פתיחת דאנסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פתיחת דאנסט
8 צריח שחור פרש שחור רץ שחור מלכה שחורה מלך שחור רץ שחור פרש שחור צריח שחור
7 רגלי שחור רגלי שחור רגלי שחור רגלי שחור רגלי שחור רגלי שחור רגלי שחור רגלי שחור
6 Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png
5 Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png
4 Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png
3 Chess d44.png Chess l44.png פרש לבן Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png Chess d44.png Chess l44.png
2 רגלי לבן רגלי לבן רגלי לבן רגלי לבן רגלי לבן רגלי לבן רגלי לבן רגלי לבן
1 צריח לבן Chess l44.png רץ לבן מלכה לבנה מלך לבן רץ לבן פרש לבן צריח לבן
א ב ג ד ה ו ז ח
מהלכים 1.פג3
ECO A00
מקור השם טד א. דאנסט
פתיחת אב פתיחה נדירה
שם נרדף פתיחת היינרישן, פתיחה באלטית, פתיחת ואן ג'יט, פתיחת קוטרס, פתיחת סלייפניר, פתיחת מסטרוביק, פתיחה רומנית, התקפת פרש המלכה, פתיחת פרש המלכה, פתיחת מילארד, פרש משמאל
Chess.svg

בערך זה נעשה שימוש
ברישום מסעי שחמט.
להסבר על רישומים
אלה, ראו כאן.

פתיחת דאנסט היא פתיחת שחמט שבה לבן פותח במסע:

  1. פג3

פתיחת דאנסט שחמט זו היא פתיחה נדירה ועקב כך מוגדרת A00 באנציקלופדיית פתיחות השחמט (ECO). פתיחה נדירה זו היא כנראה בעלת המספר הרב ביותר של השמות מבין הפתיחות. היא נקראת גם: פתיחת היינרישן, פתיחה באלטית,  פתיחת ואן ג'יט, פתיחת קוטרס, פתיחת סלייפניר, פתיחת מסטרוביק, פתיחה רומנית, התקפת פרש המלכה, פתיחת פרש המלכה, פתיחת מילארד ופתיחת פרש משמאל (לעיתים משתמשים בשם הגרמני Der Linksspringer).

מקור השמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השמות היינרישן ופתיחה באלטית מגיעים משחקן השחמט הליטאי ארבד היינרישן (1876–1900). הפתיחה נותחה ושוחקה על ידי האמן טד א. דאנסט (11 באפריל 1907 – 18 בדצמבר 1985) מניו יורק, שבעקבותו ניתן לפתיחה זו שמה המוכר ביותר בארצות הברית. רב-האמן הבינלאומי ואמן (שחמט) שחמט בהתכתבות דירק דניאל ("דיק ד.") ואן ג'יט (1 במרץ 1932 – 29 באפריל 2012) שיחק את הפתיחה 1.פג3 לעיתים תקופות, בעקבות כך השם פתיחת ואן ג'יט נהפך לפופולרי בהולנד. הכינוי סלייפניר ניתן לה ככל הנראה בגרמניה. סלייפניר, סוסו של אודין, הוא סוס בעל שמונה רגליים ולפרשים בשחמט ישנן שמונה אפשרויות שונות למסע בכל תור. עורך ומפרסם במגזין צ'כי, אמר שפתיחה זו נותחה על ידי שחקני שחמט אנגליים. זבונימיר מסטרוביק הוא אמן בינלאומי סלובני שמשחק בפתיחה זו לעיתים קרובות. שחקן השחמט האנגלי-אירי טים הרדינג מכנה פתיחה זו "התקפת פרש המלכה".[1] אמן השחמט יו מאיירס קרא לפתיחה זו "פתיחת מילארד" על שם הנרי מילארד (1824–1891), שחקן שחמט בהתכתבות עיוור שפתח רבות בפתיחה זו במשחק סימולטני נגד ג'וזף הנרי בלקבורן. בלקבורן לאחר מכן, שיחק גם הוא פתיחה זו נגד ג'וזף נועה בטורניר לונדון הבינלאומי בשנת 1883.[2] שחק השחמט הגרמני הראלד קיילהאק כתב ספר על פתיחה זו בשנת 2005 ובספרו כתב שרבים מכנים פתיחה זו גם בשם "הגנה רומנית" והוא אישית מעדיף את הכינוי הנייטרלי הגרמני "Der Linksspringer" שפירושו "הפרש משמאל".[3]

