צ'רנוזיום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תפוצה גלובלית

צ'רנוזיום (ברוסית: чернозём, מבטאים chernozyom)[1] הנקראת גם אדמה שחורה, היא אדמה בצבע שחור המכילה אחוז גבוה של הומוס[2] (4% עד 16%) ואחוזים גבוהים של חומצות זרחתיות, זרחן ואמוניה. הצ'רנוזיום פורה מאוד ויכול להניב יבולים חקלאיים בכמות גבוהה יחד עם יכולת אחסון הלחות הגבוהה שלה. צ'רנוזיומים הם קבוצת בסיס התייחסות עולמי למשאבי קרקע (WRB).

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הקרקע בא מהמונחים הרוסיים לשחור ולאדמה (chorny + zemlya). אדמה זו שעשירה בחומר אורגני בצבע שחור, זוהתה לראשונה על ידי הגאולוג הרוסי וסילי דוקוצ'ייב בשנת 1883 בערבות העשב הגבוה (סטפה) או בפרריה של רוסיה האירופית.

הצ'רנוזיום מכסה כ-230 מיליון הקטאר של אדמה (2.3 מיליארד דונם). ישנן שתי "חגורות צ'רנוזיום" בעולם. האחת היא הערבה האירואסייתית המשתרעת ממזרח קרואטיה (סלאבוניה), לאורך נהר הדנובה (צפון סרביה, צפון בולגריה (המישור הדנובי בבולגריה), דרום ומזרח רומניה (מישור ולאכיה ומישור מולדובה), ומדינת מולדובה, עד צפון מזרח אוקראינה על פני צ'רנוזמיה במרכז רוסיה, דרום רוסיה לתוך סיביר. השני משתרע מהערבות הקנדיות במניטובה דרך המישורים הגדולים של ארצות הברית עד דרומה עד קנזס.[3] סוגי קרקע דומים נמצאים בטקסס ובהונגריה. עובי שכבת הצ'רנוזיום עשוי להשתנות מאוד, ממספר סנטימטרים ועד 1.5 מטרים באוקראינה,[4] וכן באזור עמק הנהר האדום בצפון ארצות הברית וקנדה (מיקום אגם אגאסי הפרהיסטורי).

ניתן למצוא את הקרקע הזו בכמויות קטנות גם במקומות אחרים (לדוגמה, ב-1% משטח פולין). הוא קיים גם בצפון-מזרח סין, ליד חרבין. הצ'רנוזיום האמיתי היחיד באוסטרליה ממוקם סביב נימיטבל, עם כמה מהקרקעות העשירות ביותר במדינה.[5]

בעבר היה שוק שחור לאדמה זו באוקראינה, שם היא ידועה בשם צ'ורנוזם (באוקראינית: чорно́зем). מכירת קרקע חקלאית הייתה בלתי חוקית באוקראינה מאז 1992 עד לביטול האיסור ב-2020,[6] אך ניתן היה למכור ולקנות את האדמה, שהובלה במשאית. לפי "החזית הירוקה" הלא ממשלתית של חרקוב, השוק השחור של צ'רנוזיום שנרכש באופן בלתי חוקי באוקראינה הגיע לכ-900 מיליון דולר בשנה ב-2011. 

סיווג קרקע בקנדה ובארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרקעות צ'רנוזמיות הן סוג קרקע במערכת סיווג הקרקע הקנדית וקבוצת בסיס התייחסות עולמי למשאבי קרקע.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'רנוזיום ברוסיה באזור פרוחורובקה

תיאוריות של מקור צ'רנוזם:

