צ'ארלי כריסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צ'ארלי כריסט
Charlie Crist
Charlie Crist 115th Congress photo.jpg
לידה 24 ביולי 1956 (בן 65)
אלטונה, פנסילבניה, ארצות הברית
שם מלא צ'ארלס ג'וזף כריסט הבן
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת המדינה של פלורידה
אוניברסיטת סמפורד
עיסוק פוליטיקאי, עורך דין, שחקן פוטבול עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הדמוקרטית (מאז 2012)
עצמאי (2012-2010)
המפלגה הרפובליקנית (לפני 2010)
דת מתודיזם[1]
בת זוג אמנדה מורו (1980-1979)
קרול כריסט (2017-2008)
Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של צ'ארלי כריסט
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס ה-13 של פלורידה
3 בינואר 2017–מכהן
(4 שנים ו־29 שבועות)
→ דייוויד ג'ולי
מושל פלורידה ה־44
2 בינואר 20074 בינואר 2011
(4 שנים)
התובע הכללי של מדינת פלורידה ה־35
7 בינואר 20032 בינואר 2007
(4 שנים)
תחת המושל ג'ב בוש
חתימה Charlie Crist Signature.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

צ'ארלס ג'וזף כריסט הבןאנגלית: .Charles Joseph Crist Jr; נולד ב-24 ביולי 1956) הוא פוליטיקאי ומשפטן אמריקאי, המכהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס ה-13 של מדינת פלורידה, מאז 2017. בבסיס המחוז שוכנת העיר סיינט פיטרסברג. בשנים 2007–2011 כיהן כמושל פלורידה.

כריסט החל את הקריירה הפוליטית שלו כאיש המפלגה הרפובליקנית. בשנים 1993–1999 היה חבר הסנאט של פלורידה, ב-1998 התמודד מול הסנאטור בוב גרהאם לסנאט של ארצות הברית אך הפסיד, ואז בשנים 2001–2003 היה נציב החינוך של ממשלת פלורידה. בטרם נבחר למושל בבחירות אמצע הכהונה ב-2006, היה כריסט התובע הכללי של פלורידה בין שנים 2003–2007.

בבחירות 2010 בחר כריסט שלא להתמודד לתקופת כהונה נוספת כמושל, וב-12 במאי 2009 הכריז על התמודדותו לסנאט של ארצות הברית. אחרי תקופה ארוכה בה הוביל בבחירות המדימות שנערכו במפלגה הרפובליקנית, הוא איבד את ההובלה בסקרי דעת הקהל למרקו רוביו, ובאפריל 2010 עזב כריסט את המפלגה הרפובליקנית והתמודד כעצמאי[2]. בבחירות הכלליות הוא הפסיד לרוביו במערכת בחירות בעלת שלושה מועמדים מרכזיים, וכהונתו כמושל תמה בינואר 2011.

ב-7 בדצמבר 2012 הצטרף כריסט אל המפלגה הדמוקרטית, לאחר שתמך בנשיא ברק אובמה בהתמודדותו לתקופת כהונה שנייה כנשיא ארצות הברית בבחירות לנשיאות שנערכו באותה השנה[3]. בראשית נובמבר 2013 הודיע כי יתמודד פעם נוספת לתפקיד המושל בבחירות 2014. בהפרש זעום בן אחוז בודד, הוא הפסיד ליורשו במשרד המושל, ריק סקוט הרפובליקני. בבחירות 2016 נבחר כריסט לבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס ה-13. כריסט הוא המושל לשעבר היחיד המכהן בבית הנבחרים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת סוף חודש יולי 1956 נולד כריסט באלטונה (Altoonaׁׁׂׂ) שבפנסילבניה, בנם של צ'ארלס ג'וזף כריסט, רופא אמריקאי ממוצא יווני-קפריסאי ולבנוני, וננסי (לבית לי), לה שורשים סקוטיים-איריים, ולשיים ושווייצריים. שם משפחתו הוא למעשה אמריקניזציה לשם משפחתו היווני המקורי "כריסטודולו"[4]. הוא השני מבין ארבעת ילדיהם של צ'ארלס וננסי ולו שלוש אחיות: מרגרט כריסט ווד, אליזבת כריסט היידן, וקת'רין כריסט קנדי.