ההערות כלליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסע הפתיחה 1.פג3 מפתח את הפרש למשבצת טובה עם השפעה נרחבת על מרכז הלוח בכך שהיא תוקפת את משבצות המרכז ה4 וד5. למרות שמסע זה ניתן למשחק ולא נורא מדי בהשוואה לפתיחות נדירות אחרות, פתיחה זו עדיין נחשבת לנדירה יחסית ועל פי מאגרי מידע שונים המסע 1.פג3 נמצא במקום השמיני בפופולריות שלו מתוך 20 מהלכים ראשונים חוקיים ללבן, אחרי 1.ה4, 1.ד4, 1.פו3, 1.ג4, 1.ז3, 1.ו4 ו-1.ב-3. נכון ל-6 בפברואר 2016, מתוך מעל ל-500,000 משחקים במאגר המידע של האתר ChessGames.com, רק 644 מהם, שהם כ-1 ל-780 משחקים, מתחילים במסע 1.פג3.[4] המסע השלישי בפופולריות שלו, 1.פו3, שגם הוא פיתוח של פרש, נפוץ יותר ממנו פי 66.[4] חלק משחקני השחמט בהתכתבות החזקים, מתחילים במסע 1.פג3 לעיתים תקופות.

הסיבה להיות המסע 1.פג3 לא פופולרי כל כך היא בגלל שהפרש לא באמת עוצר או מונע את השחור מלכבוש את המרכז, השחור יוכל בכל זאת לקדם את הרגלי שלו למשבצת ד5 למרות שהפרש תוקף את משבצת זו בגלל היותו מוגן על ידי המלכה (בזמן שפיתוח הפרש האחר במסע 1.פו3 תמנע מהלבן לכבוש את המרכז על ידי קידום הרגלי לה5) וגם בגלל שמסע זה חוסם את הרגלי במשבצת ג2 מלהתקדם, מה שהופך את המסעות ג3 או ג4 בלתי אפשריים (שבמספר רב של פעמים יהיו מסעים נחוצים) בלי להזיז שוב פעם את הפרש. בנוסף, לאחר 1...ד5, מצב הפרש הוא לא יציב בגלל שלבן יכול לתקוף את הפרש על במסע ד4. למרות שהמסע 1.פג3 מפתח את הכלי למשבצת טובה (בשונה מ-1.פא3 או 1.פח3), ולא מחליש את מצב הלבן (בשונה מ-1.ג4 או 1.ו3) ולא מסע סתמי שלא תורם כלל ללבן (בשונה מ-1.א3 או 1.ח3), החסרונות לעיל הופכים פתיחה זו לניסיון נחות של הלבן לנצל את יתרון המהלך ראשון. מתוך 644 המשחקים שנפתחו במסע 1.פג3 במאגר המידע של האתר ChessGames.com, לבן ניצח ב-34.8% מהמשחקים, 23.9% הסתיימו בתיקו ו-41.3% הסתיימו בניצחון של שחור, עם סך הכל 46.75% אחוזי זכייה ללבן.[5] אחוזי זכייה שנמוכים בהרבה מאחוזי הזכייה בפתיחות הפופולריות יותר 1.ה4 (54.25%), 1.ד4 (55.95%), 1.פו3 (55.8%), 1.ד4 (56.3%) ו-1.ג3 (55.8%).[4]

תגובות אפשריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

1...ד5[עריכת קוד מקור | עריכה]

