צ'ונג אק
| הסטופה הבודהיסטית בצ'ונג אק | |||||||||||
|
| |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||
| מידע כללי | |||||||||||
| סוג |
Killing Fields | ||||||||||
| מיקום |
קנדאל | ||||||||||
| מדינה |
| ||||||||||
| הקמה ובנייה | |||||||||||
| תקופת הבנייה | ?–1988 | ||||||||||
| תאריך פתיחה רשמי |
1988 | ||||||||||
| קואורדינטות | 11°29′04″N 104°54′07″E / 11.484389°N 104.901972°E | ||||||||||
|
(למפת קמבודיה רגילה) | |||||||||||
צ'ונג אק (בקמרית: ជើងឯក) גן לשעבר באזור דנגקאו (אנ') שבפנום פן, בירת קמבודיה, ששימש כשדה קטל בין השנים 1975 ל-1979 על ידי הקמר רוז', בביצוע רצח העם בקמבודיה. הוא ממוקם כ-17 קילומטרים מדרום למרכז העיר, והיה מקושר ישירות למרכז המעצר טואול סלנג. לאחר נפילת הקמר רוז' (אנ'), נחשפו באתר שרידיהם של 8,895 קורבנות, שהוצאו שם להורג – לרוב באמצעות מכושים, כדי לחסוך בקליעים – לפני שנקברו בקברים המוניים.
זהו הידוע ביותר מבין כ-300 שדות קטל שבהם הוציא משטר הקמר רוז' להורג יותר ממיליון בני אדם, כחלק מרצח העם בקמבודיה, בין השנים 1975 ל-1979.[1]
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]קברי המונים ובהם 8,895 גופות התגלו בצ'ונג אק לאחר נפילת משטר הקמר רוז'. רבים מהמתים היו אסירים פוליטיים לשעבר, שהוחזקו על ידי הקמר רוז' במרכז המעצר טואול סלנג ובמרכזי מעצר קמבודיים אחרים.
כיום, צ'ונג אק הוא אתר זיכרון, המסומן על ידי סטופה בודהיסטית. לסטופה יש דפנות של זכוכית אקרילית והיא מלאה ביותר מ-5,000 גולגולות אנושיות. חלק מהמפלסים התחתונים פתוחים במהלך היום כדי שניתן יהיה לראות את הגולגולות ישירות. רבות מהן מנופצות או מרוסקות.
ממשלת קמבודיה מעודדת תיירים לבקר בצ'ונג אק. מלבד הסטופה, ישנם בורות מהם נחפרו הגופות. עצמות אדם עדיין פזורות ברחבי האתר.
ב-3 במאי 2005 הודיעה עיריית פנום פן כי חתמה על הסכם ל-30 שנה עם חברת JC Royal לפיתוח אתר הזיכרון בצ'ונג אק. כחלק מההסכם, החברה אינה רשאית להפריע לשרידים שעדיין נמצאים בשדה.[2]
ביולי 2025, האתר הוגדר כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו, כחלק מ"אתרי הזיכרון הקמבודיים: ממרכזי דיכוי למקומות של שלום והרהור".[3]
בתרבות הפופולרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הסרט דמעות של שתיקה הוא תיאור דרמטי של אירועים כמו אלה שהתרחשו בצ'ונג אק.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
קברי המונים בצ'ונג אק
-
חלק מתוך למעלה מ-5,000 הגולגולות של הקורבנות שהונחו בתוך הסטופה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Sharp, Bruce (1 באפריל 2005). "Counting Hell: The Death Toll of the Khmer Rouge Regime in Cambodia".
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Doyle, Kevin (2005-04-11). "The Revenue Fields". Time. אורכב מ-המקור ב-12 ביולי 2007.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ UNESCO World Heritage Centre. "Cambodian Memorial Sites: From centres of repression to places of peace and reflection". Whc.unesco.org.

