צבי אל-פלג

צבי אל-פלג
לידה	1926; פולין
פטירה	27 ביוני 2015 (בגיל 89 בערך)
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת תל אביב
תקופת הפעילות	? – 27 ביוני 2015
מעסיק	אוניברסיטת תל אביב
תפקיד	שגריר
בן או בת זוג	מיכל סנונית

צבי אֶל-פֶּלֶג (1926 - 27 ביוני 2015) היה איש צבא, דיפלומט, היסטוריון וחוקר ישראלי. חוקר התנועה הלאומית הפלסטינית.

אל-פלג היה קצין בצה"ל בדרגת אלוף-משנה ושירת כמושל הצבאי באזור המשולש, בעזה, בשכם ובדרום לבנון. הוא שימש כשגריר ישראל בטורקיה, וקונסול כבוד של טורקיה בתל אביב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אל-פלג נולד בשנת 1926 בברנוב שבפולין לרבקה לבית זייפנטרגר ויוסף אלפלנג. אביו היה נגר ואמו עקרת בית. צבי היה השני מבין ארבעה אחים: הדסה (1924), דוד (1928) וירחמיאל (1929). בשנת 1934 עלה לארץ ישראל עם משפחתו, אשר השתקעה בשכונת מכבי-צריפים ביפו. כילד היה חבר בתנועת הנוער "החוגים המרקסיסטיים", וב-1940 התנדב לארגון "ההגנה". בשנת 1948, בפרוץ מלחמת העצמאות, עבר עם משפחתו לתל אביב ושירת במלחמה בחטיבת אלכסנדרוני.

בעקבות הוראת בן-גוריון כי על קצינים לעברת את שם משפחתם, שינה את שם משפחתו מ-אלפלנג ל-אלפלג. לאחר סיום שירותו הצבאי ובמקביל ללימודיו האקדמיים המשיך לשרת בצבא קבע. הוא היה המושל הצבאי באזור המשולש בדרגת סרן.^[1] לאחר מלחמת סיני היה המושל הצבאי בעזה בדרגת רב-סרן,^[2] ולאחר מלחמת ששת הימים היה המושל הצבאי בנפת ח'אן יונס בדרגת סגן-אלוף^[3] באזור שכם.^[4] לאחר סיום מלחמת יום הכיפורים ועד להסכם הפרדת הכוחות היה מושל באזור פאיד שממערב לתעלת סואץ במצרים.^[5] בעת מלחמת לבנון הראשונה היה מושל צבאי בדרום לבנון. הגיע לדרגת אלוף-משנה. בזמן שירותו הצבאי למד היסטוריה באוניברסיטת תל אביב והתמחה בנושא התנועה הלאומית הפלסטינית והסוציולוגיה של החברה הערבית. ב-1989 סיים את לימודיו לתואר שני בהיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב.

בשנות ה-90 היה חבר במשלחת הישראלית בשיחות הרב-צדדיות.

בשנת 1995 מונה לשגריר ישראל בטורקיה, תפקיד שמילא עד לשנת 1997. לאחר סיום תפקידו מונה על ידי נשיא טורקיה סוליימאן דמירל לקונסול כבוד של טורקיה בתל אביב. בשנת 2008 הוענק לו תואר יקיר העיר תל אביב-יפו.^[6]

כיהן כמרצה וחוקר במרכז דיין שליד אוניברסיטת תל אביב, ופרסם מאמרים בנושאי ההיסטוריה של הלאומיות הפלסטינית.

אשתו הראשונה ואם שני ילדיו, נעמי (1932–1978), הייתה בתם הצעירה של נחמה ויעקב צוואנגר, שנרצח ב-1937.

נישא בשנית למשוררת מיכל סנונית, והיה נשוי לה עד מותו.

צבי אל-פלג נפטר בשנת 2015, בגיל 89, והובא לקבורה בקיבוץ עין החורש.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית הפדרציה של חוסיין: גורמים ותגובות, 1977.
מאורעות 1936-1939: פרעות או מרד, 1979.
פלסטין עצמאית בסבך היריבות הבינערבית 1946-1948, 1982.
(יחד עם גיא בכור), לקסיקון אש"ף, משרד הביטחון, 1991.
המופתי הגדול, בהוצאת משרד הביטחון, 1989. (תרגום הספר לאנגלית)
מנקודת ראותו של המופתי: מאמרי חאג' אמין מתורגמים ומבוארים, בהוצאת הקיבוץ המאוחד, 1995.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עופר אדרת, האל"מ שהכיר גם בכיסופי הערבים לארץ ישראל, באתר הארץ, 3 ביולי 2015
צבי אלפלג, הקיצוניות הערבית יורדת לרחוב, דבר, 29 בדצמבר 1972
צבי אל פלג (1926-2015), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ י. נדבה, חלום ערביי המשולש הישראלי - לבקר ביפו, מעריב, 19 בספטמבר 1950
^ עיריית עזה מתכנסת, מעריב, 26 בנובמבר 1956
^ ר. גולן, "הפשרה" של חג' מוחמד אבו-סלים, מעריב, 15 באוגוסט 1967
^ ראשי העדה השומרונית בשכם בפגישתם עם המושל הצבאי, דבר, 15 ביוני 1967
^ 3000-2000 פלחים נשארו באזור פאיד, דבר, 4 בנובמבר 1973
^ יקירי העיר תל אביב לשנת 2008

[1] י. נדבה, חלום ערביי המשולש הישראלי - לבקר ביפו, מעריב, 19 בספטמבר 1950

[2] עיריית עזה מתכנסת, מעריב, 26 בנובמבר 1956

[3] ר. גולן, "הפשרה" של חג' מוחמד אבו-סלים, מעריב, 15 באוגוסט 1967

[4] ראשי העדה השומרונית בשכם בפגישתם עם המושל הצבאי, דבר, 15 ביוני 1967

[5] 3000-2000 פלחים נשארו באזור פאיד, דבר, 4 בנובמבר 1973

[6] יקירי העיר תל אביב לשנת 2008

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]