זו אחת מהתגובות הטובות ביותר של השחור שכובשת את משבצות המרכז ומהווה איום בתקיפת הפרש. לבן יכול למנוע את המסע 2...ד4 על ידי כך שישחק ד4 בעצמו, אבל בכך יתקבל מצב כמו בפתיחת רגלי המלכה אך פחות גמיש עבור הלבן שבו הפרש חוסם את הרגיל במשבצת ג2.[6] המשך אפשרי נוסף הוא 2.פו3 (ואם 2...ד4, 3.פה4), סוג של טנגו הפרשים השחורים עם מסע נוסף.[1] גם המסע 2.ה3 אפשרי, שקיילהאק מכנה אותו "משחק מולר", כאשר לבן מקווה ששחור יגיב במסע 2...ה5 (מסעות נוספים אפשריים גם הם, כמובן) 3.מהח5!?, לדוגמה: 3...פג6 4.רב5 מהד6 5.ד4 ה:ד4 6.ה:ד4 פו6 7.מהה5+! רה6?! (קיילהאק ממליץ על התגובה 7...מד8!! 8.ר:ג6 ב:ג6 9:פו3 רז4) 8.רו4 0-0-0 9.ר:ג6 מה:ג6? 10.פב5!, כאשר לבן מוביל לפחות ברגלי אחד.[7]

תגובת הלבן הנפוצה ביותר למסע 1...ד5 היא 2.ה4. זה אותו המצב כמו במשחק המתחיל ב-1.ה4 ד5 2.פג3, ענף מעורפל של הפתיחה הסקנדינבית. לשחור יש חמש תגובות מתקבלות על הדעת למסע 2.ה4: 2...ה6, שהופך את המצב להגנה צרפתית, 2...ג6 שהופך את המצב לפתיחת להגנת קארו קאן, והמסע 2...פו6 שהופך את המצב לוריאציה של הגנת אלכין. המסע 2...ד4 נותן לשחור יתרון מרחבי, שלבן יכול לנסות ולהרוס בדרכים שונות לפי עקרונות ההיפרמודרניות. קיילהאק כתב בספרו, "2...ד4 נבחרת רק על ידי שחקנים תמימים שנמשכים לעובדה ששחור ישלוט במרחב ובזמן... או על ידי שחקנים חזקים שמודעים לסכנות האסטרטגיות אך מעוניינים בקרב מסובך."[8] הוא מחשיב את התקפת ואן ג'יט, 2...ד4 3.פגה2 ולאחר מכן פז3, ל-"בסיס של פתיחת 1.פג3," "ישות עצמאית אשר שואפת לפעילות מקדימה של הפרש בצד המלך," בדרך כלל לאחר מכן עם פז3, פו3, רג4 או רב-5, 0-0, ואז ד3.[8] וריאציה אלטרנטיבית ללבן כוללות גם את המסע 3.פב1!?, שבו הגיע פעם ואן ג'יט לתיקו עם בוריס ספאסקי. בנוסף יש המשחקים לאחר 3.פגה2 וריאציה של התקפת המלך ההודי עם ד3, ז3, רז2, ו4, פו3, ואז 0-0, קיילהאק מכנה משחק כזה כ-"התקפת הלטאה".[9]

האלטרנטיבה החמישית, 1...ד5 2.ה4 ד:ה4, מובילה למשחק פתוח יותר. לאחר 3.פ:ה4, לשחור יש מספר מהלכים אפשריים, 3...ה5, 3...פג6, 3...רו5, 3...פד7, 3...פו6, ואפילו 3...מהד5!? שהופך את המצב להגנה סקנדינבית לאחר 4.פג3.[10] לאחר 3...ה5, תגובה טובה של הלבן היא 4.רג4, כאשר חלק מתגובותיו של השחור יכולות להוביל לאסון, לדוגמה: 4...רה7? 5.מהח5! ולבן מרוויח לפחות רגלי לאחר 5...ז6 6.מה:ה5 או 5...פח6 6.ד3; או 4...פו6? 5.פז5! פד5 ועכשיו 6.ד4!, 6.מהו3!, ו-6.פ:ו7!? מ:ו7 7.מהו3+ כולם אפשריים, עם מצבים דומים להתחלה של הגנת שני הפרשים (1.ה4 ה5 2.פו3 פג6 3.רג4 פו6 4.פז5 ד5 5.ה:ד5 פ:ד5?!), למרות שגם 3...ה5 4.רג4 פג6! אפשרי למשחק.

