פשע נגד השלום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פשע נגד השלום הוא מונח בתחום משפט בינלאומי פומבי אשר משמעותו: "

  1. תכנון, הכנה, יוזמה, או פתיחה במלחמה תוקפנית, או מלחמה המפרה אמנות בינלאומיות, הסכמים או הבטחות;
  2. השתתפות בתוכנית משותפת או קשירת קשר להשגת דבר מן המעשים האמורים לעיל."

יוצא דופן בולט להגדרה היא נקיטה בפעולה צבאית הגנתית בהתאם להוראות סעיף 51 למגילת האו"ם. פעולות הגנתיות אלה נתונות לבחינת מועצת הביטחון, אולם אינן דורשות אישור של האו"ם כדי שתהיינה חוקיות בהתאם למשפט הבינלאומי. מועצת הביטחון היא הקובעת האם פעולה מלחמתית היא חוקית בהתאם לזכותם של יחיד או קולקטיב להגנה עצמית.


הגדרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסכם קלוג-בריאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1928 נקבע בהסכם קלוג-בריאן, הידוע כאמנה הכללית לזניחת המלחמה:

הצדדים לאמנה מצהירים בזאת בפה מלא בשם עמיהם כי הם מגנים פניה לדרך מלחמה לצורך פתרון מחלוקות בינלאומיות, וזונחים דרך זו, ככלי למדיניות לאומית ביחסיהם זה עם זה‏[1].

במידה ומדינה אינה מודיעה רשמית לאומות המאוחדות כי היא מכירה בהסכם קלוג-בריאן, אף אם חתמה עליה, האומות המאוחדות אינן יכולות להתייחס להפרה של הסכם קלוג-בריאן כאל הפרה של הדין הבינלאומי (זאת בהתאם לאמנת האומות המאוחדות בסעיף 102). כיוון שפרשנות סעיף 102 לאמנת האומות המאוחדות שמורה למועצת הביטחון, הרי שעדיין אפשר שהמועצה תיקבע קיומו של "פשע נגד השלום" ללא קשר להצהרה על קבלת ההסכם.

עקרונות נירנברג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1945 הגדירה אמנת לונדון להקמת הטריבונל הצבאי הבינלאומי שלוש קטגוריות של פשעים, אשר אחד מהם הוא פשעים נגד השלום. השימוש הראשון בהגדרה זו נעשה בפינלנד לצורך העמדה לדין של הדרג המדיני הפיני בתקופת מלחמת העולם השנייה על שגרמו לפתיחת מלחמה נגד ברית המועצות ובריטניה בשנת 1941, או על מניעת שלום.

בשנת 1950 הגדיר הטריבונל הצבאי בנירנברג פשע נגד השלום: "

  1. תכנון, הכנה, יוזמה, או פתיחה במלחמה תוקפנית, או מלחמה המפרה אמנות בינלאומיות, הסכמים או הבטחות;
  2. השתתפות בתוכנית משותפת או קשירת קשר להשגת דבר מן המעשים האמורים לעיל."[2].

הגדרה זו לקוחה מתוך עיקרון מספר 6 בעקרונות נירנברג אשר אומצו על ידי האומות המאוחדות ושולבו במגילת האומות המאוחדות.



הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]