לדלג לתוכן

פשיעה לאומנית של ישראלים ביהודה ושומרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המהומות בחווארה, 2023

פשיעה לאומנית של ישראלים ביהודה ושומרון מתייחסת לעבירות והתנכלויות שהמניע להן הוא אידאולוגי-לאומני ומבוצעות בידי אזרחים ישראלים.

בדרך כלל מדובר ביהודים התוקפים פלסטינים או רכוש פלסטיני, אך לעיתים מותקפים גם ישראלים שבאים לסייע לפלסטינים, למשל בעונת המסיק, ולעיתים מותקפים חיילים ורכוש צה"ל.[1][2][3] בנוסף הותקפו גם עיתונאים. התופעה כוללת מעשי אלימות והכאת אנשים, השחתה ושריפת מסגדים, שריפת בתים ורכוש, השחתת יבולים חקלאיים, זיהום מקורות מים ופגיעה בבעלי חיים,[4] וריסוס כתובות גרפיטי בעלות תוכן עוין. חלק מהתקיפות כוללות ירי.[5][6][7] הפשעים נעשים לעיתים תוך העלמת עין של כוחות הביטחון או אף בסיוע ממשי מצידם.[8]

המקרים בהם הוגשו כתבי אישום על עבירות מסוג זה מעטים ביחס להיקף התופעה, ורק במקרים בודדים נערכו משפטים שהסתיימו בהרשעה.

החל משנת 2024 הטילו מספר מדינות סנקציות על קבוצות ויחידים שהיו מעורבים בפשיעה לאומנית נגד פלסטינים. הסנקציות כללו חסימת חשבונות בנק ואיסור כניסה למדינות. מדינות שונות באירופה לוחצות להטיל עיצומים על ישראל אך אין הסכמה בנושא. ביולי 2026 החליטו ממשלות בלגיה והולנד על הטלת איסור יבוא מהתנחלויות.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצתת מסגד במוערג'את, 2025
התקפה על בית ספר יסודי בדרום בקעת הירדן בספטמבר 2024 שצוינה כעילה לעיצומים בין-לאומיים בעקבות אלימות מתנחלים מצד ארצות הברית
הצתת נקם על רצח בנימין אחימאיר, אפריל 2024

מקרי אלימות של אזרחים יהודים כלפי פלסטינים מתועדים לראשונה בסביבות שנת 1980.[9] לעיתים אירועי האלימות התרחשו כתגובה לפיגועי טרור פלסטיניים,[10] ותועדו גם מקרים של אלימות כלפי פלסטינים שנעשו ללא פרובוקציה מצידם.[11] באותה שנה החלה לפעול המחתרת היהודית, שביצעה חלק מהתקיפות. הפיגועים שביצעה סימנו עליית מדרגה ממשית ברמת האלימות של מתנחלים.[12] בין 1980 לשנת 1984 נהרגו לפחות עשרים ושלושה פלסטינים בעימותים עם מתנחלים, בהם אחד עשר ילדים.[13] מספר הפגיעות הכולל בפלסטינים בשנים אלה היה מעל 380. בשנת 1981 מינה היועץ המשפטי לממשלה, יצחק זמיר, ועדה לבחינת אכיפת החוק על יהודים ישראלים בשטחים, בראשות יהודית קרפ. הוועדה הגישה במאי 1982 דו"ח שמתח ביקורת נוקבת על חוסר התגובה של רשויות החוק לאלימות המתנחלים.[14][15] לאחר כשנה כתבה קרפ לזמיר כי "לא נעשתה כל פעולה של ממש להסקת מסקנות המתבקשות מהדו"ח, והריהו מוטל כאבן שאין לה הופכין", והוועדה הפסיקה לפעול.[16]

בדו"ח השנתי של מחלקת המדינה של ארצות הברית בנושא זכויות האדם לשנת 1985 צוין כי חלה עלייה במספר המקרים של אלימות בשטחים הכבושים, וציין כי בעיות אלו החריפו בין היתר כתוצאה ממעשי אלימות של אזרחים יהודים.[17] בחלק ממקרי הפשיעה הלאומנית של ישראלים ביהודה ושומרון באותה תקופה הותקפו גם חיילי צה"ל.[18]

אירועי הפשיעה הלאומנית של ישראלים כלפי פלסטינים גברו לאחר פרוץ האינתיפאדה הראשונה בדצמבר 1987. בדו"ח של "בצלם" לשנים 1987–1997 צוין כי בתקופה זו התרחשו אירועי אלימות רבים ונהרגו 107 פלסטינים מידי אזרחים ישראלים. רוב מעשי האלימות לא נחקרו כלל, ובמקרים אחרים החקירות נמשכו זמן רב והסתיימו ללא נקיטת צעדים נגד אדם כלשהו. במקרים בהם הועמדו מתנחלים לדין ואף הורשעו, הוטלו לרוב עונשים קלים ביותר.[19]

בשנת 1989 פנו חברי הכנסת יוסי שריד ודדי צוקר במכתב לשרי המשפטים, המשטרה והביטחון כי "בשטחי הגדה המערבית מתרקמת פעילות גלויה, פומבית ומוכרת, שתעמיד בצל את הסכנה שגילמה 'המחתרת היהודית' שצמחה על אותו רקע. [...] למתנחלים מתאפשר לפעול בחסות היחס הסלחני של צה"ל".[20] בדו"ח של "בצלם" מאותה שנה מוזכרים 18 אירועי פשיעה לאומנית של ישראלים כלפי פלסטינים שהתרחשו בחודש מאי ודווחו על ידי משטרת ישראל, בהם הצתת חנויות, ניפוץ חלונות, פגיעה במכוניות, ניפוץ חלונות כלי רכב, ירי באוויר, ירי חסר הבחנה, ירי ונזק לדודי מים, יידוי אבנים, שריפת מכוניות ומשאיות, גרימת נזק למסגד, ריסוס כתובות גרפיטי פוגעניות, הצתת עצי זית, דרדור אוטובוס וירי בחמורים ובכבשים.[20]

בדו"ח משנת 1994 מצוין כי רוב הפגיעות ברכוש ובנפש פלסטיניים בידי אזרחים ישראלים נגרמו באמצעות ירי מכלי נשק שהתושבים קיבלו מצה"ל.[21]

דו"ח של ארגון "יש דין" הסוקר את הפשיעה הלאומנית של יהודים כלפי פלסטינים ביהודה ושומרון משנת 2005 עד 2025 מציין כי במעל ל-60% מהמקרים נפגעי העבירה בחרו שלא להגיש תלונה. בתקופה זו נפתחו במשטרה 1,701 תיקי חקירה, וכ-94% מהתיקים נסגרו ללא כתב אישום. כ-3% מתיקי החקירה של פשיעה כלפי פלסטינים ביהודה ושומרון הובילו להרשעה מלאה או חלקית.[22]

במרץ 2016 הטיל עמירם בן אוליאל בקבוקי תבערה על ביתה של משפחת דוואבשה בכפר הפלסטיני דומא, ובשריפה שפרצה נרצחו בני הזוג סעד וריהאם דוואבשה, ובנם בן השנה וחצי עלי. בנם בן ה-4, אחמד, נפצע באורח קשה מכוויות.[23][24]

התפתחות החוות חקלאיות ביהודה ושומרון הביאה לגדילת החיכוכים בין ישראלים לפלסטינים על שימוש בקרקע ובמרחב.[25]

בשנת 2021 תועדו כ-50 צעירים רעולי פנים מהמאחז אש קודש תוקפים פלסטיני בן כ-50 באבנים, מקלות וסלעים.[26]

בסוף 2022, בתקופת ממשלת ישראל השלושים ושבע, התבצעה שורת מינויים של מובילים המזוהים עם ימין קיצוני מתנועת ההתנחלות לתפקידי שרים וחברי קבינט בישראל. מינויים אלה סימנו נקודת מפנה ועליית מדרגה נוספת בפשיעה הלאומנית.[27][28] בפברואר 2023, בעקבות פיגוע הירי בו נרצחו האחים הלל ויגל יניב מהר ברכה, מאות מתנחלים התפרעו בעיירה חווארה במשך שעות ארוכות, תוך הצתת בתים ורכוש וזריקת אבנים. פלסטיני אחד נהרג ועשרות נפצעו.[29] בתחקיר שביצע צה"ל הוערך סך הנזקים שנגרמו לרכוש ב-10 מיליון ש"ח.[30] באפריל 2024, בעקבות רצח הנער בנימין אחימאיר, התבצעה סדרת תקיפות בידי מאות ישראלים חמושים בכפרים הפלסטיניים אל-מוע'ייר וביתין. היה זה קמפיין נקמה מאורגן שנוהל באמצעות קבוצות וואטסאפ, וכלל קריאות לענישה קולקטיבית נגד האוכלוסייה הערבית. במהלך המהומות נהרגו ארבעה פלסטינים ועשרות פלסטינים נפצעו, נשחטו אלפי בעלי חיים, נשרפו 60 בתים ויותר מ-100 מכוניות.[31]

תיאור התופעה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמוד ראשי
 ראו גם – תג מחיר, נוער הגבעות

בשנת 2018 כתב מיכאל ספרד בספרו "החומה והשער" כי אלימות מתנחלים כלפי פלסטינים היא תופעה הולכת וגוברת, כאשר בחלקה היא אקראית ונובעת מגזענות ושנאה וברצון לנקמה, אך לחלקה יש יד אסטרטגית מכוונת שמבקשת ליצור הרחבה של שטחי השליטה של ההתנחלויות. אלימות זו כוללת תקיפה פיזית של פלסטינים במכות, יידוי אבנים ואף ירי, במהלך התקפות ליליות אלימות על משפחות פלסטיניות. כן יש התקפות יומיומיות על רכוש פלסטיני, הכוללות הצתות של יבול, פגיעה בשדות ובכלים חקלאיים, ותופעה נרחבת של עקירת עצי זית – הסמל של החקלאות הפלסטינית. אלימות נרחבת זו נתקלת בחוסר מעש של הרשויות.[32]

בשנת 2018 כתב מיכאל בר-זוהר בספרו "קיצור תולדות ישראל" כי אף על פי שרובם הגדול של המתנחלים שואף לחיות את חייו בשקט, לא פעם יחידים וקבוצות קיצוניות בתוכם גורמים לעימותים עם שכניהם הערבים, על ידי עקירת עצי זית, פגיעה במטעיהם, בבתיהם או ברכבם, ואף במעשים קיצוניים כגון התנקשויות בחיי מנהיגים ערבים (כפי שבוצעו בידי המחתרת היהודית) או פעולות המכונות "תג מחיר".[33] חלק מאותם מתנחלים קיצונים אף מגיעים לעימותים אלימים עם צה"ל, בעיקר בעת פינוי מאחזים.[23]

בפרסומים שונים תוארו אירועים ובהם עשרות תושבי יהודה ושומרון יהודים נכנסים לאזור מגורים, תוקפים פלסטינים ושורפים מבנים ומכוניות. עוד תואר כי התבצע רק מספר אפסי של מעצרים[1][34] וכי התוקפים ממשיכים להסתובב חופשי ולתקוף פלסטינים שוב ושוב.[35]

באוגוסט 2024 התריע ראש שב"כ רונן בר בפני ראש הממשלה ושר הביטחון יואב גלנט כי קיימת החרפה והתרחבות משמעותית בהיקף המשתתפים ושינוי במאפייניה. השינוי כולל לדבריו מעבר מפעולות ממוקדות וחשאיות שביצעו מעטים, לפעילות רחבה וגלויה של מאות פעילים, מעבר לשימוש באמצעי לחימה, לעיתים כאלה שסופקו כדין על ידי המדינה, מעבר מהתחמקות מכוחות הביטחון לתקיפתם, ומהתנתקות מהממסד לקבלת הכשר מגורמים מסוימים בו. בר ציין כי נכון למועד ההתרעה אין גינוי של ההנהגה הנורמטיבית וקיימת תחושה של גב שלטוני מסוים. עוד כתב כי מנהיגי התופעה מבקשים להביא את המערכת לאובדן שליטה. הוא הזהיר כי הנזק למדינת ישראל הוא בל יתואר וכי המשך התקדמות בכיוון זה ישנה ללא היכר את פני המדינה.[36]

בנובמבר 2025, בדיון ביטחוני בנושא, עלו נתונים על פיהם מדובר בכ-300 מעורבים באירועים אלימים, רובם אנשי "נוער הגבעות", מתוכם 70 המובילים את התקיפות, כאשר רבים מהמובילים הם מבוגרים. ראש שב"כ דוד זיני ציין כי ישנן דמויות בוגרות המוכרות במרחב "שמזרימות כסף, דוחפות לנוכחות בשטח, ומכוונות את הנערים לקווי פעולה אלימים".[37] רוב התקיפות האלה יצאו ממאחזי חווה, שמספרם עלה מ-30 לפני טבח שבעה באוקטובר ל-120 נכון ליולי 2025.[38] מתחילת 2023 עד דצמבר 2025 קמו כ-140 מאחזים. במסמך פנימי של השב"כ מאוגוסט 2024 נכתב "אנו בשיאו של גל אלימות וטרור מקרב גבעונים ביו"ש. להתפרצות זו מגוון סיבות, אחת מהן ריבוי מאחזים בלתי חוקיים בשטח, שאינם מפונים בנחישות בידי רשויות המדינה כבעבר." במסמך מתוארת שיטה על פיה יוזמי העימותים עם הפלסטינים מקפיצים תגבור בקבוצות היישובים הסמוכים מבלי לעדכן את הצבא, כך שהחמושים הראשונים שיגיעו למקום יהיו אנשי כיתות הכוננות או אזרחים חמושים בעלי זיקה ליוזמי העימותים.[39] בצה"ל ובשב"כ הביעו תסכול מהיעדר גינוי נחרץ מצד מנהיגי ההתיישבות.[40]

נכון לשנת 2025 התוקפים הקימו קבוצות וואטסאפ וטלגרם, שבהן הם מנהלים "יומן אירועים" של תקיפות נגד פלסטינים ולעיתים אף מפרסמים נתונים על כמויות ועל אזורי התקיפה, ומצרפים תמונות וסרטונים המתעדים אותה. פרטי מנהלי הקבוצות גלויים.[41] הם מאורגנים וחמושים טוב יותר מבעבר, כאשר רבים מהם מחזיקים ברובי סער מדגם M16 או דומיו, לאחר שהשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הקל את הגבלות הנשק.[28] הרבה מהאירועים מתחילים ללא חיכוך או התגרות מקדימה מצד הפלסטינים וגם לא לאחרי פיגוע טרור, כחלק מהשאיפה לגרש קהילות פלסטיניות ולייצר הרתעה בקרב הפלסטינים.[40] נכון לאוגוסט 2025 נערי הגבעות אינם מסתפקים עוד בהקמת מאחזים בשטחי C. יעדם הוא כיתור יישובים פלסטיניים בשטחי B הנמצאים תחת שליטה אזרחית פלסטינית מליאה ופתיחת התיישבות יהודית בתוכם לשם כך הם מפעילים אלימות ישירה במטרה להפוך את חיי הפלסטינים לבלתי נסבלים ולגרום להם לעזוב את בתיהם.[42] כתוצאה מהתקיפות עזבו עשרות קהילות רועים פלסטיניות את בתיהן.[43] מאוקטובר 2023 עד אוגוסט 2025 מבתיהן 38 קהילות רועים בדואים הכוללים 2,215 בני אדם,[42] ועד מאי 2026 גורשו 59 קהילות פלסטיניות.[44] על פי מחקר של חוקרים משלום עכשיו ומכרם נבות, בשנים 2023 עד 2025 גורשו 118 קהילות ומקבצי רועים פלסטיניים, בעיקר בעקבות אלימות מתנחלים, מניעת גישה למרעה ולמים, והיעדר הגנה אפקטיבית מצד הרשויות.[45]

בפרסומים שונים דווח על אירועים בהם חיילים צפו בתקיפות מבלי להתערב, וכן על אירועים בהם היו התוקפים מלווים בחיילים חמושים שלעיתים אף השתתפו בתקיפה, רובם מתנחלים שצה"ל גייס ליחידות ההגנה המרחביות ולכיתות כוננות.[41][46] גם בדו"ח של האו"ם צוין כי התקיפות נתמכות פעמים רבות על ידי כוחות הביטחון הישראליים ובהשתתפותם.[47]

בנוער הגבעות קיימת קבוצה בשם "ברברי הגבעות", אשר אנשיה מפנים את האלימות גם כלפי פלסטינים וכוחות ביטחון, וגם כלפי ישראלים מההתנחלויות ומתחומי הקו הירוק, אשר שאינם מסכימים עם דרכם האלימה.[48]

על פי תוכנית התחקירים זמן אמת, לאחר השבעה באוקטובר גויסו כ־8,000 חיילים ליחידות הגמ"ר, רובם תושבי יהודה ושומרון וחולקו להם כלי נשק. כיוון שהיה זה גיוס חירום שנעשה בשל צורך מבצעי מיידי, גיוסם נעשה כמעט בלי סינון ובין המגויסים היו גם פעילי ימין קיצוני שהיו מוכרים לשב"כ. רוב המתגייסים להגמ"ר פועלים כראוי ותורמים לחיזוק הביטחון באזור. החל ממרץ 2026 חלה עלייה במספר האירועים שבהם היו מעורבים חיילי הגמ"ר, והתקבלו עשרות דיווחים על התנהלות בעייתית שלהם. התחקיר מתאר דפוס פעולה שלפיו מתנחלים נכנסים לכפרים פלסטיניים במטרה ליצור חיכוך, ולאחר שמתפתח עימות הם מזעיקים למקום חיילי הגמ"ר. במקרים אחרים חיילי הגמ"ר נכחו מתחילת האירוע. צוין כי הם פעלו במרחק מהיישובים עליהם הטיל צה"ל להגן. תוארו מקרים בהם הם עמדו מנגד או ירו למוות בפלסטינים. כדוגמאות לדפוס המתואר הציג התחקיר שישה אירועים שאירעו במרץ-אפריל 2026 בהם היו מעורבים חיילי הגמ"ר בהם נהרגו עשרה פלסטינים. על פי תוכנית התחקירים, צה"ל והמשטרה מעבירים את הטיפול במקרים אלו מאחד לשני. בצה"ל נטען כי החיילים לא פעלו במסגרת תפקידם הצבאי ולכן האירועים אינם בסמכותו, ואילו במשטרה נטען כי מדובר בחיילי צה"ל ולכן החקירה אינה בסמכותה. בפיקוד המרכז מסרו בנוגע למקרים המתוארים, כי בחלקם חיילי הגמ"ר כבר שהו במקום ולאחר מכן הצטרפו אליהם כוחות צה"ל, ובמקרים אחרים חיילי ההגמ"ר היו בחופשה משירות המילואים ופעלו ללא הוראה מצה"ל.[49] בפרסום אחר תוארו מקרים בהם מתנחלים המשרתים בהגמ"ר משתמשים במדי צה"ל וברובי M16 צה"ליים כדי להפחיד פלסטינים. הם מבצעים מעצרי שווא על בסיס זהות ערבית ונוקטים אלימות פיזית נגד עצורים כמו הכאות, קללות וכיסוי עיניים. כן תוארו מקרים בהם חיילי הגמ"ר עומדים מנגד בזמן תקיפות מתנחלים, מגנים על מתנחלים תוקפים ולעיתים מסייעים להם אקטיבית.[50]

בשנת 2026 החלו מקרים בהם מתנחלים מקיפים בתי קבע מאוכלסים, מנתקים את יושביהם מהעולם החיצון ומפעילים עליהם לחץ עד שהם עוזבים.[51][52]

דוגמאות לפי שנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

2018

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הריגת עאישה א-ראבי

באוקטובר 2018 נהרגה עאישה א-ראבי, פלסטינית בת 47 תושבת בידיא לאחר שנפגעה בראשה מאבן שהושלכה לעבר כלי רכב בו נסעה עם בעלה וביתה, סמוך לצומת תפוח. המדינה הכירה בהריגתה כפעולת איבה. לפי החשד מדובר בטרור יהודי שכלל יידוי אבנים לעבר המכונית. בינואר 2019 הוגש כתב אישום נגד קטין יהודי בחשד לביצוע המעשה בנסיבות מעשה טרור.[53] בעקבות הגשת כתב האישום פרסמו הרבנים יעקב אריאל, חיים דרוקמן, דב ליאור ויהושע שפירא קריאה לתרום לקרן עבור המאבק המשפטי והציבורי למען הקטין המואשם.[54] ב-16 במרץ 2026 קבע בית המשפט המחוזי מרכז שהקטין הנאשם גרם להריגתה של עאישה א-ראבי. הוא נשלח לתסקיר בטרם הרשעה משום שהיה קטין בעת ביצוע המעשה.[55]

2023

[עריכת קוד מקור | עריכה]
המהומות בחווארה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
משאית שהוצתה במהומות בחווארה, 2023
משאית שהוצתה במהומות בחווארה, 2023
ערך מורחב – המהומות בחווארה

ב-26 בפברואר 2023, לאחר שמחבל פלסטיני תושב שכם רצח שני יהודים בחווארה, נכנסו מאות פעילי ימין קיצוני לחווארה ולזעתרה, והציתו עשרות בתים וכלי רכב, זרקו אבנים, הכו אנשים ופגעו בעצים. פלסטיני אחד נורה למוות בזעתרה. הפורעים היהודים שהיו רעולי פנים, שרפו והכו במשך שעות ללא התערבות כוחות הביטחון שהיו במקום.