האמן הבינלאומי ריצ'רד פאליסר, בספרו שכתב בשנת 2006 Beating Unusual Chess Openings, ממליץ לשחור לשחק 1...ד5 2.ה4 ד:ה4 3.פ:ה4 פד7. הוא מסביר, "שחור לא מנסה להפריך את פתיחתו של הלבן או לצבור מרחב (על ידי 2...ד4), אלא פשוט מתפשר על פיתוח הגיוני. המצב צריך להיות דומה גם להגנת קארו קאן וגם להגנה צרפתית-רובינשטיין. שחור יקווה להדגים שהוא הרוויח מהימנעותו לשחק מוקדם ...ג6 או ...ה6, בזמן שלבן ימנע מהמסע ד4, ויעדיף מבנה עם רג4 ו-ד3"[11]. לאחר 4.רג4, המסע הטבעי 4...פזו6!? מוביל למצב מאוד לא ברור אם לבן יגיב ב-5.ר:ו7+!? מ:ו7 6.פז5+ מז8 7.פה6 מהה8 8.פ:ג7[12][13]. מסע סולידי יותר הוא 4...ה6 (קיילהאק טען שמסע זה טוב).

1...ג5[עריכת קוד מקור | עריכה]

1...ג5 משוחקת לעיתים תקופות על ידי חובבי הגנה סיציליאנית, שאליו בדרך כלל הופך גם המצב, או שמיד לאחר המסע 2.ה4 או בנקודה מאוחרת יותר. לבן יכול גם להישאר במצב הייחודי לפתיחת 1.פג3, לפחות למספר תורות, עם 2.פו3 ולאחר מכן 3.ד4, שנותן לשחור מגוון אפשרויות לתגובות אפשריות. וריאציה אחת שפאליסר ממליץ לשחור היא 2.פו3 פו6 3.ד4 (3.ה4 הופך לסיציליאנית) ג:ד4 4.פ:ד4 ד5!? (תופס את המרכז) 5.רז5 פבד7! 6.ה4 (קריטי יותר מהמהלך הפסיבי 6.ה3?!) ד:ה4 7.מהה2 ה6!? 8.O-O-O רה7 9.פ:ה4 O-O כאשר "ללבן לא נראה כל יתרון"[14].

אם לבן בוחר לעבור למצבים שונים של הגנה סיציליאנית סטנדרטית, הפרש שלו שמחויב למשבצת ג3 עשוי להוות לו חיסרון במספר וריאציות. הסיציליאנית הסגורה, מתקבלת לרוב על ידי 1.ה4 ג5 2.פג3, ללא מסע של ד4 על ידי לבן, מה שעשוי להוות מספר בעיות תיאורית לשחור[15]. אם לבן בוחר במקום לשחק סיציליאנית פתוחה עם 2.ה4 ו-3.פו3 או פזה2, ואחר כך ד4, מיקום הפרש על משבצת ג3 מונע מלבן לשחק את קשירת מרקוזי עם ג4. מה שמוביל לסיציליאנית נוסח דרקון מואץ עם 2...פג6 ו-3...ז6[16]. שחור עשוי לעצור את המסע המתוכנן של הלבן ד4 גם על ידי משחק מוקדם של ...ה5, משחק לדוגמה: 1.פג3 ג5 2.ה4 פג6 3.פו3 ה5 או 3.פזה2 ה5.