בילדותו עבר כריסט לסיינט פיטרסברג שבפלורידה, שם למד בחטיבת הביניים ריביירה ובתיכון סיינט פיטרסברג, שם סיים את לימודיו ב-1974. הוא למד באוניברסיטת וייק פורסט במשך כשנתיים. כסטודנט באוניברסיטה זו, היה כריסט קוורטרבק של נבחרת הפוטבול של האוניברסיטה במהלך שנתו הראשונה והשנייה שלו, לפני שהועבר לאוניברסיטת המדינה של פלורידה בטלהסי[5]. שם קיבל לראשונה תואר ראשון, נבחר לסגן נשיא התאחדות הסטודנטים והיה חבר באחוות פי קאפה אלפא. לכריסט תואר שני במשפטים מבית הספר קמברלנד למשפט שבאוניברסיטת סמפורד, השוכנת באלבמה.

לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר למשפטים באוניברסיטת סמפורד ב-1981, וצלח אחרי פעמיים כושלות את בחינות לשכת עורכי הדין של מדינת פלורידה, נשכר כריסט כיועץ כללי לליגת הבייסבול המשנית (Minor League Baseball), שבסיסה בסיינט פיטרסברג. בעל שאיפות פוליטיות, כריסט היה לראשונה מועמד לתפקיד ציבורי בשנת 1986, כאשר התמודד בבחירות מקדימות לייצוג מחוז פינלאס בסנאט של פלורידה מטעם המפלגה הרפובליקנית. לאחר שהפסיד בבחירות אלה, הצטרף כריסט למשרד ערוכי הדין של גיסו בסיינט פיטרסברג אך עד מהרה שב לפוליטיקה של ארצות הברית כעוזר במטה הבחירות של קוני מאק לסנאט של ארצות הברית[6].

בסנאט המדינתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1992 נבחר כריסט לתקופת כהונה בת שנתיים בסנאט של פלורידה, הבית העליון של בית המחוקקים במדינה, כנציג מחוז הבחירה ה-20 שבתחומו חלקים רבים מסיינט פיטרסברג ומדרום טמפה. בבחירות הוא גבר על הסנאטורית המכהנת מטעם המפלגה הדמוקרטית הלן גורדון-דייוויס הוותיקה, ברוב של 58.3% מקולות הבוחרים לעומת 41.7 אחוזים שגרפה גורדון-דייוויס. כריסט הצליח להדיח אותה מתפקידהּ בעקבות איחוד מחוזות בחירה שהתקיים באותה השנה, אשר סידר מחדש את מאזן הכוחות באזור מפרץ טמפה באופן משמעותי. ניצחונו זכה לתהודה לאור העובדה שהוביל לקץ השליטה הדמוקרטית בת 128 השנים בסנאט של פלורידה, שכן הרפובליקנים זכה בשלושה מושבים נוספים בבחירות 1992, והתוצאה הסופית הייתה 20-20 ושוויון בין המפלגות.

כריסט היה ידוע כסנאטור התומך במערכת משפט פלילית קפדנית, והוא נתן את חסותו לחקיקה המחייבת את האסירים לרצות לפחות 85% מעונשם בטרם יהיו זכאים לשחרור מוקדם. הוא תמך בהעלאת שכר המורים, בבתי ספר עצמאיים המקבלים מימון ציבורי ובלוחיות רישוי מיוחדות לשימור ביצות. בראשותו של כריסט, ועדת האתיקה והבחירות של הסנאט חקרה את פעולותיו של המושל לוטון צ'ילס, בצל האשמות כי מטה הבחירות של צ'ילס ביצע "שיחות הפחדה" לאזרחים ותיקים ימים לפני הבחירות לתפקיד המושל ב-1994. צ'ילס העיד בפני הוועדה והודה כי מטה הבחירות אכן ביצוע שיחות שנועדו להפחיד מצביעים. ב-1994 נבחר כריסט מחדש לקדנציה בת ארבע שנים בסנאט כשלו 63.3% מקולות הבוחרים[7].

בממשלת פלורידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות 1998 יצא לכריסט מוניטין לאומי כאשר היה מועמד המפלגה הרפובליקנית לסנאט של ארצות הברית נגד הסנאטור המכהן בוב גרהאם. בבחירות הכלליות הוא הפסיד לגרהאם בפער של 26%[8]. בשנת 2000 הוא נבחר לנציב החינוך של פלורידה, תפקיד אותו מילא עד שהפך התפקיד מכזה שנבחרים אליו אל כזה שממונים אליו, כתוצאה מתיקון חוקתי משנת 1998. כריסט עזב את תפקידו לאחר שנבחר לתובע הכללי של מדינת פלורידה.

