צבי אבידב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

צבי אֲבידֹב (קליין) (13 בנובמבר 18966 בפברואר 1984) היה פרופסור לאנטומולוגיה בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית בירושלים. חתן פרס ישראל לחקלאות לשנת תשל"ז.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבידב נולד בשם הנרי צבי קליין ב-1896 בצנין (Znin) שבגרמניה למשפחה אורתודוקסית. בילדותו עבר לבירה ברלין, בה סיים את לימודיו התיכוניים ופעל בתנועת "בלאו וייס". בעקבות מעורבותו בתנועה התעניין בעבודה חקלאית בארץ ישראל ועבר למשך שנתיים לחוות ההכשרה שְׁטַיִינְהוֹרְסְט (Steinhorst) שליד הנובר. בשנת 1916, במהלך מלחמת העולם הראשונה, גויס לשורות צבא האימפריה הגרמנית ושירת בחזיתות המערב והמזרח במסגרת חיל הקשר (Signal Corps). בשובו לברלין למד במכון הגבוה לחקלאות (Technische Hoschshule). בטרם סיים לימודיו, בשנת 1921 עלה לארץ ישראל והצטרף לקבוצה חקלאית שעבדה בשרון ובגליל.

בשנת 1923 הצטרף אבידב לתחנת הניסיונות החקלאית ועבד במחלקה לאנטומולוגיה כעוזרו של פרופסור שמעון בודנהיימר. עם פתיחת הפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, סיים במסגרתה את לימודיו במחזור הבוגרים הראשון (1944). שנה לאחר סיום לימודיו (תש"ה-1945) ניתן לו תואר דוקטור באנטומולוגיה חקלאית (הדיסרטציה: "כנימת עש הטבק בארץ ישראל").

בשנת 1951 הצטרף לסגל המחלקה, ובשנת 1955 הוענקה לו דרגת פרופסור חבר. בשנת 1959 החל לשמש דקאן הפקולטה.

אבידב היה מחלוצי תחום האנטומולוגיה בארץ ובעל שם עולמי בתחום. במחקריו מצא כי הדברת חרקים אינה חייבת להיעשות בכל ימות השנה וניתן להתאימה לתקופות בהן מתרבים המזיקים. באופן זה חקר את זבוב הזית, כנימה שחורה, כנימה קמחית, כחליל הרימון ואחרים ומצא את התקופות המתאימות להדברתם. עיקר פרסומו בציבור הרחב נבע מפרסום ספרו "מזיקי צמחים בישראל".

בעקבות נפילת בנו היחיד דב בקרב על בית חנון במלחמת העצמאות (אוקטובר 1948), שינה את שם משפחתו לאבידב.

בשנת תשל"ז הוענק לאבידב פרס ישראל לחקלאות.

יוסף לכמן (Joseph Lachmann;‏ 1882–1961), פרופסור קליני לרפואת אף אוזן גרון באוניברסיטה העברית, היה אחיו.[1] אחיינו אשר היה נשוי לחוה, בתו של יוסף לכמן, היה הפרופ' אנדרה דה-פריס, רופא פנימאי וחוקר המטולוגיה וארס נחשים, פרופסור לרפואה באוניברסיטת תל אביב, ממייסדי הפקולטה לרפואה שלה וראשון דקאניה ורקטור האוניברסיטה (1969–1972), חתן פרס ישראל לרפואה לשנת תש"ל (1970).

מפרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פ"ש בודנהימר וה"צ קלין, "פרפר הנמר: תאור חייו בא"י והמלחמה בו", רחובות – תל אביב: תחנה לחקר החקלאות (דפוס הפועל הצעיר), תרפ"ז. (חוברת)
  • פ"ש בודנהימר וה"צ קליין, "המלחמה בעכברי השדה בארץ", רחובות – תל אביב: תחנה לחקר החקלאות (דפוס הפועל הצעיר), תרפ"ט. (חוברת)
  • "מזיקי פירות ההדר", תל אביב: המחלקה למטעי הדר על יד התאחדות האכרים בא"י, תרצ"ג. (חוברת)
  • פ' ש’ בודנהימר את ה’ צ’ קלין, ספר החרקים לחקלאי, 2 כרכים, תל אביב: אמנות, תרצ"ה. (כל חלק יצא גם כספר בפני עצמו)
    • פ. ש. בודניהמר, ספר בעלי החיים;
    • ה. צ. קליין, מגדיר למזיקי הצמחים העקריים במשק החקלאי.
  • ה"צ קלין, נ[תנאל] הוכברג, "עש האשכול: תולדות חייו והמלחמה בו", רחובות – תל אביב: הסוכנות היהודית לארץ-ישראל – תחנה לחקר החקלאות – מחלקת ההדרכה (דפוס הפועל הצעיר), תרצ"ח. (חוברת)
  • מזיקי ההדר בארץ ישראל, תל אביב: הסוכנות היהודית לארץ ישראל – תחנה לחקר החקלאות – מחלקת ההדרכה; ספרית השדה, ת"ש.
  • מזיקי גן הירק בארץ ישראל, רחובות: הסוכנות היהודית לארץ ישראל – תחנה לחקר החקלאות (דפוס הפועל הצעיר), תש"א. (מהדורה ב מורחבת: תל אביב: הסוכנות היהודית לארץ ישראל – תחנה לחקר החקלאות; ספרית השדה, תש"ה.)
  • ה"צ קלין, מ[קס] פרקר, "מחקר תולדות חיי זבוב הפירות של ים התיכון בעמק הירדן"; העורך: ש[למה] צמח, רחובות: תחנה לחקר החקלאות; ספרית השדה, תש"ג. (קונטרס)
  • "כנימת עש הטבק בארץ ישראל", תל אביב: ספרית השדה, תש"ו. (חוברת) (על בסיס הדיסרטציה)
  • ה"צ קלין, נ[חמיה] ובולסקי, "עש-התפוח בשפלת החוף של ארץ ישראל", תל אביב: ספרית השדה, תש"ו. (חוברת)
  • צ. אבידב, נ. בן-חיים, "תצפיות במזיקי עצי הפרי הסובטרופיים בישראל", רחובות: תחנה לחקר החקלאות; ספרית השדה, תש"ג. (קונטרס) (תדפיס מתוך: "כתבים", כרך א, תשי"א)
  • צבי אבידב, בהשתתפות יצחק הרפז, אליהו סבירסקי, מזיקי צמחים בישראל, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשכ"א 1961. (ראה אור בתרגום לאנגלית, במהדורה מורחבת ומתוקנת, ב-1961)
  • נמלת הקציר בישראל; בעריכת נ[חמן] תרדיון, תל אביב: ספרית השדה, תשכ"ח.
  • מחיי החרקים: פרקים באקולוגיה, בביולוגיה, ובפנולוגיה של חרקים בישראל, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשל"א 1970.
  • Zvi Avidov and Isaac Harpaz, Plant Pests of Israel; translated, revised and updated, Jerusalem: Israel Universities Press, 1969. (אנגלית: מזיקי צמחים בישראל)

בעריכתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Studies in Agricultural Entomology and Plant pathology; edited on behalf of the Faculty of Agriculture by Z. Avidov, Jerusalem: Magnes Press, Hebrew University (Scripta hierosolymitana, v. 18), 1966.‎

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "פרופסור צבי אבידב בן 75: רשימה ביבליוגרפית של פרסומיו המדעיים / Professor Zvi Avidov on his seventy-fifth birthday : bibliographical list of scientific publications", ירושלים; רחובות: האוניברסיטה העברית – הפקולטה לחקלאות, תשל"ב 1971.
  • אליהו סבירסקי, 'פרופ' צבי אבידב ז"ל', השדה סד, ו (1984), 1261.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יוסף לכמן, דבר, מודעת אבל, 4 ביולי 1961 (מודעה).