פתח עלי שאה קאג'אר
 | |||||
| לידה |
25 בספטמבר 1772 סמנאן שושלת זנד | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
23 באוקטובר 1834 (בגיל 62) אספהאן, המדינה הנשגבת של פרס | ||||
| מקום קבורה | מקדש פאטמה מעצומה | ||||
| מדינה |
המדינה הנשגבת של פרס  | ||||
| השקפה דתית | אסלאם שיעי | ||||
| בת זוג |
אע'אביגום ג'וואנשיר
| ||||
| ילדים |
עבאס מירזא, Farrokh-Siar Mirza, Owrang-Zib Mirza, Jalal al-Din Mirza, Aman-Allah Mirza, Mohammad-Amin Mirza, Malek Mansur Mirza, Sayf ol-Dowleh, Ismail Mirza Qajar, Ahmad-Ali Mirza, Mahmud Mirza Qajar, Begom Jan Khanom, Hosn Jahan Khanom, Gowhar Khanum, Tayghun Khanum, Ezzat Nesa Khanum, Khadijeh Soltan Khanom Esmat al-Dowleh, Abdollah Mirza, Morassa' Khanom, Zinat al-Dowleh, Zubaydeh Khanom, Sham ol-Dowleh, Ziaʾ al-Saltaneh, Mohammad Reza Mirza, Ali Mirza Zel as-Soltan, מוחמד ואלי מירזה, סולטאן אחמד מירזא, סוליימן מירזה קאג'אר, Omm Salmeh, חוסיין עלי מירזא, מוחמד תקי מירזא, חסאן עלי מירזה, מוחמד עלי מירזא דוולת שאה, עלי-קולי מירזא קאג'אר, Emamverdi Mirza, Parviz Mirza, Fakhr-i Jahan Khanum, Hasan Ali Mirza Shudja al-Sultana, Ali-Naqi Mirza, Sheykh-Ali Mirza, Saifullah Mirza, Fathollah Mirza Sho'a 'al-Saltaneh, Iraj, son of Fath-Ali Shah, Mohammad-Qoli Mirza Molk-Ara, Bahman Mirza Baha od-Dowleh, Keykavous Mirza, Sarv-i Jahan Khanum  | ||||
| חתימה |
 | ||||
|
| |||||
| |||||
פַתְח עַלִי שָׁאה קָאגָ'אר (בפרסית: فتحعلىشاه قاجار; 25 בספטמבר 1772 – 23 באוקטובר 1834) היה השאה השני של ממלכת פרס (איראן של היום) מבית השושלת הקאג'ארית. הוא שלט מ-17 ביוני 1797 ועד למותו. שלטונו ראה שתי מלחמות נגד האימפריה הרוסית בהם פרס העבירה שטחים צפוניים בחבל הקווקז (דאגסטן, גאורגיה, אזרבייג'ן וארמניה) לידי רוסיה. ההיסטוריון ג'וזף מ. אפון תיאר את השאה שהוא: "מפורסם בקרב הפרסים בשלושה דברים: זקנו הארוך בצורה יוצאת דופן, מותניו דמויי הצרעה וצאצאיו."
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנותיו הראשונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]פֶּתַח' עָלִי כפי שנקרא בצעירותו (כשם סבא-רבא שלו) נולד לשושלת הקאג'ארית העשירה, בת למוצא אזרי שהתמקמה לחופי הים הכספי בזמן שהאומה האיראנית הייתה מפולגת בין שושלת זנד, השושלת האפשארית, בלוצ'יסטן וטאפוריה. בשנת 1794 דודו, אע'א מוחמד ח'אן קאג'אר, כבש את שטחי שושלת זנד ושנתיים אחר כך גם את שטחי השושלת האפשארית. פתח' עלי מונה כמושל של פארס בשנת 1797 כאשר דודו השאה נרצח בעיר שושה כשלושה ימים לאחר שהאחרון כבש אותה. לאע'א מוחמד השאה לא היו כל צאצאים ולכן עלי ירש את הכס הפרסי והפך לשאה.
רוב שלטונו התמקד באומנויות ושימור התרבות הפרסית. עלי התעניין מאוד בקריאה ובידע כללי רב תחומי. בשנת 1797 קרא את הגרסה השלישית המלאה של אנציקלופדיה בריטניקה ודבר מספר שפות אירופאיות, בהם אנגלית. בין לבין השאה התעניין גם באדריכלות והורה לשחזר מקדשים עתיקים.
