צאפיה זע'לול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צאפיה זע'לול
صفية زغلول
HudaShaarawi&SafiaZaghlul.jpg
לידה 1876
קהיר, מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1946 (בגיל 70 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע פוליטיקאית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג סעד זע'לול עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

צאפיה זע'לולערבית: صفية زغلول; 1877 - 12 בינואר 1946) הייתה פעילה פוליטית ופמיניסטית מצרית, מתומכות המהפכה למען עצמאות מצרים וממייסדי מפלגת אל-ופד. אשתו של סעד זע'לול, מהפכן שפעל למען עצמאות מצרים מהכיבוש הבריטי וראש ממשלת מצרים הראשון. הייתה מראשי מהומות 1919 ודמות פוליטית משפיעה ופופולרית, ידועה כ"אם המצרים".

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צאפיה זע'לול נולדה בשנת 1877 למשפחה מן האליטה העות'מאנית-מצרית הישנה. אביה, מוסטפא פהמי, היה ראש ממשלת מצרים הקולוניאלית במשך 13 שנה.[1]

כשהייתה בת 18, נישאה צאפיה לסעד זע'לול, שהיה אז בן 36. הסופר קאסם אמין הוא שהכיר בין השניים. סעד היה ממעמד הפלאחים, ולא היה נהוג באותה תקופה שבת ממשפחת האליטות תתחתן עם גבר ממעמד זה, אולם אביה נתן את ברכתו.

סעד היה למנהיג המאבק נגד הקולוניאליזם הבריטי, וצאפיה לא נשארה בצלו, אלא השתתפה ותמכה במהומות 1919 כבר בתחילתם. למעשה, כשסעד הוגלה בשל פעילותו, הפכה צאפיה לדמות מרכזית במפלגת אל-ופד החדשה, וביתה היה למעין מטה של פעילי המהפכה. ממעמד מנהיגות זה, היא המשיכה לייעץ לבעלה מרחוק, ולייצג אותו בקרב חברי המפלגה.

הנשים המצריות באותה תקופה התנגדו לחוקים הבריטיים בכמה דרכים: חרם כלכלי, שביתות, והפצת חומרים כתובים נגד הקולוניאליזם הבריטי. השתתפות הנשים במהומות 1919 היה לאירוע המכונן לחיבור בין התנועה הפמיניסטית המצרית, שהייתה בפריחה, לבין התנועה הלאומית. המרד נתן במה בפעם הראשונה להשמעת קולות של נשים במרחב הציבורי, ובאופן שהתקבל מתוך הסולידריות הרווחת בין הקבוצות.[2]

בכך הייתה צאפיה למנהיגה בשתי החזיתות. היא ארגנה הפגנה גדולה נגד הקולוניאליזם של 500 נשים, אשר יצאו מביתה של הודא שעראווי, ולאחר מכן המשיכה לארח את הפעילות בביתה. היא נודעה כדמות אם לפוליטיקה הרדיקלית המתפתחת בארצה, ונקראה "אם המצרים", וביתה נקרא "בית האומה". באותה תקופת גלות של סעד, היא גם נסעה לפגוש אותו בלונדון ובפריז כדי לבקש תמיכה לעצמאות מצרים. בחזרה במצרים, הייתה נואמת, כותבת עתירות ועלונים, ומעודדת את חבריה וחברותיה למאבק. כשסעד ועמיתיו היו במעצר לפני שהוגלה, היא סייעה לנשותיהם של העצורים להבריח אליהם פתקים. כשהדבר התגלה, הועברו הגברים לכלא אחר, אך גם לשם הצליחה צאפיה להיכנס, כשהיא מחופשת לאישה זקנה, ובמשך כשעה דיברה עם המהפכנים, הרגיעה ועודדה אותם.

ב-1922, כאשר בריטניה הכריזה באופן חד-צדדי על עצמאות מצרים, נערכו בחירות לשלטון ומפלגתו של סעד זכתה בניצחון סוחף, והוא נהייה ראש הממשלה הראשון של מצרים העצמאית. היא הייתה רעיית מנהיג מצרים הראשונה להופיע בציבור ללא כיסוי ראש. היא נותרה כדמות בעלת השפעה פוליטית, וכשסעד נפטר בשנת 1927, היא עמדה במרכז בחירת יורשו לתפקיד.[3] גם בשנים אלה, עמדה צאפיה בראש פלג הנשים באל-ופד, ופעלה למען זכויות נשים, למרות אזהרות שקבלה מראש הממשלה המכהן, איסמעיל צידקי, להפסיק. אך ב-1937 החליטה לפרוש מחיי הציבור, בעקבות קרע במפלגה.

צאפיה זע'לול נפטרה ב-12 בינואר 1946.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צאפיה זע'לול בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Ahmed Zaki Osman (8 במרץ 2012). "Women's movement: A look back, and forward". Egypt Independent. 
  2. ^ Women in the 1919 Egyptian Revolution: From Feminist Awakening to Nationalist Political Activism, Nabila Ramdani ,Journal of International Women’s Studies Vol. 14, No. 2 March 2013
  3. ^ 14 trailblazing Egyptian women who made history, Amira Badawey, The Tempest, October 17, 2016
  4. ^ This day in history: Mother of Egyptians Safeya Zaghloul dies in 1946, Al-Masry Al-Youm, Egypt Independent, January 12, 2014