בשנת 2002 כריסט נבחר כאמור לתובע הכללי של פלורידה. מועמדותו נתמכה על ידי ג'ון וולש, מנחה התוכנית "המבוקשים ביותר באמריקה" של רשת הטלוויזיה פוקס. וולש ותומכים אחרים נימקו את תמיכתם בכריסט על עבודתו ב"מרכז לילדים נעדרים ומנוצלים". קבוצות זכויות אזרח וצרכנים שיבחו את כריסט על הרחבת סמכויותיו של התובע הכללי בתקופת כהונתו. סמכויות אלה אפשרו לו ולתובעים הכלליים לעתיד להעמיד לדין באופן מקבל יותר בתיקי זכויות אזרח והונאות. כריסט גם פעל למאבק בדואר זבל אלקטרוני, הקפאת דירוגי שירותי ציבור ולמען הגנת סביבה.

מושל מדינת פלורידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיוקנו הרשמי של כריסט כמושל מדינת פלורידה, ינואר 2007
כריסט לצד הנשיא ג'ורג' ווקר בוש בנמל ג'קסונוויל, מרץ 2008
המושל כריסט נואם בפני מסיבת עיתונאים במרכז המבצעים המדינתי למצבי חירום בעקבות הסופה הטרופית פיי, 2008

לאחר שבבחירות אמצע הכהונה ב-2006 נבחר אל תפקיד מושל פלורידה, כריסט הושבע לתפקיד בינואר 2007, המושל ה-44 למניין[9]. כמושל, כריסט היה מעורב ברכישת מטעי הסוכר של המדינה. הוא גם עסק רבות בחינוך, עיסוק שהתבטא בהעפלתה של פלורידה לעשר המדינות המובילות לחינוך K-12.

כריסט תמך ב"חוק השיקום וההשקעה" (American Recovery and Reinvestment Act of 2009) שיזם הנשיא ברק אובמה ב-2009, אשר היה חבילת תמריצים כלכליים כתגובה ל"מיתון הגדול" שפקד את העולם כתוצאה מהמשבר הכלכלי העולמי[10]. עמיתיו הרפובליקנים של המושל כעסו על תמיכתו של כריסט בחוק[11]. טען מנגד כי הוא הציל את עבודתם של כמעט 20,000 מורים בבתי ספר בפלורידה ועובדי בתי ספר אחרים בשנים 2009–2010. כמושל, כריסט תמך בעונש מוות. ב-2008 חתם כריסט על צו ביצועי המונע ממעסיקים לאסור על עובדיהם להביא כלי נשק למקום העבודה, כל עוד הנשק מאובטח והעובדים בעלי רישיון נשיאה מוסתרת[12].

לאחר שהושמעו טענות לפיהן מכונות הצבעה ממוחשבות לא ספרו קולות ביישובים בעלי רוב אוכלוסייה אפרו-אמריקאית, אישר כריסט חקיקה המחייבת רישומים על הנייר של כל ההצבעות בבחירות. כמו כן, הוא תמך בהפחתת מס בסך 25 מיליארד דולר אמריקני לתקופה בת 5 שנים שמטרתה הקלה במתן תשלומי ארנונה[13]. באפריל 2010 הטיל כריסט וטו על הצעת חוק בתחום החינוך שקישרה בין שכר המורים לציוני מבחן, חקיקה שנתמכה בתוקף בידי שמרנים רבים[14]. כריסט תמך בהגברת הרגולציה על ענף הביטוחים, כולל על שיעורי ביטוח על מקרקעין (בעקבות הוריקן קתרינה) ועל ביטוחי בריאות.

