לדלג לתוכן

צ'ארלס פארוול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צ'ארלס פארוול
Charles B. Farwell
לידה 1 ביולי 1823
פיינטד פוסט, ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 בספטמבר 1903 (בגיל 80)
לייק פורסט, אילינוי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות של רוזהיל עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הרפובליקנית
סנאטור אמריקאי
19 בינואר 1887 – 4 במרץ 1887
(45 ימים)
4 במרץ 1887 – 4 במרץ 1889
(שנתיים)
4 במרץ 1889 – 4 במרץ 1891
(שנתיים)
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צ'ארלס בנג'מין פארוולאנגלית: Charles Benjamin Farwell‏; 1 ביולי 182323 בספטמבר 1903) היה חבר בית הנבחרים וסנאטור מאילינוי.

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פארוול נולד בפיינטד פוסט, ניו יורק ב-1 ביולי 1823. הוא היה בנם של הנרי פארוול (1795–1873) וננסי (לבית ג'קסון) פארוול (1798–1887). אחיו הצעירים כללו את ג'ון וילייר פארוול, סיימון פארוול ולואיז פארוול (חמותה של קתרין פיליפס אדסון וסבתו של צ'ארלס פארוול אדסון הבן).

הוא למד באקדמיית אלמירה לפני שעבר לאילינוי ב-1838.

הוא ניסה לראשונה את כוחו במדידות ובחקלאות לפני שעבר לשיקגו ב-1844, כאשר נכנס לבנקאות. מ-1853 עד 1861, הוא שימש כפקיד של מחוז קוק. פארוול היה "אחד הבנאים העיקריים ברובע העסקים [של שיקגו]" ברבע האחרון של המאה ה-19.[1] הוא הצליח לצבור הון לא מבוטל כפי שניתן לראות מהעובדה שהוא הבעלים של אחוזה בצפון סייד של שיקגו.

קריירה פוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא נבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית ארבע פעמים החל משנת 1870, וזכה בבחירות הראשונות שלו לבית הנבחרים על ג'ון וונטוורת' "הארוך" משיקגו בכ-5,700 קולות. פארוול המשיך לכהן בבית הנבחרים בקונגרסים ה-42, ה-43, ה-44 וה-47.[2] ב-1876, הקונגרס הנשלט על ידי הדמוקרטים קיבל את הערעור של ג'ון ו. לה מוין על בחירתו של פארוול והדיח את פארוול מתפקידו; פארוול סירב להתמודד שוב בזמן הבחירות הכלליות מאוחר יותר ב-1876. ב-1880 הוא נבחר לכהונה נוספת בקונגרס (הקונגרס ה-47). עם מותו של ג'ון א. לוגן ב-1887, פארוול נבחר לכהן בתקופת כהונתו של לוגן בסנאט האמריקאי, אך סירב להתמודד לבחירה מחדש לכהונה מלאה.

באופן משמעותי, בקדנציה הראשונה של פארוול כסנאטור, הוא תמך בהכנסת תיקון לחוקת ארצות הברית שהיה מעניק זכות בחירה לנשים (זכות הצבעה) - בו זמנית הישג מכריע ונסיגה במאבק הארוך על זכויות ההצבעה עבור נשים שלא יתגברו עליהן עד לאימוץ התיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית בשנת 1920.[1]

אחרית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1879, פארוול ואחיו ג'ון היו חלק מקבוצה של אנשי עסקים ופוליטיקאים באילינוי האחראים על בניית בניין הקפיטול של מדינת טקסס. התמורה של משפחת פארוול על כך היה להפוך לבעלים של למעלה מ-3 מיליון דונם של קרקע בטקסס, שעליה הקימו את חוות XIT. העיר פארוול, טקסס קרויה על שם האחים פארוול.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1852, פארוול התחתן עם מרי אוולין סמית' מניו אינגלנד שקיבלה חינוך פרטי. יחד, הם היו הורים לתשעה ילדים, שרק ארבעה מהם חיו לבגרות:[3]