עשרות מתושבי חחוארה נפצעו, ועוד מאות נפגעו משאיפת עשן.[56][57] הנזק לרכוש כלל 95 מכוניות שרופות ו-75 בתים שניזקו מהאש[58] הנזק שנגרם מוערך בכ-5 מיליון שקלים.[59]

כוחות צה"ל ומג"ב חילצו משפחות מבתים בוערים אך לא פעלו להפסקת התקיפה. ב-48 השעות שלאחר המהומות לא אספה משטרת ישראל ראיות פורנזיות ולא נגבו עדויות מהתושבים. לא נערכה חקירה לברור נסיבות הירי שהרג את תושב זעתרה. שני מתפרעים מבוגרים נשפטו ולבסוף הורשעו בכך שתקפו עם אבנים וגרזן משפחה פלסטינית שישבה במכונית.

המהומות הרחבות זכו להתייחסות רחבה בתקשורת העולמית, בין היתר תחקיר ב-CNN ביחס לעוזלת ידם של חיילי צה"ל בטיפול בנושא.[60] לאחר המהומות גינו גורמי ממשל רבים בישראל – בהם ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון גלנט, והשרים בן גביר וסמוטריץ' – את לקיחת החוק לידיים.[61]

בעקבות טבח שבעה באוקטובר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-11 באוקטובר 2023, ארבעה ימים אחרי טבח שבעה באוקטובר, נכנסו לקוסרה מתנחלים רעולי פנים על 2 טרקטורונים. הם תקפו את אחד הבתים באבנים ויריות. בני הבית נמלטו וילדה בת שש נפצעה מירי. הכפריים השיבו ביידוי אבנים. שלושה כפריים נורו למוות. בערב הגיעו חיילים, ירו אש חיה ורימוני גז מדמיע, ולקחו מהבית שהותקף את מצלמות האבטחה. למחרת חסמו עשרות מתנחלים את דרכם של אמבולנסים למסע ההלוויה. כוחות הביטחון ירו באוויר וזרקו רימוני גז מדמיע. אב ובנו שרצו לעבר מכוניתם נורו למוות ממכונית ישראלית שנסעה בכביש 60. לאחר תיאום התקיימו ההלוויות בכפר קוסרה.[62][63][64] לפי אתרי החדשות מקור ראשון וערוץ 7 האירוע לא התרחש בכפר, ארבעה פלסטינים התקרבו לאש קודש והתושבים ירו עליהם כדי להגן על היישוב.[65][66]

2024

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-9 באוגוסט 2024 נכנס בשגגה למאחז סנה יעקב או "גבעת רונן" רכב ובו חמש ערביות ישראליות מרהט, אחת מהן ילדה בת 3. הרכב הותקף על ידי נערים יהודים מקומיים שרגמו אותו באבנים, הציתו אותו, ואחד מהם אף כיוון אל הנוסעות את נשקו. הנשים הצליחו להימלט מהרכב, חלקן אל כוחות חיילי ההגמ"ר מהר ברכה שהוזעקו למקום וחברו אליהן בשמורת האלות האטלנטיות, וחלקן הגיעו עד סמוך לחטמ"ר שומרון, שם חברו אליהן כוחות של גדוד נחשון שהעניקו להן טיפול רפואי ופינו אותן לבית החולים ביילינסון, בעקבות חבלות בראש ובידיים.[67] כעבור מספר ימים עצרה המשטרה שני חשודים במעשה,[68] ובהמשך הוגש נגדם כתב אישום. הם נאשמים כי ביצעו תקיפה מתוך מניע גזעני, ואחד מהם נאשם כי מעשיו בוצעו גם בנסיבות מעשה טרור.[69]

2025

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ לאחר קטטה בין מתנחלים לפלסטינים מכפר ג'ינבה, על רקע תקיפת רועי צאן, כשכל צד מאשים את השני בקטטה.[70] בהמשך נכנס כוח הגמ"ר לכפר, במסגרת העימותים נעצרו על ידי הצבא 22 פלסטינים, 15 מתוכם שוחררו למחרת, אך אף ישראלי לא נעצר. לפי טענת המקומיים, בלילה אחרי הקטטה, פשט כוח ההגמ"ר פעם שנייה על הכפר, וביצע סריקות אחר אמצעי לחימה, חלקם במקומות שלא אושרו להם, וכן השמיד עשרות קילוגרמים של תוצרת חקלאית, והשחית ציוד רפואי, תשתיות, ומבנה בית הספר.[71] בתום חקירת האירוע, סיכם האלוף אבי בלוט את הממצאים, ואמר כי הכח פעל באופן שאינו תואם את המצופה מחיילי צה"ל ואת ערכי צה"ל. וכן שהכח לא דיווח על התקרית, ונהג בחוסר מקצועיות, ומדובר באירוע חמור המנוגד למצופה מחיילי צה"ל באיו"ש בפרט. בעקבות התחקיר צה"ל הדיח והעמיד לדין משמעתי מספר קצינים וחיילים.[72][73]

ב-5 בספטמבר תקפו עשרות מתנחלים את קהילת ח'לת א-דבע, במסאפר יטא שמדרום לחברון, תקפו תושבים בסכינים, השחיתו כלי רכב ושברו את מערכת האנרגיה הסולארית של הכפר.[74] יותר מעשרה תושבים פונו לבית חולים כתוצאה מדקירות, שברים מפציעות ודימומים במוח.

במהלך עונת המסיק בנובמבר התבצעו השחתת מסגדים ושרפתם.[75] כמו כן, עשרות מתנחלים תקפו מוסק בשם חיכמת שתיווי בין הכפרים בית ליד וכפר קדום, פצעו אותו והציתו את רכבו.[6] בליל 24 באוקטובר מתנחלים הציתו כלי רכב ליד בתי מגורים בקרבת הכפרים אל מוע'ייר ואבו פלאח.[76] ב-5 בנובמבר כעשרה מתנחלים רעולי פנים תקפו קשיש פלסטיני ופרצו לביתו שבאזור מסאפר יטא שבדרום הר חברון, ללא עצורים.[77] על פי בנו של המותקף מדובר בשגרה יומיומית. ב-1 בנובמבר קבוצת מתנחלים חמושים בליווי כוחות צבא תקפו תושבים בפאתי הכפר אל-מניא וירו בשלושה. באותו היום דווח על תקיפה של פלסטינים על ידי שומר ההתנחלות יצהר שלווה במספר מתנחלים שעסקו במסיק זיתים בשטח שבין בורין לחווארה. נמסר כי התוקפים הכו חלק מהתושבים, אילצו אותם להתפנות מהמקום ולאחר מכן פיזרו את היבול שכבר נאסף.[78] ב-9 בנובמבר כ-20 רעולי פנים מהמאחז גבעת רונן הרסו כלי רכב ותקפו פלסטינים ופעילים ישראלים שהשתתפו במסיק זיתים בבורין בשטח B, בהם עודד ידעיה. כשלושה חודשים לאחר מכן המשטרה סגרה את תיק החקירה כנגד התוקפים, אף מבלי שזמנה את ידעיה למסור עדות.[79]

ב-13 בנובמבר שרפו מתנחלים מסגד וספרי תפילה בכפר כיפל חארת'.[80]

ב-17 בנובמבר 2025 פשטו עשרות פורעים יהודים על הכפר ג'בעה בפאתי גוש עציון, לאחר פינוי מספר קרוואנים במאחז בלתי חוקי שכלל פגיעה אלימה בשני שוטרי מג"ב.[81] הפרעות כללו יידוי אבנים, הצתת כלי רכב שבתוכו משפחה ומבנים בהם נכחו אנשים ובמהלכן נפגעה ילדה בת 4 ואדם נוסף נפצע.[82] בפברואר 2026 הוגש כתב אישום נגד יהונתן חבר, בן 19 מחדרה, בגין עבירת תקיפה בנסיבות מחמירות בצוותא ממניע גזענות ועבירות נוספות. בכתב האישום נכתב כי "המעשים עולים לכדי מעשה טרור" וכי ההתארגנות כללה תדרוך ובו "הנחיות מבצעיות" כגון כיבוי טלפונים סלולריים, חלוקה לקבוצות הגעה ברכב וברגל, ביצוע איגוף, השארות בדבוקה, עטיית רעלות והנחיה "ללמד אותם לקח".[83] בנוסף לחבר נעצרו שלושה חשודים בגילאי 17 עד 19, מתוך עשרות פורעים.[84] בנוסף, מספר שעות לאחר פינוי המאחז פשטו עשרות מתנחלים על הכפר אום אלבוטם, הסמוך למאחז, הציתו מבנה וכלי רכב ותקפו נשים בבתיהן, ביניהן אישה בת 66 שפונתה לטיפול רפואי. לדברי תושבי הכפר התקיפה בוצעה בזמן ששוטרים וחיילים עמדו מנגד.[85]

בנובמבר 2025 השתתפו למעלה מ-100 פורעים בתקיפת פלסטינים בכפר בית ליד שממזרח לטולכרם תוך פציעת ארבעה מהם. בנוסף הם השחיתו רכוש והציתו כלי רכב באזור התעשייה בראון שליד קדומים. במנוסתם, תקפו הפורעים חיילים וניקבו את צמיגי רכבו של סגן מפקד גדוד.[3][86]

בנובמבר 2025 הוגש כתב אישום נגד אריאל דהרי, בן 24, מן המאחז עוז יאיר שליד רמאללה בגין תקיפת עפאף אבו עאלייה, בת 53, ומוסקים נוספים. הוא תועד הולם בראשה באלה בעת שמסקה זיתים. אבו עוליא איבדה את הכרתה ופונתה עם פציעת ראש קשה לבית חולים, שם אושפזה למשך שבוע. העבירות המיוחסות לו: מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה, מעשה טרור של חבלה בצוותא וחבלה במזיד לרכב בצוותא מתוך מניע גזעני.[87][88]

בדצמבר הוכו, נשדדו ואושפזו שלושה מתנדבים איטלקים וקנדית שהגיעו להגן על תושבי הכפר עין א-דיוכ אל-פוקא.[89] ב-25 בדצמבר בעיירה א-סמוע הסמוכה לחברון פונתה לבית חולים תינוקת פלסטינית בת שמונה חודשים. זאת בעקבות אבן שיידו לעבר ביתה מתנחלים שהגיעו ממאחז סמוך, תוך שהם שוברים את חלון הבית ומנסים להצית רכב. באותו היום מתנחלים השחיתו ציוד פלסטיני במחצבה בבית פג'אר, הציתו כלים הנדסיים וריססו כתובות נאצה במקום.[90] ב-8 בדצמבר מתנחלים ממאחז הסמוך להתנחלות גבע בנימין, לו היסטוריה של אלימות כלפי הקהילה הבדואית של ג'בע, שדדו שלושה חמורים מאחד מילדי הקהילה. לדברי התושבים הם פנו למשטרה ולצבא, שהגיעו למאחז ועזבו לאחר שטענו שאין שם איש. לאחר עזיבת המשטרה והצבא המתנחלים סקלו את אחד מהחמורים למוות.[91]

ב-27 בדצמבר נכנסו חיילים מחטיבת הצנחנים לכפר דיר דיבוואן שליד רמאללה והשחיתו שם כלי רכב. המעורבים נשפטו ונענשו על ידי מפקדיהם.[92]

2026 (רשימה חלקית)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי נתוני המשטרה, בשבועיים הראשונים של 2026 אירעו כארבע תקריות פשיעה לאומנית בממוצע ביום.[93]

ב-7 בינואר 2026 דווח כי עשרות מתנחלים תקפו כפרים באזור רמאללה, דרסו תושב ודקרו קשיש.[94]

ב-8 בינואר 2026 דווח על רעולי פנים יהודים שחשודים בהצתת כמה כלי רכב וביניהם רכב שבתוכו היו פלסטינים, בכפר בית ליד. מצבו של לפחות אחד מהפלסטינים הוגדר אנוש.[95] באותו היום תועדה תקיפה של עשרות יהודים רעולי פנים את באסים סלאח, עובד חירש מלידה בן 68 במשתלת האחים ג'ניידי בדיר שרף, כאשר העלו באש ארבע מכוניות של עובדי המשתלה. מדובר היה במתקפה השביעית של מתנחלים ממאחזים סמוכים לשבי שומרון את המשתלה, כאשר בספטמבר העלו באש את משרדיה ומחסניה.[96]

ב-9 בינואר הציתו מתנחלים מכוניות בכפר בזאריה שבנפת שכם ורססו כתובות גרפיטי.[97]

ב-17 בינואר 2026 תקפו מתנחלים באלות תושבים פלסטינים ופעילי זכויות אדם בתוך בתיהם בקהילת ח'לת א-סידרה, סמוך לרמאללה, והציתו מכוניות ובתים.[98] המאחז ממנו יצאו המתנחלים פונה יותר מתשע פעמים על ידי כוחות הביטחון אך הוקם מחדש בכל פעם, לעיתים אף כשעה לאחר הפינוי.[99] פחות משבועיים לאחר המקרה פשטו שוב מתנחלים על אותו מקום והציתו ארבעה בתים.[100]

בליל 24 בינואר פשטו מתנחלים על הכפר עטארה שמצפון לרמאללה, הציתו שני כלי רכב ורססו גרפיטי במקום.[101] ב-26 בינואר דווח כי מתנחלים ממאחז סמוך לסוסיא השחיתו כ-500 עצי זית. על פי הדיווח, מדובר בפעולת נקמה על עקירת כרם של מתנחלים שנטעו אותו על קרקע פרטית פלסטינית.[102] באותו הלילה מתנחלים רעולי פנים תקפו בית והציתו מספר כלי רכב בעיירה בית פג'אר. למחרת, ב-27 בינואר, פשטו מתנחלים על הכפרים חירבת פחית, חירבת תבאן וחירבת חלאווה בדרום הר חברון, ובמשך שש שעות הציתו בתים, תקפו תושבים וגנבו עדרי צאן.

ב-5 בפברואר הציתו מתנחלים כלי רכב ורססו כתובות גרפיטי על הכנסייה היוונית-קתולית בטייבה. מדובר בהצתה הרביעית בכפר.[103]

ב-10 בפברואר הרסו עשרות פורעים יהודים באמצעות דחפור כ-15 מבנים בכפר עין א-דיוכ א-תחתא שבפאתי יריחו. סוכנות הידיעות הצרפתית AFP, תיעדה את ההרס הרב ועדויות של תושבי המקום. על פי עדויות, רוב המתנחלים היו חמושים, ליווה אותם רכב של הצבא וחלקם לבשו מדי צה"ל, אך בצה"ל ובמנהל האזרחי הדגישו כי ההריסות לא בוצעו על ידי מערכת הביטחון.[104][105] הפורעים הכו נשים וילדים, אילצו משפחות לצאת מבתיהן והחרימו את רכושן.[106]

ב-14 פברואר הציתו מתנחלים מבנה והשחיתו ציוד בקהילה הבדואית של אל-מיתיה בצפון בקעת הירדן.על פי עדויות התושבים, המתנחלים חזרו למחרת בבוקר ואיימו על התושבים כי מה שקרה באל-מיתיה יקרה בקהילות נוספות אם לא יעקרו ממקומן.[107] ב-17 בפברואר מתנחלים ממאחז באזור דומא נכנסו לאזור בתים פלסטיני ורססו בגז פלפל פעילים ישראלים ופלסטינים. ב-18 בפברואר כ-30 פורעים יהודים, חלקם חמושים, נכנסו לכפר מח'מאס כדי לגנוב כבשים. הם הכו באלות ואבנים פלסטינים וירו לעברם. חמישה פלסטינים פונו לבית החולים, מהם שניים או שלושה בשל פציעות ירי. תושב הכפר, נסראללה אבו סיאם, נורה על ידי המתנחלים ולאחר שאבד את הכרתו הוכה באלות, ובהמשך היום מת מפצעיו.[108][109][110] ב-20 בפברואר מתנחלים הציתו בתים ומבנים חקלאיים של קהילה בדואית בפאתי הכפר רמון שבמזרח רמאללה,[111] מספר ימים לאחר שמתנחלים נכנסו לשטח הקהילה, גנבו רכוש והכו תושבים.[112] ב-21 בפברואר מתנחלים ירו בשני פלסטינים בשטח הכפר אל-מוע'ייר שבאזור רמאללה. לפי הדיווחים, המתנחלים נכנסו למתחם של משפחה מדרום לכפר והשחיתו רכוש. באותו היום דווח גם כי מתנחלים הציתו מבנה חקלאי במבנה הכפר ח'רבת אבו פלאח שבאותו האזור.[113] ב-23 בפברואר הציתו מתנחלים כניסה למסגד בכפר תל שבאזור שכם.[114] ב-24 בפברואר עשרות מתנחלים פשטו על הכפר סוסיא והציתו בו רכבים ומבנים, ללא עצורים.[115]

ב-27 בפברואר תקפו "נערי גבעות" רעולי פנים ולבושים בציצית אשה וגבר כבני 50, פעילי תנועת השמאל "מסתכלים לכיבוש בעיניים" שבאו לביקור הזדהות בכפר הפלסטיני קוסרה. הם נפצעו בדרגה בינונית עם פגיעות ראש. בשל חומרת הפציעות, הם פונו במסוק לבית החולים.[116] בנוסף פונו שני פצועים פלסטינים באמבולנסים.[117] התקיפה בוצעה בהגעה רכובה על גבי טרקטורון באמצעות הכאה באלות.[118] צה"ל גינה את התקיפה ומסר כי מדובר באירוע חמור וכי כוחות הביטחון סורקים אחרי חשודים ותחנת אריאל במשטרת ש"י החלה בחקירת הנסיבות. נשיא המדינה הרצוג גינה את התקיפה ומסר כי "אלימות שכזו מסכנת חיים, חוצה קו אדום בוהק ועומדת בניגוד גמור לערכיה של מדינת ישראל, חוקיה וערכי היהדות. האירוע החמור הזה מצטרף למספר אירועים קשים ופסולים מהזמן האחרון שבראש ובראשונה פוגעים במפעל ההתיישבות ובשמה הטוב של מדינת ישראל בעולם."[119]

באותו יום הוצת בית בכפר הסמוך ג'אלוד, וכ-15 פורעים יהודים רעולי פנים יידו אבנים לעבר בתי התושבים.[120]

ב-1 במרץ הודיעה המשטרה כי עצרה שלושה חשודים, מתנחלים מהשומרון בני 17–23, ותפסה את כלי הרכב שנסעו בו ובו האלות.[121]

ב-2 במרץ פשטו מתנחלים חמושים על הכפר קריות במחוז שכם. במהלך התקיפה נורו למוות שני אחים, מוחמד ופהים מועמר, ונפצעו שלושה נוספים.[122][123][124]

ב-7 במרץ מתנחל חמוש לבוש מדים ירה למוות באמיר מוחמד שנראן, ופצע אנושות את אחיו חאלד, זאת בזמן שהיו באדמתם בוואדי א-רחי'ם שליד ח'ירבת סוסיה בדרום הר חברון.[124] לדברי אלירם אזולאי ראש מועצה אזורית הר חברון הירי בוצע על ידי לוחם מילואים מתוך הגנה עצמית בתגובה לתקיפת ופציעת רועה צאן יהודי על מנת להסיר את היום. לדברי אוסאמה מחאמרה, פעיל זכויות אדם מיטא, עוד קודם לכן שחררו מתנחלים מסוסיא בעלי חיים שרעו סמוך לבתי משפחת שנראן וכשבני המשפחה ניסו לגרש אותם, החל עימות.[125]

ב-8 במרץ פשטה קבוצת מתנחלים על הכפר ח'ירבת אבו פלאח, לפי אחת הגרסאות במטרה להקים מאחז, וירו למוות בפארע ג'וודאת אבו נורה, בן 57. כוחות צה"ל שהגיעו לשם ירו למוות באדם נוסף, ת'אאיר פארוק חמאייל. כתוצאה מירי גז לתוך הכפר מת אדם נוסף, מוחמד ג'וודאת אבו נורה.[124] לטענת המתנחלים הם עברו ניסיון לינץ על ידי ערבים.[126]

ב-13 במרץ, לפנות בוקר, פלשו כעשרים מתנחלים רעולי פנים לקהילה הפלסטינית ח'ירבת חמסה שבצפון בקעת הירדן, רכזו את הגברים שבקהילה באוהל ואזקו אותם, הכו אותם ופעילי זכויות אדם באמצעות אלות, השחיתו ציוד וגנבו מאות ראשי צאן באמצעות כלי רכב שחיכו מחוץ לכפר. פעילי זכויות אדם שהיו במקום העידו כי היו עדים לפגיעה מינית בגבר פלסטיני וכי הם נאזקו בידי המתנחלים.[127] כוחות הביטחון הגיעו לאירוע רק כשעה מאוחר יותר.