יחסו להפלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – תנועות נגד הפלות

עמדתו של כריסט בנושא הפלות לעיתים קרובות נתפשה כלא-החלטית[15]. ב-1995, כחבר הסנאט של פלורידה, כריסט הצטרף לשני דמוקרטים בוועדת הבריאות של הסנאט בהצבעה נגד הצעת חוק שקראה לתקופת צינון בת 24 שעות בטרם אישה תוכל לבצע הפלה, מה שהביא לשוויון בהצבעה ולביטול ההצעה. ב-1998, בעת שהתמודד לסנאט האמריקאי, הצהיר כריסט בריאיון עיתונאי לעיתון "טמפה ביי טיימס" כי "אני מאמין שיש לאישה זכות בחירה, אך עדיף שהיא תפעיל שיקול דעת והתייעצות קפדנית עם משפחתה, הרופא שלה ואנשי הכמורה שלה; לא עם ממשלתה[16]." בעימות בחירות שנערך באותה השנה הוא אמר שהוא לא תומך בתיקון חוקתי האוסר על הפלות. ב-2006, בעת שהתמודד על תפקיד המושל, אמר כריסט כי הוא לא תומך בביטול פסק דין רו נגד וייד והתנגד לתקופת צינון חובה בת 24 שעות לפני שאישה תוכל לבצע הפלה.

בשנת 2010, בעת שהתמודד שוב לסנאט של ארצות הברית, כריסט אמר שהוא "ילחם למען מאמצי חקיקה בעד-החיים", ותיאר את עצמו כ"תומך בחיים"[17]. אולם, בחודש מרץ אותה שנה, תחת חרושת שמועות על עזיבה עתידית מהמפלגה הרפובליקנית ואפשרות שיהפוך לעצמאי, כריסט שב ואמר כי אינו תומך בהפיגת פסק דין רו נגד וייד על פיו ואמר ל"קבוצת הקואליציה המשפחתית הנוצרית", כי יש לשנות לבבות במקום שינוי חוקים.

ביוני 2010, לאחר שהשלים את המהפך האידאולוגי שלו והכריז על עצמו עצמאי, כריסט הסיר מאתר האינטרנט שלו מלל נגד הפלות. זמן קצר לאחר מכן הוא הטיל וטו על הצעת חוק המחייבת נשים המבקשות להפיל את עובריהן לשלם עבור ולעבור בדיקת אולטרה סאונד רפואית, וכינה הצעה זו "עונש" ו"כמעט אכזרית"[18]. הצעת החוק נוסחה בשפה המונעת כיסוי של הפלות תחת חוזה שלפיו יבוטלו לצמיתות זיכויי מס או השתתפות בעלויות ההפלה. מחוקקים רפובליקנים ותנועות נגד הפלות הגנו על נוסח החוק באמתלה שהשפה נועדה למנוע את מה שהם מחשיבים כאפשרות של מימון פדרלי המשמש להפלות בפלורידה". מנגד, תנועות בעד הפלות גרסו כי המלל בהצעת החוק עשוי היה לגרום למאות אלפי נשים לאבד את הכיסוי הבריאותי שיש להן בהווה[19]. הצעת החוק עליה כריסט הטיל וטו כללה גם הוראות שנועדו לבטל סעיפים מחוק הגנת החולה וטיפול בר השגה ומחקיקת רפורמת בריאות ממלכתית פדרלית בה דגל הנשיא ברק אובמה.

יחסו לנישואים חד-מיניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006, כשהצעה לתיקון חוקתי האוסר על נישואים של בני-זוג מאותו המין עמדה לבחירה בידי תושבי פלורידה, הצהיר כריסט כי תיקון כזה אינו נחוץ מכיוון שחוק בפלורידה אוסר זה מכבר על נישואים שכאלה. אולם, בספטמבר 2005 חתם כריסט על עצומה לתיקון חוקתי שכזה במהלך הבחירות המקדימות לתפקיד מושל פלורידה לבקשת ארגון שמרני בשם "הקואליציה הנוצרית"[20]. כריסט אמר אז מהלך מסע הבחירות כי הוא תומך ב"נישואים מסורתיים", וב-2008 כריסט אמר שהוא הצביע בעד ההצעה לתיקון אשר התקבלה[21]. עם זאת, במהלך עימות בחירות ובריאיון לתוכנית אירוח ברדיו ב-2006 כריסט הביע תמיכה באיחודים אזרחיים.

