צביה גרוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צביה גרוס
עו"ד צביה גרוס
עו"ד צביה גרוס
לידה 5 בנובמבר 1938 (בת 81)
ברלין
תפקידים בולטים היועצת המשפטית למערכת הבטחון

צביה גרוס (נולדה בגרמניה ב-5 בנובמבר 1938) היא עורכת דין ישראלית, שהייתה היועצת המשפטית של מערכת הביטחון הישראלית במשך 12 שנה. זוכת אות "נשים במשפט" על תרומתה רבת ההשפעה על מערכת הביטחון[1] [2]. קידמה והובילה חקיקת חוקים ביטחוניים רבים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צביה גרוס נולדה בברלין, שבגרמניה ב-1938 ועלתה עם משפחתה לארץ ישראל במאי 1939, באחת הספינות האחרונות שעזבו את גרמניה לפני מלחמת העולם השנייה.

אביה חיים-דב (ערמון) קסטנבאום[3] הקים את חוג הרמב"ם[4] בתל אביב, אמה שושנה הייתה עובדת סוצאילית.

למדה לתואר ראשון בספרות והיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים, ועבדה כמורה בתיכון לספרות והיסטוריה. לאחר תקופה קצרה פנתה צביה גרוס ללימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב, ולאחר התנסות קצרה כעורכת דין פרטית במשרד עם שותפה ללימודי המשפטים עמי גניגר[5] ובמשרד גרוס היא הצטרפה בשנת 1982 למחלקה המשפטית של משרד הביטחון ועבדה שם כ-25 שנה. בין השנים 1995 ל-2007 כיהנה כיועצת המשפטית למערכת הביטחון.

במשרד הביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת תפקידיה במשרד הביטחון ייעצה גרוס לשרי הביטחון, מנכ"לי משרד הביטחון וכלל המערכת הביטחונית בסוגיות חוקתיות-מינהלתיות, מסחריות-כלכליות ובינלאומיות. כחלק מעבודתה היא עמלה על שמירת האיזון בין זכויות אדם לבין הלחימה בטרור, עבדה רבות מול התעשיות הביטחוניות, והייתה חברה מובילה בצוותים הבין-משרדיים להפיכת התע"ש ורפאל מיחידות סמך של משרד הביטחון לחברות ממשלתיות.[6][7]

גרוס הייתה מעורבת בפתירת המשבר הביטחוני החריף בין ישראל לארצות הברית בשנת 2005 סביב מכירת מטוסים ללא טייס לסין. המחלוקת פרצה סביב מכירת מל"טים לסין ב 1999, לטענת ארצות הברית ללא ידיעתה. מה שהחל כמשבר אמון אישי הדרדר למשבר בין שתי המדינות שהוביל לסנקציות רבות כלפי ישראל. גרוס הייתה חברה מובילה במשלחת הישראלית למשא ומתן בין הפנטגון למשרד הביטחון.[8] גם אחרי תום כהונתה המשיכה להיות אשת הקשר עם ארצות הברית סביב משבר הנשק עם סין. על פעילותה במשבר הנשק היא זכתה לתודה אישית ממזכיר המדינה האמריקאי רמספלד.

כחלק מפתרון המשבר בין ישראל לארצות הברית הובילה גרוס את חקיקת חוק הפיקוח על ייצוא נשק.[9]

כמו כן, ניסחה יחד עם שמואל אבן את ההצעה לחוק צה"ל במסגרת מחקרה במכון למחקרי ביטחון לאומי,[10] לקחה חלק בדיונים סביב התיקונים לחוק יסוד: הצבא,[11] בחקיקת חוק התאגידים הביטחוניים[12] ועוד חוקים משמעותיים ורפורמטיביים רבים.

