צבי הירש לוינסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צבי הירש לוינסון
Hersh Leib Levinson.jpg
לידה 1863
ה'תרכ"ד
וולוז'ין
פטירה 1921 (בגיל 58 בערך)
י"ח בשבט ה'תרפ"א
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב צבי הירש לוינסון (ה'תרכ"ג - 1921, י"ח בשבט ה'תרפ"א) היה מנהל ישיבת ראדין, וחתנו של רבי ישראל מאיר מראדין, "החפץ חיים".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בוולוז'ין לרב חיים יחיאל מיכל,[1] ובצעירותו למד בישיבת וולוז'ין אצל הנצי"ב ובאיישישוק.

לאחר מכן נסע רבי צבי ללמוד בישיבת ראדין אצל ה'חפץ חיים. הוא התחבב על החפץ חיים, שהיה לומד איתו מפעם לפעם סוגיות הלכתיות סבוכות, כשאת מסקנתן קבע בספרו 'משנה ברורה. לאחר כמה שנות לימוד בישיבה, בשנת ה'תרמ"ו[2], לקחו החפץ חיים לחתן לבתו שרה,שנולדה לו מנישואיו הראשונים. וכך מתאר החפץ חיים תקופה זו:

אף שעסקתי עוד אודות יתר חבורי הנוגע לענין מדות ולענין דברים הנוגע לענין הלכה למעשה, מ"מ לא העלמתי עיני מן הישיבה להחזיקה ולהרבותה, ולהשגיח עליה בכל ענינים שהיא צריכה. וכן התנהג עד שנת תרמ"ו שזיכני ד' להשיא בתי לאיש שהוא גאון בתורה וצדיק במעשים מוהר"ר צבי זללה"ה לעווינסאָן שלמד אז בישיבתנו. וכאשר בא לביתי נתחזק ב"ה עוד הישיבה ביותר ששנינו עמלנו להחזיקה ולהרבותה, וחתני ז"ל נתן נפשו על קיום הישיבה עד ימיו האחרונים זללה"ה.

לאחר נישואי ר' צבי הירש, מינה אותו החפץ חיים כעוזרו הן בעול הגשמי והן בעול הרוחני. מהצד הרוחני מונה רבי צבי כראש ישיבה והיה מוסר שיחות מעת לעת.

בצד הגשמי, מינהו החפץ חיים על מנת שיוריד מעליו את נטל הניהול השוטף של הישיבה. באותה תקופה התקשה החפץ חיים לקיים כלכלית את ישיבת ראדין, ולכן נאלץ לשלוח חלק מן הבחורים לישיבות אחרות, בהן היו תנאים נוחים יותר, ולשמור על הרשמה מוגבלת. התלמידים המועטים שבישיבה הסתפקו בשינה על ספסלים, ואף הארוחות בתחילה לא סופקו על ידי הישיבה, והבחורים שובצו לבתים שונים בכפר שם הם קיבלו את ארוחותיהם. לאחר תקופה מסוימת החפץ חיים בעצמו עבר מבית לבית לאסוף אוכל, והאוכל שאסף חולק בין התלמידים. אחרי זמן מה נפתח מטבח בישיבה עצמה.

ואכן בעקבות כניסתו לתפקיד התרחבה הישיבה והתנאים השתפרו. ביוזמתו עברה הישיבה למשכן קבע, לאחר שנים בהן שכנה הישיבה בבתי כנסת שונים בעיירה בראדין. עקב מעבר הישיבה למשכנה החדש, התאפשרה קבלת תלמידים נוספים לישיבה והיא גדלה במספר התלמידים.

כאמור, מלבד עזרתו בניהול הישיבה, הסתייע בו החפץ חיים אף ליצירתו הספרותית ה'משנה ברורה', והוא למד עמו בקביעות את ההלכות קודם שכתבן בקצרה בספרו.

בשנת תרס"ז סייע רבי הירש לחותנו החפץ חיים להדפיס את הספר 'גבורת ארי' לרבי אריה לייב הלר בעל הקצות החושן על מסכת יומא, שעד אותו הזמן היה בכתב יד[3].

רבי צבי הירש נפטר בי"ח בשבט ה'תרפ"א, בעיר סנובסק, אז בשליטת רוסיה, לאחר שישיבת ראדין נדדה לשם לזמן קצר בעקבות מלחמת העולם.

פטירתו של רבי צבי הירש קירבה עוד יותר את עזיבת הישיבה את רוסיה לאחר שזו נדדה לשם בשנת ה'תרע"ט. ובחודש אדר של אותה שנה, חודש לאחר פטירתו של רבי הירש, יצאה הישיבה בדרכה חזרה לראדין.

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מוסדות התורה באירופה, ש. ק. מירסקי, ניו יורק

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בן יהושע, הוציא לאור את הספר "חידושי הגר"א ליקוטי תורה"
  2. ^ לפי תולדות וקורות חייו של החפץ חיים, מאת בנו הרב אריה לייב הכהן, עמ' לד. בספרים מסוימים מופיע שזה היה בשנת תרמ"ג (כך למשל במאמר הבא:דוד זריז, ‏ישיבת ראדין, באתר "דעת" , אבל ככל הנראה זו טעות, והשנה הנכונה היא תרמ"ו כפי שמעיד בנו של החפץ חיים, וכפי שמעיד החפץ חיים עצמו במכתבו המובא להלן.
  3. ^ כפי שנכתב בשער הספר במהודרה הראשונה.
  4. ^ נקראה כן, כפי הנראה על שם אמו של החפץ חיים.