כאשר נושא האיחודים האזרחיים והנישואים החד-מיניים הועלו בריאיון לתוכנית ברשת הטלוויזיה CNN, כריסט אמר על הסוגיה כי "זה לא נושא שמרגש אותי. אני אדם של 'חיה ותן לחיות'", ובפני העיתון "אורלנדו סנטינל" אמר כי הנושא אינו בראש מעייניו. תחילה, כריסט תמך באיסור של ממשלת פלורידה על אימוץ בידי זוג מאותו המין, שהיה תקף מאז 1977. הוא הביע בפומבי את התמיכה באיסור זה מאז כיהן כתובע הכללי של פלורידה בשנת 2006 ועד לתקופה שהתמודד לסנאט של ארצות הברית, גם לאחר שכמה מחברי בית המחוקקים הציעו לבטל את האיסור ב-2007 ושופט במחוז מיאמי-דיידהגדיר את האיסור כבלתי-חוקתי ב-2008. כריסט הביע תמיכה באיסור כבר בפברואר 2010, אך עד יוני 2010 הוא הראה נכונות לשינוי החוק בפלורידה כדי לאפשר אימוץ בידי בני זוג מאותו המין[22].

תפקידו בבחירות לנשיאות 2008[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2008
כריסט בברזיל, 2007

הסנאטור ג'ון מקיין ממדינת אריזונה הביע תמיכה במסע הבחירות של התובע הכללי כריסט לתפקיד מושל פלורידה בבחירות 2006, בשעה שערך לצדו תעמולה למען היבחרו[23]. ערב הבחירות הכלליות קיים כריסט אירוע בחירות עם מקיין בג'קסונוויל. מאוחר יותר, כאשר נערכו העימותים הראשוניים בבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית במפלגה הרפובליקנית בסיינט פיטרסברג, כריסט צידד במקיין וברעיונותיו. רודי ג'וליאני, לשעבר ראש עיריית ניו יורק, שגם הוא ערך תעמולה למענו של כריסט כשהאחרון התמודד למושל, ביקש את תמיכתו הרשמית במועמדותו למועמדות הרפובליקנית. במאי 2007 חתם כריסט על הצעת חוק המקדימה את הפריימריז בפלורידה ל-29 בינואר 2008 במקום 5 בפברואר, בניגוד לכללי המפלגה הרפובליקנית הלאומית. כריסט הצטרף למושלת מישיגן ג'ניפר גרנהולם וביקש להימנות במשלחת הצירים של מדינותיהם.

ב-26 בינואר 2008 הביע כריסט תמיכה רשמית במסע הבחירות של מקיין לנשיאות[24]. מקיין הוסיף לנצח בפריימריז בפלורידה בפער של 5% על מתחריו. ב-28 באוקטובר 2008 האריך כריסט את שעות ההצבעה המוקדמות בבחירות לנשיאות בפלורידה והצהיר כי "קיים מצב חירום" בגלל אחוז ההצבעה והמתנה של שעות ארוכות בקלפיות ברחבי המדינה.

בתאריכים 12–14 בנובמבר 2008 אירח כריסט את הוועידה השנתית של איגוד המושלים הרפובליקנים (RGA) במיאמי. הישיבה התקיימה כשבוע לאחר ניצחונות המפלגה הדמוקרטית בבחירות 2008, והשערות שונות הועלו בנוגע לטון הישיבה. נאומו של כריסט בוועידת ה-RGA, "האזינו לבוחרים ושרתו", כלל את תחושותיו לגבי עתיד המפלגה הרפובליקנית:

מפלגה זו כבר לא יכולה לדבר לקולות ההיספנים, האפרו-אמריקאים וקבוצות מיעוט אחרות — אנחנו צריכים פשוט לעשות את זה. חיבוק תרבויות ואורח חיים יהפוך אותנו למפלגה טובה יותר ולמנהיגים טובים יותר. הרצון הזה להכללת הכל הוא קרוב ויקר ללבי [...] בשבוע שעבר העם האמריקאי יצא לבחור והשבוע, אם אנו בוחרים לקרוא לעצמנו מנהיגים, אם אנו באמת מתאמצים לשרת בלב שלם את האנשים שסומכים עלינו — אז עלינו לעבוד יחד, להאזין זה לזה וללמוד מהמנהיגים שעשו את סוג ההיסטוריה שמגיעה לעם האמריקאי.

מסע הבחירות לסנאט ב-2010[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושל כריסט לוחץ את ידו של יריבו מרקו רוביו באירוע בחירות בקיסימי, אוגוסט 2009

ב-12 במאי 2009 כריסט הודיע כי לא יתמודד לתקופת כהונה שנייה כמושל בבחירות 2010, מה שהפך אותו למושל פלורידה הראשון שלא התמודד מחדש לתפקידו מאז 1964. במקום זאת הוא בחר להתמודד בפעם השנייה אל הסנאט של ארצות הברית[25]. שני מתנגדיו העיקריים היו יושב ראש בית הנבחרים של פלורידה לשעבר מרקו רוביו, ומועמד המפלגה הדמוקרטית קנדריק מיק. תחילה הוביל כריסט בבחירות המקדימות במפלגה הרפובליקנית, אך בהמשך פיגר בסקרי דעת הקהל מאחורי רוביו באופן רציף[26].

