צביעת גימזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דוגמה לצביעת גימזה

צביעת גיזמה או גיזמה (Giemsa stain) היא טכניקה הקרויה על שמו של גוסטב גיזמה, מיקרוביולוג גרמני לצביעת תאים אאוקריוטים. לצביעה שתי יישומים מרכזיים צביעת כרומוזומים למחקר בציטוגנטיקה ולצורך אבחון אוכלוסיות התאים הנמצאות בדם ובמח העצם. נוזל תמיסת הגימזה מכיל כימיקלים שונים בהתאם לשימוש המיועד.

שימוש למטרות ציטוגנטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צביעת כרומוזומים בפסי G על ידי צביעת גימזה.

צביעת גיזמה מבוססת על צביעה של קבוצות זרחה ב-DNA, אולם הצבע נקשר טוב יותר לאדנין ולתימין ופחות טוב לציטוזין ולגואנין.[1] הצביעה משתמשת בקיבוע גיזמה (ידוע גם כ-G-banding) לצביעת הכרומוזומים ומשמשת לעתים ליצירת קריוטיפים. השיטה מאפשרת לראות את מספר הכרומוזומים ואת תקינותם, וכך לזהות טרנסלוקציה כרומוזומלית, טריזומיה, מונוזומיה והיפוך כרומוזומלי (Chromosomal inversion). שיטת צביעה זו מאפשרת גם לראות את רמת הדחיסות של ה-DNA, וכך להבחין בין הטרוכרומטין לאאוכרומטין, המתאפיינים ברמת דחיסות שונה של DNA.

שימוש למטרות אבחון המטולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניוטרופיל צבוע בצביעת גימזה ומסביבו תאי דם אדומים.

צביעת גיזמה משמשת גם כצביעה מבחינה, כלומר צביעה הצובעת באופן שונה תאים מאוכלוסיות שונות ולכן משמשת לספירת דם. לשימוש זה טיפת דם או נוזל מח עצם נמרחים על גבי סלייד של מיקרוסקופ, מיובשים ומקובעים במתנול. הסלייד מוטבל בתמיסת הגימזה למשך 45 דקות (פחות במקרה חרום). את התאים יש לדמות בעזרת מיקרוסקופ אור בהגדלה גדולה (אובייקטיב של X63).

לימפוציט צבוע בצביעת גימזה.
מונוציט צבוע בצביעת גימזה.
בזופיל צבוע בצביעת גימזה
אאוזינופיל צבוע בצביעת גימזה

לאחר שטיפת הסלייד במים ניתן להבחין בתאים השונים לפי אופי צביעתם:תאי דם אדומים נצבעים בה בוורוד, טסיות דם — בוורוד בהיר. תאי דם לבנים נצבעים לפי המורפולוגיה של הגרעין ולפי רמת החומציות בגראנוליות. כל הגרנולוציטיםנוטרופילים, האאזינופילים והבאזופילים) מאופיינים בגרעין פולימורפונוקלארי בעל 3-7 אונות, אך הם מובדלים בצביעת גרנולות המצויות בציטפלסמה: בנוטרופילים הגרנולות כמעט שאינן נצבעות והציטופלזמה בצבע כחול חיוור. בבזופילים הגרנולות נצבעות בכחול חזק שלעתים מקשה את ההבחנה ביניהם ובין הגרעין. באזונופילים הגרנולות נצבעות בצבע כתוב בזכות הצבע אאוזין הצובע חומרים בסיסיים.

במונוציטים הגרעין נראה בצורת מתג או שעועית וממלא הערך 50% משטח התא. בלימפוציטים הגרעין נראה עגול, צבוע בצבע כחול כהה בגלל דחיסות הDNA, והציטופלזמה נראת כפס דקיק המקיף את הגרעין, לא ניתן בעזרת צביעת גימזה להבדיל בין אוכלוסיות שונות של לימפוציטים (תאי T, תאי B לדוגמה).

בצביעת נוזל מח עצם או בזרם הדם במקרה של מחלות אונקו-המטולוגיות ניתן להבחין בסוגים נוספים של תאי דם לבנים כגון תאי פלסמה, ותאים פרימיטיביים שעדין לא התמיינו במלואם לתאים בוגרים.

הצביעה יכולה גם כדי לאבחן מצבים פתולוגים בדם הנגרמים כתוצאה מחדירת פתוגנים כגון חיידקי מיקופלסמה שחדרו לתאי הדם, בכך שהיא צובעת את החיידקים באופן שונה מאשר את תאי הדם. כמו כן הצביעה יכולה לשמש לצורך אבחון היסטופתולוגי של מלריה.ref>Cytometry in malaria: Moving beyond Giemsa</ref> וטפילים אחרים.

תערובת גימזה המשמשת לצביעת תאים למטרות אבחון המטולוגי היא לרוב תערובת של: azure B, azure II-eosin, methylene blue ביחסים משקליים של: 1:12:2. החומרים מומסים בתערובת של גליצרול ומתנול ביחסים ניפחיים של 5:24. סך כל החומרי הצביעה הם 0.6% מן הממסים. לפני השימוש יש לימהול את נוזל הגימזה המרוכז בבופר סודיום פוספט בחומציות 6.8 ביחס של 1:20.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]