צבי גורן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צבי גורן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1943
אחוזת בית, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 ביולי 2020 (בגיל 77 בערך)
אחוזת בית, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין ירקון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
תקופת הפעילות 1965–2020 (כ־55 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק רשות השידור
גלי צה"ל
על המשמר
צאצאים בירנית גורן
מספר צאצאים 1
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צבי "צבה" גורן (194315 ביולי 2020) היה עיתונאי ישראלי, מילא שורה של תפקידים ברשות השידור, בהם כתב, מפיק, במאי, שליח לממלכה המאוחדת וראש מחלקת החדשות. אחר כך שימש כמבקר תיאטרון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורן נולד וגדל בתל אביב, בנם של שבתאי וזהבה גורן. למד בתיכון עירוני א'[1]. מגיל צעיר נמשך לתיאטרון וכבר בגיל 17 החל לשמש מדריך בחוג "הבימה" לתיאטרון[2].

במחצית הראשונה של שנות ה-60 שיחק במספר הצגות, בהן: "הפיזיקאים" מאת פרידריך דירנמאט בתיאטרון "הבימה" ב-1963, ובתיאטרון "אהל" שיחק במחזה "עמך", על פי סיפור מאת שלום עליכם ב-1964[3], ובמחזה "האידיוטית", לצד גילה אלמגור, זאב רווח וניקו ניתאי ב-1965.

בהמשך עבר לירושלים ולמד באוניברסיטה העברית לימודים רוסיים, ספרות כללית והיסטוריה. במסגרת לימודיו שיחק בתיאטרון הסטודנטים של האוניברסיטה במחזה "משפט הסופרים", המבוסס על מכתביהם של אנדריי סיניאבסקי ויולי דניאל[4].

בסוף שנות ה-60 הצטרף לצוות קול ישראל ושם עבד ככתב, עורך ומפיק. בין השאר ככתב תוכנית החדשות "היום הזה - יומן ערב"[5]. אחר כך הצטרף לטלוויזיה הישראלית שהייתה אז בראשיתה, ונמנה עם ראשוני העיתונאים במחלקת החדשות. התחומים שבהם התמקד בעבודתו בטלוויזיה היו לרוב נושאי תרבות ואמנות. כמו-כן, הפיק ערך וביים, לעיתים בשיתוף אחרים, שורה ארוכה של כתבות וסרטי תעודה ששודרו בטלוויזיה הישראלית לאורך השנים. בין השאר, ערך כתבת מורחבת על תחרות הפסנתרנים ע"ש ארתור רובינשטיין[6], וסרט תיעודי על להקת "בנזין"[7].

ב-1976 זכה המשדר שהפיק "וזרח השמש ובא השמש", בבימויו של פול סלינג'ר, בפרס רשות השידור[8]. בינואר 1979 נמנה גורן עם צוות ההפקה מטעם רשות השידור של האירוויזיון שנערך בבנייני האומה בירושלים בהנחיית רבקה מיכאלי.

בשנים 1979–1982 שימש גורן שליח רשות השידור במשך שלוש שנים בלונדון[7].

ב-1983 עבר גורן מהטלוויזיה הישראלית לגלי צה"ל, שם שימש כעורך ותוכניות ומשדרים ומנהל מחלקת החדשות של גלי צה"ל במשך כשנה וחצי[9]. אחר כך שב לטלוויזיה הישראלית ושימש כעורך במחלקת החדשות, כתב, מפיק ובמאי תוכניות תעודה.

בשנים 19851986 הנחה והפיק את תוכנית האמנות "גלריה"[10]. אחר כך מונה לעורך וכתב חדשות החוץ במסגרת תוכנית חדשות ליל שישי - "יומן"[11].

בסוף 1987 היה דובר מטה השביתה ברשות השידור[12]. בסוף 1988 עזב את רשות השידור ולקראת הבחירות לכנסת השתים עשרה ביים את תשדירי הבחירות של מפלגת העבודה[13]. בנובמבר 1988 השתתף בהפגנה מול בית סוקולוב בתל אביב, בעת שראש הממשלה יצחק שמיר היה במפגש של ועדת העורכים, נגד פסילה צנזורה והתערבות פוליטית בכתבות של עיתונאי רשות השידור[14].