ב-14 במרץ, הגיעה קבוצת מתנחלים רעולי פנים לעבר בתים בכפר קוסרה. לאחר שהתושבים ניסו להרחיק את המתחלים, אלה פתחו עליהם באש והרגו את אמיר עודה. שני תושבים נוספים נפצעו מהירי.[124]

ב-21 במרץ נרצח יהודה שרמן בדריסת מחבל פלסטיני באזור בית אימרין.[128] במהלך אותו הלילה התקבלו הודעות על אירועי תג מחיר שכללו כ-20 מוקדי פשיעה לאומנית ברחבי הגדה, ביניהם שריפת בתים וכלי רכב בתוך מספר כפרים פלסטיניים, חסימות צירים וזריקות אבנים, כאשר 11 פלסטינים נפצעו באירועים.[129] איש לא נעצר באותו הלילה על ידי המשטרה, ועל פי ראש מועצת הכפר ג'אלוד, בו נשרפה מרפאה, כוחות צבא היו במרחק עשרות מטרים מאירועי ההתפרעות אך לא פעלו לעצירת התוקפים.[130]

ב-5 באפריל, לפי דיווח של פלסטינים, מתנחלים מהמאחז עין לציון שרפו לול תרנגולים ומשאיות להובלת עופות. עובד בלול נעלם ונמצא לאחר מספר שעות כשהוא פצוע במצב קשה. נעצרו שמונה חשודים בגילאי 13 עד 48.[131] בלילה שבין ה-21 ל-22 באפריל, הגיעה קבוצת מתנחלים ממאחז חדש שהוקם בסמוך לכפר בית אימרין וניסו להצית בית משפחה והציתו שני רכבים בכפר. תושבי הכפר הצליחו למנוע את שריפת הבית לאחר שהתעמתו עם התוקפים, והתוקפים נמלטו.[132]

ב-22 באפריל הציתו מתנחלים בית בכפר בית אמרין בעת שהיו בו שמונה בני המשפחה בהם תינוק והאם בחודש התשיעי להריונה. בני המשפחה נפגעו משאיפת עשן. תושבים כיבו את האש ומנעו את שריפת הבית. בנוסף הוצתו שני כלי רכב.[133][134][135]

ב-6 ביוני תקפו עשרות מתנחלים בהובלת בעלי מאחז חוות צפנת, את הכפר חווארה, לאחר שלדבריהם אנשי הכפר גנבו להם כבשים. תושבים מהכפר ניסו לבלום את הפורעיםן.[136] המשטרה עצרה פלסטיני בחשד שגנב 50 כבשים מהמאחז ולדבריה הוא קשר עצמו למעשים.[137] המתנחלים, חלקם רעולי פנים, פשטו על דירים בכפר וגנבו עשרות כבשים.[138] בנוסף, הם תקפו באלות ובמכות מספר פלסטינים, ולפי הסהר האדום שמונה נפצעו.[139]

ב-17 ביוני דיווחו פלסטינים שהוצת המסגד המרכזי בכפר ג'לג'יליא שבנפת רמאללה על ידי מתנחלים ורוססו כתובות שנאה. באותו היום הוצת מסגד גם בכפר מזארע א-נובאני. מוקדם יותר באותו השבוע הוצתו דלתות של מסגדים גם בכפר בורקה ובעיירה דיר דיבוואן, וששה (מהם חמישה קטינים) נעצרו בחשד להצתה.[140][141]

ביולי מתנחלים הטילו מצור על בית משפחה בג'אלוד במשך יותר משבועיים עד שהמשפחה נאלצה לעזוב את ביתה.[142][143][144][145][146]

ב-5 באוגוסט מתנחלים תקפו את קהילת ח'רבת טובא שליד מסאפר יטא, הציתו חמישה בתים, השחיתו רכוש ורססו כתובות גרפיטי. כתוצאה מהתקיפות נפצעו שישה פלסטינים, ביניהם ילדה ואשה ששהו בתוך אחד הבתים שהוצתו. צה"ל גינה את האירוע.[147]

ב-29 בספטמבר יותר מ-100 פורעים יהודים פשטו על הכפר ג'אלוד, בזמן שצה"ל ניסה להשיב למקום משפחה פלסטינית שגורשה מביתה בעקבות פשיעה לאומנית. הם הבעירו צמיגים, יידו אבנים לעבר כוחות הביטחון, הציתו מבנים של פלסטינים, כלי רכב ורכוש נוסף. שלושה לוחמי מג"ב באופן קל ונגרם נזק לרכב של כוחות הביטחון.[148]

אלימות נגד עיתונאים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – חופש העיתונות

החל משנת 2025 דווח על מספר מקרים שבהם הותקפו עיתונאים – ישראלים, ממדינות העולם או פלסטינים – על ידי מתנחלים, בעת שסיקרו אירועי אלימות בגדה המערבית. הוועד להגנה על עיתונאים תיעד ב-2025 לפחות 23 עיתונאים בינלאומיים ופלסטינים שנפגעו או היו בסכנה בעקבות אלימות של מתנחלים ישראלים ב-11 תקריות, שכללו זריקות אבנים, תקיפות פיזיות, נזק לציוד וצרחות בעקבות סיקור אירועים כגון מסיק זיתים ואלימות באזורים כפריים. במקרים אחדים נרשמו גם פגיעות בעיתונאים מצד כוחות הביטחון. זאת לעומת תקיפה בודדת של עיתונאי ישראלי בידי מתנחלים בשנת 2024.[149]

ביוני 2025 גינו גופי עיתונאים וגורמים גרמניים תקיפה של כתבים של תחנת השידור הגרמנית דויטשה ולה (DW) בכפר סינג'יל בגדה המערבית. לטענתם, מתנחלים ישראלים זרקו אבנים ורדפו אחרי העיתונאים. רכושם ניזוק, אך הם ברחו ללא פגע. גם עיתונאים בינלאומיים ופלסטיניים שנכחו במקום נאלצו לפנות את המקום. מנכ"ל DW, פטר לימבורג, ואיגוד העיתונאים הגרמני (DJV) (אנג') גינו את התקיפה וקראו לממשלת ישראל להבטיח את ביטחונם של עיתונאים. השגריר הגרמני בישראל הדגיש את חשיבות חופש העיתונות והגנת העיתונאים. התקיפה אירעה ביישובים ישראלים בגדה, הנחשבים מאחזים בלתי חוקיים לפי הדין הבינלאומי.[150]

קיימים גם דיווחים מוקדמים יותר על תקיפת עיתונאים מצד מתנחלים יהודים – לדוגמה, תלונות על מתנחלים מחברון שתקפו 3 עיתונאים בשירות ארגוני חדשות מהעולם, בשנת 2001. בתקרית אחרת משנת 2000 נטען כי כ-30 מתנחלים רגמו באבנים מכונית שהסיעה עיתונאים וגרמו לפציעת אחד מהם. חיילים שהיו במקום לא ניסו למנוע את הפגיעה או לעצור את הפורעים.[151]

גם הארגון International Federation of Journalists, (אנג') ארגון מקצועי גדול המייצג מעל 600 אלף אנשי מדיה, דיווח בנובמבר 2026 כי שישה עיתונאים פלסטינים שמשתייכים לארגון, הותקפו על ידי מתנחלים בזמן שסיקרו מסיק זיתים. הם נזקקו לטיפול בבית חולים והציוד שלהם נהרס. הארגון קרא להפסקת האלימות נגד עיתונאים ולשמירה על חופש העיתונות באזורים הכבושים על ידי ישראל.[152]

ארגונים מקצועיים שונים גינו את תקיפות העיתונאים. בנובמבר 2025, Foreign Press Association (אנג'), ארגון עיתונאי ותיק המייצג מאות עיתונאים בינלאומיים בישראל, הביע זעזוע בעקבות התקפות על צוותי חדשות בינלאומיים, וקרא לרשויות בישראל לחקור את האירועים ולהביא את המבצעים לדין.[153]

גירוש פלסטינים מבתיהם על ידי מתנחלים והשתלטות על בתים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מפרוץ מלחמת חרבות ברזל מוכרת תופעה של השתלטות של מתנחלים על בתי פלסטינים בפאתי כפרים בגדה וגירוש המשפחה מבתיה, זאת בהמשך לגירוש קהילות הבדואיות משטחי C. לדוגמה, באוקטובר 2023 מתנחלים גרשו פלסטינים מבתיהם שבשטח B בכפר תרקומיא והשחיתו את הבתים הנטושים[154]. ביולי 2026 מתנחלים גרשו מבתיהם את משפחת טובאסי מהכפר ג'אלוד לאחר שצרו על הבית במשך שבועיים[155]. לאחר שהמשפחה עקרה מביתה המתנחלים השתלטו על המבנה. בתחילת אוגוסט 26 מתנחלים הקימו מאחז בחצר משפחה פלסטינית וחסמו את הגישה אליה, כך שהמשפחה נותרה לכודה בביתה[156]. במספר מקרים כוחות צה"ל שיתף פעולה עם פעולת הגירוש ומנע את חזרתם של הפלסטינים לבתיהם[154].

נתונים על היקף התופעה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתוני משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות ה־2000 הקים משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים OCHA, את משרדו ל"שטחים הפלסטיניים הכבושים" (OCHA-OPT).[157] מאז שנת 2008, OCHA-OPT מפרסם נתונים פומביים על ישראלים ופלסטינים שנהרגו ונפצעו בשטחי ארץ ישראל כתוצאה מהסכסוך הישראלי פלסטיני, והוא מפיק מדי שנה מאות דוחות, תדריכים, מפות אינטראקטיביות ולוחות מחוונים, בהיקף וברמת פירוט גבוהים.[157] ישנם גורמים בישראל, כמו משרד החוץ, הטוענים כי בדו"חות יש בעיות רבות, לרבות הטיה מכוונת.[157]

לפי OCHA-OPT, מאז 2008 ועד דצמבר 2025 נהרגו בשטחי יהודה ושומרון 2,048 פלסטינים בתקריות על רקע לאומני. נתון זה מתייחס לכלל ההרוגים, כולל פלסטינים שנהרגו בביצוע פעולות טרור או לחימה עם צה"ל, הרוגים בגלל פעילות אזרחים יהודים או בגלל תקריות עם צה"ל שהתפתחו על רקע עימותים כאלה. באותה תקופה נהרגו ביהודה ושומרון 181 יהודים על רקע לאומני. מספר הפצועים הפלסטינים עמד על 164 אלף איש, לעומת כ-6,400 ישראלים שנפצעו.[158] OCHA-OPT מציין כי לעיתים קרובות עימותים בין מתנחלים לבין פלסטינים ביהודה ושומרון גורמים בהמשך לעימותים בין כוחות הביטחון לבין פלסטינים. לדוגמה, בתקופה ינואר עד אוקטובר 2018, מנה OCHA-OPT מעל 400 פלסטינים שנפצעו מידי כוחות ביטחון ישראליים לאחר פשיטות של מתנחלים.[159]

נתונים אלה הם בסיס לדיווחי האו"ם על אלימות מצד מתנחלים ויהודים אחרים בדוח"ות האו"ם. OCHA-OPT מפרסם דוחות דו-שבועיים בשם "הגנה על אזרחים" ובהם נתונים סטטיסטיים ותיאורים של אלימות ופשיעה נגד רכוש מצד אזרחים ישראלים נגד פלסטינים ביהודה ושומרון.[157] דוחו"ת אלה זוכים גם לחשיפה בתקשורת העולמית, ולהתייחסות של מדינות, ארגוני זכויות אדם וארגונים פרו-פלסטינים. ברחבי העולם נחשב מקור זה כמקור המרכזי והסמכותי ביותר לנעשה בשטחים.[157] דוחו"ת האו"ם משמשים גם במסמכים משפטיים שמוצגים בעניינה של ישראל במוסדות בינלאומיים כמו בית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ) תוך טענה שהיא מפירה את החוק הבינלאומי.[160]

על פי נתוני האו"ם, בין שנת 2020 לשנת 2025 חלה עליה משמעותית במספר אירועי הפשיעה הלאומנית של מתנחלים ביהודה ושומרון שהובילו לנפגעים בגוף או בנפש. 379 אירועים בשנת 2020, 531 בשנת 2021, 852 בשנת 2022, 1291 בשנת 2023, 1,449 בשנת 2024, ו-1,485 אירועים בשנת 2025 נכון לנובמבר.[161]

לפי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, אוקטובר 2025 היה החודש עם מספר התקריות הגדול ביותר של אלימות מתנחלים מאז ינואר 2006, אז החל האו"ם לתעד אותן: 260 מקרי אלימות מתנחלים, וממוצע של יותר משמונה תקיפות ביום. תקריות של התעמרות והטרדה שבהן איש לא נפצע אינן נכללות בסטטיסטיקה זו. בשנת 2025, נכון ל-9 בנובמבר, אירעו על פי הדו"ח 1,485 תקיפות, מתוכן 1,129 פגיעות ברכוש, 172 נפגעים בגוף ו-184 נפגעים בגוף וברכוש. על פי האו"ם, מדובר בעלייה חדה גם בחומרת המתקפות.[6][162] גם על פי נתוני האו"ם, בין השנים 2016 ל-2025 חלה עלייה מתמדת במספר התקיפות של מתנחלים כלפי פלסטינים שהסתיימו בנזק לגוף או לרכוש, וב-2025 חל זינוק במספרם. לשם השוואה, בין 2016 ל־2020 מספרם נע בין תקיפות בודדות לעשרות תקיפות בשנה, ואילו בשנת 2025 הוא עמד על 364.[163]

לפי משרד החוץ, OCHA-OPT מדווחת באופן שיטתי ומפורט על אלימות מצד אזרחים ישראלים נגד פלסטינים ביהודה ושומרון, אך מתייחסת באופן שטחי בלבד לאלימות הרבה של פלסטינים נגד אזרחים ישראלים, ולעיתים אף מתעלמת ממנה או מסתמכת רק על דיווחי תקשורת. כך נוצרת הטיה בדיווח, שבה הפגיעה באזרחים ישראלים מזערית ביחס למקבילה הפלסטינית, בניגוד לעקרונות ההומניטריים של נייטרליות ואי־משוא פנים שעליהם OCHA אמורה להקפיד.[157]

נתונים של גורמים ישראלים רשמיים ודיווחים בעיתונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 2004 מפרסם השב"כ דוחות פומביים על פעולות טרור מצד ערבים בפורמט חודשי ושנתי.[164] לעומת זאת, לא השב"כ ולא רשויות אחרות בישראל מפרסמות נתונים פומביים חודשיים או שנתיים אודות פשיעה לאומנית או אירועי טרור המבוצעים על ידי יהודים או ישראלים, אף על פי שראשי ממשלה וגורמי מערכת הביטחון גינו את התופעה והדגישו את מחויבותם למאבק בה. חוסר פרסום הנתונים עצמיים עורר ביקרות מצד עיתונאים בימין[165] ומונע הצלבה עם נתוני האו"ם ובכך מקשה על אימות הביקורת הישראלית לטענות בדבר אי-דיוק בדיווחים הבין-לאומיים.