1...פו6[עריכת קוד מקור | עריכה]

רב האמן לארי קאופמן ממליץ על המסע 1...פו6, בהתכוון לענות על המסעות 2.ה4 ב-2...ה5 או 2.ד4 ב-2...ד5.[17] קיילהאק כתב בספרו "1...פו6 היא אחת מהתגובות הלא נעימות לשחקנים הפותחים ב-1.פג3. השחור משאיר את כל האפשרויות פתוחות, הוא יכול לבחור בין משחק מרכזי (...ד5 ואז ...ג5) או מערכת הודית (...ז6, רז7). ... מבין כל המסעות [השניים] האפשריים [ללבן], אין ממש מסע בולט."[18] המסעות הכי נפוצים ופשוטים ללבן הם 2.ד4 ו-2.ה4, אך הם לא מבטיחים יתרון משמעותי ללבן. לאחר 2.ד4, 2...ד5 יוביל למתקפת ריכטר-ורסוב (3.רז5) או שלסוג אחר של משחק רגלי המלכה שבו לבן חסם לעצמו את הרגלי במשבצת ג2, במקרה כזה ללבן סיכוי קטן להגיע ליתרון.[19] לאחר 2.ה4, שחור יכול לשחק עדיין 2...ד5 שמביא את המצב לסוג של הגנת אלכין; או 2...ד6 3.ד4 ז6 שהופך פתיחת פירץ או 3...ה5 שהופך להגנת פילידור. התגובה המבוססת ביותר ל-2.ה4 היא 2...ה5, המובילה למשחק וינאי או, לאחר 3.פו3 פג6, לפתיחת ארבעת הפרשים, אף אחת מאלה לא מעניקה ללבן יתרון הראוי להערכה.[20][21] קיילהאק מנתח גם כמה מספר אפשרויות פחות סבירות למסע השני של הלבן, כמו 2.ב-3, 2.פו3, 2.ו4 (צורה בלתי שגרתית לפתיחת בירד שקיילהאק מכנה "מערכת האסום"), 2.ז3, ואפילו הגמביט 2.ז4?!. ריצ'רד פאליסר כותב שאף אחת מהאלטרנטיבות האלו ל-2.ה4 "משכנעות באמת או אמורות לסבך את השחור בלוח".[22]

1...ה5[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסע טבעי זה אפשרי למשחק, אבל מסוכן אם לשחור אין אסטרטגיה ואינו יודע מה הוא עושה. משחקים רבים מתחילים ב-1...ה5 2.פו3 פג6 3.ד4, עם הזדמנויות מועטות עבור השחור, המשך המשחק ב-3...ה:ד4 4.פ:ד4 פו6 5.רז5. קיילהאק כותב שוריאציה זו "מתרחשת לעיתים קרובות ומציעה הזדמנויות מעולות בשביל ניצחון מוקדם" על ידי לבן ומוסיף גם "רק שני מסעות (5...רב4 ו-5...רג5) לא הורסים לגמרי את משחקו של השחור".[7]

טרנספוזיציות לפתיחות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסע 1.פג3 נחשב לפתיחה נדירה, אז הוא מוגדר A00 על ידי אנציקלופדיית פתיחות השחמט. אמנם, טרנספוזיציות לפתיחות מוכרות יותר הן אפשריות, לגבי רבות מהן מפורט ונידון לעיל. בנוסף, 1.פג3 ד5 2.ה4 מוביל להגנה סקנדינבית; 1.פג3 ה5 2.פו3 פג6 3.ד4 ה:ד4 4.פ:ד4 פו6 5.ה4 מוביל למשחק ארבעת הפרשים; 1.פג3 ה5 2.פו3 פג6 3.ה4 רב5 או 3...ז6 מוביל למשחק שלושת הפרשים; 1.פג3 פג6 2.ד4 ד5 3.ה4 או 2...ה5 3.ד5 פגה7 4.ה4 או 3.ד:ה5 פ:ה5 4.ה4, מובילים כולם להגנת נימצוביץ'; 1.פג3 ב6 2.ה4 רב7 3.ד4 מוביל להגנת אוון. טרנספוזיציה להגנה הולנדית אפשר גם כן 1.פג3 ו5 2.ד4, אבל קיילהאק מחשיב את 2.ה4! מסוכן יותר, מתכוון ל-2...ו:ה4 3.ד3, גמביט פרום מהופך.[23] האלטרנטיבות של השחור למסע 2...ו:ה4 הן 2...ד6, כאשר 3.ד4 מובילה להגנת בלוג; והמסע 2...ה5?!, כאשר 3.פו3 יוצרת גמביט לטבי, אבל 3.ה:ו5!, כמו במשחק של וילהלם שטייניץ נגד סם לויד, עשוי להיות חזק יותר.[24]

