פתיחת אמאר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פתיחת אמאר
8 צריח שחור פרש שחור רץ שחור מלכה שחורה מלך שחור רץ שחור פרש שחור צריח שחור
7 רגלי שחור רגלי שחור רגלי שחור רגלי שחור רגלי שחור רגלי שחור רגלי שחור רגלי שחור
6
5
4
3 פרש לבן
2 רגלי לבן רגלי לבן רגלי לבן רגלי לבן רגלי לבן רגלי לבן רגלי לבן רגלי לבן
1 צריח לבן פרש לבן רץ לבן מלכה לבנה מלך לבן רץ לבן צריח לבן
א ב ג ד ה ו ז ח
מהלכים 1.פח3
ECO A00
מקור השם צ'ארלס אמאר
פתיחת אב פתיחה נדירה
שם נרדף פתיחת אמוניה, פתיחת המלך השיכור, פתיחת פריז

בערך זה נעשה שימוש
ברישום מסעי שחמט.
להסבר על רישומים
אלה, ראו כאן.

פתיחת אמאר (המכונה גם פתיחת פריז, פתיחת המלך השיכור, או פתיחת אמוניה) היא פתיחת שחמט הפותחת במסע:

  1. פח3

פתיחה זו מכונה לעיתים פתיחת אמוניה, מפני שצורת הרישום של המסע באנגלית, Nh3 היא גם התרכובת הכימית של אמוניה. השחקן הפרסי החובב צ'ארלס אמאר שיחק פתיחה זו בשנות ה-30 של המאה ה-20 ועל שמו קרויה הפתיחה. סביר להניח שהיא קיבלה את שמה על ידי סבלי טרטקובר שהשתמש בשני השמות כדי לכנות פתיחה זו, אף על פי שסופר השחמט טים הרדינג הציע בעליצות ש-"Amar" אלו ראשי תיבות של "Absolutely mad and ridiculous".[1]

בגלל היות פתיחה זו פתיחה נדירה, היא מוגדרת A00 באנציקלופדיית פתיחות השחמט.

סקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו בפתיחת דורקין, לבן מפתח את הפרש שלו למשבצת שוליים בלי שתהיה לכך ממש סיבה אמיתית ומוצדקת, ופיתוח שכזה הוא די מגושם. למרות זאת, פיתוחו של הפרש בצד המלך עוזר לבצע בסופו של דבר הצרחה בצד המלך, בגלל זה 1.פח3 הוא מסע נפוץ יותר מהמסע 1.פא3.

התגובה הנפוצה ביותר של שחור לפתיחה זו היא 1...ד5 שגם נותנת לשחור לתפוס את המרכז וגם פותח אלכסון לרץ שמאיים ב-2...ר:ח3, מה שיכול להרוס את מבנה הרגלים בצד המלך (וגם למנוע בכך הצרחה). לבן ישחק בדרך כלל 2.ז3 כדי למנוע זו (הוספת הגנה של הרץ על הפרש וגם הכנה לפיאנקטו), השחור ימשיך במהלך 2...ה5 ובכך יתפוס אחיזה על המרכז.

וריאציות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן מספר וריאציות מוכרות לפתיחת אמאר. הפתיחה המוכרת ביותר היא גמביט פריז. 1.פח3 ד5 2.ז3 ה5 3.ו4? ר:ח3 ר:ח3 ה:ו4. בגמביט פריז לבן מרשה לשחור לתפוס אחיזה באמצע וגם מפסיד כלים. עקב כך נחשב גמביט זה מפוקפק. הווריאציה היחידה שקיימת לגמביט פריז היא גמביט ההענקה: 5.O-O ו:ז3 6.ח:ז3. וריאציה זו שוחקה לראשונה על ידי סבלי טרטקובר במשחקו נגד אנדור לילינטל בפריז, 1933.

ישנה גם תת-וריאציה מוכרת לאחר תגובת 1...ה5, שנקראת קרייזי קאט: 1.פח3 ה5 2.ו3 ד5 3.פו2.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Winter, Edward., Chess explorations : a pot-pourri from the journal Chess notes, London: Cadogan, 1996, עמ' 89