מפני ששקעה שמשו בבחירות המקדימות הודיע כריסט על התמודדותו לסנאט כעצמאי, ובמקביל – על פי הודעה לעיתונות ממטה הבחירות שלו – נותר רשום למפלגה הרפובליקנית. ב-13 במאי 2010 הוא שינה באופן רשמי את רישומו מרפובליקני ל"ללא שיוך מפלגתי", ובחר שלא להחזיר את התרומות שקיבל במהלך היותו רפובליקני. כריסט הפסיד בבחירות הכלליות, וקיבל כ-30 אחוזים מקולות הבוחרים לעומת 48.9% שגרף רוביו ו-20.2% שהצביעו לקנדריק מיק. בשבוע האחרון של הבחירות נודע כי לו כריסט ייבחר לסנאט הוא יחבור לדמוקרטים ויצביע עם הסיעה הדמוקרטית[27].

מחוץ לחיים הפוליטיים (2014-2011)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2011 הצטרף כריסט לסניף בטמפה של משרד עורכי הדין הלאומי "מורגן ומורגן", העוסק בפגיעות אישיות, לאחר שהביע עניין לחזור לתחום עריכת הדין במהלך השבוע האחרון שלו כמושל פלורידה. כריסט עבד בעיקר בתחום התובענות הייצוגיות של המשרד כתובע מתדיין, ושימש "מוריד גשם" עבור המשרד. ב-2013 כריסט החל במתן עבודות ייעוץ בתשלום עבור חברת "Coastal Construction", חברת בנייה במיאמי. במהלך שנותיו מחוץ לפוליטיקה האמריקאית הוסיף להיות מרצה מן החוץ באוניברסיטת סטיסון. באוגוסט 2012 הביע כריסט תמיכה במסע הבחירות של הנשיא ברק אובמה בהתמודדותו לכהונה שנייה מול המועמד הרפובליקני מיט רומני, באומרו כי המפלגה הרפובליקנית "הקצינה עד לימין הקיצוני בסוגיות שחשובות לנשים, מהגרים, קשישים וסטודנטים והוכיחה שאינה מסוגלת למשול[28]." ב-7 בדצמבר אותה שנה הצטרף באורח רשמי אל המפלגה הדמוקרטית[29].

הבחירות למושל פלורידה ב-2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושל לשעבר כריסט בשיחה עם מצביעים, ספטמבר 2014

ביולי 2013 הוכרז כי כריסט מוציא לאור ספר חדש אשר נמצא בתהליכי כתיבה[30]. הוצאת הספר לאור רמזה על אפשרות שיתמודד לתפקיד מושל פלורידה בבחירות 2014 בארצות הברית. הספר יצא לאור בפברואר 2014 בשם: "המסיבה נגמרה: איך הימין הקיצוני השתלט על המפלגה הרפובליקנית ונהפכתי לדמוקרטי". הספר מגולל את האירועים שהובילו את כריסט לעזוב את מפלגתו ולחבור אל המפלגה הדמוקרטית[31]. ב-1 בנובמבר 2013 הגיש כריסט טפסים להתמודדות לתפקיד מושל פלורידה. הוא זכה במועמדות הדמוקרטית, אך הובס בבחירות הכלליות על ידי המושל המכהן ריק סקוט. כריסט מחזיק בשיא הייחודי של הפסד בבחירות כלליות למשרה לאומית בפלורידה הן כרפובליקני, כעצמאי, וכדמוקרטי[32].

בבית הנבחרים של ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדיוקן של כריסט בקונגרס ה-115 של ארצות הברית

ב-20 באוקטובר 2015 הכריז כריסט כי יתמודד אל מועמדות המפלגה הדמוקרטית לייצוג מחוז הקונגרס ה-13 של פלורידה, מחוז ביתו, בבחירות 2016 לבית הנבחרים של ארצות הברית[33]. זאת חרף הצהרתו ברשת החברתית "טוויטר" כי לא יתמודד לתפקיד ציבורי ב-2016[34]. נציג המחוז המכהן דייוויד ג'ולי, שנבחר לבית הנבחרים בבחירות מיוחדות ב-2014, פינה את המושב כדי להתמודד על אותו מושב בסנאט מטעם פלורידה אליו כריסט התמודד ב-1998 וב-2010.

