צבי הירש הכהן וולק
לידה |
1856 תרט"ז |
---|---|
פטירה |
21 בדצמבר 1906 (בגיל 50 בערך) ד' בטבת תרס"ז |
תקופת הפעילות | ? – 21 בדצמבר 1906 |
תחומי עיסוק | תנ"ך, מדרשי הלכה, תלמוד, פסיקת הלכה |
חיבוריו | "כתר כהונה" |
רבי צבי הירש הכהן וולק (ביידיש: וואָלק; תרט"ז - ד' בטבת תרס"ז, 21 בדצמבר 1906, פינסק) היה רב ליטאי, רבה של העיר פינסק, ומחבר הפירוש "כתר כהונה" על הספרי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בשנת תרט"ז לרב עזריאל הכהן וולק. בצעירותו למד בסלוצק אצל רבי יושע בער סולובייצ'יק, בעל "בית הלוי", שכיהן אז כרב העיר. נישא ליוכבד בתו של הרב מרדכי גימפל יפה רבה של העיירה רוז'ינוי שברוסיה הלבנה, ומאנשי העלייה הראשונה. גיסו, חתנו הנוסף של חמיו, היה הרב יוסף זכריה שטרן. עם פטירת חמיו בפתח תקווה בשנת תרנ"ב (1891), כתב את תולדותיו בקונטרס בשם "תכלת מרדכי". הקונטרס נדפס בירושלים לאחר יותר ממאה שנה כנספח לספרו.
בתחילת דרכו שימש כרב בעיירה קפוליה. בשנת תרנ"ד, בהיותו בן 38, התמנה כרבה של פינסק במקומו של הרב אלעזר משה הורוויץ, שהיה מגדולי יהדות ליטא. בכהונה זו החזיק שתים עשרה שנים עד פטירתו ביום שישי ד' בטבת תרס"ז והוא בן 51 שנים בלבד.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אשתו יוכבד, נפטרה בירושלים בכ"ב בשבט תשי"ג, 7 בפברואר 1953.
בניו הם הרבנים: חיים וולק, יעקב וולק, מרדכי גימפל וולק ועזריאל וולק.
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי צבי הירש הכהן וולק הניח אחריו כתבים רבים במגוון תחומים תורניים, חלקים מתוכם הודפסו בידי בניו בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20, ולקראת סוף המאה, החלו נדפסים במסגרת "מפעל תורת חכמי ליטא" של מכון ירושלים.
- כתר כהונה - פירוש על הספרי. מהדורה מושלמת של כל כתב היד, הודפסה בירושלים, תשנ"ג.
- כתר כהונה - סוגיות (ירושלים תשס"ד) - שמונים פרקים בעניינים שונים בהלכה.
- ספר המערכות - נועד להיות חלק המשך לספר "כתר כהונה" על הספרי. כתב היד שרד, והספר בתהליכי עריכה.
- טהרת הקדש - ספר בענייני קדשים, שחיבר בהיותו בן 22.
- חידושים על הספרא. רוב החידושים נדפסו בתוך מהדורת הספרא של מכון אופק.
- שו"ת.
- הערות וחידושים על גליונות הספרים שבספרייתו, על כל ספרי היסוד: תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, משנה תורה לרמב"ם, שולחן ערוך, וספר הזוהר.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב יעקב יהושע בוקסבוים, פתח דבר לספר "כתר כהונה" - סוגיות, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ד. עמ' 7–10.