בתחילת 2019 פרסם העיתונאי עמוס הראל נתונים אודות תקריות המוגדרות כפשיעה לאומנית על ידי מערכת הביטחון — כלומר, יהודים המבצעים מעשי אלימות ופגיעה ברכוש של פלסטינים. תקריות אלה כללו אלימות כולל הכאת פלסטינים, וידוי אבנים ובעיקר פגיעה ברכוש – כתובות תג מחיר, חבלה במכוניות ובבתים וכריתת עצים. מספר התקריות האלימות בשנת 2018 גדל מספר התקריות ל-482, פי 3 לעומת מספרן בשנת 2017 שהיה 140.[166]

על פי נתוני צה"ל, בשנת 2019 היו 352 אירועי פשיעה לאומנית, בשנת 2020 353 אירועי פשיעה, ובשנת 2021 446 אירועי פשיעה לאומנית. בשנת 2022 944 אירועי פשיעה לאומנית ובשנת 2023 1072 אירועים, עלייה של יותר מפי שלוש בארבע שנים.[44]

בשנת 2021 דיווח אלישע בן קימון מידיעות אחרונות כי ביחס לשנת 2019 הייתה בשנת 2020 עליה משמעותית במספר אירועי האלימות ופשעי השנאה ביהודה ושומרון המתבצעים על ידי צעירים יהודים. הזינוק החד ביותר נרשם לאחר פרשת מותו של אהוביה סנדק.[167]

על פי נתוני פיקוד המרכז בצה"ל כפי שדווחו בעיתונות, בשנת 2023 נרשמו 1,049 מקרי פשיעה לאומנית של ישראלים יהודים נגד פלסטינים בשטחי יהודה ושומרון, חלק גדול מהם מיד אחרי טבח שבעה באוקטובר. נפגעו בהם 120 בני אדם, מתוכם 22 יהודים, 7 ערבים ישראלים ו-4 אנשי כוחות הביטחון. בשנת 2024 התרחשו כ-673 אירועי פשיעה לאומנית (ירידה גדולה, של עשרות אחוזים, ביחס לשנת הטבח) שבהם נפגעו 217 בני אדם, מתוכם 17 חיילים ושוטרים ישראלים. מתחילת ינואר עד 12 במרץ 2025 התרחשו 139 מקרים, המהווים עליה של כ-30% יחסית לנתונים משנת 2024.[168] באוקטובר 2025 עד 12 בנובמבר התרחשו 704 אירועי פשיעה לאומנית.[5] על פי נתוני הצבא, בשנת 2025 תועדו בממוצע 70 מקרים של אלימות כלפי פלסטינים בכל חודש לעומת 56 בשנת 2024, ומספר הנפגעים עלה ב־12%.[169] בשנת 2025 היו 870 אירועי הפשיעה הלאומנית על פי נתוני מערכת הביטחון, בשנת 2025 היו 870 אירועי פשיעה לאומנית נגד פלסטינים, עלייה של כ־27% לעומת שנת 2024.[170] מאז 7 באוקטובר עד סוף 2025 תועדו 1,720 תקריות. 845 מהן היו בשנת 2025, ובהן דווח כי נפצעו 200 בני אדם ונהרגו ארבעה.[171]

על פי נתוני צה"ל ושב"כ, מתחילת מלחמת חרבות ברזל התרחשו ביהודה ושומרון 1,575 אירועי פשיעה לאומנית, תוך עלייה מגמתית בכל רבעון לאורך השנתיים 2023–2025, כאשר בחציון הראשון של 2025 הנתון הגיע ל-440 אירועים – עליה של 39% לעומת החציון הראשון של 2024. בשנת 2024 נרשמו 675 אירועי פשיעה לאומנית נגד פלסטינים, ממוצע של 56.25 אירועים בחודש, ונפגעו 155 פלסטינים. בשנת 2025, נכון לסוף אוקטובר, התרחשו 704 אירועים, ממוצע של מעל ל-70 אירועים בחודש, ונפגעו 174 פלסטינים.[172][1][169] מינואר עד יוני 2025 היו 36 מקרי אלימות של מתנחלים כלפי כוחות הביטחון, ובסך הכול 100 מקרים מפרוץ מלחמת חרבות ברזל עד יולי 2025.[173][38]

על פי נתונים שפורסמו בתחקיר העיתונאי "זמן אמת", בשנת 2025 היו נכון ל-8 בדצמבר 780 אירועי טרור יהודי. מ-7 באוקטובר עד למועד הפרסום היו 1650 אירועי טרור יהודי, 120 מתוכם נגד כוחות הביטחון.[174] בצה"ל ובשב"כ הביעו תסכול מהיעדר גינוי נחרץ מצד מנהיגי ההתיישבות.[40]

על פי נתוני מערכת הביטחון, בין ינואר למרץ 2026 היו קרוב ל-200 אירועי פשיעה לאומנית ועליה בחומרת האירועים ובמספר הנפגעים הפלסטינים.[175]

מאז תחילת מבצע שאגת הארי ב-28 בפברואר עד 5 באפריל, תועדו ביהודה ושומרון 305 אירועים של אלימות מתנחלים, כלומר למעלה מעשרה אירועים ביום. אירועים אלה כוללים מעשי תקיפה, ירי, השחתת רכוש והצתות, הטרדה ואיומים, חסימת דרכים והקמת מאחזים בשטחי A ו-B. האירועים תועדו ב-139 כפרים, עיירות, קהילות פלסטיניות, בצמתים ובדרכים. בכלל האירועים האלה נפגעו לפחות 215 פלסטינים, בדרגות פציעה שונות, מתוכם 10 הרוגים-7 נהרגו מירי מתנחלים.[131]

על פי נתוני מערכת הביטחון במחצית הראשונה של שנת 2024 תועדו 316 אירועי פשיעה לאומנית ובמחצית השנייה 355 אירועים. במחצית הראשונה של 2025 תועדו 440 אירועי פשיעה לאומנית ובמחצית השנייה 405 אירועי פשיעה לאומנית. במחצית הראשונה של שנת 2026 תועדו 660 אירועי פשיעה לאומנית.[176] ביוני ויולי 2026 התרחשו 219 שמערכת הביטחון הגדירה כאירועי פשיעה לאומנית.[177]

העלייה ניכרת גם במדדים נוספים: מספר אירועי הפשיעה הלאומנית שבהם הותקפו כוחות הביטחון עלה במחצית הראשונה של שנת 2026 מ־30 ל־45, ומספר הפלסטינים שנפצעו עלה מ־82 ל־140. מספר הפלסטינים שנהרגו בתקופה זו מאלימות מתנחלים עלה מאפס לשש.[176][178]

נתונים של ארגוני זכויות אדם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי נתוני ארגון "שומרי משפט - רבנים למען זכויות האדם", בעונת המסיק של 2024 תועדו יותר מ-1,400 אירועי אלימות בתוך כמה שבועות בלבד.[179]

טענות נגד היקף התופעה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2023, טענה המועצה האזורית שומרון כי לפי בדיקה שביצעה, משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים ׁ(OCHA) מבצע הטעיה בנתונים הקשורים באלימות של מתנחלים ומנפח את כמות האירועים. לטענתם נספרים יחד גם אירועים של אלימות מתנחלים וגם אירועים "הקשורים לאלימות בגדה המערבית" בהם המתנחלים עצמם היו אלו שהותקפו. ראש מועצת שומרון, יוסי דגן, טען אז כי ערוב הנתונים הוא "מעשה חמור מאין כמותו והפרה בוטה של כל קוד אתי, המוליד קמפיין אנטישמי כנגד היהודים ביהודה ושומרון בהכשר ובעידוד האו"ם".[180] עם זאת, בשנת 2025 גינה דגן וכן ראשי מועצות אחרים בחריפות את התקיפות בידי מתנחלים.

העיתונאי קלמן ליבסקינד, טען בשנת 2023, כי גם בדיווחים לכאורה מצה"ל עצמו, התגלו סתירות ומניפולציות רבות והצבא נאלץ לחזור בו מנתונים שמסר. לדבריו אין בישראל אף גוף רשמי שמפרסם באופן גלוי ושקוף את רשימת אירועי הפשיעה הלאומנית. ליבסיקנד טוען כי למשל בדצמבר 2023 דווח בגלי צה"ל שבמסמך פנימי של צה"ל התברר שיש זינוק של 54% באירועי פשיעה לאומנית של מתנחלים ביו"ש נגד פלסטינים, בחודשיים הראשונים למלחמת חרבות ברזל, בהשוואה לחודשיים שקדמו להם – 201 אירועים לעומת 130 אירועים בחודשיים שקדמו. אולם לאחר חשיפת נתוני האמת בישראל היום, ולפיהם למעשה דווקא בחודשיים אלו חלה ירידה בפשיעה לאומנית כזו, נאלץ צה"ל לחזור בו מנתונים אלו וכי צה"ל הבהיר לבסוף שמתוך 201 המקרים הנ"ל, ב-136 מתוכם מדובר בעימות אלים שלרוב שני הצדדים מעורבים בו ולצבא לא בדיוק ברור מי יזם והתחיל בעימות.[165]

על פי הדו"ח של עו"ד אברהם של"ו מפורום קהלת שפורסם בשנת 2024, ה-OCHA-OPT, סניף האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, מציג נתונים חד צדדים ומוטים בנוגע לאלימות מתנחלים. לטענת של"ו, בעוד שהאו"ם קבע שיש עלייה במקרי האלימות בחודשיים הראשונים למלחמת חרבות ברזל, נתוני המשטרה הצביעו על ירידה של 50% אחוז במקרים אלו בהשוואה לנתונים אשתקד. לטענת של"ו, האו"ם כולל בהגדרה של אלימות מתנחלים גם פלסטינים שנהרגו בידי מתנחלים שאותם הם ניסו לתקוף. עוד הוא טוען כי גוף זה פועל בשיתוף פעולה עם ארגונים המקדמים את קמפיין ה-BDS ועם ארגונים שהוכרזו בישראל כארגוני טרור.[181]

על פי דו"ח של עמותת "רגבים",[182] מאפריל 2025, כמות התקיפות והיקף התופעה קטנים בהרבה מה שמדווח על פי האו"ם. עוד נטען בדו"ח כי רוב גדול מהמקרים המתוארים על ידי האו"ם כ"אלימות מתנחלים" אינו כזה וכי כ-98% ממקרי הפגיעה או המוות של פלסטינים המוגדרים במסד הנתונים של האו"ם כ"אלימות מתנחלים", התרחשו כתוצאה מעימותים מול כוחות הביטחון ואין להם קשר לאזרחים ולמתנחלים. בדו"ח אף צוין כי מקרי הגנה עצמית, של פיגועים פלסטיניים, של עליית יהודים להר הבית, ועבודות תשתית של מדינת ישראל מתויגים מבחינת האו"ם כ"אלימות הקשורה למתנחלים".[183]

פשיעה לאומנית של ערבים ישראלים ביהודה ושומרון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במספר מקרים ביצעו אזרחים ערבים-ישראלים פשיעה לאומנית ופיגועי טרור בשטחי יהודה ושומרון. המקרים הבולטים הם רצח הרב איתמר בן גל בצומת אריאל, בידי מחבל ערבי ישראלי בשנת 2018 ורצח משה תמם בעמק דותן שבשומרון בשנת 1984, בידי חבורת מחבלים ערבים-ישראלים, ובראשם וליד דקה.

ניסיונות התמודדות עם התופעה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־30 ביולי 2024 קבע בג"ץ, בפסק דין שניתן בעתירות תושבים מכפרים בדרום הר חברון, כי על צה"ל והמשטרה מוטלת חובה להגן על פלסטינים בגדה המערבית מפני אלימות יהודים גם בעת מלחמה. בית המשפט קיבל את העתירות באופן חלקי וקבע כי מצבים שבהם פלסטינים חשופים לפגיעות פיזיות ולנזק לרכושם הם חמורים ומחייבים התערבות אפקטיבית של רשויות האכיפה. בפסק הדין נקבע כי על המדינה להעמיד לתושבים מענה ייעודי לפניות דחופות, מעבר למוקד המשטרה, וכן לפעול למימוש התחייבותה לאפשר את חזרת התושבים לבתיהם שמהם התפנו בעקבות התנכלויות, תוך הבטחת הגנתם.[184]

בנובמבר 2024 החליט שר הביטחון ישראל כ"ץ להפסיק את השימוש בצווי מעצר מנהליים נגד יהודים ביו"ש.[185] בנובמבר 2025 ביקשו מפקדי חטיבות באוגדת איו"ש מהרמטכ"ל אייל זמיר להביא להחזרת השימוש במעצרים מנהליים. בצה"ל הגדירו את מעשי הטרור היהודי ביהודה ושומרון כ"סדיסטיים" והתריעו מאובדן שליטה.[186] בשל הקושי לזהות את הפורעים, חתם מפקד פיקוד המרכז אבי בלוט בחודש יולי על צו האוסר על כיסוי פנים בשטחי יהודה ושומרון והגדיר זאת כעבירה פלילית,[187] אך בפועל צו זה אינו נאכף.[41] בנובמבר 2025 חתם בלוט על כ-30 צווי הרחקה והגבלה.[5] בנובמבר המליץ ראש השב"כ דוד זיני בפני הדרג המדיני להכניס שימוש באיזוק אלקטרוני כלפי פעילים אלימים שהוצאו נגדם צווי הרחקה מנהליים, זאת לאור העלייה באירועים האלימים מצד יהודים ביהודה ושומרון, והקושי של גורמי האכיפה לאכוף צווי הרחקה אלו. הוא ציין שהשימוש בכלי הזה דורש שינוי חקיקה.[173] בינואר 2026 חתם בלוט בהנחיית הדרג המדיני ובאישור ראש השב"כ, על צו שמאפשר פיקוח באמצעות איזוק אלקטרוני ליהודים שמעורבים בפרעות נגד פלסטינים.[96] בדיון בצה"ל ציין ראש חטיבת המחקר בפני הרמטכ"ל זמיר שמדובר בתקופה הקשה ביותר בהיקף האלימות של יהודים כלפי פלסטינים. הוא הזהיר מהתערערות מצבם של תושבי הרשות הפלסטינית שאינם יוצאים לעבוד בישראל מאז תחילת המלחמה, וציין כי מתחיל להיווצר תסכול רב בקרב אוכלוסייה פלסטינית שאינה מעורבת בטרור, ואף התריע מהידרדרות ביטחונית.[188]

עד אמצע אוגוסט 2025 בוצעו 57 מעצרים בעקבות אירועי פשיעה לאומנית. מספר כתבי האישום נמוך אף יותר, ועמד על 43 בשנת 2025 (עד 11 באוגוסט) ועל 40 בשנת 2024.[35]

במשטרה טוענים כי יכולתם למנוע את האירועים מוגבלת.[40] בפיקוד המרכז ציינו שחלק מאותם "נערי גבעות" מקבלים ייעוץ משפטי ושותקים, דבר שמקשה להגיש נגדם כתבי אישום.[5]

על פי ארגון "יש דין", בשנים 2005 עד 2024 נפתחו במשטרה 1,701 תיקי חקירה של עבריינות אידאולוגית נגד פלסטינים. 93.8% נסגרו ללא הגשת כתב אישום. 3% מכלל תיקי החקירה הסתיימו בהרשעה מלאה או חלקית. רוב התיקים נסגרו בשל כישלון המשטרה לאתר חשודים או לאסוף ראיות. על פי "יש דין", בשנים 2023–2024 נרשמה עלייה של 60.6% בשיעור הפלסטינים הבוחרים שלא להגיש תלונות, בעיקר בשל חוסר אמון ברשויות או חשש מפני פגיעה בהם, כגון שלילת היתר עבודה.[189] על פי הארגון, בחודשיים שעד 12 במאי 2026 נהרגו 12 פלסטינים מפגיעות מתנחלים. 11 מהם מירי, מתוכם שבעה נורו על פי החשד מפגיעות תושבי יהודה ושומרון שגויסו להגמ"ר.[44] בשנת 2025 אירעו 991 אירועי אלימות מצד מתנחלים, 428 תלונות הוגשו, מתוכם הוגשו 15 כתבי אישום. יותר מ-96% מהתיקים נסגרו ללא כתב אישום.[44]

בשנים 2023–2025 נרשמה ירידה של 73% במספר תיקי החקירה שנפתחו נגד יהודים בגין עבירות אלימות ביו"ש ומספר כתבי האישום קטן. בשנת 2022 נפתחו 235 תיקי חקירה בגין עבירות אלימות שביצעו יהודים ביהודה ושומרון, בשנת 2023 נפתחו 150 תיקים, ובשנת 2024 נפתחו כ-60 תיקים. רק חלק קטן מהחקירות שנפתחו הסתיימו בהעמדה לדין.[190]

תגובות בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים גינו ראשי ממשלה, שרים, בכירים במערכת הביטחון ואנשי ציבור בישראל פעולות אלימות שבוצעו על רקע לאומני בידי יהודים ביהודה ושומרון. לצד גינויים אלה התקיים ויכוח ציבורי בישראל בנוגע להיקף התופעה, להגדרתה, למדיניות האכיפה ולמידת האחריות של המדינה ושל הנהגת ההתיישבות.

עמדת ממשלות ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממשלות ישראל לדורותיהן גינו אירועי אלימות שבוצעו נגד פלסטינים ביהודה ושומרון והדגישו את הצורך באכיפת החוק.

בשנת 2008 מתנחלים מיצהר יצאו למסע נקמה בעקבות דקירת ילד יהודי בן 9, ירו ופצעו 6 פלסטינים בכפר עסירה אל-קבלייה, ושברו את ידו של קצין צה"ל. ראש הממשלה אז, אהוד אולמרט הבטיח לפעול נגד התופעה ואמר "במדינת ישראל לא יהיו פוגרומים נגד תושבים לא-יהודים".[191][192] התוקפים צולמו אך איש מהם לא נעצר. אלוף פיקוד מרכז, גדי שמני, גינה גם את הפיגוע אך טען כי אין זה תפקידו של הצבא למנוע התפרעויות של תושבי ישראל אלא של המשטרה. מנגד משטרת מחוז ש"י, מסרה כי צה"ל מנע מהשוטרים להיכנס לכפר הפלסטיני.[193]

בשנת 2011, ראש הממשלה בנימין נתניהו גינה את האלימות הלאומנית מצד יהודים באמרו "ישראל לא תסבול ולא תשלים עם התנכלות לערבים כשיטת מחאה נגד הממשלה. זה עיוות מוחלט של תפיסת המוסר ושל רוח הצדק היהודית."[194]

בנובמבר 2025 בעקבות ההסלמה באלימות, אמר נתניהו בפתח ישיבת ממשלה כי "אנחנו מדינת חוק ולכן נטפל בכל הכוח בהתפרעויות בגדה נגד חיילים ופלסטינים".[195][196]

תגובת מערכת הביטחון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורמי ביטחון בישראל התייחסו לאורך השנים לתופעה כאל גורם הפוגע בביטחון המדינה וביכולת צה"ל לבצע את משימותיו.

בנובמבר 2023 אמר אלוף במיל׳ ישראל זיו, כי ביהודה ושומרון יש "כאוס" והוסיף כי "יש שמה פעילות בלתי נשלטת של מיליציית הגבעות. אנרכיה, פעולות התעמרות קשות, כולל רציחות של פלסטינים. ואתה לא יכול להימנע מהמחשבה שהדבר הזה הוא לא איזה עשבים שוטים. זה משהו מאוד מאורגן".[197]

מפקד פיקוד המרכז יהודה פוקס אמר עם עזיבתו את התפקיד ביולי 2024: "הפשיעה הלאומנית הרימה ראש ובחסות המלחמה ויצר הנקמה זרעה פורען ופחד בתושבים הפלסטינים שלא היוו כל איום. לדאבוני, ההנהגה המקומית והרוחנית ברובה, לא ראתה את האיום. היא מורתעת ולא מצאה את הכוחות לצאת בגלוי ולפעול לאור ערכי היהדות שהיא מחנכת את ילדיה לאורם. גם אם הפורעים הם מיעוט, הרי שהשותקים נוכח פשעיהם, אינם מוציאים אותם ואת מעשיהם מן הכלל ומכניסים בכך את הביקורת כלפי כולם. זו איננה יהדות בעיני... זו אינה דרכה של תורה. מדובר על אימוץ דרכי האויב".[198]

בנובמבר 2025 אמר הרמטכ"ל אייל זמיר כי התקיפות שביצעו יהודים נגד פלסטינים "מהוות חציית קו אדום ומסיטות את תשומת לב הכוחות ממילוי משימתם".[5] דובר צה"ל ציין: "צה"ל מגנה בתוקף אלימות מכל סוג אשר מסיטה את הקשב של המפקדים והלוחמים מעיסוק במשימות הגנה וסיכול טרור".[5]

מפקד פיקוד המרכז, אלוף אבי בלוט אמר: "המציאות בה נוער שוליים אנרכיסטי פועל באלימות נגד חפים מפשע ונגד כוחות הביטחון היא מציאות בלתי נסבלת וחמורה ביותר שיש לטפל בה ביד קשה... אירועי האלימות החמורים... מערערים את היציבות הביטחונית... הלוחמים שלנו נתקלים במצב בלתי ניתן להכלה בו קשב רב ומשאבים מוקצים לטיפול באותם אנרכיסטים שלוקחים את החוק לידיים וזאת במקום להמשיך בהגנה בצירים, ביישובים ובפעולות התקפיות לסיכול טרור. האלימות הזאת פוגעת בהתיישבות ופוגעת במדינת ישראל".[199]

מפקד חטיבת שומרון אל"ם אריאל גונן כתב באיגרת לחיילי החטיבה: "בתקופה האחרונה אנו עדים לעלייה חדה ומשמעותית בכמות ובחומרת אירועי האלימות הלאומנית בגזרת החטיבה ובמרחב יו"ש בכלל. מדובר בתופעה חמורה, מתפתחת ומסוכנת, שכוללת פגיעה בפלסטינים בלתי מעורבים, ולעיתים גם בכוחות הביטחון עצמם".[200]