אך כאשר הסנאטור מרקו רוביו החליט להתמודד לתקופת כהונה שנייה, ג'ולי עזב את המירוץ לסנאט והכריז על התמודדותו מחדש לבית הנבחרים, אף על פי שמחוז הקונגרס ה-13 נעשה מעוז דמוקרטי באופן משמעותי כאשר בית משפט שינה את מפת מחוזות הקונגרס בפלורידה. היפוך היוצרות של בית משפט זה תחם כמעט את כל סיינט פיטרסברג, יחד עם מרבית החלק הדרומי (והדמוקרטי) של מחוז פינלאס, במחוז הקונגרס ה-13. המחוז יוצג בידי הרפובליקנים ללא הפרעה עד 1955, והיה אחד האזורים הראשונים בפלורידה שנהיו למעוז רפובליקני. עם זאת, מאז שנות ה-90 של המאה ה-20 נעשה המחוז מתנדנד בבחירות לנשיאות.

בבחירות הכלליות כריסט גבר על ג'ולי ברוב של 52% מקולות הבוחרים, והפך לדמוקרטי הראשון לייצג את מחוז הקונגרס השלוש-עשרה זה 62 שנים. בבחירות 2018 נבחר מחדש לתקופת כהונה שנייה. כריסט הושבע לתפקידו בראשית ינואר 2017. הוא חבר בוועדת ההקצבות ובוועדת המדע, החלל והטכנולוגיה. ב-18 בדצמבר 2019, הצביע כריסט בעד שני סעיפי ההדחה של דונלד טראמפ[35].

