צ'ארלס פרצ'יילד

צ'ארלס פרצ'יילד
Charles Fairchild
	צ'ארלס פרצ'יילד
לידה	30 באפריל 1842; קזנוביה, ניו יורק, ארצות הברית
פטירה	24 בנובמבר 1924 (בגיל 82); קזנוביה, ניו יורק, ארצות הברית
שם מלא	צ'ארלס סטבינס פרצ'יילד
שם לידה	Charles Stebbins Fairchild
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות אברגרין, קזנוביה, ניו יורק, ארצות הברית
השכלה	הרווארד קולג'; בית הספר למשפטים בהרווארד ;
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
	1 באפריל 1887 – 6 במרץ 1889; (שנתיים)
תחת נשיא ארצות הברית	גרובר קליבלנד
	→ דניאל מנינג ויליאם וינדום ←
	1 בינואר 1876 – 31 בדצמבר 1877; (שנתיים)
תחת מושלי ניו יורק	סמואל טילדן ; לוסיוס רובינסון
	→ דניאל פארט אוגוסטוס שונמייקר הבן ←
חתימה

צ'ארלס סטבינס פרצ'יילד (באנגלית: Charles Stebbins Fairchild;‏ 30 באפריל 1842 – 24 בנובמבר 1924) היה איש עסקים ופוליטיקאי אמריקאי ממדינת ניו יורק, שכיהן כמזכיר האוצר של ארצות הברית בשנים 1887–1889 וכתובע הכללי של ניו יורק בשנים 1876–1877. הוא נודע כמתנגד לזכות הבחירה לנשים וקרא תיגר על התיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית שב-1920 ניתנה על פי זכות הבחירה לנשים.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'ארלס פרצ'יילד נולד בקזנוביה שבמדינת ניו יורק להלן (לבית צ'ילדס) וסידני תומפסון פרצ'יילד. פרצ'יילד למד בסמינר לכמרים מקומי וב-1863 סיים את לימודיו בקולג' הרווארד וב-1865 סיים את לימודיו בבית הספר הרווארד למשפטים. לאחר מכן הוא החל לעסוק בעריכת דין באולבני במשרד עורכי הדין "הנד, הייל וסוורץ". עד מהרה הוא היה פעיל במפלגה הדמוקרטית בניו יורק. ב-1871 הוא נשא לאישה את הלן לינקלין והחל לשרת במשרות ממשלתיות זוטרות עד שב-1874 הוא מונה כסגן התובע הכללי של ניו יורק. הוא היה מעורב בתביעה, ובסופו של דבר בהרשעה, של נציבי משטרת העיר ניו יורק אוליבר צ'רליק ויו גרדנר על כך שפיטרו מפקחים של המשטרה ללא הודעה מוקדמת. כאשר נבחר סמואל טילדן כמושל ניו יורק, הוא הנחה את פרצ'יילד להוביל את התביעה נגד "טבעת התעלה" (Canal Ring), קבוצת קבלנים מושחתים שהונו את רשויות המדינה.

התובע הכללי של ניו יורק[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מכן קידם טילדן את בחירתו של פרצ'יילד כתובע הכללי של ניו יורק, בתחילה בוועידת המפלגה הדמוקרטית שהתכנסה ב-1875 בסירקיוז. באותה שנה נבחר פרצ'יילד לתפקיד וכיהן בו בשנים 1876–1877. פרצ'יילד לא נבחר לכהונה שנייה בתפקיד ולא עלה בידו להרשיע את חברי "טבעת התעלה". בינואר 1878 הוצגה מועמדותו לתפקיד המפקח הכללי על העבודות הציבוריות על ידי המושל לוסיוס רובינסון, אך הסנאט של מדינת ניו יורק דחה את בחירתו.^[1]^[2]

במחלקת האוצר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרצ'יילד המשיך לעסוק בעריכת דין עד 1885, כאשר הוא התמנה כעוזר מזכיר האוצר של ארצות הברית. פרצ'יילד הוביל את הוועדה שביצעה בדק בית במחלקת האוצר, שבעקבות פעולתה פוטרו מאות פקידים, בוצעו שינויים בשיטות ניהול הספרים וקוצצו ההוצאות של שירות המכס של ארצות הברית.^[3] ב-1887 נאלץ מזכיר האוצר דניאל מנינג להתפטר עקב בריאותו הלקויה, ופרצ'יילד מונה במקומו ושירת בתפקיד זה בממשל הנשיא גרובר קליבלנד עד 1889.