במרץ 2026 פרסם האלוף אבי בלוט מכתב בו הוא מגנה בתוקף את תופעת הפשיעה הלאומנית. הוא הדגיש כי היא "מסוכנת, חמורה ובלתי מתקבלת על הדעת" וציין כי מדובר בפגיעה באוכלוסייה פלסטינים שאינה מעורבת בטרור וכי הפורעים היהודים יוצרים חיכוך מכוון שלפעמים אף מסתיים בנפגעים בנפש, ואף מפנים את האלימות כנגד חיילי צה"ל, שוטרים ומפקדים. הוא הדגיש כי הקבוצה האלימה פועלת ללא רסן בניגוד לחוקי המדינה ולערכי העם היהודי והציונות.[201][202][124] בהמשך לדבריו הגיע הרמטכ"ל זמיר לביקור באזור, בו גינה את העלייה באירועי הפשיעה הלאומנית, שחלקה מופנית ישירות נגד חיילי צה"ל וכלפי אוכלוסייה אזרחית, והדגיש כי היא מהווה סכנה ליציבות הביטחונית ולערכים כעם וכמדינה. הוא ציין כי פעולות הפורעים "פסולות מוסרית וערכית, והן יוצרות נזק אסטרטגי בלתי רגיל למאמצי צה״ל" וקרא לכלל הגורמים במדינה לצאת נגד התופעה".[203]

במאי 2026 הדגיש בלוט כי מדובר בפעולות טרור לכל דבר וכי התופעה פוגעת פגיעה ישירה בביטחון המדינה ובחוסנו של צה"ל. בנוסף אמר כי ""המעשים הללו אינם חוקיים, אינם מוסריים ואינם יהודיים... הם משחירים את פניה של ישראל ופוגעים בלגיטימציה של לוחמינו".[204]

באפריל 2026, 22 ראשי זרועות הביטחון לשעבר, שיגרו מכתב אזהרה לראש הממשלה, לרמטכ"ל, למפכ"ל ולראש השב"כ. במכתב האזהרה נכתב כי "הטרור היהודי המשתולל ביהודה ושומרון בחסות ממשלתית אינו רק חרפה מוסרית, אלא פגיעה אסטרטגית אנושה בביטחון הלאומי של ישראל בזמן מלחמה". עוד נכתב, כי הטרור היהודי פוגע ישירות במאמץ הלאומי ובלוחמים ומסיט כוחות מהחזיתות בעזה ובלבנון למשימות שיטור.[205]

באוגוסט 2026 אמרו בלוט וזמיר שהעיסוק של כוחות הביטחון בפשיעה הלאומנית פוגע באפשרות להפנות כוחות כנגד מלחמה בטרור הפלסטיני.[206] במקביל, שר הביטחון ישראל כ"ץ הנחה את צה"ל להכין תוכנית להעביר את סמכויות האכיפה על אזרחים ישראלים למשטרה.[207]

תגובות הנהגת המתנחלים והציונות הדתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2025, ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן, ראש מועצת קדומים עוזאל ותיק, ראש מועצת קרני שומרון יהונתן קוזניץ[200] ראש מועצת בית אל שי אלון, ראש מועצת מטה בנימין ויו"ר מועצת יש"ע, ישראל גנץ, פרסמו גינויים חריפים למעשים ודרשו מהמשטרה ומצה"ל לפעול בתקיפות נגד הפורעים.[208] ראש מועצת גוש עציון ירון רוזנטל שלח מכתב לשר בצלאל סמוטריץ', בו הזהיר מ"אנרכיה מוחלטת" ותיאר תקיפות חקלאים, הטרדות מיניות נגד נערות, תקיפת חיילים והפצת נדל"ן פיראטי. לדבריו, "טיפוסים מפוקפקים" קובעים עובדות בשטח ללא כל סמכות.[209]

במכתב של רבני השומרון בראשותו של הרב אליקים לבנון ממרץ 2026 הובעה התנגדות חריפה לפעולות האלימות והודגש כי ”פגיעה ברכוש וקל וחומר בנפש של כל אדם, יהודי או נוכרי, – זה מעשה אנטי מוסרי, והוא פוגע בנפש אדמת הקודש.”[201][210]

תגובת מועצת יש"ע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2025 התראיין מנכ"ל מועצת יש"ע עומר רחמים לרדיו קול ברמה על רקע תקריות אלימות ביהודה ושומרון. בריאיון אמר כי ההאשמות באלימות מתנחלים הן "קמפיין של השמאל", וטען כי הניסיון לחבר בין מפעל ההתיישבות לעבריינות אינו נכון, כאשר לדבריו מדובר באוכלוסייה שתורמת הכי הרבה למדינה.[211]

ביוני 2026, בעקבות שרשרת אירועי האלימות בכפרים מוח'מאס, ג'ינבה ותורמוס עיא, הגיבה מועצת יש"ע: ”הניסיון לייצר האשמה מערכתית כוללת בהסתמך על שלושה אירועים נפרדים ונקודתיים, שהתרחשו לאורך תקופה של קרוב לשנה וחצי [...] הוא ניסיון פסול שאינו משקף בשום צורה את המציאות היומיומית ביהודה ושומרון. המציאות האמיתית בשטח, היא שהאזרחים והתושבים במאחזי החקלאות, וכמובן התושבים ביישובים החדשים והוותיקים, הם כולם אנשים שומרי חוק. [...] הם מוצאים את עצמם מול פיגועי טרור רצחניים: מיידוי אבנים מאסיבי, דרך השלכת בקבוקי תבערה ועד למקרי הצתות ופגיעה שיטתית ופלילית ברכוש החקלאי. מדובר ברובם המוחלט בפיגועי טרור מתוכננים הממומנים וזוכים לגיבוי ישיר מהרשות הפלסטינית וממדינת איראן.”[212]

תגובות מצד אישים נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2026 התייחס הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר, משה יעלון, לתקיפת פלסטינים בדרום הר חברון כאל פוגרום, והשווה את מדיניות ממשלת ישראל ה-37 למדיניותה של גרמניה הנאצית.[213]

בפברואר 2026 אמר ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט כי המשטרה, צה"ל ושב"כ שותפים לטיהור אתני שמבצעים פורעים יהודים בשטחים, וכי מדובר בפשעים נגד האנושות.[214] לטעמו, בגלל היעדר תגובה מצד המדינה, ניתן רק לצפות שהקהילה הבינלאומית תגיב, וייתכן שלא יהיה מנוס מהתערבות בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג. בהמשך החודש פרסמה קבוצת חותמים, בהם השרים לשעבר דן מרידור ומאיר שטרית, אלוף (מיל') יעקב אור ומשפטנים אחדים, מודעה שכותרתה "הפוגרומים בגדה הם פשע מלחמה", ובה טענו כי "בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז 7 באוקטובר, מנהלים פורעים יהודים טיהור אתני פעיל ומחריד של פלסטינים ביהודה ושומרון".[215]

במאי 2026 אמר הנשיא יצחק הרצוג: "יש בשולי החברה שלנו חלקים שנירמלו אלימות ויש לצערנו שחוגגים אותה ומתפארים בה. אנחנו עדים לגל אלימות נוראי שמתבצע על ידי אספסוף אנרכיסטי ביהודה ושומרון. שמעתי ממפקדים שמסכלים טרור בגזרה שיש ימים שהם נאלצים להעביר את כל זמנם בהתמודדות עם אנרכיסטים עבריינים.. אסור לקחת את החוק לידיים ואסור לפגוע בבני דתות אחרות".[216][217]

ביולי 2026 פנו כ-600 בכירים לשעבר בצה"ל, במוסד, בשב"כ ובמערך החוץ במכתב לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ טרם פגישתו עם נתניהו. הם כתבו כי הגל הגובר של אלימות מתנחלים עלול להתברר כ"הרסני יותר מזוועות חמאס ב-7 באוקטובר וההשלכות הרב חזיתיות שלהן.. רק אתה, אדוני הנשיא, יכול למנוע את האסון הזה".[218]

השלכות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיקור בעיתונות העולמית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלי התקשורת בעולם סיקרו בהרחבה את ההסלמה שחלה בתופעה בשנת 2025: בניו יורק טיימס נכתב "חיילים ושוטרים שמגיעים לפזר את העימותים עוזבים לעיתים קרובות מבלי לעצור את התוקפים – ולעיתים אף עוצרים רק פלסטינים", ב-CNN צוין כי "התקיפות של המתנחלים בחווה הן חלק מתבנית שיטתית של חוסר ענישה למתנחלים, על רקע עלייה חדה במתקפות נגד פלסטינים – במיוחד בשנתיים האחרונות". בגרדיאן נכתב "אלימות מתנחלים הפכה לחלק מהמיינסטרים הפוליטי בישראל, במיוחד בשנתיים האחרונות. משטרת ישראל וכוחות הביטחון תועדו שוב ושוב עומדים מנגד בזמן שמתנחלים מבצעים מעשי אלימות נגד פלסטינים – ומתערבים רק כאשר הפלסטינים מנסים להגיב". בכלי התקשורת הגרמני טאגסשאו (אנג') צוין שחברי כנסת מהימין הישראלי שיבחו את הפורעים הקיצוניים, ונכתב ש"בדרך כלל התוקפים לא נושאים בתוצאות מעשיהם".[219]

האשמות נגד ישראל בהפרת החוק הבינלאומי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2025, 12 מדינות הביעו סולידריות עם תושבי הכפר הבדואי מוע'ייר א־דיר, שנאלצו לעזוב אותו בשל התנכלויות של מתנחלים שהקימו מאחז על אדמותיו. הן כתבו "שבע קהילות דומות כבר נעקרו על רקע דפוס רחב ומדאיג יותר של התקפות אלימות של מתנחלים והיעדר הגנה מטעם הרשויות הישראליות".[220] ביוני, גם האיחוד האירופי גינה את העלייה בתופעה.[221] בחודש אוגוסט שר החוץ הגרמני יוהאן ודפול גינה בחריפות את העלייה בפשיעה הלאומנית. בנובמבר התייחס שגריר גרמניה בישראל שטפן זייברט לתקיפות אלימות כלפי חקלאים פלסטינים וכלפי המתנדבים הישראלים ואמר שהיהודים המשתתפים בהם רוצים להשמיד כל רעיון של שלום, שוויון ויציבות בין שני העמים. מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו הביע חשש שהתקיפות ישפיעו על יציבות הפסקת האש בעזה.

נשיא צרפת עמנואל מקרון אמר: "אלימות המתנחלים וההאצה בבנייה ההתנחלות מגיעים לשיאים חדשים, מאיימים על היציבות בגדה המערבית ומהווים הפרות של החוק הבין-לאומי", באו"ם ביקרו את מדיניות האכיפה הישראלית וכתבו: "אלימות המתנחלים זינקה בהיקף ובתדירות, תוך שתיקה, תמיכה, ובמקרים רבים אף השתתפות של כוחות הביטחון הישראליים – ותמיד ללא ענישה".[219] צרפת, גרמניה, איטליה ובריטניה פרסמו הצהרה משותפת בה נמסר כי הן "מגנות בתוקף את העלייה העצומה באלימות מתנחלים נגד אזרחים פלסטינים... יש להפסיק פיגועים אלה. הם זורעים טרור בקרב אזרחים, הם מזיקים למאמצי השלום המתמשכים ולביטחון המתמשך של מדינת ישראל עצמה".[222]

אלימות ממושכת נגד פלסטינים משמשת במסכמים משפטיים שמוגשים בעניין ישראל בבית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ). במסמך מיולי 2023, שהוגש ל-ICJ, טענה ירדן שבשטחי יהודה, שומרון ומזרח ירושלים קיימת אלימות מתמשכת מצד מתנחלים, הכוללת: ירי, תקיפות פיזיות, הרס רכוש, שריפת שדות ובעלי חיים, גניבה, יידוי אבנים ואיומים כלפי פלסטינים. על פי הדיווחים, כוחות הביטחון הישראליים לעיתים לא אוכפים את החוק כנגד המתנחלים, ולעיתים אף מגיבים נגד פלסטינים במקום לעצור את האלימות. ירדן מציינת ש-OHCHR דיווח על חסינות (אנג') ושימוש בדין מפלה (Discriminatory law enforcement). לטענתה מתנחלים כמעט ואינם נתבעים או נענשים על פעולות אלימות, בעוד הפלסטינים נחשפים לאכיפה חמורה יותר על פעולות דומות. בנוסף, ירדן טוענת כי אלימות המתנחלים נתמכת או מאפשרת הרחבת התנחלויות על קרקעות פלסטיניות.[160]

המסמך מציין גם אי-אכיפה והיעדר חקירות יסודיות מצד ישראל: בין השנים 2017–2021, על פי OHCHR, מתוך 428 פלסטינים שנהרגו, נפתחו רק 82 חקירות פליליות, מתוכן רוב החקירות לא הסתיימו בהרשעה. במסמך טוענת ירדן שמדיניות ישראל בשטחי הכיבוש יוצרת מערכת כפייתית וחסינת אכיפה, שמאפשרת אלימות מתמשכת מצד מתנחלים, פוגעת בזכויות האדם של הפלסטינים ומפרה את החוקים והעקרונות הבינלאומיים.[160]

הטלת סנקציות מצד ממשלות מערביות על יחידים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – עיצומים בין-לאומיים בעקבות אלימות מתנחלים

באוקטובר 2024 הודיעה מחלקת האוצר של ארצות הברית על הטלת עיצומים על קבוצת מתנחלים אלימה. צוין כי הפעולות האלימות נעשו כדי לנקום ולהפחיד אזרחים פלסטינים ולדחוק קהילות פלסטיניות מהשטח והוזכרו תקיפות שהובילו להחלטה על הסנקציות, כמו תקיפות העיירה אל-מוע'ייר באפריל 2024 ותורמוס עיא ביוני 2023 שבהן נהרגו פלסטינים.[223] הסנקציות כוללות הקפאת נכסים ואיסורי נסיעה ואשרות.[224] לאחר השבעתו בינואר 2025 ביטל נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ את העיצומים שהטיל ממשל ביידן על האזרחים והארגונים הישראלים.[225] ביטול זה גרר שבחים מאיתמר בן גביר ומראשי מועצות בהתנחלויות, ומסמן שינוי במדיניות האמריקנית בנוגע ליהודה ושומרון.[226] סנקציות דומות הוטלו על ידי בריטניה, קנדה, אוסטרליה והאיחוד האירופי.[227]

ב-10 ביוני 2025 הודיעו 5 מדינות: בריטניה, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד ונורווגיה על הטלת עיצומים נגד השר איתמר בן גביר והשר בצלאל סמוטריץ'. בהודעת משרד החוץ הבריטי נומקו העיצומים נגד השרים במעורבותם בהסתה, תמיכה וקידום תוקפנות כלפי פלסטינים בגדה המערבית. העיצומים כוללים הקפאת נכסים ואיסור כניסה.[228]

פעילי ארגון "השומר יו"ש" עליו הוטלו עיצומים ליד חוות מעון, אפריל 2024

עיצומי סחר על התנחלויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרי החוץ של האיחוד האירופי דנו באפשרויות שונות של חרם על יבוא מהתנחלויות – איסור מוחלט, הטלת מכסים או מנגנון רישוי, אך נכון ליולי 2026 אין הסכמה בין המדינות החברות, ולכן לא הוטל חרם כלל-אירופי. מדינות אירופאיות מגבירות את הלחץ על האיחוד בגלל אלימות מתנחלים נגד פלסטינים ותסכול מכך שממשלת נתניהו ממשיכה להרחיב את ההתנחלויות.[229] המדינות הלוחצות לקיים חרם כולל של האיחוד האירופי כוללות את צרפת, בלגיה, אירלנד, הולנד, וספרד, ואילו איטליה וגרמניה מתנגדות לכך.[230]

ביולי 2026, זמן קצר לאחר אי-הסכמה כלל אירופאית, החליטה הממשלה הפדרלית של בלגיה, בראשותו של בארט דה ובר על איסור על יבוא מוצרים שמקורם בהתנחלויות. ההחלטה גובשה לאחר עיכובים פוליטיים ממושכים.[230]

ימים אחדים לאחר מכן, הודיעה ממשלת הולנד בראשתו של רוב יטן כי תאסור יבוא, רכישה ומסחר במוצרים שמקורם בהתנחלויות. מועד כניסת הצעד לתוקף נקבע ל-22 בספטמבר 2026. הממשלה נימקה את המהלך במחויבויותיה לפי משפט בין-לאומי פומבי – עמדת הממשלה היא שהתנחלויות אינן חוקיות לפי המשפט הבינלאומי, ולכן אין מקום שמסחר הולנדי יתרום לפעילות הכלכלית שלהן. הממשלה הציגה את הצעד כחלק ממדיניות רחבה יותר שנועדה להגביר לחץ על ממשלת ישראל בעקבות הידרדרות המצב הביטחוני ביהודה ושומרון ובפרט אלימות המתנחלים.[231][232] לפי דו"ח של ארגון Global Echo, הולנד הייתה יעד היבוא הגדול ביותר באיחוד האירופי למוצרי התנחלויות, כאשר כשליש מהמשלוחים הגיעו להולנד וכמחציתם הופצו משם למדינות אחרות באיחוד.[233]

ארגונים ישראלים הפועלים נגד התופעה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתנדבים יהודים מארגונים שונים מלווים את הפלסטינים ועוזרים להם להתגונן כנגד התופעה, ולעיתים מותקפים אף הם על ידי הפורעים.

ארגון "שומרי משפט - רבנים למען זכויות האדם", מלווה מתחילת המאה ה-21 פלסטינים בעונת המסיק, עוסק בתמיכה בחקלאות, שיקום שטחים ומקורות מים, מגן עליהם ומתעד אירועי אלימות.[179][234] החל מסוף שנת 2024 שותף הארגון ביוזמה להבאת מתנדבים יהודים מהתפוצות למטרת נוכחות מגינה על קהילות פלסטיניות.[235] הרב אריק אשרמן, מהפעילים הבולטים בארגון שגם עמד בראשו, הותקף מספר פעמים במסגרת פעילותו. בשנת 2015 הותקף באבנים ובסכין על ידי קטין יהודי רעול פנים סמוך להתנחלות איתמר ונגרמו לו שברים וחבלות.[236] הקטין הורשע בתקיפה בשנת 2018.[237] בינואר 2021 חיבלו אלמונים במכוניתו באופן מסכן חיים, במה שהוגדר על ידי ערוץ 7 כניסיון רצח.[238] באפריל באותה שנה הכה אותו רעול פנים באלה סמוך למאחז מעלה אהוביה.[239]

ארגון "תורת צדק" הוקם על ידי הרב אשרמן בשנת 2017, והוא עוסק בנוכחות מגינה על קהילות פלסטיניות מותקפות.[240]

"השמאל האמוני" מפעיל קבוצת אקטיביסטים גדולה להגנה על רועים ומוסקים.[241] הם מפעילים את קבוצת בני אברהם, קבוצת פעולה יהודית-דתית הפועלת לצד פעילים פלסטינים במטרה לאפשר לקהילות פלסטיניות להישאר על אדמתן, ולמנוע פגיעה בהן. הקבוצה מסייעת בשיקום והגנה על רכוש, שוהה בשבתות עם הקהילה המקומית הפלסטינית, עומדת לצידה ומנסה למנוע באמצעים לא־אלימים פגיעה בפלסטינים וכניסה ליישובם.[242]

ארגון "לוחמים לשלום" עוסק במסיק זיתים משותף, נטיעת עצים, בנייה מחדש של בתים בעקבות הריסות הצבא, וקיום נוכחות מגנה לקהילות פלסטיניות באמצעות התנגדות לא אלימה.[243]

ארגון "מסתכלים לכיבוש בעיניים" מקיים נוכחות מגינה בקהילות מאוימות, בעיקר בדרום בקעת הירדן.[244] ב-27 בפברואר 2026 הותקפו פעילה ופעיל מהארגון, כבני כ-50, סמוך לכפר הפלסטיני קוסרה. השניים נפצעו בינוני מהכאה במקלות ובמוטות ופונו במסוק לבית החולים עם פגיעות ראש. התוקפים היו "נערי גבעות" רעולי פנים, לבושים בציצית ורכובים על גבי טרקטורון. צה"ל והנשיא הרצוג גינו את התקיפה וצה"ל מסר כי מדובר ב"מקרה חמור".[118]

ארגון "יש דין" מתעד עדויות של פלסטינים על אלימות מתנחלים ביהודה ושומרון, אוסף מידע ונתונים ועוסק בהגנה משפטית על זכויותיהם.[245] ארגון בצלם עוסק בתיעוד וחקירת התופעה ובפרסום מידע ועדויות.[246] ארגון תג מאיר שפעיליו מגיעים לאחר התקיפות למקומות שהותקפו פלסטינים, מביעים סולידריות עם הנתקפים ומגנים את התוקפים.