  • צ'ארלס פארוול (1853–1853), שמת צעיר.
  • מרי נ. פארוול (1854–1861), שמתה צעירה.
קברו של פארוול בבית הקברות רוזהיל
  • הנרי פארוול (1856–1861), שמת צעיר.
  • אדוארד פארוול (1858–1864), שמת צעיר.
  • אנה פארוול (1860–1953), שנישאה למלחין רג'ינלד דה קובן.
  • וולטר ק. פארוול (1863–1943), שנישא למילדרד מרי ויליאמס, בתו של הגנרל רוברט ויליאמס.
  • גרייס פארוול (1868–1949), שנישאה לדאדלי ווינסטון, בנו של השר האמריקני פרדריק המפדן וינסטון בשנת 1888. לאחר מותו, היא נישאה לרוברט גריבס מקגאן (1867–1953) בשנת 1906.
  • רוברט פארוול (1870–1872), שמת צעיר.
  • רוז פארוול (1870–1918), שנישאה לסופר הובארט צ'טפילד-טיילור. רוז הקימה את מועדון אונוונסיה, אחד האחוזה של אביה.[4]

לאחר מחלה ממושכת, פארוול מת בלייק פורסט, אילינוי ב-23 בספטמבר 1903. הוא נקבר בבית הקברות רוזהיל בשיקגו.

בתו רוז ירשה את האחוזה שלו, Fairlawn, ב-965 E. Deerpath באגם פורסט. עם מותה ב-1918, בתו האחרת גרייס ירשה את האחוזה, וכשנשרפה האחוזה ב-1920, שכרו בני הזוג מקגאן את האדריכלים הניו יורקיים דלאנו ואולדריץ' כדי לבנות אותה מחדש בסגנון פדרלי עם לבנים נאו-פלדיות והיא הושלמה ב-1923 עם נוף מקורי. היא עוצבה על ידי פרדריק לו אולמסטד.

דרך בתו אנה, הוא היה סבא של אתל לירוי דה קובן (1885–1943), שנישאה למתווך הנס קירסטדה הדסון. דרך בתו גרייס, הוא היה סבא של גרייס פארוול מקגאן (1907–1949), שנישאה לג'יימס ה. דאגלס הבן, מזכיר חיל האוויר וסגן מזכיר ההגנה (אביו עזר לייסד את חברת Quaker Oats)‏.[5]

דרך בתו הצעירה רוז, הוא היה סבא לארבעה: אדלייד צ'טפילד-טיילור (1891–1982), שזכתה בעיטור צלב המלחמה על עבודתה בניהול קנטינה בבסטון במהלך מלחמת העולם השנייה, (סבתה של הפוליטיקאית ואשת העסקים מג ויטמן); וויין צ'טפילד-טיילור (1893–1967), שכיהן כתת-שר המסחר ועוזר שר האוצר תחת הנשיא פרנקלין ד. רוזוולט; ואוטיס צ'טפילד-טיילור (1899–1948), סופר, מחזאי, עורך, מפיק תיאטרלי; ורוברט פארוול צ'טפילד-טיילור (1908–1980).

פילנתרופיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1876, על פי דרישתה של אשתו, פארוול ביצע את בנייתו של קולג' הול, היכל נורת' ואולם התעמלות בלייק פורסט קולג'.[3] בני הזוג גם תרמו קרקע נוספת למכללה שנאבקה מאז תום מלחמת האזרחים. חלק מהפילנתרופיה שלהם היה להבטיח מכללה לאמנויות ליברליות ליד הבית עבור בתם, אנה, שסיימה את לימודיה במכללת לייק פורסט ב-1880. מאוחר יותר נישאה אנה למלחין רג'ינלד דה קובן, והפכה לאשת חברה מצליחה, סופרת והיסטוריון חובב. בתו רוז הייתה נשואה להובארט צ'טפילד-טיילור.[6]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צ'ארלס פארוול בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Steffes, Patrick (31 בדצמבר 2011). "Bertrand Goldberg in Tower Town Part 1: Bertrand Goldberg's Commune". forgottenchicago.com/. Forgotten Chicago. נבדק ב-16 במאי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Nominating Conventions.; Charles B. Farwell and Sidney Smith Nominated for Congress in Chicago". The New York Times. 21 באוקטובר 1874. נבדק ב-12 ביוני 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 Pedley, John G. (2012). The Life and Work of Francis Willey Kelsey: Archaeology, Antiquity, and the Arts (באנגלית). University of Michigan Press. ISBN 978-0-472-11802-1. נבדק ב-12 ביוני 2020. {{cite book}}: (עזרה)
  4. ^ "History - Onwentsia Club". www.onwentsiaclub.org. נבדק ב-2021-04-19.
  5. ^ "James H. Douglas Jr. Dead at 88; Served Presidents and the Military". The New York Times. 28 בפברואר 1988. נבדק ב-2021-11-28. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ Bluff's Edge Estate (אורכב 06.06.2010 בארכיון Wayback Machine)