צ'אק מקאן
.jpg) | |
| לידה |
2 בספטמבר 1934 ברוקלין, ניו יורק, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
8 באפריל 2018 (בגיל 83) לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
פורסט לאון ממוריאל פארק |
| שם לידה |
Charles Jonathan Thomas McCann |
| מדינה |
ארצות הברית |
| מקום מגורים |
קליפורניה |
| תקופת פעילות |
מ-1942 |
| מספר צאצאים |
3 |
|
www | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
צ'אק מקאן (באנגלית: Chuck McCann; 2 בספטמבר 1934 – 8 באפריל 2018) היה שחקן, קומיקאי, מדבב, בובנאי, מגיש פרסומות ומנחה טלוויזיה אמריקאי. הקריירה שלו השתרעה על פני שבעה עשורים, והוא נודע במיוחד בזכות תרומתו לטלוויזיה ולבידור לילדים.
מקאן התפרסם בראש ובראשונה כמנחה וכיוצר של תוכניות ילדים פופולריות, ובהן The Chuck McCann Show. לצד עבודתו הטלוויזיונית, עסק גם בדיבוב והשתתף בהפקות אנימציה רבות. כמו כן, הקליט אלבומים קומיים בסגנון פרודי שזכו לפופולריות.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחילת הקריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקאן נולד בברוקלין והחל לבצע קריינות ברדיו כבר בגיל שש. עד גיל 12 הקים מועדון מעריצים ללורל והארדי וביצע חיקויים של אוליבר הארדי.[1] הוא התקדם בהדרגה למעמד של כוכב מקומי כשעבד כשוליה במספר תוכניות ילדים, כגון קפטן קנגורו. פריצת הדרך שלו הגיעה כשהופיע ב־The Sandy Becker Show ב־WABD, לאחר שמנחה התוכנית המקורי יצא לחופשה בדרום אמריקה. האלבום הנמכר ביותר המשפחה הראשונה, תקליט משנות ה-60 המוקדמות שלעג לנשיא ארצות הברית הנבחר הטרי ג'ון פ. קנדי ולמשפחתו, כלל את קולו של מקאן בין הקולות המופיעים בו.[2]
בסוף שנות ה-60 הופיע בסרט משנת 1968 צייד בודד הוא הלב והשתתף באופן קבוע בתוכנית The Garry Moore Show של CBS.
הוא החל בקריירה של משחק קולי באנימציה, כשהשתתף בפרויקטים שונים, החל מקול מק'קול של בוב קיין ועד לדמותו של סוני הציפור המשוגעת בפרסומות של ג'נרל מילס. הוא אף היה אחד הכוכבים של Turn-On, תוכנית נגזרת של צחוקים בהפקת ג'ורג' שלאטר.
טלוויזיה בשנות ה-70
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות ה-70 עברו חייו וקריירתו של מקאן מערבה, והוא התיישב בלוס אנג'לס. הוא הופיע לעיתים קרובות כשחקן אורח בתוכניות טלוויזיה ברשתות שונות, כולל בית קטן בערבה, בוננזה, קולומבו, תיקי הרוקפורד ו־The Bob Newhart Show. הוא השתתף בסרט הטלוויזיה מ-1973 הנערה הכי סבירה ל... והיה שחקן קבוע בסדרה של נורמן ליר כל מה שמנצנץ.
בנוסף, כיכב לצד בוב דנבר בסיטקום הבוקר של שבת ב-CBS, Far Out Space Nuts, אותו יצר יחד עמו. שנות ה-70 הביאו לו גם תהילה בזכות סדרת פרסומות ארוכת שנים לדאודורנט Right Guard: הוא גילם את השכן הנלהב עם הסיסמה "היי, בחור!" שהופיע בצד השני של ארון תרופות משותף, מול השחקן ביל פיור.[3]
מקאן הופיע בתפקיד וולי סטון בפרק "רצח על הבמה 17" בעונה השנייה של סטארסקי והאץ', שבו גילם קומיקאי לשעבר שהפך לרוצח. בפרק זה זכו כישורי המשחק של מקאן לבלוט, והוא הצליח לגלם מגוון דמויות לאורך הפרק.
מקאן חיקה את אוליבר הארדי בפרסומות למוצרים שונים (בשיתוף עם ג'ים מקג'ורג' שגילם את סטן לורל), ובמשך כמה שנים שיחק את התפקיד החוזר של קריס קרינגל בעונת החגים באופרת הסבון של NBC סנטה ברברה. ב-1965, יחד עם ג'ון מקייב, היה בין חמשת המייסדים של אגודת בני המדבר, מועדון הערכה עולמי לעבודותיהם של לורל והארדי. ב-1974 שיחק תפקיד בקוג'אק.
קולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]סרטיו הבולטים לאחר הלב הוא צייד בודד היו המקרין (1971), ג'ניפר במוחי (1971), לינדה לאבלייס לנשיאות (1975), תרגיל לבלשית מתחילה (1978), C.H.O.M.P.S. (1979), שביל החזרה (1982), המבורגר: הסרט (1986), Thrashin' (1986) והחיפושית דוהרת שוב (1974), שם גילם את לוסטגרטן, נשיא חברת ההריסות לוסטגרטן.
מקאן שיחק תפקיד משנה בסרט האימה מ-1988 ארון הבגדים של קמרון וכן תפקידים קטנים בסרטיו של מל ברוקס רובין הוד: גברים בגטקעס (1993) ודרקולה: מת ואוהב את זה (1995).