ב-1886 עמד לזכות מחלקת האוצר עודף תקציבי של כ-94 מיליון דולר בשל מיסוי גבוה וגביית מכסים.^[3] בניסיון למנוע את הגידול בעודף, ביקש פרצ'יילד מהקונגרס להפחית את המיסים ולאפשר הפקדת כספים בבנקים. לאחר שהקונגרס דחה את שתי הבקשות, החל פרצ'יילד לרכוש בחזרה איגרות חוב ממשלתיות כדי להפטר מהעודף התקציבי. היו שראו את פעולותו זו כפעולת מנע למשבר פיננסי. כאשר הפסיד הנשיא גרובר קליבלנד בבחירות לנשיאות של 1888, הסתיימה כהונתו של פרצ'יילד כמזכיר האוצר.

המשך הקריירה הפוליטית והעיסקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר ניצח קליבלנד שוב בבחירות של 1892, סירב פרצ'יילד לשוב לכהונתו. כחבר המפלגה הדמוקרטית הלאומית (National Democratic Party), הוא התנגד למועמדותו של ויליאם ג'נינגס ברייאן לנשיאות.^[3]

פרצ'יילד עבר לניו יורק והיה לדמות בולטת בעולם העסקי והנדבנות של העיר. הוא היה מעורב בפעולות של ארגוני צדקה. בשנים 1889–1904 היא שימש כנשיא New York Security and Trust Company. הוא היה חבר במועצת המנהלים של American Mechanical Cashier Company (מתחרה של תאגיד NCR) עם בנקאי ההשקעות הנרי ל. הורטון והשופט היירם בונד. הוא היה נשיא חברת Atlanta and Charlotte Air Line Railroad וחבר במועצת המנהלים של חברת מסילת הברזל אירי-פיטסבורג (Erie and Pittsburgh Railroad). פרצ'יילד שימש כנשיא "הליגה החוקתית האמריקאית" (קודם לכן אגודת הגברים נגד זכות הבחירה לנשים).^[4]

פסק הדין פרצ'יילד נגד יוז[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסק הדין פרצ'יילד נגד יוז (Fairchild v. Hughes) היה תיק שבו בית המשפט העליון של ארצות הברית החליט בשאלה אם לאזרח ארצות הברית, במדינה שבה כבר ניתנה זכות בחירה לנשים, קיימת זכות עמידה לעתור נגד התיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית. ב-7 ביולי 1920 עתר פרצ'יילד נגד תקפותו של תהליך אשרור התיקון בבית המשפט העליון של מחוז קולומביה. בית המשפט דחה את העתירה ב-20 ביולי ופרצ'יילד עתר לבית המשפט העליון של ארצות הברית. הודיע צ'ארלס אוונס יוז על אשרור התיקון על ידי טנסי והוא נכנס לתוקפו. בית המשפט לערעורים אישר את החלטת בית המשפט בדרג הנמוך יותר. העתירה הוגשה לבית המשפט העליון, שהחל לשמוע את הטיעונים בנובמבר 1921. בפברואר 1922 החליט בית המשפט העליון פה אחד שלפרצ'יילד, כאזרח פרטי, אין את זכות העמידה לעתור נגד אשרור התיקון על פי המגבלות של הפרק השלישי של חוקת ארצות הברית.^[5]

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'ארלס פרצ'יילד נפטר בקזנוביה ב-24 בנובמבר 1924. הוא נטמן בבית הקברות אברגרין שבעיר. טרם פטירתו הוא היה אחרון חברי הקבינט של ממשלו הראשון של קליבלנד שנותר בחיים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא צ'ארלס פרצ'יילד בוויקישיתוף

צ'אררלס פרצ'יילד באתר מחלקת האוצר של ארצות הברית (באנגלית)
צ'ארלס פרצ'יילד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

[1] A bad nomination, The New York Times,January 5, 1878.

[2] Rejected by large majority, The New York Times, January 17, 1878.

[כץ-3] ¹ ² ³ Katz, Bernard S.; Vencill, C. Daniel (1996). Biographical Dictionary of the United States Secretaries of the Treasury, 1789-1995. Greenwood Publishing Group. pp. 129–133

[4] Lemak, Jennifer A.; Hopkins-Benton, Ashley (2017-11-21). Votes for Women: Celebrating New York's Suffrage Centennial. SUNY Press. p. 136.

[5] Fairchild v. Hughes, 258 U.S. 126 (1922).

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]