צבי אבן פז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרופ' צבי אבן-פז עם הספר שתרגם "מתמיד ומאז: שירי אמא אוזה", 2009.

צבי אבן-פז (25 במאי 1916 - 2 באוגוסט 2017) היה פרופסור לרפואה בבית חולים הדסה, מומחה לדרמטולוגיה, מנהל-בפועל של מחלקת העור בבית החולים, ומתרגם לעברית של הספר שירי אמא אווזה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבן-פז נולד בשם הרי גולדסטון (Harry Goldstone), בלידס, אנגליה. הוריו, מקס (מרדכי) והאני, נולדו שניהם במזרח אירופה (מקס בבלארוס, האני - בליטא) והגרו בצעירותם לאנגליה. המשפחה הייתה יהודית-חרדית, ולאבן-פז היו שישה אחים ואחיות מבוגרים ממנו. בילדותו, למד ב"חדר". במקביל, למד בבתי ספר ציבוריים בלידס. בשנים 1933–1939 למד רפואה באוניברסיטת לידס. בספטמבר 1939, סיים את לימודיו באוניברסיטה, זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה.[1] בהיותו סטודנט, היה פעיל בתנועות הנוער היהודי: "החברה הציונית של צעירי לידס", "הבונים" ו"החלוץ".[2]

עם תחילת מלחמת העולם השנייה נשלח אבן-פז, בשליחות תנועת הבונים, לרכז קבוצת ילדים יהודים שהוברחו לאנגליה, ממש לפני פרוץ המלחמה, במבצע שנודע בשם "קינדר-טרנספורט". אבן-פז שיכן את הילדים בבית, ששכר לשם כך מהכנסייה בעיר אקסמות' (אנ'), בדבון, דרום-אנגליה, בשטח הכנסייה, והוא שימש לילדים, ששהו בהוסטל, אב-בית ומורה עד שנת 1942.

ב-1942 גויס אבן-פז לצבא הבריטי ושובץ לשירות בפלוגת רפואה של יחידת שריון. באוגוסט 1944 נשלחה יחידתו לפעילות במזרח הרחוק, והוא שירת כמפקד פלוגת רפואה בהודו, ציילון (כיום סרי לנקה), בורמה (כיום מיאנמר), סינגפור ומלזיה. לאחר סיום המלחמה, בשנת 1946, שוחרר מהצבא, חזר לאנגליה, ועבד כרופא מתמחה למחלות עור בבית חולים למחלות עור בכיכר לסטר בלונדון.

ב-1948, לאור החינוך הציוני שקיבל, החליט אבן-פז לעלות לישראל. ביום העצמאות הראשון, ה' באייר תש"ח, הגיע אבן-פז עם אשתו ובתו הבכורה לישראל באנייה "טטי" (שהייתה האנייה הראשונה שעגנה בחוף המדינה החדשה).[3] מהאוניה ירדו בסירות לנמל תל אביב, הובלו לתחנה המרכזית, והמתינו שם עד סיום ההפצצה של מטוסים מצריים. בהמשך, הם נשלחו להכשרה בחדרה, לקראת עליה לקרקע. ב-1949 היה, יחד עם חבריו להכשרה, ממקימי קיבוץ כפר הנשיא בגליל העליון, ועסק, בתקופתו הראשונה שם, בבניית הקיבוץ.

עבודתו כרופא[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר תקופת קצרה של הסתגלות לחיי הקיבוץ כפר הנשיא, חזר אבן-פז לעבוד במקצועו המקורי מאנגליה - רופא מומחה למחלות עור. מתחילת שנות ה-50 ועד שנת 1956 עבד כרופא במרפאת קופת חולים הכללית בטבריה תוך המשך חברותו ועבודתו בקיבוץ. בשנת 1956–1957 עשה שנת שבתון כרופא בבית החולים הדסה בירושלים, שהיה מפוזר אז במספר אתרים ברחבי העיר, ובסוף 1957 עבר עם משפחתו לירושלים לשמש כרופא במחלקת העור של בית החולים הדסה עין-כרם. במשך השנים שימש כרופא ומרצה לרפואה באוניברסיטה העברית ומונה לפרופסור. לפני יציאתו לפנסיה שימש כמנהל-בפועל של מחלקת העור של בית החולים הדסה בעין כרם ירושלים, כאשר המינוי הקבוע שלו כמנהל מחלקה לא יצא לפועל בגלל גילו וקרבתו לגמלאות. הוא פרש לגמלאות ב-1984.