משחקים לדוגמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דוגמה לניצחון מהיר של דאנסט עצמו נגד השחמטאית האמריקאית, אלופת ארצות הברית תשע פעמים, ג'יזלה קאהן גרסר. דוגמה זו מראה את הבעיות העלולות להיווצר לשחור אם הוא לא נזהר מפיתוח הכלים המהיר של הלבן:
    דאנסט–גרסר, ניו יורק 1950
    1. פג3 ה5 2. פו3 פג6 3. ד4 ה:ד4 4. פ:ד4 פו6 5. רז5 ד5? (מסע טוב יותר היה 5...רב-4, 6.פ:ג6 ב:ג6 7.מהד4 רה7 8.ה4 0-0 9.רד3 ח6 10.רו4 ד5 11. 0-0 ד:ה4 והמשחק הסתיים בתיקו מהיר לאחר מספר תורות במשחקם של אקבג'הארג–אוים, באליפות העולם ה-14 בשחמט בהתכתבות) 6. ה4! רה7 7. רב5 רד7 8. ה:ד5 פ:ד5 9. פ:ד5 ר:ז5 10. מהה2+ פה2? (מסע מפסיד. 10...רה7 11.O-O-O היא גם תגובה מרושלת. למרות היות המסע 10...מו8 לא נעים, שחור היה צריך לנסות אותו.) 11.מהה5! ר:ב5? (11...0.0! 12.מה:ז5 פ:ד5 13.מה:ד5 ג6 ושחור זוכה בכלי חזרה) 12. פ:ג7+ מו8 13. פדה6 (עכשיו 13...ו:ה6 14.ה6+ זוכה במלכה השחורה) 0–1 (הערות מבוססות על הערותיו של טים הארדינג)[25]
  • ואן ג'יט, אלוף נוסף שהשתמש בפתיחה זו מביס את יריבו כמעט באותה המהירות:
    ואן ג'יט–גויט, פרמריבו 1967
    1. פג3 ד5 2. ה4 ד4 3. פגה2 ה5 4. פז3 ז6 5. רג4 רז7 6. ד3 ג5 7. פו3 פג6 8. ג3 פזה7 9. פז5 0-0 (עכשיו ללבן יש מסע התקפי מפתיע.) 10. פח5! בח8 (10...ז:ח5 11.מה:ח5 ח6 12.פ:ו7 יהיה הרה אסון; 10...פא5 11.פ:ז7 פ:ג4! 12.ד:ג4 מ:ז7 הוא מאולץ.) 11. מהו3 מהה8 12. פו6+ ר:ו6 13.מה:ו6 ד:ג3 (זה הפסד מאולץ. שוב זה היה הכרחי לאיים על הרץ במשבצת ג4 על ידי ...פא5.) 14. פ:ו7 צ:ו7 15. רח6 0–1 (הערות מבוססות על הערותיו של אריק שילר באתר Chessgames.com)[26]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Harding, T. D. (1974), Irregular Openings, Chess Digest Magazine
  2. ^ Joseph Henry Blackburne vs Josef Noa (1883), www.chessgames.com
  3. ^ Dvoret︠s︡kiĭ, M. I. (Mark Izrailevich), Dvoretsky's endgame manual, Milford, CT: Russell Enterprises, Inc, 2003, עמ' 7
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 Chess Opening Explorer, www.chessgames.com
  5. ^ חישוב אחוז הניצחון הוא על ידי הוספת חצי מאחוז המשחקים שהסתיימו בתיקו לאחוז הניצחונות, במקרה הזה 34.8 ועוד חצי מ-23.9.
  6. ^ Kaufman, Larry., The chess advantage in black and white : opening moves of the grandmasters, New York: Random House Puzzles & Games, 1st ed, 2004, עמ' 469, 473
  7. ^ 7.0 7.1 Dvoret︠s︡kiĭ, M. I. (Mark Izrailevich), Dvoretsky's endgame manual, Milford, CT: Russell Enterprises, Inc, 2003