בינואר 1989 החל לעבוד בעיתון "על המשמר", בתפקיד עורך חדשות החוץ[15].

בשנת 2003 נעשה למבקר אמנויות הבמה של אתר האינטרנט "הבמה", במסגרתו סיקר מאות מופעי תיאטרון, מחול ואופרה כמעט שני עשורים[16].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתו היא העיתונאית בירנית גורן, ששימשה כעורכת הראשית של אתר החדשות "nrg" בשנים 20072009[17], ומאז מאי 2019 משמשת כעורכת הראשית של אתר החדשות "זמן ישראל"[18].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מת צבי גורן מראשוני הטלוויזיה הישראלית, באתר News1 מחלקה ראשונה, 16 ביולי 2020
  2. ^ חוג הבימה לנוער בשבת, קול העם, 20 במאי 1960
    חוג "הבימח לנוער" - רח', פרוג 25 ת"א. בשבת, ירצה צבי גורן, על המשמר, 18 בדצמבר 1964
  3. ^ "עמך" לשלום עליכם יועלה על־ידי "אוהל" ב־26 באפריל, דבר, 14 באפריל 1964
  4. ^ אריאלה הראל, "משפט הסופרים", למרחב, 17 במרץ 1967
    צבי לביא, משפט הסופרים, מעריב, 24 בפברואר 1967
  5. ^ י. גלילי: מעשה נפשע, בהשיבו אמש לשאלת כתב "היום הזה" בת"א, צבי גורן, על המשמר, 10 באוקטובר 1968
  6. ^ עדית זרטל, מבט שלישי - כתבה ללא עמוד שדרה, דבר, 22 באפריל 1977
  7. ^ 1 2 יעקב גלעד, אמיר בן-דוד ובירנית גורן, 24 שעות. 40 שנה, באתר זמן ישראל, 1 באוגוסט 2022
  8. ^ משה ב"ש, המסך האחרון של במאי הטלוויזיה - עם מותו של פול סאלינג'ר, מעריב, 19 ביולי 1978
  9. ^ מרדכי רוזנבלום, עדנה פאר הגישה מכתב התפטרות מגל"ץ לרמטכ'ל, מעריב, 20 באוגוסט 1984
  10. ^ דורון רוזנבלום, שידורים - קוביזם, כותרת ראשית, 19 בספטמבר 1985
    דורון רוזנבלום, שידורים - דיסונאנסים והרמוניות, כותרת ראשית, 30 באוקטובר 1985
  11. ^ דוד טרטקובר, טלוויזיה - ולמה היפות לא קמו?, חדשות, 8 במרץ 1987
  12. ^ מיכאל דק, לקחו לך את הטלוויזיה, כותרת ראשית, 14 באוקטובר 1987
    רונית אנטלר, תביעות עיתונאי רשות השידור נידחו בבוררות, חדשות, 28 במרץ 1988
  13. ^ יוסי ורטר, המערך סגר עם קובי ניב. מו״מ עם אפרים סידון, חדשות, 9 באוגוסט 1988
  14. ^ אירית ורד, רונית אנטלר, העיתונאים הפגינו בשתיקה "כדי לזעוק על הכתבות שנפסלו וצונזרו", חדשות, 30 בנובמבר 1988
  15. ^ אפי לנדאו, שינויים בצמרת "על המשמר", חדשות, 1 בינואר 1989
  16. ^ אתר הבמה נפרד מצבי גורן
  17. ^ יעל ולצר, יוסי גולד הוא המנכ"ל החדש של NRG; בירנית גורן - העורכת הראשית, באתר TheMarker‏, 23 בדצמבר 2007
    נועה פרג, ‏בירנית גורן, עורכת nrg ומנכ"לית האתר, פורשת מתפקידה, באתר גלובס, 22 ביוני 2009
  18. ^ בירנית גורן, דבר העורכת // למען האמת, באתר זמן ישראל, 1 במאי 2019