צבי הוגלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןצבי הוגלין
מצב שימור
מצב שימור: בסכנת הכחדהנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: בסכנת הכחדה
סכנת הכחדה (EN)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכפילי פרסה
משפחה: פריים
תת־משפחה: צבאיים
שבט: אנטילופות ערבה
סוג: צבי אמיתי
מין: צבי הוגלין
שם מדעי
Eudorcas tilonura
תחום תפוצה
תפוצה של צבי הוגלין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צבי הוגלין (שם מדעי: Eudorcas tilonura), הוא מין אנטילופת-צבי בינונית בסוג צבי אמיתי, החי בצפון מזרח אפריקה. תואר לראשונה בשנת 1868 ונקרא על שם מגלהו. צבי זה מוכר יותר כתת-מין של צבי אדום חזית בטקסונומיות וארגוני השימור, אך הם מציינים כי מדובר רק באופן זמני, בהתחשב בשוני הגנטי שיש לו. אף על פי שתפוצתו של צבי אדום חזית קרובה מאוד לתפוצה של צבי הוגלין, אין זה סותר לכך שהוא יכול להיות מין נפרד כיוון שהתפוצה מופרדת על ידי רצועה של 2,500 קילומטר ושני יובלי הנילוס - הכחול והלבן.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצבי הוגלין זוג קרניים ספירליות, המשתנות מקרני צבי אדום חזית בכך שהם כפופות יותר לאחורה. הקרן צומחת לכיוון מעלה, מתעגלת וממשיכה לאחורה עד שמסתיימת בשפיץ חד ומעוקל כלפי פנים. קרני צבי אדום חזית נמצאות תמיד בצמיחה כלפי מעלה, והן ישרות יותר. הקרניים עבות יחסית לכל אורכם ומסתיימות בשפיץ חד. הקרן מחורצת במספר טבעות בולטות. הן לזכרים והן לנקבות יש קרניים, ושל הנקבות דקות וקצרות יותר.

הפרווה של צבי הוגלין דומה למדי לצבי אדום חזית, עם גוונים אדמדמים כהים בגב ובחלק האחורי, ובהירים יותר בצדדי הבטן והרגליים. העכוז, הגחון והמותניים בצבע לבן בוהק. גם לו פס שחור דק יחסית המופרד על ידי רצועת שיער אדמדמה מהמותניים. זנבו שחור. סימוני הפנים שלו דומים לצבי אדום חזית, אך אין לו את הפסים הלבנים והאדמדמים שנמשכים מהעיניים לפה, ותחת אלו יש לצבי הוגלין משקפיים לבנים וגדולים סביב העיניים. מידות גופו זהות ככל הנראה לצבי אדום חזית.

מידות גוף של צבי הוגלין הן כדלהלן: גובה הכתפיים 70-65 ס"מ, אורך הראש והגוף 110-90 ס"מ, אורך הזנב 30-20 ס"מ ומשקלו 30-25 ק"ג.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבי הוגלין כאמור נפוץ בצפון מזרח אפריקה. הוא מצוי בשתי אוכלוסיות מבודדות; הראשונה במחוזות שבמדינות הבאות: סודאן - קסלה, סנר ומדינת הנילוס הכחול. אתיופיה - אמהרה ותיגראי. אריתריאה - גאש בארקה. השנייה שקטנה יותר מצויה בצפון מזרח סודאן במחוז אל-בחר אל-אחמר. בית גידולו של צבי הוא בעיקר סוואנות צחיחות וסוואנות שיחים-דוקרניות, כמו גם אזורים צחיחים למחצה או אזורים הררים של הרמה האתיופית בגבהים של 1,000 מטר מעל פני הים. הטמפרטורות בתחומי מחייתו 20–40 מעלות, וכמות המשקעים הממוצעת היא 100–800 ס"מ. האקולוגיה שלו דומה לצבי אדום חזית.

מצב[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבי הוגלין מסווג על ידי IUCN במצב השימור "סכנת הכחדה" (EN), בשל ציד, תחרות עם בעלי חיים מקומיים, ואובדן בית גידול מתמשך, הצפוי לגרום לאוכלוסיות שלו לפחות ב-10% נוספים במהלך ה-15 שנה הבאות. המקום המוגן היחידי שבו הוא נמצא, הוא הפארק הלאומי דינדאר בסודאן, ואכיפה של ציד בפארק זה כמו גם הקמת אזורים מוגנים נוספים עשויה למנוע את התרחיש הקיים.

אומדן האוכלוסייה העולמי לצביי הוגלין הוא 4,000-3,500 פרטים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צבי הוגלין בוויקישיתוף
  • צבי הוגלין, באתר GBIF (באנגלית)

‏ צבי הוגלין באתר הרשימה האדומה של IUCN

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צבי הוגלין באתר הרשימה האדומה של IUCN