פשיעה במצרים
פשע במצרים מתייחס למעשים פליליים המתרחשים בשטחי רפובליקת מצרים. רוב הפשעים במצרים מבוצעים ומדווחים במרכזי אוכלוסייה גדולים כמו קהיר, גיזה, אלכסנדריה ופאיום. סחר בבני אדם, נשק וסמים הם מבין מחוללי הפשע הגדולים באזור.[1]
מצרים דווחה תחת משטרי אנואר סאדאת וחוסני מובארכ עם פשעי צווארון לבן באחוזים גדולים.[2] בין השנים 2012-2018 חלה עליה חדה בפיגועי טרור.[3]
בין הגורמים התורמים לפשע במצרים נמצאו: תנאים כלכליים ירודים, אבטלה גבוהה, גידול אוכלוסין ושינויים בנורמות חברתיות.[4]
סוגי פשעים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נגד נשים
[עריכת קוד מקור | עריכה]דו"ח משנת 2005 קובע כי בין השנים 1998 ו-2001, 79% מרציחות הכבוד במצרים בוצעו כתוצאה מחשד לבגידה מצד האישה, ו-41% מהרציחות בוצעו על ידי בעלים כלפי נשותיהם.[5] כשלמעשה החוק המצרי מכיל צעדים להפחתת עונשים על רצח על רקע כבוד המשפחה, כאשר גברים מסוגלים להוכיח בגידה.[6]
אלימות מינית היא בעיה נפוצה וחוזרת במצרים, כאשר אונס הוא אחד מהפשעים הנפוצים ביותר במצרים.[7] המרכז המצרי לזכויות נשים (ECWR) כינה את הבעיה "סרטן חברתי" וטען כי קוד הלבוש אינו מרתיע כלל. דו"ח של האו"ם משנת 2013 על מצרים קבע כי 99.3% מהנשים שהגיבו לסקר דיווחו על כך שחוו הטרדה מינית, כאשר גם דיווח על מקרי של השחתת איבר המין הנשי היה גבוהה מאוד. למרות שיעורים גבוהים אלו, פשעי מין המתרחשים במדינה כמעט ואינם מדווחים עקב בושה מצד הקורבן. במצרים קיימים גם מקרי אונס המוני ואף אונס פומבי של נשים.[8] עם דוגמאות בולטות לתקיפות מיניות פומביות של עיתונאיות כמו: לארה לוגן וקרוליין סינץ.[9]
שחיתות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך האביב הערבי רגשות אנטי שחיתות הגיעו לשיא במצרים ובאו לידי ביטוי במחאות המוניות.[10] כשנכון לשנת 2023 מצרים מדורגת במקום ה-108 מתוך 180 במדד תפיסת השחיתות השלטונית.[11]
סחר בבני אדם
[עריכת קוד מקור | עריכה]מצרים משמשת כמדינת מעבר לנשים שנסחרו ממזרח אירופה לישראל למטרות ניצול מיני מסחרי. גברים ונשים ממדינות אפריקה שמדרום לסהרה ואסיה נחשבים כנסחרים דרך מדבר סיני לישראל ואירופה לצורכי עבודה. בנוסף לכך, קורבנות סחר בבני אדם במצרים צפויים להיות ילדים מצרים שנסחרו לאזורים אחרים במצרים כדי להעסיקם בעבודות כפייה כמו ניקיון, חקלאות או ביצוע שירותי משלוחים.[12] ילדים החיים ברחוב במיוחד מכוונים למטרות אלו, בנוסף לעיסוק על ידי ארגוני פשיעה בקיבוץ נדבות כצורה של עבודת כפייה, שבסופה כל הנדבות מועברות לאלו הסוחרים בהם. מטרה נוספת של סחר בבני אדם במצרים היא סחר באיברים וקצירתם, כאשר מצרים היא יצואנית מרכזית באיברים אנושיים.[13] עם התפשטות נגיף הקורונה שיעור הסחר בבני אדם ירד זמנית במצרים, כאשר ממשלת מצרים הטמיעה הגברת בקרת גבול והגבלת נסיעות.[14]
סחר בסמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוב הסמים הנסחרים במצרים הם: קנאביס, הרואין ואופיום, כאשר היעד הסופי של רבים מסמים אלו הוא ישראל, אירופה ומדינות אחרות בצפון אפריקה.[12] ייצור סמים הוא בעיה קשה במצרים, כאשר האזור הצפוני של חצי האי סיני מהווה בית גידול לחוות פרג אופיום וקנאביס.[14]
פשיעה קלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך שנות ה-80, פשיעה קלה הייתה בעיה משמעותית במצרים, אך מאז היא נמצאת בירידה. גניבת כלי רכב, פשיעה נגד נשים וקטינים, ומקרי חטיפה גברו בקהיר בשנת 1988.[4]
טרור ואלימות דתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מצרים סובלת מאלימות דתית וטרור, במתקפות תדירות על תיירים ומיעוטים דתיים. דוגמאות בולטות כוללות את טבח לוקסור (1997), מתקפת הטרור בסיני (2004), הפיגועים בשארם א-שייח' (2005), הפיגועים בדהב ב-2006, הפיגוע באלכסנדריה ב-2011, פיגוע הירי באלכסנדריה (2023). כ-100,000 פיגועי טרור דווחו במזרח התיכון מאז שנת 2000, וגבו כ-240,000 קורבנות. מצרים סבלה מכ-2,100 מתוכם, עם 4,200 הרוגים. קהיר ואזורים אחרים בדלתא של הנילוס הם מטרות נפוצות לפעילות טרור במצרים, כאשר תיירים, אנשי ממשל ונוצרים קופטים מהווים מטרות נפוצות לפיגועים.[15]