מלחמה שנייה ברוסיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מנהיג גאורגיה אֶרֶקלֶה השני פעל לשחרור גאורגיה מהפרסים ויצר ברית עם רוסיה הקיסרית. בשביל להעניש את המורדים הגיאורגים בשנת 1797 אע'א מוחמד ח'אן קאג'אר הורה על מבצע לבזיזה של טביליסי. הכוחות הרוסים ברחו מהעיר אך הפרסים לא יכלו לכבוש אותה מחדש עקב רצח אע'א מוחמד באותו הזמן. בשנת 1804 החלה המלחמה הרוסית-פרסית השנייה. הכוחות הרוסית פעלו לכיבוש דאגסטן דרך החוף הכספי ביודעם כי ריכוז הכוחות הפרסי ממוקם בגיאורגיה. נגד רוסיה פתח עלי שאה יזם ברית צרפתית-פרסית עם נפוליאון בשנת 1807. המלחמה נמשכה עד 1813 כאשר מצבם של הפרסים כמו גם הצרפתים במלחמה התדרדר. הפרסים חששו שאם מלחמה תימשך, הרוסים יכבשו את העיר הגדולה תבריז, שהרוסים עמדו כבר בשעריה. לפיכך נחתם הסכם שלום. בהסכם השלום שנקרא הסכם גוליסטן עברו שטחים רחבים מהקווקז מפרס לידי רוסיה.
מלחמה שלישית ברוסיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1826 עלי רצה להחזיר לפרס את האדמות שנלקחו במלחמה הקודמת והורה לבנו מיראז לצעוד בראש צבא של 35,000 חיילים ולספח את השטחים מחדש, צעד זה הוא שהחל את מלחמת רוסיה-פרס השלישית. הפרסים התחברו לגורמים שונים ברחבי הקווקז בהם הצ'רקסים. השנה הראשונה של המלחמה הייתה מאוד מוצלחת לפרס ובמהלכה נכבשו מחדש הערים לנצ'ראן, קובה ובאקו.
בשנת 1827 איוואן פסקביץ' החל מתקפת נגד רוסית ופלש לואראשאפאט, נחצ'יבאן וב-1 באוקטובר כבש צבאו את ירוואן. לאחר 14 ימים הכוחות הרוסים נכנסו לתבריז ובינואר הרוסים הגיעו עד לימת אורמיה. ב-2 בפברואר הוכרחו הפרסים לחתום את הסכם טורקמנצ'אי שהעביר לרוסים את כלל שטחי הקווקז שהיו בחזקת פרס. ההסכם קבע את הגבולות בין פרס (כיום איראן) למדינות הקווקז הקיימים עד היום.
חיים מאוחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאורך שלטונו עלי ערך מספר מלחמות עם האפגנים ועם האימפריה הדוראנית, מלחמות בהם פרס כבשה שטחים אסטרטגיים באזור העיר הראת. עלי העסיק סופרים שיכתבו על מלחמותיו נגד רוסיה בהשראת כתביו של פֿירדוסי.
בשנת 1829 מתנגדים פרסים לרוסיה רצחו את אלכסנדר גריבוידוב, השגריר הרוסי בטהראן. לאות התנצלות עלי שלח את בנו הנסיך ח'וסרו מירזה להתנצל באופן פורמלי בפני הצאר הרוסי, ניקולאי הראשון.
כאשר בנו האהוב היורשו עבאס מירזה נפטר בשנת 1833, עלי הכתיר את נכדו, מוחמד מירזה ליורש כס השאה.
ישנם כ-25 דיוקנים של עלי, חלקם נמצאים בממלכה המאוחדת כגון אחד הממוקם באוניברסיטת אוקספורד. מבין השגרירים הרבים שביקרו את השאה רובם ייצגו אותו בתור אדם נמרץ, חזק ונאור.
השאה נפטר בשנת 1834.
בתקופת שלטונו הוסיף עלי לצד תוארו כשאהנשאה (מלך המלכים) הפרסי גם את התואר המונגולי כגן (חאן החאנים) אשר שימש את התואר המקביל במונגולית.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פתח עלי שאה קאג'אר, באנציקלופדיה איראניקה
- פתח עלי שאה קאג'אר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| אנציקלופדיות | |
|---|---|
| בקרת זהויות |