  • 1761: יוהאן גוטשלק ולריוס (פירוק צמחים)[7]
  • 1763: מיכאיל לומונוסוב (פירוק צמחים ובעלי חיים)[8]
  • 1799: פיטר סיימון פאלאס (ביצת קנים)
  • 1835: צ'ארלס לייל (לס)[9]
  • 1840: סר רודריק מורצ'יסון (מפצלי ימי היורה)[9]
  • 1850: קארל איכוולד (כבול)
  • 1851: א. פצגולד (ביצות)
  • 1852: ניקיפור בוריסיאק (כבול)
  • 1853: Vangengeim von Quelen (סחף מביצות צפוניות)
  • 1862: רודולף לודוויג (ביצה על מקום של יערות)
  • 1866: פרנץ יוזף רופרכט (עשבי ערבות מפורקים)[10]
  • 1879: מסמכי צ'רנוזיום ראשונים מתורגמים מרוסית[11]
  • 1883: וסילי דוקוצ'ייב פרסם את ספרו Russian Chernozem עם מחקר שלם של אדמה זו ברוסיה האירופית.[12]
  • 1929: אוטו שלוטר (מעשה ידי אדם)[13]
  • 1999: מייקל WI שמידט (שריפת ביומסה נאוליתית)[14] [15]

כפי שניתן לראות ברשימה שלמעלה, הדיונים במאות ה-19 וה-20 על הפדוגנזיס של הצ'רנוזיום (היווצרות קרקע (הידועה בשם פדוגנזיס) היא תהליך של יצירת קרקע שמווסתת על ידי ההשפעות של המקום, הסביבה וההיסטוריה) נבעו במקור מתנאי אקלים מראשית ההולוקן ועד לערך 5500 לפני הספירה. עם זאת, שום שחזור פליאו-אקלים אחד לא יכול להסביר במדויק וריאציות גיאוכימיות שנמצאו בצ'רנוזיומים ברחבי מרכז אירופה. עדויות למקורות אנתרופומורפיים של פחמן פירוגני יציב בצ'רנוזיום הובילו לשיפור תיאוריות ההיווצרות.[13] שריפת צמחייה יכולה להסביר את הסוספטיביליות המגנטית הגבוהה של צ'רנוזיום,[16] הגבוהה מבין סוגי הקרקע העיקריים.[17] מגנטיות הקרקע גוברת כאשר מינרלי הקרקע גתייט ופריהידריט (מינרל אוקסיהידרוקסיד ברזל נפוץ על פני כדור הארץ) הופכים למגהמיט בחשיפה לחום.[18] טמפרטורות מספיקות להעלאת מגהמיט בקנה מידה נופי מעידות על השפעת האש. לאור הנדירות של תופעת טבע כזו בימינו, רגישות מגנטית בצ'רנוזיום קשורה ככל הנראה לשימוש האדם הקדמון באש.[17]

