צבי גילת (קצין)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צבי גילת
צבי גילת הורביץ.jpg
צבי גילת בתקופת היותו מפקד פיקוד הדרום
תאריך לידה 19 במרץ 1919 (בן 98)
מקום לידה בוברויסק, רוסיה
עלה לישראל 1923
השתייכות Hahagana.jpg  ההגנה
IDF new.png צה"ל
תקופת שירות 1935 - 1962
דרגה אלוף משנה  אלוף משנה
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
פלוגות הלילה, מלחמת העצמאות, מבצע קדש
תפקידים אזרחיים
נספח צבאי בגאנה

צבי (צביקה) גילת (הורביץ) (נולד ב-19 במרץ 1919) הוא איש צבא לשעבר, בין מקימי ומפקדי מערך ההדרכה של ההגנה, מפקד בית הספר לקצינים של צה"ל, ומפקדו הראשון של גדוד 72 בחטיבה 7 בקרבות לטרון. הקים מחדש את חטיבה 8 כחטיבת מילואים הראשונה בצה"ל, היה מפקד פיקוד הדרום והיה נספח צבאי בגאנה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילת נולד בעיר בוברויסק ברוסיה לחיים ופרומה הורביץ, עלה עם הוריו לארץ ישראל ב-1923. גדל והתחנך בפתח-תקווה בבתי הספר פיק"א ואחד-העם. התגייס להגנה בגיל 16, ולאחר מכן נשלח על ידה לסייע בהגנת העובדים בבניית גדר הצפון (הגבול בין ארץ ישראל ללבנון, בקירוב), ופיקד על כתת-נוטרים ב-1938. התגייס למנגנון ההדרכה של ההגנה, פיתח את התוכניות לקורסי המכ"ים והמ"מים. היה מדריך ראשי ומפקד במספר גדול של קורסים בג'וערה, סייע בהכנת התשתית להפיכת ההגנה מארגון מחתרת לצבא.

ב-1939 לחם במסגרת פלוגות הלילה של אורד וינגייט ולאחר מכן הטמיע את נושא לוחמת הקומנדו והלחימה בלילה בארגון ההגנה. ב-1943 פיקד על קורס קצינים לא רשמי של מפקדים יהודים בצבא הבריטי בחולדה מטעם ההגנה על מנת להעניק להם הכשרה שהבריטים לא רצו לתת.

בשנים 1946‏-1947 למד הנדסה בטכניון ותוך כדי כך היה חלק מיחידה של ההגנה לטיפול בפורעים ערבים והענשתם. עם פרוץ מלחמת העצמאות נאלץ להפסיק את לימודיו, ומונה יחד עם חיים לסקוב למפקד בה"ד 1 וקורס הקצינים הראשון במלחמת העצמאות. כדי להימנע ממצב של שני מפקדים, תפקד גילת כסגנו של לסקוב. לטענת לסקוב, איש הצבא הבריטי, גילת נשלח לפקח עליו[1].

לאחר הקורס נלקח גילת עם סגל ההדרכה לקרבות לטרון. הוא השתתף בהקמת חטיבה 7 ומונה למפקד גדוד 72 של החטיבה. זמן קצר מאוד לאחר הקמתו נשלח הגדוד חסר הניסיון להשתתף בהתקפה הכושלת הראשונה על מתחם לטרון (מבצע בן נון א'), וספג אבידות כבדות. בימים שלאחר המתקפה הכושלת כבש הגדוד את הכפרים בית ג'יז ובית סוסין ברכס הגבעות שמדרום ללטרון, ובכך אפשר סלילת דרך העוקפת את מתחם הלגיון הירדני (דרך בורמה). גילת נשלח מטעם צה"ל לצ'כוסלובקיה לצורך רכישת נשק ולאימון מתנדבים יהודים מברית המועצות וצ'כוסלובקיה, שחלקם לחמו בנאצים במלחמת העולם השנייה, לקראת גיוס לצה"ל.

בהמשך שירותו בצה"ל פיקד גילת על חטיבה 8, שהוקמה מחדש כחטיבת המילואים הראשונה של צה"ל, ותרם להכנת התשתית של מערך המילואים. הוא מונה למפקד פיקוד הדרום שהוקם מחדש[2] ופיקד עליו בתקופת הלחימה בפדאיון ופעולות התגמול, כולל הקמת סיירת שקד. פיקד על העיר תל אביב וארגונה לאפשרות תקיפה אווירית מצרית במבצע קדש[3]. ב-1958 מונה למזכיר ראשון ונספח צבאי בשגרירות ישראל באקרה שבגאנה[4]. סייע להידוק הקשרים עם ישראל והקמת התשתית הביטחונית של מדינה זו.

ב-1962 פרש מצה"ל ועבר לעבוד בסולל בונה כמנהל בחטיבת המפעלים של החברה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יואב גלבר, גרעין לצבא העברי – ע"מ 177, 189-190, 200, 247-248.
  • יגאל שפי, סיכת מ"מ – ע"מ 179-180.
  • אניטה שפירא, מפטורי הרמ"א עד פירוק הפלמ"ח – ע"מ 159-164.
  • ארכיון תולדות ההגנה – 4394 – א/מ צבי גילת (הורביץ)
  • 4/4366 – תיק צבי גילת (הורביץ)
  • 0006/510/080 – קלטת 137

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אורי מילשטיין, תולדות מלחמת העצמאות, כרך ד', עמ' 176
  2. ^ נחמן שי, ביטחון 50 : צה"ל, קהיליית המודיעין, משרד הביטחון, אלפא תקשורת, 1998
  3. ^ התקפת אויר כבדה על ת"א, הצופה, 19 ביולי 1956
  4. ^ יצא לגאנה, מעריב, 30 ביולי 1958
    הזמנת קבע של שרת החוץ לגולדה מאיר הגאנאית, מעריב, 2 באוגוסט 1960