גנבת עתיקות במצרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]גניבת עתיקות במצרים היא תופעה עתיקת יומין ומושרשת. במשך מאות שנים, אתרים ארכאולוגיים ובהם קברים מלכותיים ומקדשים עתיקים נבזזו, ואינספור ממצאים כמו פסלים, תכשיטים, פפירוסים, חפצי קבורה ועוד נגנבו והוברחו אל מחוץ למצרים.[16] מעבר לאובדן הכלכלי, גניבה זו פוגעת במרקם הלאומי והתרבותי המצרי. הגנבים פועלים בשתי דרכים עיקריות: חפירה לא חוקית וגניבה מאתרים מוכרים, מוזיאונים או מחסני עתיקות.[17][18][19][20]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Ibrahim, Abbas Adel. “Investigating Crime Patterns in Egypt Using Crowdsourced Data Between 2011-2013.” ProQuest Dissertations & Theses, 2016.
- ^ Metz, Helen Chapin, and Library of Congress. Federal Research Division. Egypt : A Country Study. 5th edition. Washington, D.C.: Federal Research Division, 1991.
- ^ Younes, A., Mohamadi, B. & AbuGhazala, M.O. Terrorism in Egypt: a comprehensive spatial, spatio-temporal, and statistical analysis. GeoJournal 88, 6339–6364 (2023)
- ^ 1 2 Incidence of Crime Federal Research Division, Library of Congress
- ^ Khafagy, Fatma. "Honour Killing In Egypt". UN Division for the Advancement of Women. 26 February 2023.
- ^ ""Honor" Killings In Egypt Get Leniency From The Courts — And Victims' Families". Worldcrunch. 2024-12-21.
- ^ "Egyptian woman goes public about alleged police rape in rare TV interview". Associated Press. 2010-08-06.
- ^ Sadek, George, and issuing body Law Library of Congress . Global Legal Research Directorate. Egypt : Sexual Violence against Women. Washington, D.C.: Law Library of Congress, Global Legal Research Center, 2016.
- ^ "Dutch female reporter gang-raped by 5 men in violent Egyptian protests". NY Post. 2013-07-02.
- ^ Fayed, Ahmed Alaa. “The Current Status of Corruption in Egypt.” Contemporary Arab Affairs 10, no. 4 (2017): 510–21.
- ^ The 2023 Corruption Perceptions Index (CPI)
- ^ 1 2 "CIA World Factbook - Egypt". CIA World Factbook.
- ^ Rashad, Suzi Mohamed. “Child Trafficking Crime and Means of Fighting It: Egypt as a Case Study.” Review of Economics & Political Science : REPS 8, no. 4 (2023): 290–308.
- ^ 1 2 "Criminality in Egypt - The Organized Crime Index". ocindex.net.
- ^ Younes, Ali, Bahaa Mohamadi, and Mohamed O AbuGhazala. “Terrorism in Egypt: A Comprehensive Spatial, Spatio-Temporal, and Statistical Analysis.” GeoJournal 88, no. 6 (2023): 6339–64.
- ^ Hanna, Monica. "Documenting looting activities in post-2011 Egypt." Countering Illicit Traffic in Cultural Goods. The global challenge of protecting the world’s heritage (2015): 47-64.
- ^ Zakaria, Nevine Nizar. "Egypt's cultural heritage in conflict situations: examination of past and present impact." Polish Archaeology in the Mediterranean 2.XXVIII (2019): 521-550.
- ^ Hashemi, Layla, and Louise Shelley, eds. Antiquities Smuggling in the Real and Virtual World. Routledge, 2022.
- ^ Brodie, Neil. "Illicit antiquities: the theft of culture." Heritage, Museums and Galleries. Routledge, 2004. 133-153.
- ^ Hanna, Monica. "Documenting looting activities in post-2011 Egypt." Countering Illicit Traffic in Cultural Goods. The global challenge of protecting the world’s heritage (2015): 47-64.