בתקופת עבודתו בבית החולים הוציא יחד עם פרופ' פליקס זהגר ספר על מחלת הפסוריאזיס, אותה חקר.[4] כן היה (יחד רופאים אחרים), ממקימי תחום הטיפול במחלה זו בים המלח. לדעתו של אבן-פז, המינרלים והאקלים של ים המלח אפשרו טיפול בפסוריאזיס, ללא רבים מן הסיכונים, שהיו קיימים בטיפולים המודרניים הרגילים.

מוקד נוסף להתעניינותו הרפואית, כרופא עור, הייתה מחלת שושנת יריחו (מחלה שנחקרה על ידי רופאים רבים במחלקת העור בהדסה במשך שנים רבות).

תרגום שירי אמא אווזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבן-פז אהב את שירי אמא אוזה מאז ילדותו באנגליה. לאחר הולדת ילדיו, נהג לדקלם להם שירים שונים מהקובץ, שתרגם לעברית באופן מזדמן וספונטני. הדקלום, היה נעשה, לפי עדותו בסוף הספר, בעיקר לפני השכבתם לישון. את השירים שתרגם, אסף תחילה בקלסרים ששמר בביתו. לאחר שנים, העביר את התרגומים מהקלסרים לקובצי מחשב. בשנת 2009, לאחר שכבר יצא לגמלאות, הוציא לאור, בהוצאה עצמית, את התרגום שלו לשירי 'אמא אווזה'.[5] בספר שהוציא, עימד את תרגומיו לצד השירים המקוריים באנגלית, כשכל דף בספר מלווה גם באיורים של המאיירת והגרפיקאית נעמי גייגר. בנוסף, נלוות לשירים, בנספח בסוף הספר, הערות רקע על השירים, שאותן ביסס אבן-פז, על "מילון אוקספורד לשירי ילדים".[6]

בפתח דבר לספרו, כתב אבן-פז, בין היתר: "שירי שעשוע אלו עוסקים במגוון רחב של נושאים, החל בשגרתיים וכלה ביצירי הדמיון. הם מפתחים את אוצר המילים, יכולת החשיבה, החישוב והדמיון של מאזיניהם, ופותחים להם צוהר לעולמות המוזיקה, השירה והריקוד" (שם, עמ' 7).

הוא זכה לראות את הספר נמכר באלפי עותקים. 

תרגומו של אבן-פז לשירי אמא אוזה היה התרגום השני לעברית של שירים אלה, לאחר תרגומו של אורי סלע, מ-1986.[7] בכתבת ביקורת ב"הארץ", השוותה הכותבת עדי מרכוזה-הס, בין תרגומו של אבן-פז לבין תרגומו של סלע, ובין איוריו של ארנולד לובל לספר שתרגם סלע, לבין איוריה של נעמי גייגר לתרגומו של אבן-פז.[8]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבן-פז היה נשוי, משנת 1944, לאביבה לבית גנטר (1998-1922). בני הזוג הולידו שני בנים ובת.

התגורר בשכונת ניות בירושלים.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Felix Sagher and Zvi Even-Paz, Mastocytosis and the Mast Cell, Basel: Karger, 1967
  • מתמיד ומאז: שירי אמא אוזה, נוסח עברי: צבי אבן-פז, איורים: נעמי גייגר, ירושלים, הוצאת המחבר, 2009

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הפרקים "ביוגרפיה" ו"עבודתו כרופא" נכתבו תוך הסתמכות על דפים אוטוביוגרפיים שכתב צבי אבן פז וקרא להם "מבט לאחור".
  2. ^ Daniel Gavron, First Boat in, The Jerusalem Post Supplement - Israel Britain, The Jerusalem Post, 2.11.1987
  3. ^ פלי"ם, האניה טטי - הראשונה להגיע לת"א מניפה את דגל המדינה שזה נולדה - הפלגה במאי 1948, באתר הפלי"ם
  4. ^ Felix Sagher and Zvi Even-Paz, Mastocytosis and the Mast Cell, Basel: Karger, 1967
  5. ^ מתמיד ומאז: שירי אמא אוזה, נוסח עברי: צבי אבן-פז, איורים: נעמי גייגר, ירושלים, הוצאת המחבר, 2009.
  6. ^ Iona and Peter Opie, The Oxford Dictionary of Nursery Rhymes, 1951
  7. ^ "ספר שירי אמא אווזה", איורים: ארנולד לובל, נוסח עברי: אורי סלע, הוצאת מודן, 1986
  8. ^ עדי מרכוזה-הס, התדעו מי אני? "משירי אמא אווזה", באתר הארץ, ‏12.08.2009