צבי אביבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צבי אביבי
Zvi Avivi.JPG
לידה 23 בדצמבר 1894
כ"ה בכסלו תרנ"ה
יאנוב, פלך מינסק, רוסיה (רוסיה הלבנה)
פטירה 1 באפריל 1966 (בגיל 71)
י"א בניסן תשכ"ו
בית החולים הדסה, תל אביב
שם לידה צבי רזניק
עיסוק מורה, סופר וממשיל משלים
לאום יהודי
שפות היצירה עברית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

צבי אביבי (רֶזניק) (כ"ה בכסלו תרנ"ה, 23 בדצמבר 1894, יאנוב, פלך מינסק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – י"א בניסן תשכ"ו, 1 באפריל 1966, תל אביב) היה מורה, סופר וממשיל משלים עברי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביבי נולד בשם צבי רזניק בא' חנוכה תרנ"ה (דצמבר 1894) בעיירה יאנוב שליד פינסק, בפלך מינסק (רוסיה הלבנה, רוסיה; כיום בבלארוס), בנם של פרומה-ציפה לבית ולודאבסקי ואהרן-אברהם רזניק. קיבל חינוך מסורתי ועברי ב"חדרים" ואצל מורים פרטיים בעיירת הולדתו ואחר-כך בפינסק, שבה למד בישיבתו של הרב דוד פרידמן. הושפע במיוחד מהמלמד הרשל פיסַר, שאצלו למד במשך שלוש שנים בעיירתו יאנוב בחדר המתוקן ובאופן פרטי, ואשר הקנה לו את אהבת הספר והספרות העברית. יצא להשכלה חילונית, וסיים את הקורסים הפדגוגיים של רשת החינוך העברית הציונית "תרבות" בעיר וילנה (ליטא).

צבי אביבי ומשפחתו

לימד עברית, תנ"ך וספרות עברית בבתי ספר יהודיים בערי פולין: בעירו יאנוב, בבית הספר "התחייה" בברסט ליטובסק (בריסק דליטא), ובבית הספר לבנות "תל חי" והגימנסיה העברית "תרבות" בפינסק. זמן-מה עבד כפקיד במשרד הארצישראלי בבירה ורשה. בנוסף עסק בפעילות ציבורית ציונית-סוציאליסטית ועברית, ובין היתר היה פעיל בתנועת "צעירי ציון" ו"החלוץ" (יו"ר סניף התנועה בברסט ליטובסק).

בשנת תרפ"א-1921 נישא לאסתר-רחל לבית גלויברמן. בשנת 1924, כשהיה בן שלושים, עלה לארץ ישראל עם אשתו. בארץ השלים את לימודיו במכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית בירושלים. עם סיום לימודיו שב להוראה והורה בבתי ספר יסודיים ותיכוניים בערים חיפה, ירושלים, תל אביב, שבה לבסוף השתקע. הוסיף לעסוק בארץ בפעילות ציבורית: כיהן כיו"ר האיגוד הארצי של מורי "כל ישראל חברים", כשופט במשפט החברים של מפא"י בתל אביב, ריכז את סניף החברה לחקר המקרא בקריית שלום והרצה בחוגים שונים.

עבודתו הספרותית החלה כבר בפולין, שם פרסם רשימות.

עם עלייתו ארצה החל לפרסם בעיתוני ושבועוני הילדים והנוער סאטירות ומשלים בחרוזים שכתב או עיבד ללשון מודרנית מאוצר המשלים היהודי והעולמי. חלק ניכר ממשליו נכתבו בחרוזים, ורבים מהם משלים מעולם החי. בנוסף תרגם משירי אלכסנדר פושקין ומיכאיל לרמונטוברוסית) וממשלי אליעזר שטיינברגיידיש). פרסם בעיתונים "דבר", "דבר השבוע" ו"דבר לילדים", "במעלה", "הפועל הצעיר", "משמר לילדים", "בטרם" ועוד.
בשנת תשכ"ב-1962 כינס מבחר ממשליו בספר "שבעים משל ומשל", שבו שני מדורים: "מעולם החי" (משלים מעולם הטבע), ו"ישן ותמיד חדש" (משלים מההיסטוריה).[1]

התגורר ברח' חדרה 10 בתל אביב.

צבי אביבי נפטר בבית החולים הדסה בתל אביב מהתקף לב באביב 1966, בגיל 71. נקבר בבית העלמין הדרום בחולון. הותיר אישה, אסתר, בת, שילונה (שילה) דורון (בוגרת סמינר לוינסקי), ונכדים.[2]

ספר המשלים שלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שבעים משל ומשל; ציורים: מ. אריה, תל אביב: ניב, תשכ"ב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צבי אביבי בוויקישיתוף

מפרי עטו:

תרגום:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הוצאת "ניב": שבעים משל ומשל, מעריב, 21 בדצמבר 1962 (מודעה).
  2. ^ צבי אביבי (רזניק), דבר, מודעת אבל, 3 באפריל 1966 (מודעה).