במאי 2024 הורחקו שמונה פעילים מארגוני שמאל, לאחר שביצעו לכאורה הפרות חוקיות שונות, על ידי צוות שהקים השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר; במערכת הביטחון מתחו ביקורת על צוות זה וציינו ש"מישהו עושה הערכת מצב מנותקת מהנתונים, העובדות והמציאות, וזה גורם לו להשקיע באופן מודע משאבים חשובים במקומות הזויים".[247] באופן דומה, בדצמבר 2025 הורחקו מספר פעילי שמאל מאזור בקעת הירדן; בסביבת השר בן גביר נאמר כי תהיה "אפס סובלנות כלפי אנרכיסטים שמגיעים בשביל להציק לרועי הצאן [היהודים]".[248]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. 1 2 3 ניצן שפירא, טרור יהודי בשומרון: עשרות פורעים תקפו פלסטינים ביו"ש והציתו רכוש, באתר מאקו, 11 בנובמבר 2025
  2. ↑ אלון חכמון, אבי אשכנזי, ‏הכאוס בשומרון ממשיך להתפשט: הצתות, הרס ופצועים, באתר מעריב אונליין, 11 בנובמבר 2025
    אתר למנויים בלבד מתן גולן, מתנחלים תקפו מוסקים פלסטינים וישראלים באמצעות אלות ואבנים בשתי תקריות בגדה, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2025
  3. 1 2 ניב שעיוביץ', אלישע בן קימון, מתנחלים קיצוניים שרפו כלי רכב בכפר פלסטיני, ותקפו חיילים בזמן הימלטותם | תיעוד, באתר ynet, 11 בנובמבר 2025
  4. ↑ אלון חכמון, ‏אלימות חסרת מעצורים בכפר סמוע: המשטרה פשטה ועצרה נערי גבעות, באתר מעריב אונליין, 23 בדצמבר 2025
  5. 1 2 3 4 5 6 איתי בלומנטל אריה גולן, הרמטכ"ל מגנה את ההתפרעויות ביו"ש: "מיעוט עברייני המכתים ציבור שומר חוק, נפעל בעניין בחומרה", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 12 בנובמבר 2025
  6. 1 2 3 אתר למנויים בלבד מתן גולן, נתוני האו"ם: מספר תקיפות המתנחלים בגדה הגיע לשיא באוקטובר האחרון, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2025
  7. ↑ עינב חלבי, אש ברחבי יו"ש, עימותים מול המצלמות: "מתנחלים נכנסו לכפרים ותקפו פלסטינים", באתר ynet, 25 באוקטובר 2025
    אתר למנויים בלבד הגר שיזף, צה"ל גייס וחימש אלפי מתנחלים לגדודי הגנה על ההתנחלויות. העדויות על אלימות מטעמם נערמות, באתר הארץ, 5 בינואר 2024
    אתר למנויים בלבד מתן גולן, מתנחלים עם נשק צה"לי תקפו תושבי כפר פלסטיני בגדה; הסהר האדום: אישה נפצעה מירי, באתר הארץ, 29 בנובמבר 2025
    אלישע בן קימון, המתנחל יורה – והמצלמה נופלת: תיעוד מות המורה הפלסטיני, כפי שצילם בעצמו, באתר ynet, 10 באוגוסט 2025
  8. ↑ STANDING IDLY BY
    אורן זיו, תיעוד מצולם: המתנחל תקף באבן, המח"ט לא עשה דבר, באתר "שיחה מקומית", 11 ביוני 2022
    אתר למנויים בלבד הגר שיזף, סרטונים מהפרעות בחווארה מצביעים על עומק המחדל של שב"כ, צה"ל והמשטרה, באתר הארץ, 9 במרץ 2023
  9. ↑ חנוך ברטוב, המשפחה הלוחמת, מעריב, 2 במאי 1980
  10. ↑ יורם פרי, על קרום דק, דבר, 11 במרץ 1983
    יהודה ליטני, הגיטו, העיר, 23 בדצמבר 1983
    נדב העצני, יאיר פידל, מתנחלים תקפו את בתיהם של רוצחי גרוס וסלומה, חדשות, 27 במאי 1985
  11. ↑ קובי ניב, כמה מילים על שותפות לפשע, כל העיר, 30 במרץ 1982
    מאות מתנחלים, מעריב, 12 באפריל 1987
  12. ↑ מיכל שקד, הראשונה: דורית ביניש: פרקליטה, שופטת, נשיאה, ידיעות ספרים, 2021, עמ' 97, גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "פסיק"
  13. ↑ Jewish Terrorists Try to Assassinate Three Palestinian Mayors, Washington Report on Middle East Affairs, ‏25 ביוני 1999 (באנגלית)
  14. ↑ מיכל שקד, הראשונה: דורית ביניש: פרקליטה, שופטת, נשיאה, ידיעות ספרים, 2021, עמ' 98, גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "פסיק"
  15. ↑ מכתב המשנה ליועמ"ש לממשלה יהודית קרפ אל היועמ"ש לממשלה בנושא חקירת חשדות נגד ישראלים ביהודה ושומרון, 23 במאי 1983
  16. ↑ מראית חוק: אכיפת החוק על אזרחים ישראלים בגדה המערבית, באתר יש דין, ‏יוני 2006
  17. ↑ דו"ח אמריקאי: החמרה באלימות בשטחים, חדשות, 14 בפברואר 1986
  18. ↑ פורעי דהיישה לא חסו על חיילי צה"ל, מעריב, 8 ביוני 1987
  19. ↑ עשור של הפרת זכויות אדם 1987–1997, באתר בצלם, ‏ינואר 1998
  20. 1 2 דו"ח שנתי 1989, באתר בצלם, ‏דצמבר 1989
  21. ↑ אכיפת החוק על אזרחים ישראלים בשטחים, באתר בצלם, ‏מרץ 1994
  22. ↑ דף נתונים: אכיפת החוק על אזרחים ישראלים בגדה המערבית (אלימות מתנחלים), 2024-2005, באתר יש דין, ‏16 בינואר 2025
  23. 1 2 מיכאל בר-זהר, קיצור תולדות ישראל, ידיעות ספרים, 2018, עמ' 255, גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "פסיק"
  24. ↑ אתר למנויים בלבד עמירה הס, קרוב משפחה שהיה עד לפיגוע בדומא: שני רעולי פנים עמדו ליד ההורים בעודם נשרפים, באתר הארץ, 31 ביולי 2015
  25. ↑ אלישע בן קימון, תוכנית ההשתלטות: המאבק על שטחי המרעה ביו"ש שמסלים והופך ללאומני, באתר ynet, 6 באוגוסט 2023
  26. ↑ ניר דבורי, במקלות ואבנים: מתנחלים תועדו תוקפים פלסטיני כבן 50 בבנימין, באתר מאקו, 3 באפריל 2021
  27. ↑ Shira Rubin, Emboldened by Israel’s far right, Jewish settlers fan the flames of chaos, The Washington Post, ‏28 בפברואר 2023
  28. 1 2 Bethan McKernan, Sufian Taha, ‘Nowhere is safe': Fear and mourning inside the West Bank villages where Israeli settlers went on the rampage, The Guardian, ‏20 באפריל 2024
  29. ↑ אחרי הפיגוע: מאות מתנחלים רעולי פנים התפרעו בחווארה, באתר חדשות 13, 26 בפברואר 2023
    6 נעצרו בפרעות חווארה; הפלסטינים: 95 מכוניות עלו באש, 75 בתים ניזוקו, באתר כלכליסט, 27 בפברואר 2023
  30. ↑ ניר דבורי, הגיעו בחוליות עם חומרי בעירה לסמטאות ללא מצלמות אבטחה, לא היה מודיעין מוקדם | תחקיר הפרעות בחווארה, באתר מאקו, 8 במרץ 2023
  31. ↑ "'Exterminate the beasts': How Israeli settlers took revenge for a murder in the West Bank". 2024-05-27.
    Bethan McKernan, Sufian Taha, ‘Nowhere is safe’: Fear and mourning inside the West Bank villages where Israeli settlers went on the rampage, The Guardian, ‏20 באפריל 2024
  32. ↑ מיכאל ספרד, החומה והשער: ישראל, פלסטין, והמאבק המשפטי לזכויות אדם, כתר, 2018, עמ' 166, גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "פסיק"
  33. ↑ מיכאל בר-זהר, קיצור תולדות ישראל, ידיעות ספרים, 2018, עמ' 254, גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "פסיק"
  34. ↑ אלישע בן קימון, יותר מ-10 אירועי פשיעה לאומנית תוך 24 שעות: תיעודי התקיפות ביו"ש, והמעצר החריג, באתר ynet, 25 באוקטובר 2025
    אבי אשכנזי, ‏תיעוד: רעולי פנים נכנסים לכפר פלסטיני ומציתים כל מה שעומד בדרכם | צפו, באתר מעריב אונליין, 11 בנובמבר 2025
    ניצן שפירא, שרפו רכבים ושחטו כבשים: מתנחלים קיצוניים השחיתו בתים של פלסטינים באזור חברון | תיעוד, באתר מאקו, 29 באוקטובר 2025
    ניצן שפירא, רצף אירועים של אלימות מתנחלים קיצוניים והאירוע שצה"ל מתחקר, באתר מאקו, 25 באוקטובר 2025
    עינב חלבי, הפלסטינים שסובלים מאלימות מתנחלים חסרי אונים: "חיים בפחד, אין מי שיגן עלינו", באתר ynet, 1 בדצמבר 2025
  35. 1 2 תומר אלמגור, ניר דבורי, זינוק של עשרות אחוזים: הנתונים מאחורי גל הפשיעה הלאומנית ביהודה ושומרון, באתר מאקו, 12 בנובמבר 2025
  36. ↑ גיא פלג, יאיר שרקי, ראש השב"כ ביקר את התנהלות בן גביר במכתב לנתניהו וגלנט, השר דרש לפטר אותו, באתר מאקו, 22 באוגוסט 2024
  37. ↑ יותם דשא, זיני בדיון על יו"ש: "מבוגרים מזרימים כסף ומכוונים את הנערים לאלימות" | הנתונים שנחשפו, באתר ישראל היום, 22 בנובמבר 2025
  38. 1 2 אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ, במערכת הביטחון מזהים עלייה חדה באלימות מתנחלים, וחוששים שהצבא מאבד שליטה, באתר הארץ, 21 ביולי 2025
  39. ↑ זמן אמת עונה 9 | פרק 10 – בעלי הבית, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 8 בדצמבר 2025. מדקה 17:20
  40. 1 2 3 4 אלישע בן קימון, "הפורעים כבר לא מסתתרים": העלייה בפשיעה הלאומנית, והתסכול גם בהתנחלויות, באתר ynet, 30 באוקטובר 2025
  41. 1 2 3 עודד שלום, "זה יצא משליטה, חיילים משתתפים וצה"ל לא עושה דבר": אלימות נוער הגבעות בשיא, באתר ynet, 1 בנובמבר 2025
  42. 1 2 עודד שלום, "אין יותר חוק בשטחים": היעד הנוכחי של נערי הגבעות הוא כיתור פלסטינים בשטחי B, באתר ynet, 31 ביולי 2025
  43. ↑ אורן זיו, "כמו נכבה שנייה": 800 פלסטינים ברחו מבתיהם מתחילת המלחמה, באתר "שיחה מקומית", 2 בנובמבר 2023
    taldahan0, לעצור אלימות מתנחלים שמובילה לגירוש ולעקירה של קהילות פלסטיניות | האגודה לזכויות האזרח בישראל, באתר ACRI – hebrew, ‏2025-10-26
    אורן זיו, שנה למלחמה: מסע בין הקהילות הפלסטיניות שגורשו, באתר "שיחה מקומית", 16 באוקטובר 2024
    העקירה ההמונית האחרת: מתנחלים מנשלים רועים בגדה המערבית, באתר משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש, ‏2023-11-01
  44. 1 2 3 4 אוהד חמו, מבט מבפנים על הטרור היהודי: אובדן השליטה והאזהרות החריפות של הבכירים | פרויקט מיוחד, באתר מאקו, 12 במאי 2026
  45. ↑ שלוש השנים השמנות. פעולות ממשלת ישראל לסיפוח הגדה המערבית בשנים 2023-2025
  46. ↑ עודד שלום, "נכנס אלינו מתנחל וצעק מתי אתם עפים מפה?" | הסיפוח הלא זוחל ביו"ש, באתר ynet, 5 באפריל 2025
    שומרים – צה"ל הציף את ההתנחלויות באלפי כלי נשק ויש מי שמנצלים זאת להבעיר את השטח, באתר www.shomrim.news
    שומרים – שטח הפקר: צה"ל הציף את יו"ש בכלי נשק, אבל לא בודק מה קורה איתם אחר כך, באתר השומרים
    עינב חלבי, הפלסטינים: פורעים במדי צבא הסתערו על הכפר בדרום הר חברון | צפו, באתר ynet, 29 במרץ 2025
    עודד שלום, 19 פלסטינים מתים, 0 כתבי אישום | מי יאכוף את האלימות של יהודים ביו"ש?, באתר ynet, 30 באוגוסט 2025
    יואב זיתון, עינב חלבי, כלא ונזיפות, מהלוחמים עד למח"ט: תחקיר הוונדליזם בהר חברון, והמסר של הרמטכ"ל, באתר ynet, 31 במרץ 2025
    אתר למנויים בלבד הגר שיזף, סיגריות בוערות, מכות רצח וניסיון תקיפה מינית: מתנחלים וחיילים התעללו בפלסטינים, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2023
  47. ↑ Israeli settler attacks surging: displacement and steps to annex intensify in the occupied West Bank [EN, AR], un.org/ | Question of Palestine, ‏27 באוקטובר 2025
  48. ↑ אלישע בן קימון, תוקפים מתנחלים, פוגעים בחיילים: עשרות נערים עבריינים משתייכים לקבוצה חדשה ביו"ש שמכונה "ברברי הגבעות", באתר ynet, 6 בנובמבר 2025
  49. ↑ זמן אמת – קו הגמ"ר, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 10 ביוני 2026
  50. ↑ סתיו לבטון, חיילי ההגמ"ר מנצלים את מדי צה"ל כדי להטיל אימה על פלסטינים בגדה המערבית, באתר זמן ישראל, 10 ביוני 2026
  51. ↑ נורית יוחנן, השתלטות על בתי קבע פלסטיניים, באתר זמן ישראל, 13 באוגוסט 2026
  52. ↑ רמי שני, אבי אשכנזי, ‏החושך ירד על הכפר - בפעם השלישית: השיטה החדשה של המתנחלים ביו"ש, באתר מעריב אונליין, 19 ביולי 2026