בשנת 2007 קיבלה מטעם לשכת עורכי הדין את "אות נשים במשפט" על תרומתה רבת ההשפעה על מערכת הביטחון בישראל.[6][13]

תפקידים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברה בוועדת טישלר לבחינת מודל צבא הקבע[14]

חברה בוועדת ליבנה, שעסקה במבנה הארגוני של מערכת הגנת העורף, 2011-2012 [15]

חברת ועדת מרידור לגיבוש תפיסת הביטחון של ישראל, 2005-2006 [16]

חברה בועדת ברוורמן לרפורמה במערך המילואים, 2005 [17]

חברה בוועדת בן-בסט לרפורמה בשירות החובה, 2006 [18]

חברה בוועדה לאסדרת מקצועות הגנת הסייבר מטעם משרד ראש הממשלה, 2013 [19]

חברת הוועדה לבחינת הפיקוח על גל"צ, 2011

חברת בית הדין לאתיקה לערעורים של מועצת העיתונות[20]

חברת דירקטוריון רפאל מטעם המדינה בין השנים 2008–2014 [21]

חברת דירקטוריון בסנו מאז 2007

חברת הוועד המנהל של ארגון שבי"ל - שקיפות בינלאומית 2008–2010

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צביה גרוס מתגוררת בתל אביב, היא נשואה לפרופ' יוסף גרוס ואם לשלושה: רז, ורדית ואייל גרוס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ , סקירת המנכ"ל, דו"ח פעילות לשכת עורכי הדין בישראל, 2007, עמ' 40
  2. ^ "סללנו את הדרך הראשונה והצלחנו", גלובס, ‏2007-05-29 (בעברית)
  3. ^ 2491 | Encyclopedia of the Founders and Builders of Israel, www.tidhar.tourolib.org
  4. ^ חיים דב ערמון, geni_family_tree (בעברית)
  5. ^ "אתם שם, אני כאן". הארץ (בעברית). 22 בפברואר 2005. בדיקה אחרונה ב-7 במרץ 2020. 
  6. ^ 1 2 נועם שרביט, ‏"סללנו את הדרך הראשונה והצלחנו", באתר גלובס, 2007-05-29
  7. ^ Zvia Gross, forumdvorah (באנגלית)
  8. ^ זאב שיףמחריף המשבר הביטחוני עם ארה"ב: דורשת מישראל להגביר פיקוח על יצוא נשק ומחמירה את הסנקציות, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2005
  9. ^ אמיר בוחבוט, יוגבל הייצוא הביטחוני של כלי נשק, באתר nrg‏, 25 בדצמבר 2006
  10. ^ הצעה לחוק צה"ל, inss.org.il, ‏יוני 2008
  11. ^ פרוטוקול מספר 123, main.knesset.gov.il
  12. ^ http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_ls_ptk_73703.doc
  13. ^ דו"ח פעילות לשכת עורכי הדין בישראל סקירת המנכ"ל, 2006-2007, israelbar.org.il, ‏אוקטובר 2007
  14. ^ ועדת טישלר: להוריד את גיל הפרישה כדי ליצור "צבא צעיר", גלובס, ‏2012-08-19 (בעברית)
  15. ^ אין לעורף מי שיגן עליו, www.haaretz.co.il (בעברית)
  16. ^ שיף, זאב (24 באפריל 2006). "דו"ח ועדת מרידור: חשש שמדינות מזרח-תיכוניות יצטיידו בגרעין בעקבות איראן". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-7 במרץ 2020. 
  17. ^ הרפורמה במערך המילואים - מסקנות והמלצות, aka.idf.il, ‏2004
  18. ^ הכוח והאדם, ynet, ‏2010-05-14 (בעברית)
  19. ^ אסדרת מקצועות הגנת הסייבר במדינת ישראל, pmo.gov.il
  20. ^ "מועצת העיתונות: "כלכליסט" לא הפר כללי אתיקה, אך לפי התקנון היה עליו לכבד אמברגו". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-7 במרץ 2020. 
  21. ^ רפאל מערכות לחימה - דין וחשבון על חברות ממשלתיות, www.mof.gov.il, ‏31/12/10