  8. ^ 8.0 8.1 Dvoret︠s︡kiĭ, M. I. (Mark Izrailevich), Dvoretsky's endgame manual, Milford, CT: Russell Enterprises, Inc, 2003, עמ' 44
  9. ^ Dvoret︠s︡kiĭ, M. I. (Mark Izrailevich), Dvoretsky's endgame manual, Milford, CT: Russell Enterprises, Inc, 2003, עמ' 125
  10. ^ Dvoret︠s︡kiĭ, M. I. (Mark Izrailevich), Dvoretsky's endgame manual, Milford, CT: Russell Enterprises, Inc, 2003, עמ' 131, 144, 146, 158, 172, 176
  11. ^ Palliser, Richard., Beating unusual chess openings, London: Everyman Chess, 2006, עמ' 143
  12. ^ Dvoret︠s︡kiĭ, M. I. (Mark Izrailevich), Dvoretsky's endgame manual, Milford, CT: Russell Enterprises, Inc, 2003, עמ' 158-163
  13. ^ Palliser, Richard., Beating unusual chess openings, London: Everyman Chess, 2006, עמ' 144-146
  14. ^ Palliser, Richard., Beating unusual chess openings, London: Everyman Chess, 2006, עמ' 154-156
  15. ^ Firmian, Nick de., Modern chess openings : MCO-15, New York, NY: Random House Puzzles & Games, 15th ed, 2008, עמ' 346
  16. ^ Gallagher, Joe., Beating the Anti-Sicilians, New York: H. Holt, 1994, עמ' 146
  17. ^ Kaufman, Larry., The chess advantage in black and white : opening moves of the grandmasters, New York: Random House Puzzles & Games, 1st ed, 2004, עמ' 484
  18. ^ Dvoret︠s︡kiĭ, M. I. (Mark Izrailevich), Dvoretsky's endgame manual, Milford, CT: Russell Enterprises, Inc, 2003, עמ' 338
  19. ^ Kaufman, Larry., The chess advantage in black and white : opening moves of the grandmasters, New York: Random House Puzzles & Games, 1st ed, 2004, עמ' 469, 473
  20. ^ Firmian, Nick de., Modern chess openings : MCO-15, New York, NY: Random House Puzzles & Games, 15th ed, 2008, עמ' 121
  21. ^ Kaufman, Larry., The chess advantage in black and white : opening moves of the grandmasters, New York: Random House Puzzles & Games, 1st ed, 2004, עמ' 364-365
  22. ^ Palliser, Richard., Beating unusual chess openings, London: Everyman Chess, 2006, עמ' 142
  23. ^ Dvoret︠s︡kiĭ, M. I. (Mark Izrailevich), Dvoretsky's endgame manual, Milford, CT: Russell Enterprises, Inc, 2003, עמ' 269-270
  24. ^ Wilhelm Steinitz vs Sam Loyd (1867) "Loyd of London", www.chessgames.com
  25. ^ Log in or Subscribe – ChessCafe.com, www.chesscafe.com (בAmerican English)
  26. ^ http://www.chessgames.com/perl/nph-chesspgn?text=1&gid=1335774