  53. ↑ "יכול להיות שירקתי ופגעתי באבן": עדותו של החשוד ברצח עאישה א-ראבי נחשפת, באתר מעריב אונליין, 1 באפריל 2019
  54. ↑ יותם ברגר, בכירי רבני הציונות הדתית קוראים לתרום לנער המואשם בהריגת עאישה א-ראבי, באתר הארץ, 31 בינואר 2019
  55. ↑ אתר למנויים בלבד יאיר פולדש ויהושע (ג'וש) בריינר, מתנחל הורשע בהרג הפלסטינית עאישה א־ראבי ב־2018, באתר הארץ, 16 במרץ 2026;
    הודיה רן‏, אחרי 8 שנים: ביהמ"ש קבע שמתנחל יידה אבן שהרגה אם ל-8 ילדים, באתר וואלה, 16 במרץ 2026
  56. ↑ אור הלר, חזי סימנטוב, אחרי הפיגוע: מאות מתנחלים רעולי פנים התפרעו בחווארה, באתר חדשות 13, 26 בפברואר 2023
  57. ↑ אחרי הפיגוע, מהומות בחווארה: הרוג ועשרות פצועים, בתים ורכבים נשרפו, באתר גלובס, 26 בפברואר 2023
  58. ↑ 6 נעצרו בפרעות חווארה; הפלסטינים: 95 מכוניות עלו באש, 75 בתים ניזוקו, באתר כלכליסט, 26 בפברואר 2023
  59. ↑ ניר דבורי, הגיעו בחוליות עם חומרי בעירה לסמטאות ללא מצלמות אבטחה, לא היה מודיעין מוקדם | תחקיר הפרעות בחווארה, באתר מאקו, 8 במרץ 2023
  60. ↑ CNN בתחקיר קשה על "פוגרום חווארה". חייל העיד: "אפשרנו למתנחלים להתקדם, הכפר בער", באתר ynet, 15 ביוני 2023
  61. ↑ התפרעויות ענק בחווארה: 30 פלשתינים פונו מבתיהם, 25 מכוניות הוצתו ופלשתיני נהרג; נתניהו וגלנט קראו להרגעת הרוחות, באתר ישראל היום, 26 בפברואר 2023
  62. ↑ 15 בתוך יומיים הרגו מתנחלים חמישה מתושבי הכפר קוסרה, בהם קטין בן 17, וחיילים הרגו תושב נוסף, אתר בצלם, 15 בינואר 2024
  63. ↑ אתר למנויים בלבד הגר שיזף וג'קי חורי, שלושה פלסטינים נהרגו דרומית לחווארה, מתנחלים חמושים תועדו באזור, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2023
  64. ↑ A palace drowning in blood, סוכנות הידיעות הפלסטינית וואפא, 11 באוקטובר 2023
  65. ↑ תושבי השומרון זועמים: צה"ל מאפשר לוויית מחבלים בכבישי השומרון, באתר ערוץ 7, 12 באוקטובר 2023
  66. ↑ אסף גבור, ‏תושבי השומרון בלמו מסע לוויה של ארבעה מחבלים מהחמאס, בעיתון מקור ראשון, 12 באוקטובר 2023
  67. ↑ חסן שעלאן, "אמרו שיהרגו אותנו, כיוונו רובה לילדה": הערביות-ישראליות שהותקפו בשומרון משחזרות, באתר ynet, 10 באוגוסט 2024
  68. ↑ אלון חכמון, ‏נעצרו שני חשודים בתקיפת תושבות רהט בישוב גבעת רונן, באתר מעריב אונליין, 12 באוגוסט 2024
  69. ↑ חנן גרינווד, אישום נגד תושבי גבעת רונן בגין תקיפת הנשים מרהט: "מעשה טרור", באתר ישראל היום, 3 בספטמבר 2024
  70. ↑ ניר דבורי, אחרי קרב גרסאות: צה"ל תחקר את אירוע הוונדליזם בכפר הפלסטיני, הרמטכ"ל הגיע לזירה, באתר מאקו, 31 במרץ 2025
  71. ↑ ג'רמי שרון, שותפים לפשע בחסות המדים, באתר זמן ישראל, 28 ביוני 2026
  72. ↑ סיכום אירוע השחתת רכוש במהלך פעילות מבצעית בכפר ג'ינבה, באתר צה"ל, 31 במרץ 2025
  73. ↑ יואב זיתון, עינב חלבי, כלא ונזיפות, מהלוחמים עד למח"ט: תחקיר הוונדליזם בהר חברון, והמסר של הרמטכ"ל, באתר ynet, 31 במרץ 2025
  74. ↑ עינב חלבי, אלישע בן קימון, אירוע חמור ליד חברון: פורעים יהודים פשטו על כפר ופצעו ילדים, נשים ומבוגרים בראשם, באתר ynet, 5 בספטמבר 2025
  75. ↑ Jewish settlers set fire to Palestinian mosque as West Bank violence runs rampant, The Jerusalem Post, November 13, 2025
    ענבר טויזר, מתנחלים הציתו מסגד בשומרון – וריססו גרפיטי נגד מפקד פיקוד מרכז, באתר מאקו, 13 בנובמבר 2025
    אתר למנויים בלבד מתן גולן, דיווחים פלסטיניים: מתנחלים הציתו מסגד במרכז הגדה וריססו בו כתובות נאצה, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2025
  76. ↑ אתר למנויים בלבד מתן גולן, דיווחים פלסטיניים: מתנחלים הציתו כלי רכב ליד כפרים בסביבת רמאללה, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2025
  77. ↑ ליאור בן ארי, אלישע בן קימון, ניב שעיוביץ', רעולי פנים תקפו קשיש פלסטיני בדרום הר חברון, אין עצורים: "ד"ש מסיק סוסיא", באתר ynet, 6 בנובמבר 2025
  78. ↑ עינב חלבי, גם בשבת: 3 פלסטינים נפצעו מירי מתנחלים בבית לחם; עימותים באזור שכם, באתר ynet, 1 בנובמבר 2025
  79. ↑ נינה פוקס, עודד איבד הכרה מאבנים שיידו מתנחלים, תיק החקירה נסגר: "לא אותרו חשודים", באתר ynet, 13 בפברואר 2026
  80. ↑ ענבר טויזר, מתנחלים הציתו מסגד בשומרון – וריססו גרפיטי נגד מפקד פיקוד מרכז, באתר מאקו, 13 בנובמבר 2025
  81. ↑ אלישע בן קימון, עינב חלבי, יואב זיתון, איתמר אייכנר, עשרות פורעים הציתו רכבים ובתים בכפר, עצורים אין | תיעוד: משליכים אבנים ונמלטים, באתר ynet, 17 בנובמבר 2025
  82. ↑ חיים גולדיטש ורד פלמן, עשרות פשטו על הכפר, הציתו רכבים ויידו אבנים: אישום ראשון בפרעות ההמוניות באל-ג'בעה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 11 בפברואר 2026
  83. ↑ "כדי ללמד לקח": כתב האישום שחושף את תג המחיר בגוש עציון, סרטון בערוץ "כאן | חדשות – תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב, 11 בפברואר 2026
  84. ↑ גלעד כהן, אלישע בן קימון, עשרות פורעים יהודים בכפר הפלסטיני, אישום ראשון: "אלימות ממניע גזעני", באתר ynet, 11 בפברואר 2026
  85. ↑ אתר למנויים בלבד מתן גולן, יניב קובוביץ, מתנחלים הציתו בתים וכלי רכב בכפרים בגדה, לאחר פינוי מאחז, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2025
  86. ↑ יואב זיתון, אלישע בן קימון, 100 השתתפו בפרעות, שני עצורים ברחו לכוחות. אלוף הפיקוד: "בנס אין לנו הרוגים", באתר ynet, 12 בנובמבר 2025
  87. ↑ מואב ורדי, שטח הפקר: הלגיטימציה השקטה לאלימות של הפורעים היהודים בשטחים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 11 בנובמבר 2025
    גלעד מורג, ‏בפעם השנייה השבוע: כתב אישום נגד צעיר יהודי בגין מעשה טרור, באתר מעריב אונליין, 27 בנובמבר 2025
    אתר למנויים בלבד מתן גולן, כתב אישום הוגש נגד המתנחל שתועד מכה באלה פלסטינית בת 53 ליד תורמוס עייא, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2025
  88. ↑ ג'רמי שרון, שותפים לפשע בחסות המדים, באתר זמן ישראל, 28 ביוני 2026
  89. ↑ מתנדבים זרים הוכו ונשדדו ע"י מתפרעים ביו"ש, איטליה וקנדה: "נמאס מהתוקפנות", באתר ynet, 2 בדצמבר 2025
  90. ↑ אתר למנויים בלבד מתן גולן, תינוקת נפצעה בראשה מאבן שיידו מתנחלים ליד חברון, חמישה נעצרו, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2025
  91. ↑ אתר למנויים בלבד מתן גולן, פלסטינים מעידים: מתנחלים שחטו חמור שגנבו מילד בכפר ג'בע שבגדה, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2025
  92. ↑ יואב זיתון, עינב חלבי, לוחמים נכנסו לכפר פלסטיני, השחיתו כלי רכב – וקיבלו עונשי מאסר | תיעוד, באתר ynet, 30 בדצמבר 2025;
    אתר למנויים בלבד מתן גולן, צה"ל: חיילים השחיתו כלי רכב בכפר בגדה. המפקדים ואחד הלוחמים קיבלו עונשי מאסר, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2025
  93. ↑ אתר למנויים בלבד מתן גולן, המשטרה: בשבועיים הראשונים של 2026 היו כארבע תקריות פשיעה לאומנית בגדה בכל יום, באתר הארץ, 4 בפברואר 2026
  94. ↑ עינב חלבי, הפלסטינים: עשרות מתנחלים תקפו כפרים באזור רמאללה, דרסו תושב ודקרו קשיש, באתר ynet, 7 בינואר 2026
  95. ↑ יואב זיתון, אלישע בן קימון, רעולי פנים יהודים חשודים שהציתו רכב ובו פלסטינים, לפחות אחד מהם במצב אנוש, באתר ynet, 8 בינואר 2026
  96. 1 2 אתר למנויים בלבד גדעון לוי, אלכס ליבק, גם מכות, גם הצתות: משתלה אחת בגדה הפכה לאתר פרעות עבור מתנחלים, באתר הארץ, 16 בינואר 2026
  97. ↑ אור הלר, האלימות משתוללת בשטחים: פורעים יהודים הציתו רכבים ליד שכם, באתר חדשות 13, 9 בינואר 2026
  98. ↑ אתר למנויים בלבד מתן גולן, ג'קי חורי, מתנחלים תקפו קהילה בדואית בגדה; פעיל זכויות אדם: "הכו אותי באלות במשך כמה דקות", באתר הארץ, 17 בינואר 2026
  99. ↑ אתר למנויים בלבד מתן גולן, הטיפול בפורעי המאחז הזה מלמד איך נראית בצבא ובמשטרה "הגברת אכיפה", באתר הארץ, 30 בינואר 2026
  100. ↑ עינב חלבי, מתנחלים קיצונים הציתו מבנים בכפר בדואי פלסטיני: "השיטה – אלימות שתביא גירוש", באתר ynet, 29 בינואר 2026
  101. ↑ אור הלר, יוסי אלי, "ד"ש לזיני": מתנחלים רעולי פנים הציתו רכבים באזור רמאללה, באתר חדשות 13, 25 בינואר 2026
  102. ↑ אתר למנויים בלבד מתן גולן, ג'קי חורי, דיווחים: מתנחלים פשטו על כפרים בדרום הר חברון והבעירו באחד מהם אש, שניים נפצעו, באתר הארץ, 27 בינואר 2026
  103. ↑ אנסטסיה סטוקנוב, כלי רכב הוצתו בכפר הנוצרי טייבה: "יש פחד בקרב התושבים", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 5 בפברואר 2026
  104. ↑ חיים גולדיטש, על דעת עצמם: מתנחלים הרסו 13 מבנים לא חוקיים בכפר בדואי ליד יריחו | תיעוד, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 12 בפברואר 2026
  105. ↑ אתר למנויים בלבד מתן גולן, מתנחלים הרסו כ־15 בתים של פלסטינים בפאתי יריחו באמצעות בולדוזרים, באתר הארץ, 12 בפברואר 2026
  106. ↑ עינב חלבי, פורעים יהודים הרסו עם בולדוזר 15 בתים בכפר פלסטיני: "נשארתי עם הילדים ברחוב", באתר ynet, 12 בפברואר 2026
  107. ↑ אתר למנויים בלבד מתן גולן, מבנה פלסטיני הוצת בצפון הגדה לאחר שמתנחלים תועדו במקום; איש לא נעצר, באתר הארץ, 14 בפברואר 2026
  108. ↑ אתר למנויים בלבד מתן גולן, הסהר האדום: שלושה פצועים מירי מתנחלים בכפר מדרום לרמאללה, אחד מהם במצב קשה, באתר הארץ, 18 בפברואר 2026
  109. ↑ חיים גולדיטש אנסטסיה סטוקנוב, דיווח פלסטיני: מתנחלים ירו ברועי צאן סמוך לרמאללה, אחד מהם מת מפצעיו, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 19 בפברואר 2026
  110. ↑ אתר למנויים בלבד מתן גולן, מתנחלים ירו בשלושה פלסטינים וגנבו מאות כבשים, כשחיילי צה"ל נוכחים באזור, באתר הארץ, 24 בפברואר 2026
  111. ↑ דיווחים פלסטיניים כי מתנחלים הציתו בתים ומבנים חקלאיים של משפחות בדואיות בפאתי הכפר ראמון מזרחית לרמאללה, באתר עיתון הארץ, ברשת x, ‏20.02.2026
  112. ↑ אתר למנויים בלבד מתן גולן, עדויות: מתנחלים תקפו קהילה בדואית בגדה, חיילים לא הרחיקו אותם במשך זמן רב, באתר הארץ, 17 בפברואר 2026
  113. ↑ אתר למנויים בלבד חדשות היום, 21 בפברואר, באתר הארץ, 21 בפברואר 2026
  114. ↑ ליה ויין‏, דיווח: מתנחלים הציתו מסגד, התושבים המומים: "היינו בדרך לתפילה", באתר וואלה, 23 בפברואר 2026
  115. ↑ יואב זיתון, יהלי וינטל, מתנחלים הציתו בתי מגורים וכלי רכב בדרום הר חברון, המשטרה פרסמה גינוי | תיעוד, באתר ynet, 24 בפברואר 2026
  116. ↑ ניצן שפירא, פעילי שמאל ישראלים הותקפו באלות ליד קוסרה; פונו במסוק לבית חולים במצב בינוני, באתר מאקו, 27 בפברואר 2026
  117. ↑ אתר למנויים בלבד מתן גולן, רעולי פנים תקפו באלות פעילי זכויות אדם בגדה; שניים נפצעו בינוני, באתר הארץ, 27 בפברואר 2026
  118. 1 2 אלישע בן קימון, תיעוד מאזור שכם: יהודים רעולי פנים הכו באלות גבר ואישה בכפר פלסטיני, באתר ynet, 27 בפברואר 2026

