צביעת הכסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גרעיני תאים בצביעת הכסט
HeLa cells stained with Hoechst 33258.jpg

צביעת הכּסט (Hoechst staining, bisbenzimide dyes) היא צביעה פלואורסצנטית ל-DNA דו גדילי, מכיוון שה-DNA בתאים אאוקריוטים מרוכז בגרעין התא. צביעת הכסט מאופיינת בקליטת אור בטווח אולטרה סגול (350 nm) ופליטת אור כחול (460 nm כמו DAPI), האור הכחול נפלט כאשר מולקולת הצבע נקשרת לקשר A-T ב-DNA דו גדילי, קישור של מולקולת הצבע לקשר G-C פולט ב-50% פחות צבע מקישור ל A-T, שאריות צבע שאינו אחוז ב-DNA פולט אור ירוק.

ישנן מספר מולקולות דומות המשמשות לצביעת הכסט, מולקולות הללו דומות מאוד במבנה (bis-benzimides) אך שונות בקבוצות הקיצון שלהם ובכך הן בעלות יכולת שונה לחדור דרך ממבראנות. המולקולות הללנו מסומנות כ-Hoechst 33342, Hoechst 33258, ו-Hoechst 34580. בצביעת הכסט ניתן לצבוע גם תאים מקובעים וגם תאים חיים בניגוד לצביעות גרעיניות אחרות כגון צביעת DAPI שאינה מאפשרת לצבוע תאים חיים. צביעת התאים החיים מתאפשרת בזכות יכולתם של מולקולות הצבע לחדור את הממברנה.

צביעת הכסט משמשת:

הערות לגבי שימוש בצביעת הכסט:

  • יש להמיס / למהול את צבעי הכסט במים, ב-TBS או בתמיסת מלח. אין להשתמש ב-PBS כיוון שחומר זה משקיע את מולקולת הצבע.
  • מולקולות הצבע חודרות ממבראנות ומתמקמות ב-DNA, תהליך זה מסכן את שלמות ה-DNA ומפריע בהכפלתו. חדירה של החומר אל גוף האדם עלולה לגרום למוטציות שעלולות להוביל לסרטן, על כן יש לנקוט את אמצעי זהירות מתבקשים, כגון כפפות וחלוק.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]