בראשית מאי 2021 הכריז כריסט כי יתמודד בפעם השלישית לתפקידו הישן כמושל פלורידה[36]. אם יזכה במועמדות המפלגה הדמוקרטית, ייאלץ לעזוב בהכרח את בית הנבחרים עם התכנסות הקונגרס ה-118[37].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צ'ארלי כריסט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ההשתייכויות הדתיות של חברי הקונגרס ה-116 של ארצות הברית, מסמך מאת Pew Research Center (באנגלית)
  2. ^ ואלרי באוארליין ופיטר ולסטן, Crist Looks to Go It Alone, באתר וול סטריט ג'ורנל, 29 באפריל 2010 (באנגלית)
  3. ^ AP‏, Changing Affiliation Again, Former Governor of Florida Becomes a Democrat, באתר הניו יורק טיימס, 8 בדצמבר 2012 (באנגלית)
  4. ^ מייקל מדווד, The GOP Veep List: Pros and Cons, באתר Town Hall‏, 28 במאי 2008 (באנגלית)
  5. ^ אלכס לירי, Richard Burr, an old football buddy of Charlie Crist, says Crist 'in search of a title', באתר טמפה ביי טיימס, 10 בנובמבר 2013 (באנגלית)
  6. ^ ויליאם מארץ', Sticking To His Guns, באתר Wayback Machine‏, 9 באוגוסט 2006 (באנגלית)
  7. ^ November 8, 1994 General Election, באתר Florida Department of State Division of Elections (באנגלית)
  8. ^ 1998 U.S. SENATE RESULTS, באתר ועדת הבחירות הפדרלית (באנגלית)
  9. ^ 1/2/07 Inauguration Ceremony for Governor Charlie Crist, טקס השבעתו של כריסט למושל פלורידה מוסרט, באתר פלורידה צ'אנל, 2 בינואר 2007 (באנגלית)
  10. ^ מייקל פלטיר, Florida governor defends using Obama stimulus money, באתר רויטרס, 3 במרץ 2010 (באנגלית)
  11. ^ טים פלדג'ט, GOP Governors: Split over Obama's Stimulus Plan, באתר טיים, 10 בפברואר 2009 (באנגלית)
  12. ^ מייקל פלטיר, Florida lawmakers pass "take your guns to work" law, באתר רויטרס, 9 באפריל 2008 (באנגלית)
  13. ^ ארון שארוקמן, Charlie Crist takes credit for Florida's largest ever tax cut, באתר פוליטיפאקט, 10 בנובמבר 2009 (באנגלית)
  14. ^ כריס סיליזה, Charlie Crist didn't leave the Republican party because of racism. He left it because he couldn't win a primary, באתר וושינגטון פוסט, 8 במאי 2010 (באנגלית)
  15. ^ איימי שרמן, Charlie Crist has called himself 'pro-life' and 'pro-choice' and backed certain restrictions while opposing others, באתר פוליטיפאקט, 7 בפברואר 2014 (באנגלית)
  16. ^ סטיב בוסקווט, Crist's stance on abortion still hazy, באתר טמפה ביי טיימס, 18 באוגוסט 2006 (באנגלית)
  17. ^ איימי שרמן, Charlie Crist was pro-life, pro-gun and anti-tax, says George LeMieux, באתר פוליטיפאקט, 6 בספטמבר 2012 (באנגלית)
  18. ^ מייקל וינטר, Florida Gov. Charlie Crist vetoes ultrasound abortion bill, באתר USA Today‏, 11 ביוני 2010 (באנגלית)
  19. ^ ברברה לרבי, Abortion bill may be political land mine for Crist, באתר שירות החדשות של פלורידה, 1 ביוני 2010 (באנגלית)
  20. ^ איימי שרמן, Before he changed his stance on gay marriage, Charlie Crist says he always supported civil unions, באתר פוליטיפאקט, 7 בפברואר 2014 (באנגלית)
  21. ^ מולי מורהד, After voting for a ban, Charlie Crist now backs gay marriage, באתר פוליטיפאקט, 9 במאי 2013 (באנגלית)
  22. ^ איימי שרמן, On adoption by gay couples, באתר פוליטיפאקט, 10 בפברואר 2014 (באנגלית)
  23. ^ ברנדן פרינגטון, Gov. Charlie Crist took a gamble on John McCain that could pay off for some time to come, באתר USA Today‏, 30 בינואר 2008 (באנגלית)
  24. ^ ביל ניקהולס, McCain scores Florida primary win, באתר פוליטיקו, 29 בינואר 2008 (באנגלית)
  25. ^ סוכנויות הידיעות, מושל פלורידה הודיע: אתמודד לסנאט, באתר nrg‏, 12 במאי 2009
  26. ^ Poll: Crist Ahead If He Runs As Independent, באתר CBS News‏, 15 באפריל 2010 (באנגלית)
  27. ^ פיטר ולסטן, Crist Would Caucus With Democrats, Advisor Says, באתר וול סטריט ג'ורנל, 29 באוקטובר 2010 (באנגלית)
  28. ^ דייוויד אלדירג', Former Fla. Gov. Crist endorses Obama, באתר וושינגטון טיימס, 26 באוגוסט 2012 (באנגלית)
  29. ^ מאט ויליאמס, Charlie Crist formally joins Democrats to make final split from GOP, באתר הגרדיאן, 8 בדצמבר 2012 (באנגלית)
  30. ^ ג'ייסון לינקינס, Charlie Crist Is Writing A Book Because He Is Likely Going To Run For Governor Of Florida, באתר הפינגטון פוסט, 10 ביולי 2013 (באנגלית)
  31. ^ AP‏, Ex-Gov. Crist attacks rivals in book, באתר Ocala.com‏, 8 בינואר 2014 (באנגלית)
  32. ^ אדם סמית', סטיב בוסקווט וקייטי סנדרס, Florida Gov. Rick Scott defeats Charlie Crist for re-election, באתר טמפה ביי טיימס, 5 בנובמבר 2014 (באנגלית)
  33. ^ אדם סמית' וצ'ארלי פראגו, Former Florida Gov. Charlie Crist announces he's running for Congress, באתר טמפה ביי טיימס, 21 באוקטובר 2015 (באנגלית)
  34. ^ Twitter bird logo.svg ציוץ של צ'ארלי כריסט ברשת החברתית טוויטר, 16 במרץ 2016
  35. ^ שון או'קיי וזכארי ב. וולף, How each member of the House voted on impeachment, באתר CNN‏, 18 בדצמבר 2019 (באנגלית)
  36. ^ מקס גרינווד, Crist launches bid for Florida governor, seeking to recapture his old job, באתר The Hill‏, 4 במאי 2021 (באנגלית)
  37. ^ פטרישיה מאזי, Charlie Crist, a Florida Democrat, will run against DeSantis for governor., באתר הניו יורק טיימס, 4 במאי 2021 (באנגלית)