    גיא מעיין לירן אהרוני חיים גולדיטש, פעילי שמאל הותקפו באלימות בידי רעולי פנים סמוך לשכם, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 27 בפברואר 2026
  119. ↑ ציוץ של יצחק הרצוג ברשת החברתית X (טוויטר)
  120. ↑ ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית X (טוויטר)
  121. ↑ אתר למנויים בלבד מאמר המערכת, לא, בבקשה לא | מאמר מערכת, באתר הארץ, 2 במרץ 2026
  122. ↑ אתר למנויים בלבד מתן גולן, מצ"ח פתחה בחקירה נגד חייל מילואים בחשד שירה למוות בשני פלסטינים בכפר מדרום לשכם, באתר הארץ, 4 במרץ 2026
  123. ↑ אורן זיו ובאסל עדרה, הגדה בעוצר צבאי, ומתנחלים מנצלים את המצב להגברת האלימות, באתר "שיחה מקומית", 4 במרץ 2026
  124. 1 2 3 4 5 ברוך קרא‏, מחדל "שאגת הארי": כשהריבון עוצם עיניים מול הטרור היהודי, באתר וואלה, 19 במרץ 2026
  125. ↑ עידן בלומהוף, עינב חלבי, לוחם מילואים ירה למוות בפלסטיני ופצע את אחיו, מצ"ח חוקרת, באתר ynet, 7 במרץ 2026
  126. ↑ שמחה רז, ‏בנימין: שלושה פלסטינים נהרגו לאחר עימות עם מתיישבים, באתר "סרוגים", 8 במרץ 2026
  127. ↑ אתר למנויים בלבד מתן גולן, ג'קי חורי, עדויות: מתנחלים רעולי פנים פלשו לקהילה בצפון הבקעה, תקפו את התושבים וגנבו כבשים, באתר הארץ, 13 במרץ 2026
  128. ↑ חיים גולדיטש איתי בלומנטל, דריסתו של יהודה שרמן: המחבל שביצע את הפיגוע יואשם ברצח, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 13 במאי 2026
  129. ↑ אלישע בן קימון, לילה אלים בשטחים: יותר מ-20 אירועי פשיעה לאומנית נגד פלסטינים, באתר ynet, 22 במרץ 2026
  130. ↑ אתר למנויים בלבד מתן גולן, יניב קובוביץ, רואן סלימאן, מתנחלים הציתו מבנים ומכוניות בגדה; מקור ביטחוני: 11 פלסטינים נפצעו קל, באתר הארץ, 22 במרץ 2026
  131. 1 2 ענבר טויזר, חשד לטרור יהודי ליד שכם: חשד שישראלים שרפו לול ופצעו קשה עובד פלסטיני, 8 נעצרו, באתר מאקו, 5 באפריל 2026
  132. ↑ עידן בלומהוף, עינב חלבי, "זה לא משהו שראינו קודם": מתנחלים קיצונים ניסו להצית בית על יושביו, 8 נפגעו | תיעוד, באתר ynet, 22 באפריל 2026
  133. ↑ עידן בלומהוף, עינב חלבי, "זה לא משהו שראינו קודם": מתנחלים קיצונים ניסו להצית בית על יושביו, 8 נפגעו | תיעוד, באתר ynet, 22 באפריל 2026
  134. ↑ עינב חלבי, המשפחה כמעט נשרפה למוות בביתה: "הייתה להם מטרה – להרוג אותנו", באתר ynet, 24 באפריל 2026
  135. ↑ ניצן שפירא, פרסום ראשון | העיכוב בחקירת שרפת הבית בבית אמארין, באתר מאקו, 23 באפריל 2026
  136. ↑ אליה אביב, ערבים ביו"ש גנבו עדר צאן מחווה - ותקפו באכזריות את המתנדבים, באתר עכשיו 14, 6 ביוני 2026
  137. ↑ אתר למנויים בלבד הגר שיזף, עשרות מתנחלים פשטו על כפר פלסטיני וגנבו מאות כבשים לאחר שטענו כי הן נגנבו מהם, באתר הארץ, 8 במרץ 2025
  138. ↑ אתר למנויים בלבד ג'קי חורי, פלסטינים שהותקפו בחווארה: בזמן שחיילים עיכבו אותנו, מתנחלים גנבו לנו צאן, באתר הארץ, 7 ביוני 2026
  139. ↑ אתר למנויים בלבד מתן גולן, מתנחל שהשתתף בפרעות בחווארה בתחילת החודש הואשם בירי, איומים ושיבוש מהלכי משפט, באתר הארץ, 25 ביוני 2026
  140. ↑ אתר למנויים בלבד ג'קי חורי, דיווחים פלסטיניים: מתנחלים הציתו שני מסגדים בכפרים ליד רמאללה, באתר הארץ, 17 ביוני 2026
  141. ↑ חיים גולדיטש אנסטסיה סטוקנוב, "נקמה, חבר'ה להתעורר": מסגד הוצת סמוך לרמאללה, לא נעצרו חשודים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 17 ביוני 2026
  142. ↑ אתר למנויים בלבד מתן גולן, מתנחלים מטילים מצור על משפחה בג'אלוד במשך יותר משבועיים, על אף נוכחות הצבא באזור, באתר הארץ, 19 ביולי 2026
  143. ↑ רועי שרון. כתב צבאי, [פעם ראשונה (לפחות שאני זוכר) שצה"ל מאשר בהודעה רשמית: פעילי מאחזים פלשו לבית בכפר ג'אלוד לאחר שגירשו משפחה פלסטינית מביתה פעם ראשונה (לפחות שאני זוכר) שצה"ל מאשר בהודעה רשמית: פעילי מאחזים פלשו לבית בכפר ג'אלוד לאחר שגירשו משפחה פלסטינית מביתה], באתר X
  144. ↑ אתר למנויים בלבד מתן גולן, יום לאחר שהוצת בית מדרום לשכם, מתנחלים התהלכו בחצרו, לצידם חיילי צה"ל, באתר הארץ, 30 באפריל 2026
  145. ↑ אתר למנויים בלבד יאיר פולדש, כוח מג"ב חסם את גישת עיתונאי "הארץ" לבית משפחה פלסטינית מדרום לשכם, באתר הארץ, 22 ביולי 2026
  146. ↑ נורית יוחנן, משפחה פלסטינית נמלטה מביתה לאחר שמתנחלים צרו עליו במשך ימים, באתר זמן ישראל, 22 ביולי 2026
  147. ↑ פורעים יהודים הציתו בתים באזור לחברון, 6 פלסטינים נפצעו, באתר חדשות 13, 6 באוגוסט 2026;
    ניצן שפירא, פורעים יהודים חשודים שהציתו בית באזור חברון בזמן שאם ובנותיה בתוכו, שתיים מהן נפצעו, באתר מאקו, 6 באוגוסט 2026
  148. ↑ ניר דבורי, צה"ל: יותר מ-100 פורעים ישראלים תקפו כוחות ביטחון ושרפו בתי פלסטינים בכפר בשומרון, באתר מאקו, 29 בספטמבר 2026
  149. ↑ Surging Israeli settler violence hurts West Bank journalists, 14 בנובמבר 2025
  150. ↑ Journalist union condemns Israeli settler attack on DW, באתר Deutsche Welle, ‏6 ביולי 2025
  151. ↑ Attacks Against Journalists in the West Bank and Gaza since September 2000, מאי 2002
  152. ↑ Palestine: Six media workers attacked by Israeli settlers in the occupied West Bank, ifj, 12 November 2025
  153. ↑ Foreign Press Association demands action from Israel over settler attacks on journalists, The Times of Israel, 10 בנובמבר 2025
  154. 1 2 אתר למנויים בלבד מתן גולן, מתנחלים מגרשים פלסטינים גם משטחי B. תיעודים מראים כיצד הצבא משתף איתם פעולה, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2025
  155. ↑ אתר למנויים בלבד יאיר פולדש, כוח מג"ב חסם את גישת עיתונאי "הארץ" לבית משפחה פלסטינית מדרום לשכם, באתר הארץ, 22 ביולי 2026
  156. ↑ אתר למנויים בלבד מתן גולן, מתנחלים הקימו מאחז בחצר משפחה פלסטינית ותקפו את צוות "הארץ" שבא למקום, באתר הארץ, 10 באוגוסט 2026
  157. 1 2 3 4 5 6 OCHA: overview of mandate violations and double standards concerning Israel, משרד החוץ של ישראל, אחרי 7.10.2023
  158. ↑ Data on casualties, United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs
  159. ↑ רמות גבוהות של אלימות מתנחלים; עלייה במספר ההרוגים הישראלים,OCHA-OPT, 16 בנובמבר 2018
  160. 1 2 3 LEGAL CONSEQUENCES ARISING FROM THE POLICIES AND PRACTICES OF ISRAEL IN THE OCCUPIED PALESTINIAN TERRITORY, INCLUDING EAST JERUSALEM, מסמך של מדינת ירדן שהוגש לבית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ), 25 ביולי 2023
  161. ↑ תומר אלמגור, ניר דבורי, זינוק של עשרות אחוזים: הנתונים מאחורי גל הפשיעה הלאומנית ביהודה ושומרון, באתר מאקו, 12 בנובמבר 2025
  162. ↑ Humanitarian Situation Update #337 | West Bank, United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs – Occupied Palestinian Territory, ‏2025-11-06 (באנגלית)
  163. ↑ אתר למנויים בלבד מתן גולן, התקיפות התעצמו, השיטות שוכללו: עונת מסיק כזאת עוד לא הייתה, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2025
  164. ↑ [https://www.shabak.gov.il/reports/ דוחות חודשיים], אתר השב"כ
  165. 1 2 קלמן ליבסקינד, עלילת הדם על "אלימות המתנחלים" – השקרים, התעמולה, המניפולציות, הנתונים המנופחים, באתר ריבונות, ‏29/12/23
  166. ↑ עמוס הראל, זינוק בפשיעה הלאומנית של יהודים ב-2018: מספר התקריות בגדה גדל פי שלושה, באתר הארץ, 6 בינואר 2019.
  167. ↑ אלישע בן קימון, דאגה במערכת הביטחון מהזינוק בפשיעה הלאומנית היהודית: "הקצב עולה", באתר ynet, 18 באוקטובר 2021
  168. ↑ אלישע בן קימון, רונן ברגמן, זינוק של 30% באלימות נגד פלסטינים – גם מצד חיילים: "מטפלים רק אם יש תיעוד", באתר ynet, 12 במרץ 2025
  169. 1 2 אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ, למרות הזינוק באלימות מתנחלים, חיילים מעידים כי נדרשים לפזר את התוקפים ולא לעכבם, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2025
  170. ↑ כרמלה מנשה רועי שרון, יו"ש 2025: צניחה של 80% בטרור – זינוק בפשיעה הלאומנית, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 19 בינואר 2026
  171. ↑ אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ, נתוני הצבא: עלייה של כ־25% בתקריות פשיעה לאומנית נגד פלסטינים בגדה ב־2025, באתר הארץ, 12 בינואר 2026
  172. ↑ יואב זיתון, המח"טים דורשים מהרמטכ"ל: להחזיר את צווי המעצר המנהליים שביטל כ"ץ | חשיפה, באתר ynet, 11 בנובמבר 2025
  173. 1 2 אלמוג בוקר, ההחלטה המשמעותית הראשונה של ראש השב"כ החדש: להצמיד אזיק אלקטרוני לפעילים אלימים ביו"ש, באתר מאקו, 14 בנובמבר 2025
  174. ↑ זמן אמת עונה 9 | פרק 10 – בעלי הבית, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 8 בדצמבר 2025. מדקה 17:20
  175. ↑ שמעון מיג'אן כרמלה מנשה, דיווח במערכת הבטחון: עליה בחומרת אירועי פשיעה לאומנית; קרוב ל-200 אירועים מתחילת השנה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 23 במרץ 2026
  176. 1 2 דובר צה"ל טען לירידה בפשיעה הלאומנית: הנתונים מציגים זינוק, באתר "סרוגים", 28 ביולי 2026
  177. ↑ ניר דבורי, החשש מהסלמה ביו"ש, והאזהרה לדרג המדיני ולרשויות: "זה הזמן להרגיע", באתר מאקו, 27 ביולי 2026
  178. ↑ כרמלה מנשה, מגמה מדאיגה: זינוק חד בפשיעה הלאומנית היהודית נגד כוחות הביטחון ביהודה ושומרון, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 10 באוגוסט 2026
  179. 1 2 עינב חלבי, מול המצלמה: "מתנחל תקף פלסטינית באלת מסמרים"; עצורים אין | תיעוד, באתר ynet, 20 באוקטובר 2025
  180. ↑ אלישע בן קימון, "האו"ם מכשיר קמפיין אנטישמי": טענות להטעיה סביב נתוני אלימות מתנחלים, באתר ynet, 27 בדצמבר 2023
  181. ↑ תחקיר של אברהם של"ו, פורום קהלת, באתר ממקור לא ברור, 27.10.2024
  182. ↑ אתר למנויים בלבד הגר שיזף, רגבים השפיעה על מדיניות הממשלה בשטחים במשך שנים. עכשיו אנשיה בשלטון, באתר הארץ, 19 באפריל 2023
  183. ↑ ישי אלמקייס־אלרם, ‏דו"ח: טענות "אלימות המתנחלים" – מפוברקות, בעיתון מקור ראשון, 8 ביוני 2025
    הותר לשיסוי, באתר רגבים, ‏אפריל 2025
  184. ↑ אתר למנויים בלבד חן מענית, בג"ץ: על כוחות הביטחון להגן על פלסטינים מפני אלימות מתנחלים גם בשעת מלחמה, באתר הארץ, 30 ביולי 2024
  185. ↑ יואב זיתון, אלישע בן קימון, עינב חלבי, השר כ"ץ החליט להפסיק את השימוש בצווי מעצר מנהליים נגד יהודים ביו"ש, באתר ynet, 22 בנובמבר 2024
  186. ↑ יואב זיתון, המח"טים דורשים מהרמטכ"ל: להחזיר את צווי המעצר המנהליים שביטל כ"ץ | חשיפה, באתר ynet, 11 בנובמבר 2025
  187. ↑ אלישע בן קימון, בשל הקושי לזהות פורעים: האלוף הוציא צו שאוסר על כיסוי פנים ביו"ש, באתר ynet, 19 ביולי 2025
  188. ↑ אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ, במערכת הביטחון מזהירים: הממשלה החלישה את הצבא מול המתנחלים, והפיצוץ בגדה מתקרב, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2025
  189. ↑ yshdin, דף נתונים: אכיפת החוק על אזרחים ישראלים בגדה המערבית (אלימות מתנחלים), 2024-2005, באתר יש דין, ‏2025-01-16
  190. ↑ אדר גיציס, הנתונים חושפים: ירידה דרמטית בפתיחת תיקי אלימות נגד מתנחלים ביהודה ושומרון, באתר מאקו, 12 בנובמבר 2025
  191. ↑ רוני סופר, אולמרט נגד המתנחלים: "פוגרום? לא בישראל", באתר ynet, 14 בספטמבר 2008
  192. ↑ דברי ראש הממשלה בפתח ישיבת הממשלה
  193. ↑ ברק רביד, יהונתן ליסואבי יששכרוף, המתפרעים מיצהר צולמו, אבל איש לא נעצר, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2008
  194. ↑ חזקי עזרא, נתניהו: תג מחיר – עיוות של המחאה האזרחית, באתר ערוץ 7, 9 במרץ 2011
  195. ↑ אתר למנויים בלבד נעה שפיגל, נתניהו: אנחנו מדינת חוק ולכן נטפל בכל הכוח בהתפרעויות בגדה נגד חיילים ופלסטינים, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2025
  196. ↑ Netanyahu breaks silence on burgeoning settler violence, vows 'forceful action', באתר The Times of Israel, ‏16 בנובמבר 2025
  197. ↑ שקרים בוטים, העין השביעית, 09.11.2023
  198. ↑ אלישע בן קימון, אלוף פוקס: "השתיקה מול הפשיעה הלאומנית – זו לא יהדות. צריך רשות פלסטינית חזקה", באתר ynet, 8 ביולי 2024. מדקה 7:35
  199. ↑ יואב זיתון, יממה אחרי: הרמטכ"ל גינה את ההתפרעויות ביו"ש, נתניהו וכ"ץ עדיין לא, באתר ynet, 12 בנובמבר 2025
  200. 1 2 יותם דשא, האלימות באיו"ש מתעצמת: מח"ט שומרון באיגרת חריגה לחיילים, באתר ישראל היום, 13 בנובמבר 2025
  201. 1 2 ישראל שמאי, ‏מפקד פיקוד המרכז על האלימות היהודית ביו"ש: "תופעה מסוכנת חמורה", בעיתון מקור ראשון, 19 במרץ 2026
  202. ↑ ינון שלום יתח, מפקד פיקוד מרכז על הפשיעה הלאומנית: "עשויה להביא להסלמה רחבה", i24NEWS‏, 18 במרץ 2026<;
    נדב איל, המסר לישראל: תתכוננו לעוד שבועות של לחימה, באתר ynet, 19 במרץ 2026
  203. ↑ אלישע בן קימון, הרמטכ"ל: "לא ייתכן שנצטרך להתמודד במלחמה עם מיעוט מאיים מבית", באתר ynet, 18 במרץ 2026
  204. ↑ אלישע בן קימון, הנאום הנוקב של מפקד פיקוד המרכז: "כשיהודי שורף בית או מכה בנבוט – זה טרור", באתר ynet, 30 באפריל 2026
  205. ↑ אבי אשכנזי, ‏בכירים ביטחוניים לשעבר באזהרה חריגה וחריפה: "עלול לפגוע גם בביטחון ישראל", באתר מעריב אונליין, 9 באפריל 2026
  206. ↑ "ההתעסקות בפורעים מונעת מאיתנו סיכול טרור", באתר חדשות 13
  207. ↑ איתמר אייכנר, טובה צימוקי, עינב חלבי, גל גנות, עידן בלומהוף, ההנחיה של כ"ץ - ודברי הרמטכ"ל בקבינט: "אי אפשר שחיילי צה"ל ירדפו אחרי קומץ", באתר ynet, 14 באוגוסט 2026
  208. ↑ אלישע בן קימון, החרפת גל הפרעות, התסכול בצה"ל ומתקפת ראשי המועצות: "לטפל ביד קשה, בלי סלחנות", באתר ynet, 12 בנובמבר 2025
  209. ↑ יותם דשא, התפרעויות מתיישבים קיצונים באזור בית לחם: "מביישים את היהדות ופוגעים בהתיישבות", באתר ישראל היום, 17 בנובמבר 2025
  210. ↑ שמחה רז, ‏הרב אליקים לבנון נגד ההתפרעויות בגבעות: "מעשה אנטי מוסרי", באתר "סרוגים", 9 במרץ 2026
  211. ↑ ישראל כהן, מנכ"ל מועצת יש"ע: "אלימות מתיישבים? קמפיין של השמאל שאני לא מוכן לקבל", ‏12 בנובמבר 2025
  212. ↑ ראו בסוף הכתבה את תגובת מועצת יש"ע בשלמותה: ג'רמי שרון, שותפים לפשע בחסות המדים, באתר זמן ישראל, 28 ביוני 2026
  213. ↑ ציוץ של משה "בוגי" יעלון ברשת החברתית X (טוויטר), 30 בינואר 2026
  214. ↑ אתר למנויים בלבד אהוד אולמרט, המשטרה, צה"ל ושב"כ שותפים לטיהור האתני שמבצעים הפורעים היהודיים בשטחים | דעה, באתר הארץ, 4 בפברואר 2026
  215. ↑ הפוגרומים בגדה הם פשע מלחמה, פייסבוק, 24 בפברואר 2026
  216. ↑ נינה פוקס, "נאום ההתבהמות" של הרצוג – נגד "אספסוף אנרכיסטי ביו"ש" ובן גביר, באתר ynet, 24 במאי 2026
  217. ↑ נינה פוקס, צילום: אלכס קולומויסקי, הרצוג: "מתחיל תהליך של התבהמות, אלימות אנרכיסטים ביו"ש והתעללות בעצירים", באתר ynet, 24 במאי 2026
  218. ↑ דניאל אדלסון, ניו יורק, מאות בכירים לשעבר במכתב לטראמפ: "טרור המתנחלים הרסני, תמנע אסון", באתר ynet, 27 ביולי 2026
  219. 1 2 תומר אלמגור, הזעזוע בעולם מהאלימות ביהודה ושומרון – והביקורת החריפה על אוזלת היד של הרשויות, באתר מאקו, 13 בנובמבר 2025
  220. ↑ אתר למנויים בלבד הגר שיזף, בריטניה, גרמניה, צרפת ותשע מדינות נוספות: רבבות פלסטינים בשטח C בסכנת טרנספר, באתר הארץ, 4 ביוני 2025
  221. ↑ עינב חלבי, האיחוד האירופי מגנה את "אלימות המתנחלים" ביו"ש: "מכשול לשלום", באתר ynet, 27 ביוני 2025
  222. ↑ ניסן שטראוכלר,, מעצמות אירופה מגנות "עלייה מסיבית באלימות" ביו"ש, באתר ישראל היום, 27 בנובמבר 2025
    עינב חלבי, אלישע בן קימון, הציתו רכבים פלסטיניים וריססו איום על האלוף: "אל תתעסק איתנו", באתר ynet, 17 בדצמבר 2025
  223. ↑ Treasury Designates Extremist Settler Group in West Bank, U.S. Department of the Treasury, ‏2025-02-08 (באנגלית)
  224. ↑ -Fatima Hussein, Associated Press Fatima Hussein, Associated Press, U.S. sanctions extremist West Bank settlers for violence against Palestinians, PBS News, ‏2024-10-01
  225. ↑ נעמי רחליס, מעט לאחר השבעתו: טראמפ ביטל סנקציות על ישראלים וארגוני ימין, באתר עכשיו 14
  226. ↑ אנה ברסקי, ‏"מתנת" הכניסה של טראמפ: המתנחלים משוחררים מהסנקציות, באתר מעריב אונליין, 21 בינואר 2025
  227. ↑ Australia slaps sanctions on 7 extremist settlers over attacks on Palestinians | The Times of Israel, The Times of Israel, ‏25 ביולי 2024
  228. ↑ UK and partners unite to sanction ministers inciting West Bank violence, Foreign, Commonwealth & Development Office, ‏10/6/25
  229. ↑ EU ministers remain divided over curbing trade with Israeli settlements, רויטרס, 13 ביולי 2026
  230. 1 2 Belgium approves ban on imports from Israeli settlements, euractiv.com, 18 ביולי 2026
  231. ↑ Dutch ban on Israeli settlement goods to start on September 22, dutch news, 21 ביולי 2026
  232. ↑ Netherlands to ban imports from Israeli settlements from September 22, לה מונד, 21 ביולי 2026
  233. ↑ NL is main EU importer of illegal Israeli settlement produce, dutch news, 11 ביוני 2026
  234. ↑ Territories Department – www.rhr.org.il, www.rhr.org.il, ‏29 במאי 2025
  235. ↑ אתר למנויים בלבד ג'ודי מלץ, במקום מצדה וים המלח, צעירים יהודים מחו"ל באים להגן על פלסטינים בגדה, באתר הארץ, 18 בינואר 2026
  236. ↑ אתר למנויים בלבד חיים לוינסון, יהודי רעול פנים תקף את מנכ"ל רבנים לזכויות אדם ליד איתמר, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2015
  237. ↑ גלעד מורג, מאסר על תנאי לנער שתועד תוקף את הרב אשרמן ליד איתמר, באתר ynet, 17 בספטמבר 2018
  238. ↑ - ערוץ 7, אלמונים שחררו את הברגים בגלגלי מכוניתו של איש השמאל אריק אשרמן מארגון "רבנים למען לזכויות אדם", באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2021
  239. ↑ אתר למנויים בלבד הגר שיזף, מתנחל תועד מכה באלה פעיל שמאל במאחז שהוקם בעקבות מות אהוביה סנדק, באתר הארץ, 8 באפריל 2021
  240. ↑ אודות הארגון, באתר ארגון "תורת צדק"
  241. ↑ אתר למנויים בלבד איתי משיח, הם גדלו בלב הימין המתנחלי. היום הם נחושים להחיות את השמאל הישראלי, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2025
  242. ↑ פעילויות, באתר השמאל האמוני
  243. ↑ Work on the Ground, Combatants for Peace
  244. ↑ Julian Borger and Quique Kierszenbaum, ‏The volunteers putting their bodies between Israel settlers and a Palestinian village, Guardian, 20/12/2025
  245. ↑ יש דין – ארגון מתנדבים לזכויות אדם, באתר יש דין
  246. ↑ אודות בצלם, באתר בצלם
  247. ↑ אלישע בן קימון, 8 פעילי שמאל הורחקו מיו"ש ב"ציר עוקף אלוף": הקרב בין בן גביר לפיקוד המרכז, באתר ynet, 9 במאי 2024
  248. ↑ פעילי שמאל שתקפו רועי צאן – הורחקו מהבקעה, באתר ערוץ 7, 21 בדצמבר 2025
הסכסוך הישראלי-פלסטיני
מלחמות מלחמת העצמאות • מלחמת ששת הימים • מלחמת ההתשה בבקעת הירדן • מלחמת לבנון הראשונה • מלחמת חרבות ברזל
מבצעים בולטים פעולת כראמה • מבצע זעם האל • מבצע אנטבה • מבצע רגל עץ • מבצע תיבת נוח • מבצע חומת מגן • מבצע גשמי קיץ • מבצע עופרת יצוקה • מבצע עמוד ענן • מבצע צוק איתן • מבצע שומר החומות • מבצע עלות השחר • מבצע מגן וחץ • מבצע בית וגן
פעולות טרור פלסטיניות פדאיון • הפיגוע באוטובוס ילדי אביבים • טבח הספורטאים במינכן • האינתיפאדה הראשונה • המהומות בהר הבית • מהומות הר הבית (1990) • האינתיפאדה השנייה • פיגועי התאבדות בישראל • שיגורי רקטות מרצועת עזה לישראל • גל הטרור הפלסטיני (2015–2016) • מהומות הר הבית (2017) • פיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2017 • פיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2018 • המהומות בישראל (2021) • גל הטרור בישראל (אביב 2022) • מהומות הר הבית (2022) • גל הטרור בישראל (2023) • מהומות הר הבית (2023) • טבח שבעה באוקטובר • טרור אבנים פלסטיני
פעולות טרור ישראליות המחתרת היהודית • הפיגוע במכללה האסלאמית בחברון • הטבח בצומת גן הוורדים • טבח מערת המכפלה • הפיגוע בדומא • פעולת תג מחיר • פשיעה לאומנית של ישראלים ביהודה ושומרון
הכוחות בסכסוך
ישראלישראל ישראל צה"ל • שירות הביטחון הכללי • משטרת ישראל • משמר הגבול • המוסד
הפלסטינים פת"חפת"ח פת"ח • חמאסחמאס חמאס • אש"ף • הג'יהאד האסלאמי הפלסטיניהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הג'יהאד האסלאמי • ועדות ההתנגדות העממית • גדודי חללי אל-אקצא • החזית העממית לשחרור פלסטיןהחזית העממית לשחרור פלסטין החזית העממית לשחרור פלסטין • ארגון אבו נידאל
אירועים מדיניים תוכנית האוטונומיה • תוכנית חמש האצבעות • ועידת מדריד • הסכמי אוסלו • הסכם חברון • הסכם ואי • מזכר שארם-א-שיח' • ועידת קמפ דייוויד • מפת הדרכים • היוזמה הסעודית • פסגת עקבה • פסגת שארם א-שייח' (2005) • תוכנית ההתנתקות • ועידת אנאפוליס • תוכנית ההקפאה • תוכנית השלום של הנשיא טראמפ
מושגים ומונחים בעיית הפליטים • אינתיפאדה • זכות השיבה • נפקדים נוכחים • תהדיאה • שהיד • סיכול ממוקד • מדיניות ההפרדה • צומוד
אישים ישראלים ראשי ממשלת ישראל • רמטכ"לי צה"ל • שרי הביטחון של ישראל • ראשי השב"כ • ראשי המוסד
אישים פלסטינים אמין אל-חוסייני • יאסר ערפאת • מחמוד עבאס • חיידר עבד א-שאפי • אחמד יאסין • ח'אלד משעל • מוחמד דחלאן • פייסל חוסייני • סרי נוסייבה • ג'יבריל רג'וב • מרואן ברגותי • ג'ורג' חבש • נאיף חוואתמה • אסמאעיל הנייה • מוחמד דף • יחיא סינוואר
רקע היסטורי היסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני • תוכנית החלוקה • הכרזת העצמאות • הנכבה • הקו הירוק • יהודה ושומרון • רצועת עזה • מזרח ירושלים
אחר אונר"א • הנאמנות לפיתוח כלכלי ולשיקום פליטים‏ • עידוד טרור על ידי הרשות הפלסטינית • הבנייה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטחי C
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פשיעה_לאומנית_של_ישראלים_ביהודה_ושומרון&oldid=43999066"