צבאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

צְבָאוֹת (לפעמים נהגה בפי מאמינים צְבָקוֹת) הוא אחד משמותיו של אלוהים ביהדות. שם זה מופיע בנביאים ובכתובים החל מספר שמואל. בכל הופעותיו במקרא, הוא לא מופיע בפני עצמו, אלא כתוספת לשמות יהוה, אלוהים או אדוני.

במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכינוי צבאות מופיע לראשונה בתחילת ספר שמואל, ובסך הכל מופיע 273 פעמים בתנ"ך בצירופים: יְהוָה צְבָאֹות (242), יהוָה אֱלֹהֵי צְבָאֹות (12), יהוָה אֱלֹהֵי הַצְּבָאֹות (3), אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאֹות (11), אֲדֹנָי יְהוִה אֱלֹהֵי הַצְּבָאֹות (1), יְהוָה אֱלֹהִים צְבָאֹות (4), אֱלֹהִים צְבָאֹות (2). לפי פרשנויות בודדות הכינוי מופיע גם בפני עצמו מספר פעמים.[1]

הכינוי אינו מופיע כלל בחמישה חומשי תורה ובספרים יהושע ושופטים. לדעת חוקר המקרא אלכסנדר רופא מדובר בתוצאה של מחיקה מגמתית של מאמינים שהסתייגו מהכינוי, לדעת יואל אליצור הסיבה היא התפתחות טבעית של האמונה והתאולוגיה היהודית.[2] חז"ל הבחינו בתופעה זו, וציינו כי את השם צבאות חידשה חנה: "אמר רבי אלעזר מיום שברא הקב"ה את עולמו לא היה אדם שקראו להקב"ה צבאות, עד שבאתה חנה וקראתו צבאות" (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"א, עמוד ב').

משמעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חז"ל נחלקו מהי משמעות הכינוי. לדעת רבי יוסי פירוש הכינוי צבאות הוא 'אלוהי צבאות ישראל' ולדבריו המילה צבאות נסובה על ישראל ולא על האלוהים.[3] ריש לקיש מפרש את המילה כהלחם של צבא-אות – אות הוא בצבא שלו, כלומר שהאלוהים מיוחד וניכר גם בין המלאכים.[4] יש שחילקו בין מקומות שבהם מופיע הכינוי בסמיכות כמו 'אלוהי צבאות' – שאז פירושו 'אלוהים של הצבאות', לבין מקומות שבהם מוזכר בפני עצמו כמו 'אלוהים צבאות' שאז הוא כינוי לאלוהים.[5] גם בתרגום תהילים מתורגם אלוהי צבאות – 'אלהא על כל חיילי מרומא'[6] – אלוהים על כל צבא השמיים, ו'אלוהים צבאות' אינו מתורגם.[7] במדרש רבה מבואר שאלוהים מכונה 'צבאות' כאשר עושה מלחמה ברשעים.[8] באבות דרבי נתן מוצעים פירושים נוספים: "צבאות – שכל הצבאות לו. צבאות – שלו כל הצביונות. צבאות – שהוא צבא על כל צבאיו. צבאות – שהכל צבויים בו. צבאות – שכל המצוות בו.[9]

הרד"ק כתב ש'צבאות' פירושו 'אדון צבא השמיים',[10] יש שפירשו שהכוונה אדון על צבא המלאכים.[11] יש שפירשו צבאות מלשון 'רצון',[12] (צבי בארמית = רוצה) ויש שפירשו מלשון הסתר.[13]

בהלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדעת רבי יוסי ש'צבאות' הוא כינוי לישראל אין בשם זה קדושה, ולכן מותר למוחקו, והנשבע או המקלל בו אינו נחשב כנשבע ומקלל בשם. לדעת חכמים שם זה קדוש כשאר השמות, ואסור למוחקו. בעל הלכות גדולות, רב סעדיה גאון והרשב"א פסקו כרבי יוסי. רבינו חננאל, הרי"ף והרמב"ם פסקו כחכמים. לדעת בעל ספר האשכול, גם לפוסקים כחכמים אין בשם קדושה כאשר הוא נזכר בסמיכות כמו 'אלוהי צבאות', כי שם משמעותו חולין.[5]

משום כך, רבים כיום נוהגים שלא להזכיר שם זה כצורותו, אלא לשנות ל"צבקות" וכדומה, כדי לא להוציא שם שמים לבטלה. אולם, בעבר לא היה נהוג להחמיר בכך כלל. כדי להסביר מנהג זה, סבר הרב אברהם דוד הורביץ שאפילו לשיטת חכמים ישנו איסור רק במחיקת שם זה, אך מותר להזכירו אף שלא לצורך,[14] והסכימו עמו הרב שלמה זלמן אוירבך,[15] והרב שמואל וואזנר.[16] הרב מנשה קליין סבר כי יש לחלק בין מקרים שהשם נזכר לאחר שם אחר, כגון "ה' צבאות", שאז הוא ודאי שם קודש שאסור להזכירו לבטלה, לבין מקרים בהם הוא נזכר לבדו, שאז אם אינו מתכוון בפירוש להזכיר שם ה', אינו נחשב שם ומותר להזכירו לבטלה.[17] מאידך, יש סוברים שאכן אסור לומר צבאות ויש לשנות ל'צבקות' וכדומה.[18]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צבאות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ התרגום לשיר השירים מפרש את הפסוק הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם בִּצְבָאוֹת (מגילת שיר השירים, פרק ב', פסוק ז') כשם קודש ולא כפירוש המקובל – נקבות הצבי. גם את הפסוק מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן (ספר תהילים, פרק ס"ח, פסוק י"ג) יש שפירשו ככינוי לאלוהים, ראו פירוש 'עיטור סופרים' למסכת סופרים פרק ד' הלכה ב', באתר HebrewBooks
  2. ^ יואל אליצור, ‏שמות האל ותאריכי כתיבת ספרי המקרא, בתוך "בעיני אלוהים ואדם – האדם המאמין ומחקר המקרא" עמודים 401–403, באתר Academia.edu
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבועות, דף ל"ה, עמוד ב'
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף ט"ז, עמוד א'
  5. ^ 1 2 ספר האשכול מהדורת אלבק עמוד 165, באתר HebrewBooks
  6. ^ תרגום על ספר תהילים, פרק פ"ט, פסוק ט'
  7. ^ תרגום על ספר תהילים, פרק נ"ט, פסוק ו' ועוד.
  8. ^ שמות רבה, פרשה ג', פסקה ו'
  9. ^ אבות דרבי נתן נוסח ב' פרק לח'
  10. ^ פירוש הרד"ק לתהילים סט' ז'. המונח 'צבא השמיים' מתייחס בדרך כלל לכוכבים
  11. ^ אברהם אזולאי, ‏אור החמה על זוהר בראשית, באתר HebrewBooks
  12. ^ שמעון לביא, ‏כתם פז חלק א', באתר HebrewBooks
  13. ^ פנחס וולף, ‏אבני כיס, באתר HebrewBooks
  14. ^ אברהם דוד הורביץ, ‏קניין תורה בהלכה חלק ג' סימן קי', באתר HebrewBooks
  15. ^ הליכות שלמה תפילה פרק כב הערה 32, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד)
  16. ^ שמואל וואזנר, ‏שבט הלוי חלק ט' תשובה רי"ז, באתר HebrewBooks
  17. ^ מנשה קליין, ‏משנה הלכות חי"ג סימן קצ"ח, באתר HebrewBooks
  18. ^ ראו שמעון ויסברג בקונטרס 'קנאת ה' צבקות' המצוין להלן