הפיכה להומוס יכולה להכהות קרקעות (מלניזציה) בהיעדר רכיב פחמן פירוגני (מלנין). בשים לב לתהליכים פדוגניים התורמים להיווצרות אדמה כהה, המונח צ'רנוזיום מסכם סוגים שונים של קרקעות שחורות עם אותו מראה אך היסטוריות היווצרות שונות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צ'רנוזיום בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Russia Investment and Business Guide (באנגלית). International Business Publications. 2007. p. 63. ISBN 9781433041686. נבדק ב-11 בינואר 2018. {{cite book}}: (עזרה)
  2. ^ "Chernozem". Merriam-Webster Online Dictionary. 2008. נבדק ב-2008-07-07.
  3. ^ Ecology of Arable Land – Perspectives and Challenges by M. Clarholm and L. Bergström ISBN 978-94-010-6950-2
  4. ^ Ukraine: Soils in Encyclopædia Britannica
  5. ^ KG McQueen. "The Tertiary Geology And Geomorphology Of The Monaro: The Perspective In 1994" Centre For Australian Regolith Studies, Canberra 1994
  6. ^ "Ukraine lifts ban on sale of farmland in bid to receive international funds". Euronews. Euronews. 31 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Wallerius J. G. Agriculturae fundamenta chemica, åkerbrukets chemiska grunder. Upsaliae, 1761. 8, 4, 322 p.; The natural and chemical elements of agriculture. London, York: Bell, Etherington, 1770. 198 p.
  8. ^ 'Lomonosov M. V. § 125. // On the strata of the Earth: a translation of "O sloiakh zemnykh" (1763) / translated by S. M. Rowland, S. Korolev. Boulder: Geological Soc. of America, 2012. 41 p. (Special paper; 485) "And so, there is no doubt that black soil is not primordial matter, but that it has been produced by the decomposition of animal and plant bodies over time"
  9. ^ 1 2 Geikie, A. (1875), Life of Sir Roderick I, Murchison, vol. 1, ASIN B0095632AU
  10. ^ Fedotova, Anastasia A. (באוגוסט 2010), "The Origins of the Russian Chernozem Soil (Black Earth): Franz Joseph Ruprecht's 'Geo-Botanical Researches into the Chernozem' of 1866", Environment and History, 16 (3): 271–293, doi:10.3197/096734010x519762, JSTOR 20723789 {{citation}}: (עזרה)
  11. ^ Dokoutchaief B. Tchernozème (terre noire) de la Russie d'Europe. St.-Ptb.: Soc. Imp. libre économ., 1879. 66 p. (Comptes-rendus Soc. Imp. libre économ. T. 4).
  12. ^ Dokuchaev V. V. Russian Chernozem (1883) // Israel Program for Scientific Translations Ltd. (for USDA-NSF), S. Monson, Jerusalem, 1967. (Translated from Russian into English by N. Kaner)
  13. ^ 1 2 Eckmeier, Eileen; Gerlach, Renate; Gehrt, Ernst; Schmidt, Michael W.I. (2007), "Pedogenesis of Chernozems in Central Europe—A review" (PDF), Geoderma, 139 (3–4): 288–299, Bibcode:2007Geode.139..288E, doi:10.1016/j.geoderma.2007.01.009, אורכב מ-המקור (PDF) ב-8 במרץ 2016 {{citation}}: (עזרה)
  14. ^ Schmidt, M.W.I.; Skjemstad, J.O.; Jäger, C. (2002), "Carbon isotope geochemistry and nanomorphology of soil black carbon: Black chernozemic soils in central Europe originate from ancient biomass burning", Global Biogeochemical Cycles, 16 (4): 70–1–70–8, Bibcode:2002GBioC..16.1123S, doi:10.1029/2002GB001939, These data challenge the common paradigm that chernozems are zonal soils with climate, parent material and bioturbation dominating soil formation, and introduce fire as a novel, important factor in the formation of these soils
  15. ^ Eckmeier, E. (2007), Detecting prehistoric fire-based farming using biogeochemical markers (Dissertation), University of Zurich, Faculty of Science., doi:10.5167/uzh-3752, It is now an open question as to whether Neolithic settlers did indeed prefer to grow crops where Chernozems occurred or if Neolithic burning formed the chernozemic soils.
  16. ^ Eckmeier, Eileen; Gerlach, Renate; Gehrt, Ernst; Schmidt, Michael W.I. (2007), "Pedogenesis of Chernozems in Central Europe—A review" (PDF), Geoderma, 139 (3–4): 288–299, Bibcode:2007Geode.139..288E, doi:10.1016/j.geoderma.2007.01.009, אורכב מ-המקור (PDF) ב-8 במרץ 2016, magnetic susceptibility of soil material may reflect past fires {{citation}}: (עזרה)
  17. ^ 1 2 Jordanova, Neli, ed. (2017). "Chapter 8 - The discriminating power of soil magnetism for the characterization of different soil types". Soil Magnetism. Academic Press. pp. 349–365. doi:10.1016/B978-0-12-809239-2.00008-5. ISBN 978-0-12-809239-2. Chernozem soils exhibit similar features worldwide and are generally characterized by significant magnetic enhancement in the upper soil horizons.
  18. ^ Nørnberg, P.; Schwertmann, U.; Stanjek, H.; Andersen, T.; Gunnlaugsson, H.P. (2004). "Mineralogy of a burned soil compared with four anomalously red Quaternary deposits in Denmark". Clay Minerals. 39 (1): 85–98. Bibcode:2004ClMin..39...85N. doi:10.1180/0009855043910122.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=צ%27רנוזיום&oldid=36707959"