חזרה לשורשים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1980 התאחדו מקאן ופול אשלי ליצירת שני פיילוטים לתוכניות טלוויזיה: Tiny TV, סדרת בובות סאטירית/מגוונת המיועדת למבוגרים בשוק הכבלים, ו־LBS Children's Theater, תוכנית אנתולוגיה של סרטי ילדים שבה מקאן ובובות פול אשלי היו אמורים להציג שידורים חוזרים של ספיישלים אנימציה בפריים טיים וסרטי אנימציה אירופיים. עם זאת, פול אשלי נאלץ לעזוב את הפרויקטים לאחר שהתגלה כי הוא סובל ממחלת אלצהיימר. Tiny TV מעולם לא הגיע למימוש, אך LBS Children's Theater נרכשה להפצה ארצית ב-1983. מקאן הנחה את הסדרה לבדו משום שאשלי לא זכה לראות את התוכנית, לאחר שנפטר ב-3 בספטמבר 1984.
ב-1989 חזר מקאן לטלוויזיה יומית לילדים פעם נוספת עם Chuck McCann's Funstuff, בהפקתו של אגדת תוכניות הילדים הניו יורקית סוני פוקס. התוכנית שודרה בימי חול בבוקר ב־KHJ-TV מיום שני, 18 בספטמבר 1989, ועד יום שישי, 13 באוקטובר 1989.
שנות ה-90
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות ה-90 ייסד מקאן והשתתף ב-Yarmy's Army, קבוצה של קומיקאים ושחקני אופי מדורו שהתכנסו באופן קבוע כדי לעודד את דיק יארמי, אחיו של דון אדמס, שגסס מסרטן. הקבוצה, שהתהדרה בכישרון קומי עצום, כללה חברים כמו הארווי קורמן, שלי ברמן, טים קונוויי ועוד רבים.
לאחר מותו של יארמי, הקבוצה נשארה יחד כדי לעודד את עצמה, שכן הגיל המתקדם ובעיות בריאות הקשו יותר ויותר על חבריה להשיג עבודה קבועה. בנוסף לארוחות חודשיות, הם הופיעו במופעים קבוצתיים שונים במקומות נבחרים ברחבי המדינה.
אחד מתפקידי הקריינות הידועים ביותר שלו היה הדבר בסדרות האנימציה ארבעת המופלאים והענק הירוק, וכן הנבל בליזארד באיירון מן.
הוא גם שיחק את הפ הפאלאמפ בהרפתקאות פו הדוב של דיסני. הוא היה קולו של לדרנק בעונה השנייה של ג'י. איי. ג'ו. במהלך שנות ה-90 ועד המילניום החדש, הוא הופיע בפרסומות בזמן חג המולד, שיחק את סנטה קלאוס עבור מוצר זה או אחר, והשתתף בתפקידים בטלוויזיה ובקולנוע (סברינה המכשפה הצעירה).
שנות ה-2000 וה-2010
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות ה-2000 הופיע מקאן ב־They Call Him Sasquatch (2003) ו־Dorf da Bingo King (עם חברו הוותיק, טים קונוויי).
הוא גם הופיע פעמים רבות כשופט בבוסטון ליגל, כולל בפרק הסיום של שעתיים בדצמבר 2008.
ב-2013 דיבב מקאן את מוסף "מו" מאסטרו ג'ובאני בפרק של הרפתקאות פין וג'ייק, את ראש העיר גרפטון בגארפילד שואו ב-2016 חזר לגלם את האמיבות בבנות הפאוור פאף.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקאן נישא לסוזן קונר ב-1958 ונולד להם בן. הם התגרשו ב-1966, ולאחר מכן נישא לדוגמנית איילין סומרסטראד ונולדו להם שתי בנות. הם התגרשו ב-1977, והוא נישא לסוכנת שלו, בטי פאנינג, איתה נשאר נשוי עד מותו.[4] הוא היה חבר קרוב של יו הפנר ואורח קבוע באחוזת פלייבוי.[5]
מקאן נפטר ב-8 באפריל 2018 מאי ספיקת לב במרכז רפואי סידרס-סיני בלוס אנג'לס.[6] גופתו נשרפה ושאריותיו נמצאות בפארק הזיכרון פורסט לון.
הוא הותיר אחריו את אשתו השלישית, בטי פאנינג, ושתי בנות מנישואיו השניים. בנו מנישואיו הראשונים, שון, נפטר ב-2009.[7][8]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צ'אק מקאן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
צ'אק מקאן, ברשת החברתית פייסבוק
צ'אק מקאן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
צ'אק מקאן, סרטונים בערוץ היוטיוב
צ'אק מקאן, באתר פינטרסט
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Roberts, Sam (9 באפריל 2018). "Chuck McCann, Zany Comic in Early Children's TV, Dies at 83". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-5 ביוני 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Nesteroff, Kliph (16 ביוני 2015). "Classic Television Showbiz: An Interview with Chuck McCann".
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Dusenberry, Phil (2006). One Great Insight Is Worth a Thousand Good Ideas. Portfolio Trade. ISBN 978-1591841425.
- ^ Marzlock, Ron (4 בנובמבר 2021). "Chuck McCann always made the children laugh". Queens Chronicle. נבדק ב-5 ביולי 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Arnold, Jeremy (באפריל 2002). "Everybody Comes to Hef's". Premiere. אורכב מ-המקור ב-8 במאי 2006.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Koseluk, Chris (8 באפריל 2018). "Chuck McCann, Comic Actor and Popular Kids TV Host, Dies at 83". The Hollywood Reporter. ISSN 0018-3660.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Roberts, Sam (9 באפריל 2018). "Chuck McCann, Zany Comic in Early Children's TV, Dies at 83". The New York Times.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Chuck McCann, legendary comic and WPIX personality, dead at 83: friends". pix11.com. 9 באפריל 2018. נבדק ב-9 באפריל 2018.
{{cite web}}: (עזרה)