אישום: שני שוטרים מת"א שלפו אקדח ושדדו עובדים זרים, באתר ynet, 12 באוגוסט 2018
  66. ^ עזרי עמרם, שודדים במדים: מתנדבי משטרה הואשמו בשוד ובגניבה, באתר מאקו, 14 במרץ 2013
  67. ^ ליאור אל-חי, הוארך מעצר השוטר שחשוד בעבירות שוחד: "פרשה עם עשרות מעורבים", באתר ynet, 9 בנובמבר 2021
  68. ^ אלון חכמון, ‏משטרה פרטית: שוטרים ניצלו את מעמדם לקבלת שוחד, באתר מעריב אונליין, 2 ביולי 2015
  69. ^ מאיה כהן, ‏עיכובים ומעצרים בלתי חוקיים: המשטרה תפצה עורך דין ב-144 אלף ש"ח, באתר מעריב אונליין, 4 בדצמבר 2024
  70. ^ רועי רובינשטיין, הנשים שחילקו עלוני חטופים בהרצליה תובעות את השוטרים שאזקו אותן: "מעצר פוליטי", באתר ynet, 5 במאי 2025
  71. ^ שלי טפיירו אורלי אלקלעי, מעצר קציני המשטרה: הוארך מעצרו של ניצב המשנה. שוטר בדרגת רב פקד נחקר - ושוחרר, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 5 בדצמבר 2024
  72. ^ פקודת בתי הסוהר התייחדות אסירים ועצורים 04.47.00, שירות בתי הסוהר
  73. ^ "Oops, Something is wrong" (PDF).
  74. ^ "Abbas Should Change His Locks Before Next Wave of Palestinian Prisoners Freed". Haaretz.
  75. ^ Yahav, Telem (30 במאי 2015). "Prison Service: Almost half of Jewish teen detainees are of Ethiopian descent". Ynet. {{cite news}}: (עזרה)
פשע בישראל
פשע בישראל
ערים ועיירות חיפה • ירושלים • פשע בתל אביב-יפו
דינמיקת פשע שחיתות • פשע מאורגן • אלימות • טרור • אלימות מינית • אלימות נגד נשים • נגד ילדים • פשיעה בחברה הערבית • פשיעה חקלאית • סמים • רצח • פשעי שנאה
אכיפת חוק בתי משפט • תלונה • חקירה משטרתית • חקירה פלילית • משפט פלילי • אכיפת חוק • ענישה
בתי כלא כלא ארבע • כלא באר שבע • כלא 400 • נווה צדק (כלא צבאי) • כלא שש • מתקן 1391 • כלא רנסאנס • בית הסוהר אוהלי קידר • בית הסוהר אופק • בית הסוהר איילון • בית הסוהר אלה • בית הסוהר אשל • בית הסוהר אשמורת • בית הסוהר גבעון • בית הסוהר גלבוע • בית הסוהר גנות • בית הסוהר דמון • בית הסוהר דקל • בית הסוהר השרון • בית הסוהר חרמון • בית הסוהר כרמל • בית הסוהר מגידו • בית הסוהר מעשיהו • בית הסוהר נווה תרצה • בית הסוהר סהרונים • בית הסוהר עופר • בית הסוהר צלמון • בית הסוהר קציעות • בית הסוהר רימונים • בית הסוהר שטה • בית הסוהר שקמה • בית מעצר מג"ן-ניצן • בית המעצר הדרים • בית המעצר קישון • בית המעצר תל אביב • בית המעצר טבריה • בית המעצר פתח תקווה • בית המעצר ירושלים • צוחר (מתקן מעצר) • מתקן הכליאה מת"ן
ארגוני אכיפת סדר משטרה צבאית • הפרקליטות הצבאית • משטרת ישראל • חטיבת התביעות • שירות בתי הסוהר • הסנגוריה הציבורית • פרקליטות המדינה • שירות הביטחון הכללי • המחלקה לחקירות שוטרים • אגף משמעת בנציבות שירות המדינה • נציבות תלונות הציבור • מבקר המדינה
שיקום אסירים • שלום הציבור • הפרדת הרשויות • אי-מניעת פשע • עלות הפשיעה • אלימות משטרתית
פשיעה לפי מדינה
פשע לפי מדינה • פשע לפי יבשת
פשיעה באסיה אסיה • ישראל • רוסיה • סין • איראן • הודו • בחריין • אוזבקיסטן • אוסטרליה • אזרבייג'ן • איחוד האמירויות הערביות • אינדונזיה • איים המלדיביים • אפגניסטן • ארמניה • בהוטן • בנגלדש • בקטר • ברוניי • גאורגיה • הונג קונג • וייטנאם • טאיוואן • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • יפן • ירדן • כווית • לאוס • לבנון • מונגוליה • מזרח טימור • מיאנמר (בורמה) • מלזיה • מקאו • ניו זילנד • נפאל • סוריה • סינגפור • סרי לנקה • עומאן • עיראק • ערב הסעודית • פפואה ניו גינאה • פיליפינים • פקיסטן • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפונית • קזחסטן • קירגיזסטן • קמבודיה • קפריסין • תאילנד • תימן
פשיעה באירופה אירופה
פשיעה באמריקה ארצות הברית • אמריקה הלטינית • קנדה • אורוגוואי • אל סלוודור • אקוודור • ארגנטינה • בוליביה • ברזיל • גואטמלה • האיטי • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • ונצואלה • מקסיקו • ניקרגואה • פנמה • פרגוואי • פרו • צ'ילה • קובה • קולומביה • קוסטה ריקה • הקריביים • גיאנה הצרפתית • פוארטו ריקו
פשיעה באפריקה אפריקה • מצרים • אוגנדה • אלג'יריה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בוטסואנה • בורונדי • בורקינה פאסו • בנין • ג'יבוטי • גאנה • גבון • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גינאה • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • הרפובליקה המרכז אפריקנית • הרפובליקה של קונגו • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • לוב • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • מרוקו • ניגריה • ניז'ר • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סאוטה ומלייה • סהרה המערבית • סודאן • סומליה • סיירה לאון • סיישל • סנגל • סנט הלנה, אסנשן וטריסטן דה קונה • צ'אד • קומורו • קמרון • קניה • ראוניון • רואנדה • תוניסיה
שיקום אסירים בישראל • שלום הציבור • הפרדת הרשויות • אי-מניעת פשע • עלות הפשיעה • אלימות משטרתית
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פשיעה_בישראל&oldid=41602909"